בעקבות שירשור על דרום הגולן בפורום "טיולים ואתרים" של אג'נדה, התפתח דו-שיח על דב גולן

אז החלטתי לשתף גם אתכם בתמצית .(כדאי לקרוא גם על נקדימון אלטשולר- יש הרבה חומר ברשת .)


האמיר ראזק עבד אל קאדר

משולי סיפורו של נקדימון אלטשולר בחורן מציצה דמותו המיסתורית של ראזק עבד אל קאדר, "האמיר" מאלג'יר, שנועד להיות מלך סוריה.

ראזק היה נכדו של עבד אל קאדר אל ג'זירי (האלג'ירי), מנהיג המרד האלגירי בצרפתים ומי שנחשב למייסד אלגיר המודרנית ואחד מאבות הלאומיות הערבית. האמיר האגדי מרד בצרפתים במאה התשע עשרה ונוצח. הוא הוגלה לצרפת וקיבל קיצבה מהממשלה הצרפתית בתנאי שלא יחזור לאלג'יר. המשפחה התגוררה בטירה בצרפת, ורכשה אדמות רבות בסוריה, בעיקר בהרי החורן.

בשלהי מלחמת העולם השנייה, כשעזבו אנשי משטר וישי את סוריה ולבנון וצבא צרפת החופשית וכוחות בריטיים תפסו את השלטון, הביאו הצרפתים את הנכד, ראזק עאבד אל קאדר, לסוריה. תוכניתם הייתה להכתירו למלך ולסכל את תוכניתם של הבריטים ושל נאמניהם - האחים פייסל ועבדאללה לבית האשם, להשתלט על סוריה. ראזק התגורר בחורן, פיקח על אדמות המשפחה והמתין עד בוש. בסאחם אל ג'ולן התיידד עם נקדימון אלטשולר, שליח המוסדות הלאומיים בחורן, ועם פעילי ההגנה, וסייע להם בענייני מודיעין. הוא הבין כנראה, שאיננו יכול לשים את כל יהבו על הצרפתים בלבד...

ראזק היה בעל קומה ממוצעת ועיניים כחולות זוהרות. אמו הייתה אלבנית, כדרך האליטות באימפריה העותומאנית, והוא נהג גינוני מלכות. אלה לא הועילו לו כשהצרפתים עזבו את סוריה ב 1946 והוא נאלץ להסתלק מהחורן ולבקש את חסותים של ידידיו היהודים. הוא מצא מקלט בישראל (טרם הקמת המדינה) ובתקופה הראשונה אף התגורר ברחובות, אצל נקדימון ידידו. אינני יודעת מתי שינה את שמו לדב גולן, אבל אני זוכרת את ביקוריו אצל סבא ברחובות, שבהם הוסבר לנו, הילדים, כי האיש הזה הוא "האמיר."
בישראל קשר ראזק קשרים רומנטיים עם סלינה, יהודיה מהונגריה, פליטת שואה בלונדית, נאה וקוקטית, שהייתה גרושה ואם לילדה, והתגוררה בקיבוץ חצור. כאשר החליט לחזור לצרפת, לקח אותה אתו, והם חיו בטירה המפוארת של המשפחה.
בשנות השישים של המאה העשרים השיגה אלג'יריה את עצמאותה, ומנהיגה, בומדיאן, הזמין את ראזק, נכדו של האמיר המהולל, לבוא לארץ אבותיו, שבה לא היה מעודו. ראזק וסלינה נסעו לאלג'יר, אך עד מהרה התהפכו היוצרות: מיטיבם, בומדיאן, סולק מהשלטון ואת מקומו תפס בן בלה, שהכניס את הזוג לכלא. ככל הנראה, ממשלת צרפת התערבה ובלחצה שוחרר ראזק והגיע לפאריס. ואילו עקבותיה של סלינה אבדו...
בשובו לצרפת התחתן עם רופאת שיניים יהודייה וחזר לישראל. הם התיישבו בקיבוץ עין גב, שבו היו לראזק חברים מימי שהותו בחורן, ואחר כך עבר להתגורר במגדל. באחרית ימיו, כאשר יצחק שמיר היה ראש הממשלה, סודרה לו פנסיה של הביטוח הלאומי, ויש להניח שזכרו לו את חסד נעוריו בחורן ואת עבודתו עם המוסד בימי שהותו בצרפת...
"האמיר" האלג'ירי, שהתחנך בצרפת וקיווה להיות מלך סוריה, התקבל בכבוד מלכים באלג'יר אך חולץ ממנה בקושי רב, שלא כסבו, אשר הוגלה על ידי הצרפתים לאחר מאבק הירואי. האיש שרצה להיות מלך היה למעשה סוכן ומרגל, ששיתף פעולה עם שתי מדינות ואולי יותר, ולא מצא את מקומו בין הצרפתים ולא בין יהודים ולא בין הערבים.
אני מאמינה, שלא היה נאמן מימיו לאיש או לאישה. התשוקה היחידה שעיצבה את חייו היה החלום להיות "אמיר", מלך וריבון כסבו הגדול. וכאשר החלום התנפץ פעמיים, הוא התמלא תסכול ואכזבה.
ראזק עבד אל קאדר נקבר בשם דב גולן בקיבוץ אפיקים.

מרתק !

A friend in need - is a friend indeed

מעניין מאוד, תודה!