10-10-2013, 14:55
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
|
|
טוב, אני מניח שאני ואשתי נופלים לתוך קטגוריית הטירוף כנראה.... אצלנו בבית יש שני כלי נשק והשלישי יגיע בדצמבר...
לטעמי ראוי להפריד בין הדיון על ציד - דבר מקובל פה, שאני מסכים שהוא דפקטי כמשדובר בציד "לשם הספורט" - ובין הדיון על כלי נשק בידי האזרחים. להזכירך, ארה"ב איננה המדינה היחידה בה תפוצת נשק היא גדולה למדי (ראה ערך שווייץ).
ראשית, רק כי ראוי לציין זאת, הקישור בין פשיעה לבין תפוצת הנשק הוא שקרי למדי (עוד פעם: ראה ערך שווייץ).
שנית, ההיסטוריה של נשק בידי אזרחים בארה"ב טבועה עמוקות בהיסטוריה של המדינה. התיקון השני לחוקה (המדבר על מיליציה - כוח אזרחי חמוש - ועל זכות העם להחזיק ולשאת כלי נשק) בא בעקבות המדיניות של אנגליה הקולוניאליסטית, מתוך הבנה שהרבה יותר קשה להשליט דיקטטורה על אזרחים חמושים. באמריקה של היום, כשיש כוחות פוליטיים הפועלים יותר ויותר להגדיל את שליטת הממשלה על חיי האזרחים, עדיין יש צורך בהגנה על האזרחים מן הממשלה באמצעות החוקה.
שלישית, כשתחנת המשטרה הקרובה ביותר היא במרחק 18 דקות נסיעה מהבית שלי - ובמקומות רבים בארה"ב זה היה נחשב די קרוב - יש לי צורך להיות מסוגל להגן על אשתי, על הבית. אז יש לי אלת בייסבול, יש לי תרסיס פלפל, ויש לי ברטה 92. מי שרוצה לנסות לפרוץ, מוזמן.
רביעית, כשאני יוצא החוצה בבוקר, אני רואה כל מיני חיות בר - סנאים, דביבונים, שועלים, זאבי ערבות (Coyote), חתולי בר (Bobcat) ואפילו פומה מדי פעם. כשחית בר תאיים על הבית שלך, על בעלי החיים שלך, אולי גם אתה תרצה רובה ציד...
חמישית, בהתחשב בחוסר הנוחות של שימוש ברובה ציד (שוטגאן) מגב סוס ובהתחשב בזה שהיא לא לוקחת את הברטה שלי לרכיבות הארוכות שלה, מגיע לאשתי משהו להגן על עצמה ועל הסוס... והמשהו הזה, שיגיע בדצמבר לכבוד יום ההולדת שלה, יהיה רובה הנרי גולדן-בוי 0.22 מאגנום... אז כך אנחנו נהיה שני אנשים עם שלושה כלי נשק חמים (אקדח ה0.22 משנות ה40 של אבא שלה לא נחשב, כי הוא לא בטוח לירי).
שישית, חלק ניכר מאוכלוסיית ארה"ב חי באותם תנאים כמוני - לא בעיר גדולה.
שביעית ואחרונה - שיטור יעיל? בערים עם הגבלה חמורה על נשק אתה מגלה עלייה חדה בפשיעה האלימה. (ראה ערך שיקגו, אילינוי). אם בא לך, בדוק מה ההגבלה על נשק בעיר קמדן, ניו ג'רזי, שהיא לדעתי העיר האלימה ביותר בארה"ב....
_____________________________________
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים
|