|
12-07-2005, 16:41
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.09.02
הודעות: 17,302
|
|
איפה לונדון ואיפה אנחנו
איפה לונדון ואיפה אנחנו
לא ראיתם משפחות זועקות, שידור חי מבית-חולים או התלהמות של פוליטיקאים. מתי גם אצלנו ילמדו לשתוק קצת?
אשלי ספארקס הוא שוטר סיור בריטי צעיר, שנראה כאילו זה עתה נשלף מהאקדמיה. מהתחנה בלונדון שלחו אותו ביום ששי האחרון לשמור על זירת הפיגוע באוטובוס קו 30, ליד כיכר טוויסטוק. כשהוא מדבר איתי על הפיגועים הקשים שפקדו את העיר, ספארקס לא מאבד לרגע את החיוך הרגוע. אין מה לדאוג סיר, הלֵאדס במעבדת הזיהוי הפלילי יעשו את העבודה שלהם, ואז נעלה על עקבותיהם של אלה שעשו את זה. אתה מישראל? נו, אז אתם מכירים את אירועי הטרור האלה, נכון? קור רוח, נכון?
נכון ולא נכון. ההתמודדות הבריטית עם פיגוע הטרור הקשה בתולדותיהם היתה כל כך שונה מזו הישראלית, שהיא עוררה כמה וכמה מחשבות, חלקן מטרידות. מדברים הרבה על האיפוק הבריטי, יש יאמרו ה"מרובעות". זה נכון. אבל יש משהו במכונה הנפשית הענקית הזו, שמניעה מיליוני אנשים חזרה לרכבות ולאוטובוסים ביום שאחרי בשקט נפשי מופתי ובקרירות מפליאה, בהתחשב בתופת שהתחוללה שם 24 שעות קודם לכן.
זה מתבטא גם בתקשורת: לא תמצאו בבריטניה כתבות על פאניקה והיסטריה בציבור, שפורטות על החשש מאירועי טרור נוספים. זה לא מקרה שמה שכן מזכירים זה את הבליץ של הלופטוואפה ההיטלראית על תושבי לונדון במלחמת העולם השנייה. נדמה שהאירוע הזה נצרב ב-DNA של הלונדונים כמופת של "סומוד" (עמידה איתנה ונחישות), ששום דבר לא ישווה לו - אפילו, כפי שכינה זאת אחד הכותבים בעוקצנות, "שני מוסלמים מזוקנים מטיפטון שהחליטו לעשות רעש".
קחו דוגמה קטנה אך רבת משמעות: מהדורות החדשות המיוחדות בערב הפיגוע נפתחו והסתיימו, כרגיל, ב"ערב טוב לכם". אם אתם זוכרים את החשש של המגישים בארץ פן יגידו מילה חיובית, לאור "הצער והאבל" שאחרי פיגועים, אתם מבינים את ההבדל. לא ראיתם הפגנות ברחובות (שני המסגדים היחידים שפגעו בהם בימים האחרונים היו בניו-זילנד), שלא לדבר על אלימות כלפי מוסלמים. כאילו הסתכלת על מנגנון ענק וכבד, שמישהו ניסה להשליך קצת חול בין גלגליו. והוא בסך הכל השמיע קול חריקה דק - והמשיך לנוע.
וההבדלים המשיכו. לא ראיתם משפחות של הרוגים זועקות בתקשורת, לא היו שידורים חיים מתוך בתי החולים. קרוביהם של הנעדרים דיברו ברוגע ובקור רוח על חששותיהם ותקוותיהם, ואיש לא האשים את הממשלה או את המשטרה. התחושה היתה של התלכדות, לא של פיצול והאשמה.
למה שהפוליטיקאים לא ישתקו קצת?
דם קר, יאמרו חלקכם, דם קר יש לאנגלים האלה. אין ספק שפיגועים מהסוג הזה - שכבר הפילו ממשלה בספרד (ויש שאומרים כי גם את ממשלת פרס אצלנו ב-96') והכניסו אומה אמריקנית שלמה לטירוף מערכות - חוללו אפקט שונה לחלוטין באי הבריטי. שם עברו מיידית לקוד הממלכתי הידוע בתור STIFF UPPER LIP - שפה עליונה קשיחה, מושג הדורש מכל בריטי שמכבד את עצמו לשמור על כללי התנהגות בסיסיים. לא להתפרק בכל אסון, לא לייבב, לא להשתולל. אנחנו, למען השם, האימפריה שכבשה את כל העולם. גוד סייב דה קווין.
מה שמחזיר אותי לאימפריה שלנו. קשה מאוד כמובן להשוות בין מתקפת טרור בת יום אחד על לונדון, לבין מלחמת הטרור בת 4 השנים שקטלה מאות מאזרחי ישראל. המינונים הם אחרים, וגם השינאה בין הצדדים בשני העימותים שונה מאוד ומגיעה ממניעים אחרים. אבל אפשר וצריך להשוות את אופן התגובה האישי, הלאומי והתקשורתי.
אישית, צריך כל אחד מאיתנו לשאול את עצמו, עד כמה הוא נותן לאירוע טרור להשפיע על חייו. עד כמה יומו "נהרס" בגלל הרוגי טרור, והאם הניצחון האמיתי על הטרור הוא לא זה הבריטי, שמצפצף על הטרוריסטים וממשיך בשגרת חייו הנורמלית. לאומית, כדאי להציע לכל אותם שרים וח"כים מתלהמים על ימין ועל שמאל בעקבות פיגועים - אולי תשתקו קצת? אולי, למען השם, תבלמו את הפה פעם אחת בחיים שלכם ותתנו לכוחות הביטחון לעשות את העבודה? ואם תדברו, אולי תשאו מסרים ממלכתיים ומאחדים, במקום לצווח ולהאשים ככלבים שוטים את "ראש הממשלה", "אי בניית הגדר", "כל הפלסטינים" או כל דבר אחר?
וברמה התקשורתית: עמיתים יקרים, בואו נביט עמוק פנימה. האם רצף האירועים המדממים לא סחף אותנו בשנים האחרונות, במקום שנשלוט אנחנו באופן הסיקור שלו? האם לא הפכנו מעיתונאים למשתתפים בטלנובלה בכיינית של פיגוע אחר פיגוע, שמה שחשוב בה באמת הוא "הסיפור האנושי" (כלומר מריחת בכי ואומללות אנושית על העמודים והמסכים), ולא הסיפור עצמו והחובה לייצג קו אחראי ושקול?
במדינה דמוקרטית, אנחנו, כל אחד מאיתנו, קובעים את החוקים. מבט אל האי הבריטי שאחרי פיגועי ה-7/7 יכול ללמד אותנו לא רק על הבריטים, אלא גם הרבה מאוד על עצמנו. המשפט האופייני ביותר לכל ישראלי באשר הוא זה "שהם לא ילמדו אותי על...". ובכל זאת: אולי עוד יש לנו מה ללמוד?
(12.07.05, 09:47)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3111236,00.html
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.
|
|