פרופסור משה ארנס, במאמר דיעה בעיתון "הארץ" מיום 23.10.2012, מכריז כי על פי משפט העמים, דיני החוק הבינלאומי - ישראל איננה כובשת כי אם בעלים חוקיים.
העם היהודי מחזיק באמתחתו מסמך משפטי יקר ערך בעל חשיבות עצומה כבר 90 שנה (נכון לרגע כתיבת מילים אלו בשנת 2012).
המסמך המדובר הוא אמנה / ברית / הסכם / חוזה משפטי בינלאומי אשר נופק ליהודים לאחר כבוד ואושרר בידי הקהילה הבינלאומית הרשמית - חבר הלאומים.
מסמך זה הוא רשיון לעם היהודי להקים מחדש את מדינתו / ביתו / מולדתו בפלשתינה-א"י היא ארץ ישראל.
יתרה מזאת - מסמך זה (הידוע בטעות איומה כ"מנדט בריטי") הוא מסמך מחייב המפרט ל"מנדטורית" (במקרה שלנו בריטניה) את תפקידה העיקרי:
הבאת העם המנדטורי (אנחנו היהודים במקרה שלנו) לעצמאות מדינית במהירות האפשרית תוך מתן סיוע בתשתיות ואדמיניסטרציה (להלן - מהות מערכת המנדט)
ברור ומובן מאילו שזכותינו על הארץ היא בלתי ניתנת לערעור ומעוגנת בספר התנ"ך כהבטחה אלוקית. המנדט הוא התנ"ך שלנו.
אך מסמך המנדט עבור פלשתינה אשר נופק ליהודים ואושרר כלאחר כבוד בידי חבר הלאומים - הוא הכרה רשמית (גושפנקא, צ'ארטר, רשיון, בסיס חוקי) המגבה / תומך / מכיר / מחזק ו"סוגר את הפינות" מבחינה מדינית, משפטית ומבחינת היחסים הבינלאומיים.
העם היהודי יכל היה להכריז על עצמאותו המדינית כבר בשנת 1922 (שנים לפני פרוץ השואה המזעזעת).
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. (הנקרא "עם ישראל אייכה" - קריאתו הנואשת של ד"ר חיים וייצמן ז"ל) מסביר מדוע העם היהודי לא עלה בהמוניו לפלשתינה-א"י.
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. לא השכיל להבין שהוא מחזיק רשיון מדיני משפטי בינלאומי להכרזת עצמאות על פלשתינה (וכמובן לשינוי השם מבחינה מדינית משפטית לארץ ישראל - דבר שנעשה רק 25 שנה לאחר מכן).
העם היהודי על כל מנהיגיו, לוחמיו, משפטניו - כשל לפענח את המסמך יקר הערך, ולא הצליח להבין את מעמדו ואת זכאותו להיות עצמאי במולדתו הנכספת.
הפשע של העם היהודי (פשע / מחדל שנובע מבורות ואף ייתכן שנובע מעוד מניעים) נמשך עד עצם היום הזה.
את המסמך יקר הערך אשר בהחלט מלמד שפלשתינה היא ארץ היהודים ולא ארץ הערבים - ממשיך העם היהודי לקבור.
הוא אמנם זמין לכל דורש בעמוד הבית של האו"ם ושל משרד החוץ הישראלי הרשמי, אך בניגוד גמור להכרזת מפמ"ר הסטוריה ד"ר אורנה כץ - הוא אינו נפתח במוסדות בתי הספר הן החילוניים, הן הדתיים והן במוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ.
זאת למרות שהוא מככב ומהווה בסיס למגילת העצמאות שלנו.
דו"ח א.לוי עשה מעט חסד וצדק הסטורי / משפטי:
בחלק הסקירה הבינלאומית של הדו"ח, פסקו מחברי הדו"ח כי העם היהודי הוא בעלים במולדת ולא כובשים (כפי שמועלל עלינו כבר עשורים ככלי לניגוח זכותינו לחיות כאן).
את הפסיקה ביססו מחברי הדו"ח על מסמך המנדט עבור פלשתינה !!
" הזכויות המשפטיות, בהתאם לחוק הבינלאומי, של העם היהודי בכל ארץ ישראל, הוגדרו ב-1922 על ידי חבר הלאומים, שהכיר ב'קשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל והסיבות להקמתו מחדש של הבית הלאומי שלהם בארץ הזאת'. זאת ועוד, חבר הלאומים, שנתן מנדט על ארץ ישראל לבריטניה, קרא לה 'לעודד את התיישבות היהודים בארץ'. המנדט לארץ ישראל אושר באותה שנה גם בהחלטה שעברה פה אחד בשני בתי הנבחרים של ארצות הברית.
"
מרעננת ומעודדת ביותר העובדה שיהודים החלו להפעיל את שכלם ומחשבתם. עוד לא אבדה תקוותינו
יש לעודד זאת שכן המלחמה האיומה על התודעה / הפסיכולוגיה והמידע חייבת להיות מוכרעת סופית לטובת האמת - לטובת העם היהודי !
לא ייתכן שהמצב בו אנחנו מכשילים את עצמינו ימשיך להתקיים. זה גובה מחירים כבדים מכל האספקטים, מכל הבחינות ומכל הזוויות.
אך למרות "רוח ההתעודדות" אסור לפספס. אסור להתרשל. חייבים להיות מקצוענים ומדוייקים !
חשוב ביותר לדקדק בפרטים הקריטיים כיוון שעד שלא נשיג שליטה מלאה בידיעת והבנת זכותינו על מולדתינו - נמשיך להיות ברווזים במטווח איום של ניאו נאצים / אנטישמים / ערבים / מוסלמים / שמאלנים רדיקלים / ארגוני זכויות אדם זדוניים / "פעילים" / ארגונים בלתי ממשלתיים / מרצים במוסדות להשכלה גבוהה בארץ וברחבי העולם ועוד הרשימה ארוכה.
כאן נשאלת שאלה.
לפני פרסום מאמר הדיעה - האם פרופסור משה ארנס קרא במו עיניו את מסמך המנדט עבור פלשתינה (בלשון המקור בה נוסח ההסכם כמובן - הלשון האנגלית) ?
מעולם לא היה קריטי, חיוני וחשוב יותר לדעת את הפרטים הבאים:
1).
ההכרה לא הייתה על ארץ ישראל אלא על פלשתינה (קריטי ביותר לדייק כאן כיוון שכאמור - זוהי ההוכחה שפלשתינה איננה ערבית).
כן, הקשר ההסטורי בין העם היהודי לפלשתינה הוכר (מילת הדגש הוא פלשתינה)
מדוע אם כן מתרגם פרופסור ארנס את המילה פלשתינה לארץ ישראל?
האם זה בגלל שלא קרא את המסמך המקורי טרם פרסום המאמר?
או אולי זה בגלל שהוא מודע לאמת: פלשתינה = ארץ ישראל = ארץ היהודים?
2).
המנדט לא ניתן לבריטים, המנדט מעולם לא היה "מנדט בריטי" - וזה הדבר אשר קובע מי הוא בעל הזכות על הארץ - היהודים או הבריטים!
זה מה שקובע האם אנחנו כאן ב"חסות בריטית" (או בחסות "החלטת מועצת האומות המאוחדות") או בזכות הקשר ההסטורי רב השנים (מקדמת דנא) אשר כאמור הוכר רשמית ע"י העולם. (הוא הוכר ע"י הערבים עצמם אגב, במסמך "הסכם ערבי יהודי עבור המולדת היהודית בפלשתינה" אשר נחתם והוצג בועידת השלום בפריס בשנת 1919).
חשוב ביותר להבין:
- אם המנדט בריטי הרי שבריטניה יכלה באופן חוקי לתת ('לכרות את פלשתינה' כלשונו של ד"ר חיים וייצמן ז"ל) עוד חלקים מפלשתינה-א"י לכל מי שחפצה.
- אם המנדט הוא בריטי הרי שבריטניה הייתה בעלת זכות (משפטית / חוקית) לקבוע את גורל היהודים / פלשתינה-א"י.
אך לא,
המנדט עבור פלשתינה הוא יהודי, בבעלות יהודית
הבריטים היו רק "מנדטורים" (תפקיד מחייב כלפי היהודים בפלשתינה - ללא זכויות כל שהן על הטריטוריה היהודית).
ניתן ומומלץ ביותר להתעמק בקריאת המאמר: "שבירת מיתוסים פוגעים באמצעות עובדות ואמת" על מנת להבין את הנושא לעומקו !
אם פרופסור משה ארנס אכן קרא במו עיניו את מסמך המנדט עבור פלשתינה הרי שהוא לבטח קרא כי:
MANDATE FOR PALESTINE
[...]
Whereas recognition has thereby been given to the historical connection of the Jewish people with Palestine and to the grounds for reconstituting their national home in that country;
[...]
Article 5
The Mandatory shall be responsible for seeing that no Palestine territory shall be ceded or leased to, or in any way placed under the control of, the Government of any foreign Power.
Article 6
The Administration of Palestine, while ensuring that the rights and position of other sections of the population are not prejudiced, shall facilitate Jewish immigration under suitable conditions and shall encourage, in co-operation with the Jewish agency referred to in Article 4, close settlement by Jews on the land, including State lands and waste lands not required for public purposes.
Article 7
The Administration of Palestine shall be responsible for enacting a nationality law. There shall be included in this law provisions framed so as to facilitate the acquisition of Palestinian citizenship by Jews who take up their permanent residence in Palestine.
"
ראוי וחשוב לציין לשבח את קביעתו של פרופסור ארנס:
" אלה הטוענים כי תוקף המנדט על ארץ ישראל מ-1922 פג בשנים שלאחר מכן בשל האירועים שהתרחשו באזור, והוחלף על ידי החלטת האו"ם מ-1947 לחלק את ארץ ישראל, מתעלמים מאמנת האו"ם (פרק XII סעיף 80), הקובעת כי 'שום דבר באמנה הזאת לא יתפרש בצורה כלשהי כשינוי הזכויות במכשיר בינלאומי כלשהו שחברות האו"ם עשויות להיות שותפות לו בהתאמה'.
"
לא ניתן היה לנסח זאת טוב יותר וראוי שמידע זה יחלחל בקרב כל מאכלסי משכן הכנסת.
אחת מבעיותיהו הרציניות של מדינת ישראל כבר עשורים היא העצמת ומתן התוקף מצד כנסת ישראל הרשמית לאחד המסמכים האנטישמים העויינים אשר פוגעים בישראל ומאיימים לקחת מאיתנו את ירושלים - "החלטה" 181 ("תוכנית החלוקה").
לקריאה מעמיקה יותר בנושא ניתן ומומלץ לפנות ל: