10-11-2012, 22:49
|
|
|
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
|
|
ציטוט:
ההרתעה אם לא מיגור הטרור בעזה כפי שמוגר באיו"ש. עופרת יצוקה הייתה הזדמנות שהוחמצה, מתישהו צה"ל יצטרך לסיים את מה שהתחיל ולמוטט את החמאס.
|
יש כאן שתי שאלות:
א. האם מהלך כזה אכן טוב?
ב. אם כן- האם כדאי לבצעו כעת, או לחכות ככל שניתן?
מוטטת את החמאס. אין יותר טנ"ט מתקדמים ולא רקטות ארוכות טווח לטווח של יותר מ-10 ק"מ (נניח). אבל מה עושים עם הרצועה עצמה? האפשרויות הן:
- ממשל צבאי ישראלי
- העברה לשלטון הרש"פ
- נסיגה מרוב השטח, המשך שליטה בציר פילדלפי
- מנדט בינ"ל (לא ממש אפשרי, בפרט לא במתכונת שתיתן משהו לישראל)
לכל האפשרויות יש מחירים מדיניים שכניראה עולים בעיני הממשלה על הנזק הביטחוני שבמצב הקיים, בוודאי אם מכניסים למשוואה גם את המחירים של עצם "מיטוט החמאס". אני אומר זאת בכאב, כמי שכבר ספג כמה התקפות רקטות על באר שבע.
לגבי ב'- בכל חודש החמאס מקבל עוד סממנים של מדינה, מה שאולי יביא חלק מאזרחי העולם לשאול, למשל: אם האמיר מקטאר ואשתו יכולים להגיע לעזה ממצריים, למה אי אפשר להעביר משם מים, חשמל, סחורות וכו'? למה הם חייבים להגיע מישראל או מהים דווקא? אולי אין באמת בעזה "מצור" או "כיבוש" ישראלי? אולי הגיוני לדרוש מהחמאס שיסדר את הבעיות שלו עם אחיו המצריים, לפני שדורשים מישראל לסכן את עצמה "מסיבות הומניטריות"?
אגב- נראה שבאמת חדש להם כל הקטע של שלטון. מעניין מתי הגב' הניה תלמד לא להגיע עם תיק יד לאירוע רשמי. או שאולי היא בדיוק מנסה לשדר עממיות?
"לחכות שתיפול רקטה על גן ילדים" זו ציניות, אבל גם מנהיגות מציאותית. את סיני כבשנו ב-56' ופינינו תוך זמן קצר בלחץ בינ"ל- את הרמה כבשנו בקונסטלציה אחרת ב-67' והיא עדיין בידינו. האם בן-גוריון, שרת, ואשכול שלא כבשו את רמה"ג בשנים שלפני 67' צדקו או לא? איך מאזנים את החיילים שנפלו בלחימה מול האזרחים שסבלו ונפגעו לפני 67' ?
|