נתחיל בהצהרה: לא כל הנוצץ, זהב הוא. Assassin's Creed III שיצא לאחר ציפיות רבות והייפ כמעט היסטרי נתקל בביקורות פושרות עד רצחניות. המשחק לא מרוכז, חלק ניכר ממנו טפל, השחקן נאלץ לעבור Tutorial שנמשך שעות(!!!)... למרות זאת הרבה אנשים קנו אותו, על אף העבר השנוי במחלוקת של הסדרה, בהתבסס על טריילרים מגניבים שראו. "60 מועמדויות לפרסים בE3" מכריז הטריילר האחרון - הכרזה בומבסטית שנשמעת טוב, עד שאתה מגלים שאת רוב הפרסים להם היה ACIII מועמד לקח משחק אחר - Dishonored. כפי שדוגמא זו מציגה, די קשה לסמוך על טריילרים. זה יכול להיראות נוצץ למדי ביו-טיוב ולהתברר בסופו של דבר כזהב של שוטים ותו לא.

אז איך אתה מחליטים אם לרכוש משחק או לא?

אצלי יש כמה דברים שמשחקים תפקיד בהחלטה:

* ראשית, ההיסטוריה של מפתח\ת המשחק - בעולם היום יש חברות רבות ומפתחים רבים, אך אלו הטובים באמת מצליחים ליצור לעצמם שם וקהל נאמן. לסיד מאייר וחברת פיראקסיס למשל, אין צורך בטריילרים או הבטחות כדי לגרום לי לקנות משחק שלהם. את המשחק הראשון של סיד מאייר לקחתי ליד ב1988 (F-19A Stealth Fighter, כשמאייר עוד עבד אצל Microprose עליה השלום). מאז ועד היום, מאייר לא אכזב אותי אפילו פעם אחת. לצד הכותרים המוכרים שלו (סדרת Civilization כמובן) גם המשחקים הפחות מוכרים (Gettysburg המעולה, משחק מלחמת-האזרחים האמריקנית הטוב בהיסטוריה לטעמי). היום די ברור לי שכל משחק שמאייר חותם את שמו עליו הוא משחק שאני רוצה לשחק. עד היום לא התאכזבתי - ואי לכך, אמשיך בדרך זו. במקום דומה נמצא ג'וליאן גולופ (הזכור בעיקר ממשחקי Xcom). גולופ, שעזב זה עתה את Ubisoft, הודיע לאחרונה שהוא מתכנן לעשות רימייק עדכני לאחד המשחקים הכי טובים שלו - Chaos, משחק אסטרטגיה שיצא במקור לקונסולת ZX Spectrum (ואם אתם לא מכירים את הZX Spectrum, תתביישו לכם, זה כמו לא להכיר את הפונוגראף ). גולופ, שמתכנן לפתוח חברת משחקים עצמאית, יודע היטב מדוע המשחק הראשון שהוא יוציא יהיה רימייק של Chaos המיתולוגי. יש מספיק שחקני 8-ביט בסביבה שיקנו את המשחק החדש על בסיס הזיכרונות החיוביים שלהם מהמקור ועל סמך המוניטין של גולופ. החתום מטה הוא אחד מהם.
כמובן, לא כל המפתחים נשארים נאמנים להתחייבות שלהם לאיכות. Maxis, האימא של משחקי הSim למיניהם הייתה נמנית בעבר ברשימה זו. היום, אחרי Simcity 4 הכושל, Sim City Societies הנוראי והירידה הניכרת ברמה ובאיכות של משחקי Sims למיניהם, Maxis, שהיא היום רק מחלקה של EA הנוראה, צריכה להוכיח את עצמה בטרם כותב שורות אלו ירכוש משחק שלה.


* שנית, ההיסטוריה של המשחק עצמו - בואו נודה על האמת, הרבה יותר קל לקנות משחק ששיחקנו בכותר קודם מאותה הסדרה ונהנינו ממנו. חלק ניכר מההצלחה של יצרנית המשחקים בת'סדה בשנים האחרונות מגיע בדיוק מכך. Fallout 3 וFallout: New Vegas החזירו דור שלם של שחקנים אל הסדרה הפוסט-אפוקליפטית הקלאסית, וכל מי ששיחק בOblivion ו-Morrowind ידע מראש שהוא ממש, אבל ממש רוצה את The Elder Scrolls: Skyrim.
כמובן, לא תמיד זה עובד. לחובבי Mass Effect הייתה צפוייה הפתעה לרעה כשיצא Mass Effect 3, שלקח סדרה מעולה וזרק אותה מכל המדרגות. אני מודה, קניתי מראש, וזו הייתה רכישה גרועה באמת.

* שלישית ואחרונה, כי וואלה כתבתי מגילה, הביקורות - כשם שאני מאזין למבקרי סרטים, כך אני מאזין למבקרי משחקים. חלק ניכר מהמבקרים לא קולע לדעתי אך לאחר בדיקה של ההיסטוריה של ביקורות, אפשר בדרך כלל להחליט אם טעמו של מבקר דומה לשלך. לא תמיד זה עובד (די ברור שמרבית המבקרים אהבו מאוד את ME3, בניגוד חד לאוהדי הסדרה, שאפילו תבעו את BioWare בטענה של פרסום כוזב).


טוף זהו, זה מה שהיה לרוג להגיד, מה אתם אומרים?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

בשנה וחצי האחרונות ההחלטה האם לקנות משחק מתקבלת אצלי אחרי שהמשחק עבר 2 מבחנים:
1. אהבתי סרטוני GamePlay של המשחק ביו טיוב.
2. המשחק קיבל ציון של 7 ומעלה באתר IGN.

למדתי שההיסטוריה של משחק לא תמיד מהווה אינדיקציה (למרות שברור שמשחק המשך של משחק שאהבתי ימשוך את תשומת הלב שלי בצורה אוטומטית). סיילנט היל 1 היה משחק מדהים שאף אחד מהמשחקים הבאים בסדרה לא הצליח לשחזר את הקסם שלו ויש עוד הרבה דוגמאות כאלה (כמו למשל resident evil 5 שהיה אכזבה גדולה למרות ההיסטוריה המפוארת).

עדיין קורה לי שאני קונה משחק ומתאכזב ממנו ברמה כזו שאני מפסיק לשחק בו אחרי פעמיים שהפעלתי אותו (קרה לי עם "1 The Saboteur", "Assassin's Creed" ועוד למרות שהייתי משוכנע שאני יאהב את המשחקים האלה).

אני מוריד בצורה פיראטית ואם הוא מוצא חן בעיני אני קונה אותו.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

אם זה נכון, ואני לא מאמין שזה נכון, אז אני מצדיע לך

הרבה פעמים חשבתי לעצמי שזו ההתנהגות הנכונה. אם אהבת משחק, סרט או סדרה אז תקנה אותם אבל הקמצנות... אוייי... הקמצנות...

והוא הז'אנר.
יש הרבה משחקים טובים, בעלי היסטוריה טובה וביקורות משתפכות, אבל מז'אנר שאני יודע שהוא בעייתי מבחינתי.
אני לדוגמה, לא סובל SHOOTERים למיניהם, ולכן אני לא אקנה את COD או BF למרות הביקורות המעולות והרמה הגבוהה. הSHOOTER האחרון שנהניתי ממנו היה HALF LIFE 2 וגם איתו סחבתי בערך עד לחצי.
אני גם מנסה להסיק את הבהירות של המשחק מתוך הביקורות. אם המשחק מסובך, והביקורות מתלוננות שהוא לא מסביר את עצמו טוב, אני יודע להניח שאני לא אהנה ממנו. נצרבתי בנושא במשחקים SINS OF A SOLAR EMPIRE וANNO 2070. שניהם נחשבים משחקי אסטרטגיה מצויינים, אבל פשוט לא הצלחתי להבין מה אני אמור לעשות שם, ולכן הם נזנחו במהרה.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

משיג בדרכים מוזרות וחוקיות(תלוי איפה). אם אהבתי ואני יודע שארצה לחרוש עליו שנים, קונה בלי להסס.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/vBulletin/image.php?u=125298&type=profile&dateline=1289576666]