השימוש שעושה ממשל אובמה במל"טים מעורר דיון נוקב בארה"ב. המצדדים טוענים לצמצום הפגיעה בחפים מפשע, אך מתנגדיהם מזהירים.
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1810779

אני לא מבין מה ההבדל בין טייס מסק"ר שיורה טיל על מחבלים לבין מפעיל כטב"ם שיורה טיל על מחבלים, בהנחה ששניהם רואים את אותו מידע (למשל: המכונית ובה המטרה) דרך מצלמה שמותקנת על כלי הטיס.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

כטב"ם נשמע יותר טוב (לדוגמא,כל הסיכולים שמסק"רים וטילי ק"ק למינהם משומשים על מנת לבצעם ובתקשורת לרוב ידווח כי כטב"ם שומש אף על פי שיכולת ישראלית בתחום לא אושרה או תועדה אי פעם).

התכוונתי מבחינה מוסרית. ברור שלכטב"ם יש את היתרונות המבצעיים שלו.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

אני אחדד את התגובה שלי. ברדיו, בתוכניות התחקירים למינהם ובעיתונים, כטב"מ נשמע יותר טוב מאשר מסק"ר.

ההבדל הוא פחות בהחלטות שמתקבלות בקוקפיט/קרון ויותר בהחלטות שמתקבלות בחדרי הקבינט והמטכ"ל.
עובדתית, ארה"ב מנהלת מלחמת חיסולים ממל"טים בפקיסטן, סומליה, תימן וכו'- מלחמות שלא הייתה מנהלת ע"י מטוסים מאויישים בלבד* ובוודאי שלא ע"י כוחות קרקעיים רגילים.
המפקדים והממשלות שולחים את טייסי המל"ט לעקוב במשך שבועות אחרי מפקד זוטר בטליבן ואז להתלבט האם לחסל אותו עם עוד 2 חפים מפשע או לחכות להזדמנות טובה יותר- כשפעילות כזו כלל לא היתה נשקלת עם פלטפורמות מאויישות.

* ממגוון של סיבות: דיפלומטית, יח"צ, חשש מאבדות ומשבויים, פרקטית- בעיות טווח, חתימה ושהיה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור המפקדים והממשלות שולחים את טייסי המל"ט לעקוב במשך שבועות אחרי מפקד זוטר בטליבן ואז להתלבט האם לחסל אותו עם עוד 2 חפים מפשע או לחכות להזדמנות טובה יותר- כשפעילות כזו כלל לא היתה נשקלת עם פלטפורמות מאויישות. * ממגוון של סיבות: דיפלומטית, יח"צ, חשש מאבדות ומשבויים, פרקטית- בעיות טווח, חתימה ושהיה.

תיארת כאן (למעט הפגיעה בחפים מפשע כמובן) את הפנטזיה האולטימטיבית של כל צבא והסיוט הגדול ביותר של כל ארגון טרור. השימוש בכטב"מים הוא-הוא תגובת הנגד למלחמת הגרילה ככלל, ובשטחים בנויים בפרט. צבא ארה"ב מבין את זה, צה"ל מבין את זה, וכמה נפלא - לאט לאט גם ארגוני הטרור מתחילים להבין זאת היטב היטב. אם כך - רק ברמה הבסיסית ביותר, אין כל בעיה בהפעלת כטב"ם תוקף ֹהוא בסך הכל כלי נשק נוסף בתוך תו"ל של צבא X או Y.

Did you improve on the design?
Did you do something new?

הובא כבר על ידי לפני כן:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=568013

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

ניתן לאחד עם האשכול שז'וקוב פתח ולתת כותרת עיניינית כי זה נראה כנושא מאוד מעניין?

אין שום הבדל למוות מטיל הלפייר בין אם הוא שוגר ממל"ט או מסק"ר
בשנייהם המפעיל צופה מרחוק במטרה דרך ציוד אלקטרואופטי ומשגר חימוש מונחה חכם

המל"ט זול ובטוח יותר ולכן הוא קיים
סוף דיון

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

וואוו...

לאט לך בבקשה בקביעות פסקניות כאלה על ימין ועל שמאל.... ועל תוקפו של דיון עיניני אפשרי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי pack leader סוף דיון

אכן סוף דיון - הערנו לך לא פעם ולא פעמיים על ההתבטאויות שלך, ואתה בשלך. צא לשבוע חופש, הטיסה על חשבוננו.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אינני מרגיש כי קיים "דיון נוקב בארה"ב" בנושא הזה. פה ושם נשמעות דעות לכאן ולכאן אבל "דיון נוקב" - ציבורי כזה לא זיהיתי. לא באמצעי התקשורת המאוזנים (FOX אינה נכללת ברשימה הזאת), לא בעיתונות המגוונת בארה"ב ולא בשידורי הרדיו. בלוגים ובלוגיסטים - אינם סממנים מובהקים ל"דיון" כזה גם כן. דיונים כאלה מתפתחים בדרך כלל סביב פגיעה סביבתית אם נמנעת או בלתי נמנעת, והשלכותיה החוקתיות והפוליטיות גם כן (היחסים עם פקיסטאן למשל).

הנושא עצמו יותר מישהו נושא בעל משקל השוואתי מול שימוש במערכות נשק אחרות בשלט-רחוק, הינו נושא לדיון לאור ובהקשר לחוק האמריקאי המגביל Executions. וכאן קבור הכלב. לא בהשוואה להלפייר או לטיל מונחה בשלט רחוק כלשהו.

כדאי אולי שדיון כזה יתמקד בהיבט הזה וקישרו לאמצעי החדש יחסית - המל"ט.

כרקע נוסף להבנת הנושא כדאי לעיין בשיקול דעת בלתי "קלישאי" בשני מאמרים שנכתבו בארה"ב בהקשר:

• http://rt.com/usa/news/aclu-execution-drone-suit-387
• http://www.nybooks.com/articles/arc...agination=false

הראשון שידורי המהפכה של פוטין למערב (רוסיה היום) שבו הם מחפשים כל תרוץ להשתין על אמריקה מה מקפצה
השני הוא עיתון / בלוג לא מוכר עם הטייה שמאלנית קשה

דיי פגעת בעצמך עם הדוגמאות הנ"ל

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

אתה צודק בקשר למהות המקור הראשון. בפזיזות החיפוש אחר מאמר מתאים לנושא והמקלדת, אכן לא שמתי לב לכך וטעיתי. יחד עם זאת..... העובדות המובאות במאמר נכונות ברובן במובן המצב בנושא בארה"ב.

המקור השני - אתה נסחף בדעתך. "לא מוכר" !?!? - נו.... שויין.... (המגזין הזה גם רחוק מלזכות בתואר: "בלוג", ידידי):
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Ne...Review_of_Books

מעבר לכך - חשוב יותר להתייחס לנושא ולמרכיביו בציבור ובחוק האמריקאי ופחות להתעסק ב"אד הומינס".

• האם עובדות הפולמוס נכונות והוצגו נכונה?
• האם קיים בסיס מוצק לטיעונים שמועלים מול משקל החוק האמריקאי?
• מה ההשלכות שיכולות "להתמסד" במובן ה- Slippery Slope?
• מה היתרונות ומהם החסרונות? - הן מבחינה מדינית והן מבחינה צבאית?
• האם אכן קיים "דיון נוקב" בציבור בארה"ב בנושא?

אינני מביע עמדה עצמאית בנושא כאן. הרגשתי חובה לנסות ולהאיר את הנושא מזוית החוק וההתייחסות הציבורית בארה"ב וכך להשיב את הנושא גם לממדיו העובדתיים כפי שהם באים לידי ביטוי בארה"ב.

ואוסיף - תגובתך לעיל (מס' 8) בה קבעת בנחרצות כי "סוף דיון" - אינה ראויה כאן בפורום. לכך יש מנהלים. הכרזות פסקניות כאלה מצביעות על "נטייתך" שלך ועל מידת פתיחותך לדעות שונות משלך.

ובמאמר מוסגר - "הטייה שמאלנית קשה" קבעת.... אני לעומתך מעדיף: ליבראלית, ביקורתית, דמוקראטית... לא כל דעה שאינה לוחמנית וימנית קיצונית הינה פסולה, חסרת ערך או אף פטריוטית פחות. אבל זה באמת אינו נושא לפורום הזה.

ולא בפורמליסטיקה משפטית שכל קשר בינה לבין מוסר או צדק מקרי בהחלט
ולכן אני איש ימין אני לא מתבייש בזה
בהסתכלות פרקטית אין הבדל בין שימוש במטוס או במזל"ט למעת חיסכון בכסף ובחיי אדם

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

אני, באופן אישי, מעדיף לדעת רקע לדברים ואת המרכיבים השונים שבונים את הנושא הנתון. ככל שיודעים יותר חכמים יותר וטועים פחות - ידע הוא כח בידיים הנכונות.
זה אומר שאני לא "ישראלי טוב"?

טענת ההוצאה להורג יוצאת מתוך הנחה שמדובר בפעילות משטרתית או אפילו אזרחית, ולא פעילות מלחמתית. לטעמי זו הנחת יסוד תמוהה ולחלוטין לא רלוונטית למה שמתרחש בפועל.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הביקורות שנכללות במאמר בקישור השני של מיקיטל:
א. אל-אוולקי ובנו לא נהרגו ב-"פעילות מלחמתית", כי הקונגרס אישר אחרי 9/11 מלחמה נגד הארגונים שביצעו ותמכו במתקפת ה- 9/11: אל-קאעידה והטליבן; לא נגד אל-קאעידה בחצי האי ערב, שהוא ארגון נפרד. אפילו לפי חוו"ד של מחלקת המשפטים האמריקאית, הוא אל-אווליקי הנהיג ארגון "עמית" לא"ק ("cobelligerent"). זו חריגה משמעותית מהרשאת הקונגרס.
ב. אל-אווליקי נקשר ע"י הממשל למתקפה של נידאל חסן בפורט-הוד בנובמבר 2009 ולניסיון הפיגוע הכושל שלעומר פארוק עבדולמוטלב בחג המולד 2009, אך לא הוצגו ראיות לכך.
ג. לא הוצגו ראיות שבלתי ניתן לאסור אותו בתימן. להיפך- נמסר שהיה ניסיון לכך.
ד. לא הוצגו ראיות שהוא מהווה סכנה ברורה ומיידית לארה"ב. הטענה היחידה היתה שהוא מנהיג קבוצה המנסה לפגוע בארה"ב בככל הזדמנות- ויש דוגמאות מאירופה למאבק משטרתי, לא צבאי, בקבוצות כאלו (אגב- דוגמאות בעייתיות. בריטניה בהחלט הפעילה צבא נגד ה- IRA, ובגרמניה, איטליה וספרד הקבוצות המהפכניות האלימות פעלו בעיקר מתוך המדינה, מה שאפשר פעולה משטרתית נגדן; פעולה שברור שהיא קשה נגד אזרח אמריקאי הפועל מתימן).
ה. הטענה היא שלא ניתן לדון ציבורית במדיניות החיסולים האמריקאית כדי לא להביך את פקיסטן, תימן וכו' המסכימות לביצועה בשטחן. אבל כמה נזק זה יעשה, כשתמונות ממילא מתפרסמות לאחר החיסולים? ומדוע זה מפריע לחשיפת הקווים הכלליים של מדינות החיסולים?
ו. נזק דיפלומטי וציבורי של התקיפות, בפרט שהן נתפקות כברוטליות ולא-מפוקחות
ז. לגיטימציה לתקיפות עתידיות ש"י סין, רוסיה וכו' בשטח ארה"ב או בעלות בריתה.

בקצרה, המאמר מרגיש מאוד לא נוח עם העובדה שהממשל לבדו מחליט על הרג, בפרט של אזרחים אמריקאים, בלי בקרה חיצונית.

נושא המחלוקת (אני חוזר שוב - אינה "נוקבת" בארה"ב!) איננו השוואתי לכלי נשק ולאמצעים אחרים כפי שמספר אנשים כאן ניסו להטות אותו. הנושא הוא האם למדינה דמוקראטית מותר לבצע הוצאה להורג של אזרחיה שלה ללא משפט - אם בשיטחה ואם לא. לא משנים הכלים לכך !!

כפי שסיכמת יפה - השאלה המהותית הינה בחינת הנושא מול עמדת החוק בארה"ב - וכן החוק הבינלאומי. וכאן תמונה ההתרסה כלפי הממשל. נושא דומה עלה בשעתו בארה"ב בהתייחס לפעילות חשאית במרכז ובדרום אמריקה לפיה ה- CIA ביצע הוצאות להורג במדינות אחרות. המל"ט הינו אך כלי שכיום קל יותר להשתמש בו. השאלה העקרונית והחשובה כאן היא נושא ה"בקרה" של המערכת הציבורית. אצלנו הנושא הזה חלש. בארה"ב Checks and Balances הינו כלי שילטוני חשוב ביותר ומרות סייגים מסוימים שבו - זוהי אבן יסוד חשובה מאד (כן, יש גם בה חסרונות אבל בין הטובות ביותר המוכרת לנו במערב) לבקרת ההתנהלות השילטונית והציבורית שם.

קיוויתי שמלבדך יהיו גם מגיבים אחרים שיקראו את המאמר יחפשו וילמדו את היבטי הנושא לכאן ולכאן. הנושא הוא אכן מורכב. אחת השאלות הנשאלות למשל הינה האם למדינה זרה מותר לשלוח חוליות הוצאה להורג של אזרחיה שלה שמצאו מחסה במדינה אחרת (בשיטחה של ארה"ב למשל).

זו לא פילוסופיה או התפלספות רבותי - זה דיון חשוב במדינות חוק ובמדיניות חוקית. לא שמאל ולא ימין. "מוסרי" או לא "מוסרי" - החוק עצמו אינו רק אמצעי מגביל - הוא גם אמצעי מתיר. וכאן קבור הכלב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור הביקורות שנכללות במאמר בקישור השני של מיקיטל: א. אל-אוולקי ובנו לא נהרגו ב-"פעילות מלחמתית", כי הקונגרס אישר אחרי 9/11 מלחמה נגד הארגונים שביצעו ותמכו במתקפת ה- 9/11: אל-קאעידה והטליבן; לא נגד אל-קאעידה בחצי האי ערב, שהוא ארגון נפרד. אפילו לפי חוו"ד של מחלקת המשפטים האמריקאית, הוא אל-אווליקי הנהיג ארגון "עמית" לא"ק ("cobelligerent"). זו חריגה משמעותית מהרשאת הקונגרס. ב. אל-אווליקי נקשר ע"י הממשל למתקפה של נידאל חסן בפורט-הוד בנובמבר 2009 ולניסיון הפיגוע הכושל שלעומר פארוק עבדולמוטלב בחג המולד 2009, אך לא הוצגו ראיות לכך. ג. לא הוצגו ראיות שבלתי ניתן לאסור אותו בתימן. להיפך- נמסר שהיה ניסיון לכך. ד. לא הוצגו ראיות שהוא מהווה סכנה ברורה ומיידית לארה"ב. הטענה היחידה היתה שהוא מנהיג קבוצה המנסה לפגוע בארה"ב בככל הזדמנות- ויש דוגמאות מאירופה למאבק משטרתי, לא צבאי, בקבוצות כאלו (אגב- דוגמאות בעייתיות. בריטניה בהחלט הפעילה צבא נגד ה- IRA, ובגרמניה, איטליה וספרד הקבוצות המהפכניות האלימות פעלו בעיקר מתוך המדינה, מה שאפשר פעולה משטרתית נגדן; פעולה שברור שהיא קשה נגד אזרח אמריקאי הפועל מתימן). ה. הטענה היא שלא ניתן לדון ציבורית במדיניות החיסולים האמריקאית כדי לא להביך את פקיסטן, תימן וכו' המסכימות לביצועה בשטחן. אבל כמה נזק זה יעשה, כשתמונות ממילא מתפרסמות לאחר החיסולים? ומדוע זה מפריע לחשיפת הקווים הכלליים של מדינות החיסולים? ו. נזק דיפלומטי וציבורי של התקיפות, בפרט שהן נתפקות כברוטליות ולא-מפוקחות ז. לגיטימציה לתקיפות עתידיות ש"י סין, רוסיה וכו' בשטח ארה"ב או בעלות בריתה. בקצרה, המאמר מרגיש מאוד לא נוח עם העובדה שהממשל לבדו מחליט על הרג, בפרט של אזרחים אמריקאים, בלי בקרה חיצונית.

מתנצל על האיחור, אבל אני בעיצומה של הגשת התזה שלי

כך גם מאות פעולות אחרות שנעשו בעבר במקומות שונים בעולם. מעבר לזה, פעילות מלחמתית אינה מחייבת מלחמה - כל פעילות שהצבא (אלא אם כן הוגדרו כסיוע) הן מלחמתיות. אף אחד לא שאל את הקונגרס לגבי הפלישה לגרנדה, לדוגמה.
כך ששרשרת הטיעונים המתבססת על כך שלא מדובר בפעילות מלחמתית הינה משאלת ליבו של הכותב, לא עמדה משפטית ברורה. ואם כן מדובר בפעילות מלחמתית, אז מותר להרוג כל אדם המשתייך לארגון היריב, אין שום צורך לאסור אותו, להוכיח את מסוכנותו או כל פלפול משפטי אחר הנוגע לפעילות שיטור, ובוודאי שאין שום קשר לאזרחותו, כמו שאין קשר לאזרחותו של חייל וורמכאט בעל אזרחות אמריקאית במלחמת העולם השניה (או ההיפך). מכיוון שלא מדובר על לחימה מול צבא סדיר, הרי שגם הגנות המשפטיות הנגזרות מכך לא עומדות לטובת אותו אדם.

ההחלטה להגדיר עימות כפעילות שיטור הוא תוצאה של החלטה פוליטית, ולא משפטית, וקשורה לכך שבריטניה (לדוגמה) רואה בצפון אירלנד חלק משטחה הריבוני.

נושא ז הוא אולי קשור, אבל הטיעון הוא מאוד נאיבי. מדינות בזמן מלחמה או שלא בזמן מלחמה יעשו את מה שישרת אותם - הסובייטים הרי לא נרתעו לבצע חיסולים במדינות המערב, וגם רוסיה לא טמנה את ידה בצלחת. אז? לטעון שעמדה טהרנית מצד ארה"ב לגבי צד שלישי תמנע מרוסיה וסין לבצע דבר דומה במקרה של עימות הוא פשוט לא נכון. מה שמונע מהם לעשות זאת זה הנזק הפוטנציאלי שיגרם כתוצאה מתגובת הנגד של ארה"ב. לו היו יכול לעשות זאת היום ללא חשש מתגובת נגד היו עושים זאת (ומה זה בדיוק war by proxy?)

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מספר הערות (ובהצלחה עם התזה):

צריך להפריד שלושה נושאים (לפחות) שמתערבבים בתגובות השונות:
א. מוסריות.
ב. חוקיות.
ג. תועלת.
שלושת הנושאים - על אף שהם קשורים זה בזה - דורשים גם עיסוק נפרד לפני שמחברים אותם. הצגת הדברים אין בה משום דעתי בנושא.

א. מוסריות: נתחיל מכך ששאלת המוסריות בשימוש בכלי נשק מסוגים שונים היא שאלה עתיקה. כך, למשל, כשהחלו להשתמש בסוגי רובים שונים לפני כחצי-אלף גינו אותו האבירים והאצילים ממגוון סיבות, וגם למוסר היה בכך חלק. שאלת השימוש במה שכינה מיקיטל "מערכות נשק בשלט רחוק" אף היא אינה חדשה, ועלתה ברגע שהיו, למשל, טילים בזירה (עם או בלי שלט...). מה שחדש בעניין הכטב"מי הוא: 1) יכולת חשאית ושיפור יכולות במבצעים חשאיים; 2) היכולת לנהל לחימה של ממש ללא סיכון כוחות; 3) מצבו של האינדיבידואל המפעיל את המענ"ש. באף אחד מהתחומים הללו, על פניו, אין עניין מוסרי. אבל, מוסר נכנס לתמונה בדלת האחורית, ובשורה התחתונה העניין הוא יד קלה על ההדק. למשל: 1) האם רצים לחיסולים מהר יותר לעומת ניסיון לתפוס (נניח)? 2) האם היכולת לנהל לחימה ללא סיכון תגרום למדינות (בארה"ב השאלה היא בראש ובראשונה על ארה"ב, כמובן) לצאת יותר למלחמות, לעשות אותן יותר עקובות מדם, להתייחס פחות לשאלה של נפגעים שאינם לוחמים אצל האויב, ובאופן כללי להניח שיותר פשוט להלחם מאשר להגיע להסכמות? 3) כפי שמתואר הן בכתבות על מפעילים בארה"ב והן בכתבות על מפעילים בארץ, ניכר שלרמה האישית יש גם ממד מוסרי, למשל תחושת אי נוחות של מפעיל שאינו נתון בסכנה אישית מיידית ומחסל במעין "משחק מחשב" בני אדם. כמובן שגם שאלת האוטונומיות של המערכות הבלתי מאויישות עולה לדיון, אבל נראה לי שזה סיפור מעט שונה ממה שנכנס לכאן.

ב. חוקיות: בארה"ב יש חוקים שונים (RESOLUTIONS, ACTS וכו') שמגבילים את כוחו של מפקד הצבא העליון (הנשיא) לעשות כאוות נפשו בצבא. לעתים נשיאים מפרים חוקים/החלטות שכאלה, ולא פעם יש גם ביקורת על כך. הדוגמא של גרנדה היא דווקא דוגמא טובה לכך שהנשיא הביא את הדברים לקונגרס! להזכירך - הנשיא לא אמור לבקש אישור בטרם הפעולה בהכרח אלא עד 48 שעות לאחר תחילתה, וכך עשה. במקרה המדובר בכתבה עליה הגבת לא היתה כל פנייה לקונגרס, לא לפני ולא אחרי. הרי זו בדיוק הסיבה (אם הפרסומים נכונים) שהנשיא היה צריך דו"ח משפטי שיכשיר את הטרוריסט שחוסל לחיסול... (ובכדי לעמוד בחוק נקבע שהוא מספיק קרוב לא"ק בכדי שייחשב כמישהו ששייך לארגון שהקונגרס אישר את המלחמה עליו) נקודה נוספת בדיון הספציפי במאמר היא שבכל זאת מדובר באזרח אמריקאי, וזה מדליק אצלם פיוזים. לעניין העקרוני - האמירה שלך "אם כן מדובר בפעילות מלחמתית אז מותר להרוג כל אדם המשתייך לארגון היריב" (וכו') בעייתית אף היא. כפי שפורסם, גם אצלנו כל "חיסול" דורש התייעצות משפטית ולגיטימציה שכזו, ואילו "כל אדם המשתייך..." היא לגיטימי לחסל - מה היה מונע לחסל בלי שום ייעוץ שכזה? בכל זאת, חיסול מתבצע במקרים מאוד ספציפיים, ואני מזכיר שיש הבדל (וכאן עניין הכטב"מ חוזר לתמונה) בין קרב בעת התנהלותו לבין חיסול שלא בעת קרב. וכאן אולי גם אתייחס לסייפא של דבריך - חיסולים "שקטים" (דוגמא בולטת היא הכישלון בחיסול משעל, אבל הנקודה ברורה אני מקווה) הם סיפור אחד. חיסול שבו כטב"מ יורה טיל אינו שקט, גם אם פקיסטן או תימן לצורך העניין לא אומרות דבר.
http://www.fas.org/sgp/crs/natsec/RL32267.pdf

ג. תועלת: המשפט האחרון בעצם מביא לעניין התועלת, וכאן המאמר טוען (אפשר להתווכח, לדעתי גם רצוי, אבל זו טענתו) שהשימוש (המופרז לדעתו) בכטב"מים יוצר אנטגוניזם אדיר כלפי ארה"ב ובעצם לא מסייע למלחמה ברמה האסטרטגית ואף גורם להחרפת יחסים בינ"ל. בנוסף, הטענה היא - אם אנחנו עושים זאת, מה ימנע ממדינה אחרת לעשות זאת לנו או לשכנותיה החלשות ממנה? ומכאן עוד מדרון חלחלק וכו'. ההקצנה היא כמובן לטעון שסין ורוסיה יעשו זאת לנו, אבל שוב - זו שאלה תועלתנית במהותה, ולדעתי פחות רלבנטית (שתי צורותיה).

סומך את ידי על תגובתך אבל מוסיף ל- (ב) שציינת בנושא החוקיות: קיים כאן גם היבט חשוב בנושא "חיסולים" (executions) של אזרחי ארה"ב עצמם..... אם מזוהים או לא מזוהים בוודאות או שלא בוודאות עם אויב אפשרי - ללא משפט.