כתבה ממעריב שבת - עוד אחד ש"דפקו אותו" (לפחות הכתבה נראית אובייקטיבית)
למישהו יש פרטים נוספים על הכלי?

עדיין לא קראתי את כל הכתבה(רק נכנסתי הביתה)...
אך לדעתי הכלי מאוד מזכיר את ה"סמובל" הצ'כי...

חוץ מהבדל של 3 לירות לטובת עוזי (הלוואי ויהיו לנו היום קצינים חסכוניים כאלו, ולא אנשים שרוכשים מערכות בומבאסטיות ומיותרות רק כדי להגיד שאין להם מספיק תקציב), לתמ"ק קארה היה גם מנגנון פחות אמין. מקורות של עוזי ב MP-44.. ובכן, את זה עוד לא שמעתי. בין היתר, כי MP-44 היה רוס"ר, ולא תמ"ק. ועל אף שידית ומנגנון ההדק שלו ניתן היה לפרק מגוף הנשק, זה לא היה מי יודע איזו חידוש - מאפיין כזה היה ברוב הקדחים, במקלעים רבים וגם בכמה תמ"קים (לדוגמא, בטומפסון). והאמירה שתמ"ק קארה "הוסתר ונדחק הצידה" עד שמוזיאון רפא"ל לקח כמה, לא נכונה בכלל - רוב תמ"קי קארה היו מיוצגים בבתי-האוסף לפני 12 שנה, וכמובן מיוצגים שם היום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Uri Leizin המקורות של העוזי בMP-44.. ובכן, את זה עוד לא שמעתי. בין היתר, כי MP-44 היה רוס"ר, ולא תמ"ק.

אין יותר מדי הגיון בדברים, וייתכן שהכותב טעה בין MP-44 (כאמור, רוס"ר) לMP-40 הלוא הוא תמ"ק השמייסר הידוע. התמונה האולי-מפורסמת ביותר של עוזי גל היא זאת בה הוא אוחז ביד אחת ב"עוזי" ובשניה את השמייסר:

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ב MP-44 באמת ניתן לפרק ידית אחיזה, שמורת ההדק ובית ההדקים משאר הגוף (ליתר דיוק, לפתוח אותו בדומה ל M16, סביב הפין הקדמי. נראה לי שגם הפין הקדמי ניתן להציא). ב MP-40 (אין קשר להוגו שמייסר) לא נית לעשות פירוק כזה - לפחות לא ע"י חייל בשדה.

ה-K12 הזה נראה כמו שילוב בין מגרזת, כלי לאיטום צינורות אינסטלציה בסיליקון ומקדחה חשמלית.

סה"כ נראה כמו כל התמ"קים בעלי הפרופיל העגול - סטן, MP40, קארל גוסטב, סטרלינג, M3A1.

העוזי נראה הרבה יותר עמיד ומסיבי ובעל גימור כללי מוקפד יותר.

ההחלטה היתה הגיונית לחלוטין על פי הנתונים שמופיעים בכתבה: 75% מחברי הועדה תומכים מסיבות מבצעיות\טכניות בעוזי, שגם זול יותר ב- 20%. 3 לירות היום זה לא הרבה כסף, אבל אם מכפילים את זה ב- 50 אלף תת המקלעים שהיתה כוונה אז לבנות, ואם מתחשבים בכך שתקציב הביטחון בשנת 1950 היה רק 47 מיליון לירות, אז ההפרש הופך למשמעותי.

היום, לגמרי במקרה, ראיתי כמה מסמכים בדיוק על הנושא הזה בארכיון צה"ל. החניך בקורס קצינים עוזיאל גלס מסר ב- 24 באוקטובר 1949 דגם פועל של תת המקלע שבנה במו ידיו, בליווי מכתב שמפרט את ניסויי הירי שכבר ערך בכלי ואת עקרונות הבניה שלו. אני רוצה לראות חניך היום בקורס קצינים שמצליח לבנות לבד נשק. אחרי שבוע מפקד בית הספר לקצינים העביר את הדגם והמכתב למה"ד ומשם הדרך לחמ"ד היתה קצרה. לא הסכימו לוותר לגל על קורס הקצינים, והוא היה מקבל כמה ימים של חופש מהקורס מדי פעם בשביל להמשיך בפיתוח הכלי.

בנובמבר 1949 התחילה לפעול ועדה לבחינת תת מקלע. בפגישה השלישית של הועדה אמר מנהל תע"ש סלבין שפיתוח תת מקלע יקח לפחות 5 - 6 שנים. גל היה הרבה יותר זריז ממה שסלבין חשב שאפשר להיות.

עוד דבר קטן, רבין לא היה מעולם מפקד בה"ד 3. הוא היה אז מפקד בה"ד 2 - בית הספר למג"דים (פעם היה דבר כזה).

כל הכבוד ל WINNER על הסריקה. נדמה לי שהכתבה כבר מופיעה עכשיו בטקסט מלא באתר מעריב NRG.
לדעתי הכתבה בעייתית ויוצרת רושם מטעה במספר נושאים.
ראשית, נכון שבבתי האוסף (מוזיאות צה"ל) מוצגים בכבוד *מספר* כלים של קארה (ולא רק ה ק-12). ביקרתי אתמול וראיתי במו עיני. בהחלט התייחסו לעבודתו ואינו מוזנח כפי נאמר.
מה הבסיס בכתבה לטענה כאילו המרכיבים המרכזיים בעוזי הועתקו? על העוזי נרשמו מספר פטנטים הקשורים למנגנון ולמבנה הפנימי, בעוד שלפי הכתבה, קארה רשם פטנטים רק על שיטת כיפוף פח ועל חיבור חלק לגוף - נושאים שוליים בתכלית. בסופו של דבר נאמר שקארה לא המשיך בפיתוח נשק ועזב את צהל די מהר- נראה שהנסיונות שלו באותן שנים היו בתוליים - זה לא בושה - כל הכבוד לצוות שלו ולו על שעבדו קשה וניסו. אבל בסוף נראה שקארה או הרעיונות שלו לא היו מספיק חזקים.
איך העתונאי מסביר שמספר מדינות קנו זכויות ייצור של העוזי במהירות רבה, ושהוא זכה להצלחה כזו בעולם תוך זמן קצר? זה אומר שהעוזי הציג קפיצת מדרגה אמיתית מבחינה טכנולוגית ורעיונית שהיתה מעל ומעבר למה שהיה זמין עד אז בעולם כולו בתחום התמקי"ם. נתן ביצועים (ביחס לעלות או משקל) שהיו משפורים משמעותית - לא ניתן להשיג דבר כזה דרך העתקה של מרכיבים קיימים כי עובדה שהם לא סיפקו את הסחורה - זה משהו חדש ויצירתי.
בהקשר זה, הביטוי של העתונאי, "גניבת רעיונות", הוא ארסי (כמו גם כמה וכמה אמירות אחרות, כבר בפתיחת הכתבה), ומראה שהוא לא מבין באופן בו מפותחים מוצרים טכנולוגיים , ואינו שומר על אובייקטיביות שהיא אבן יסוד של בעתונאות. למשל, העתונאי כתב שקארה "חש נרדף" ולכן רשם פטנטים בכמה מדינות (כדבריו) - לא מבין בזה יותר מדי, אבל כמדומני שפטנט עשוי לתת הגנה משפטית לממציא רק במדינה בה נרשם או בעוד מדינות ספציפיות (תלוי במדינה ובתחום בו מדובר?), אך לא בכל העולם בהכרח. אז קארה כנראה, כמו כל מפתח, רצה לכסות עצמו מול תחרות במדינות בהן יש מתחרים פוטנציאליים. למה לתונאי לקרוא לכך "נרדף"?
עדיף אם העתונאי היה בודק עם מקורות רציניים (בהתייחס לכך שברור שאינו בר-סמכא בנושא, בניגוד למשל לחלק מהכתבים הכלכליים בעתונים או לפרשנים הצבריים כגון יערי או גרנות). יכול היה למשל לראיין מומחה לנשק קל (ולא סמנכ"ל רפא"ל (?) שעם כל הכבוד דבריו המצוטטים כלל לא קשורים לנושא הכתבה), לקרוא ספר מקצועי העוסק בפיתוח נק"ל, או מתייעץ עם כותבים באתרים מתמקצעים כגון www.uzitalk.com בארה"ב בו מצאתי מגוון חומר לגבי העוזי ונשקים ישראליים אחרים - אז היתה עולה תמונה שונה.
באופן רחב, איני מבין מדוע מישהו מתחיל להשמיץ בלי הכרה כאשר עקרון כללי שמופיע בכלי אחד מאומץ בכלים אחרים. בואו נעצור רקע ונחשוב. אם בנץ (השותף של דיימלר...) המציא את מנוע הבערה הפנימית - אז מאותו רגע כל חברה שמפתחת מנוע משוכלל יותר שהוא עדיין מנוע בערה פנימית נחשבת כגונבת רעיונות? ואם בראונינג המציא את הרעיון של שימוש בכוח הגזים כפי שנאמר בכתבה - אז מותר לקרוא לממציא הקלצניקוב או לממציא ה M-16 "גנבים" כי השתמשו באותו רעיון? יש הבדל בין העתקה מכנית של חלק מסוים (מה שאכן אפשר לקרוא "גניבה" אם לא מדובר בחלק ג'נרי מובן מאליו כמו, למשל, בורג) לבין זיהוי של רעיון או עקרון מעניין וקידומו ופיתוחו לכלל מרכיב חדשני או משופר בכלי חדש.

יש פה עוד מידע:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.