אל עם ישראל, יהודי ויהודי באשר הוא

אני כותב את המכתב הזה תוך מצוקה גדולה ובסופו של עוד יום בגוש קטיף.
במהלך השנה וחצי האחרונות הובלנו יחד תושבי הגוש מאבק שכמוהו לא נראה מעולם במקומותינו. מאבק טהור וצח. צעקנו אמונה בכל כוחנו צרחנו אהבה! בגרון ניחר, דפקנו בדלתות אלפי בתים וחיבקנו אלפי יהודים. הרגשנו זכות גדולה, חשנו כי נקלענו לתקופה שעוד ידובר בה שנים רבות. הבנו כי אנו מובילים את עם ישראל לכיוון אחר. האמנו כי מתוך כל הטומאה יצא דבר קדוש, הרגשנו את חבלי המשיח ממש!

אולם כוחות הרשע המשיכו במלאכתם, ולמרות שלא בגדנו באמון שניתן בנו ולא התפתינו לרגע למכור את אמונתנו ואת ארצנו האהובה תמורת בצע כסף, הימים חלפו והזמן רודף אותנו, ואנחנו כבר מרגישים את נשיפותיהם של שליחי השטן בעורפנו.

האם אתם יודעים אחים יקרים שהפינוי כבר החל? האם אתם יודעים כי התקשורת מסרבת לשדר צילומים ומידע שיגרמו לביטול הגירוש. האם אתם יודעים שבגוש קטיף שוטרים מכים יהודים תושבי הגוש כשהם כפותים באזיקים? האם ידעתם שגם בנות מוכות באכזריות על ידי השוטרים? הידעתם כי השוטרים מאובזרים באגרופנים ואמצעים אכזריים נוספים על מנת להכות אותנו? האם ידעתם שהשוטרים מפברקים דוחות מעצר כאוות נפשם על מנת לחפות על מעשיהם, ואנשים פשוטים עומדים לדין על פשעים שלא ביצעו? האם ידעתם שהכל מגובה על ידי השלטונות תוך מודעות ברורה לעוולות שנגרמות לחפים מפשע?

עוד ארבעים יום ידפקו בדלתותינו, היום ברור לנו כבר כי הפינוי לא יעשה בעדינות אלא ברור כי נוכה עד זוב דם וניגרר אל מחוץ לבתינו באכזריות.

אנחנו בגוש עודנו מצפים לנס ומתפללים לישועה, אבל אתם אחינו היקרים תהיו מוכנים לתנועה, אנחנו את חלקנו ביצענו, החזקנו מעמד ונמשיך להחזיק עד הסוף.

אבל עכשיו אנו זקוקים לכם. ביום שייסגר הגוש בבקשה, בבקשה, אל תשבו בבית. קומו ותתחילו לצעוד. אל תגידו אין סיכוי, אם יקומו כולם ויגיעו, אולי נצליח ואולי ריבונו של עולם ישמע ויציל. כל אחד ואחד חייב להרגיש כאילו בזכותו ינצל הגוש.

מי מכם שיעדיף לשבת על ספה נוחה בסלון ביתו ולצפות בנו מוכים באכזריות ובארצנו האהובה נמכרת לרוצחים, יצטרך לחיות עם זה כל חייו ויאלץ לתת תשובות לילדיו ונכדיו שישאלו אותו ולא ירפו: מה עשית למען ארץ ישראל ומה עשית למען אחיך היהודים בגוש קטיף?

לא איבדנו את האמונה וגם כשיחמיר המצב נמשיך להאמין כי ריבונו של עולם עושה רק טוב לבניו, אבל רגעי האמת הגיעו ועוד מעט יהיה מאוחר מדי.

אביאל טוקר - אבא של נעם, דן ואלעד
נצר חזני

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)