09-01-2013, 21:46
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
הסיפור של פרס הוא הרבה יותר מורכב מזה.
מי שקרא את פנקס שירות, לא יכול שלא להיות בהלם מכך שרבין מספר בזעם כיצד פרס וגוש אמונים כל הזמן עשו לו תרגילים, וכיצד סייע פרס להקמת היישובים האידיאולוגיים על גב ההר.
היישובים שבעצם פתחו את ההתיישבות היהודית בשומרון, לא יכלו לקום ללא סיועו המאסיבי של משרד הביטחון בהנהגת פרס. נכון שפרס עשה זאת בעיקר כדי לעצבן את רבין (יש תכונות שהן נצחיות...), אבל את הטקסטים שכתב בספריו מאותה עת (הספרים האחרונים שכתב בעצמו, לדעתי), אין שום דרך לקבל, מלבד כהערכה מפוכחת של מדינאי שעסק בביטחון מגיל 24 ואילך, באופן רצוף.
התופעה שקרתה לו מאז יכולה להיות מוסברת בשני אופנים, ששניהם לא מחמיאים לו: האחד הוא שבגיל 53 הוא גילה פתאום שכל חייו הוא תעה באפילה, ורק עכשיו ראה את האור (אני מסכים ששינוי עמדות הוא לגיטימי - אבל יש לי בעייה עם מעבר מעמדה של מ-נ-ה-י-ג מחנה אחד למנהיג מחנה אחר). האפשרות השנייה היא שהאיש הוא ציניקן חסר גבולות, ופשוט הגיע למסקנה שהאינטרס האישי שלו מצדיק החלפת עמדות (לאור העובדה שעמדת ההנהגה של המחנה השני תפוסה).
אגב, אני באמת ממליץ על קריאת קלע דוד וכעת מחר - מדובר בשני ספרים שמלמדים על שכל ישר, והבנה מרשימה של מציאות שלא באמת משתנה באזור הזה...
|