שלום לחברי הפורום,

אני מסיים כעת לכתוב עבודת מחקר קטנה (36 עמודים) המנסה לענות על השאלה: מדוע עצרו הסורים על קו המצוקים?
(המבוא לעבודה מצורף למטה).

כיוון שיש בפורום אנשים עם מידע רב על מלחמת יום כיפור בגולן, האם מי מהם יסכים לקרוא אותה, לתקן שגיאות ולהעיר הערות בונות?
(אם כן, נא שלחו לי כיצד תרצו לקבל העבודה, ובאיזה פורמט).

תודה,
רון.

ציטוט:

מבוא עבודה זו מנסה לענות על שאלה שעניינה אותי זמן רב: מדוע עצרו הסורים על קו המצוקים בדרום רמת הגולן ביום השני למלחמת יום כיפור? שאלה זו מורכבת. ראשית, האם בכלל הייתה עצירה שכזו, או שזוהי עוד אחת מהאגדות שכל מלחמה יוצרת? שנית, אם אכן הייתה עצירה שכזו, האם היא הייתה בלחץ הנסיבות, קרי – הסורים רצו להמשיך בחתירתם מערבה, אך היו נסיבות ששיכנעו או שהכריחו אותם לעצור את מתקפתם? או מאידך, האם הייתה זו החלטה מושכלת ומתוכננת, קרי הסורים תכננו מראש שלא לעבור את קו המצוקים. כאשר ניגשתי לאסוף מקורות, נוכחתי שיתכן ועבודה זו נכתבת מוקדם מדי בזמן: מקורות ישראליים ומערביים למלחמת יום כיפור יש למכביר. גם מקורות מצריים וסובייטים יש לא מעט, אולם – ניסיונותי להגיע למקורות שינסו לענות על שאלת המחקר מנקודת המבט של הצד הסורי נתקלו בהצלחה דלה למדי. הסורים שומרים על שתיקה כמעט מוחלטת בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות שלהם בימי התכנון שלפני מלחמת יום כיפור ובזמן המלחמה. למעשה, רק דרך אתר העוסק במלחמות ברשת הגעתי לאיש צבא פקיסטני שעמיתים סוריים שלו בעבר איפשרו לו לתת לי קצה חוט לחשיבה הסורית. ייתכן ועם הארועים הקורים בעת כתיבת עבודה זו בסוריה ישתנו פני הדברים ומקורות חדשים יֵחשפו שם. עד אז, כל המסקנות שנוכל להסיק יהיו חד צדדיות למדי, ועיון קצר בביבליוגרפיה יראה שהן משקפות בעיקר את נקודת המבט של הצד הישראלי. העבודה תיתחלק לחלקים הבאים: מבוא קצר למלחמת יום כיפור. התכנון הסורי של המלחמה ומטרותיה. התכנון להגנת הגולן מהצד הישראלי. תאור הקרבות הרלוונטיים לעבודה זו, קרי התמקדות בעיקר בדרום רמת הגולן בימיה הראשונים של המלחמה, ולבסוף, הסיבות לאי ירידת הסורים מקו המצוקים של הרמה.

אחת ההשערות והיא טובה כמו כל אחת אחרת היא ללכת לבדוק את הדוקטרינה הסובייטית באותה עת ושעליה הצבא הסורי התבסס.
מושג "תקופת המלחמה הראשונה" או Nachala Voina Period שבבסיסה מדבר על כך שלאחר התחלת ההתקפה מגיע שלב עצירה ובחינת הסביבה המערכתית.

My two cents

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

תודה על ה-input, אך אין צורך: העבודה כבר כתובה (ואגב, כוללת את שתי ההצעות הראשונות בפורום) ואשמח אם מישהו יסכים לעיין בה ולהעיר הערות.

אני מציע אם לא תרצה לקבל תגובות נוספות שינסו לענות לך למה הסורים עצרו. תבקש שישנו לך את הכותרת למשהוא כמו "בקשה להערות וחוות דעת לגבי עבודה בנושא למה הסורים עצרו על קו המצוקים"
בהצלחה

תודה על העצה: אנהג כך בעתיד (הנחתי הנחה שגויה שבאי הפורום יקראו גם את גוף ההודעה, ורציתי כותרת קצרה ככל האפשר).

כל שידוע לי הוא שקיימת השערה בצה"ל כי הצבא הסורי היה משוכנע שהוא בדרכו למלכודת מסוג כזה או אחר, מאחר ולא ציפה כה מהר להתקדם מרחק כה רב (עד פאתי עין גב). ייתכן ואני טועה.

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

לי זכורה השערה, אם כי לא זכור לי היכן, שהתכנון הסורי מעולם לא התקדם מעבר להשתלטות על הרמה עצמה וירידה מקו המצוקים אף פעם לא היה חלק מהתוכנית שלהם. בדומה למצרים, שיש ויכוח האם תוכנית המלחמה שלהם אכן כללה הרחבה של ראש הגשר שלהם עד המיתלה והגידי ואולי לעומק סיני, יתכן והיעדים הסורים היו די צנועים.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

אכן, זו אחת המסקנות של העבודה שלי.

שלום רון,
אני בטוח שהסורים היו מסתפקים בקו המצוקים אבל גם לשם הם לא ממש הגיעו.
זה אמנם נכון שהסורים בגזרה הדרומית הגיעו פה ושם לקו המצוקים המפורץ, כוחות בודדים ללא מערך וחיפוי. רובם ככולם הושמדו על ידי חיל האויר ועל ידי כח הטנקים שעלה במעלה גמלא. ביום ראשון בלילה,לא היו כבר טנקים סורים במצוק.
בלילה הראשון (שבת)כח טנקים קדמי סורי הגיע עד לאזור קצביה,שם אין אפילו מצוקים, וחזר חזרה.
ביום ראשון בצהריים כשהסורים בשיא הצלחתם ( על גדרות נפח), והטנקים של אורי אור חוזרים מ 109 מערבה ונתקלים באגפם, מתחוללת תפנית בקרב . מיום שני בבוקר הסורים בדפנסיבה. ביום ג הם כבר מגולגלים חזרה אל הקו ואפילו הנסיון שלהם להקל על המצב על ידי תקיפת יום בעמק הבכא, כושל.

מה גרם למהפך הזה במערכה ? בזמן שהסורים מחזיקים בשטחי מפתח בדרום ובמרכז הרמה וכפסע בינם לבין ניצול הצלחה וכיתור הכוחות שמצפון לקונייטרה, היא שאלה שעדיין לא נמצאה לה תשובה מספקת.

בכלל, בצד הסורי יש הבדל גדול בין התכנון הקרקעי וניהול התקיפה,המוצלחים, לבין התנהלותם בהמשך . אצלנו להיפך, ניהול מגננה כושל והצלחה בהמשך.

אשמח לקרא את עבודתך .
שלח ב"וורד"

ישנם מספר רב של סיבות שהועלו עם השנים.
לדוגמא:
1.העדר תכנון להמשך התקפה.
2.קשיים לוגסטים לתמיכה בכוח שיפרוץ קדימה.
3.יציאה מתחום מטרית הנ"מ.
4.הפתעה מגודל הצלחה בפריצה ביום הראשון ולכן מתוך חשש להסתבכות נעצרו.
5.אי הבנה נכונה של הפיקוד הסורי את המצב ולכן לא נוצלה הצלחה.

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AL KAPON ישנם מספר רב של סיבות שהועלו עם השנים. לדוגמא: 1.העדר תכנון להמשך התקפה. 2.קשיים לוגסטים לתמיכה בכוח שיפרוץ קדימה. 3.יציאה מתחום מטרית הנ"מ. 4.הפתעה מגודל הצלחה בפריצה ביום הראשון ולכן מתוך חשש להסתבכות נעצרו. 5.אי הבנה נכונה של הפיקוד הסורי את המצב ולכן לא נוצלה הצלחה.

תודה.

הפרקים המטפלים בסיבות בעבודה שלי הם:

חיל האויר
השריון הישראלי

השריון הסדיר

שריון המילואים

עצירת התנופה המבצעית הסורית
היסוס בהפעלת העתודות
בעיה במרווח גחון של טנקי 62T
חשש מתגמול גרעיני
התארכות קווי האספקה ובעיות לוגיסטיות; פחד ממלכודת; אי רצון ליציאה מהגנת מערך הטילים; חוסר גמישות ויוזמה

למה כוונתך ב"בעיה במרווח הגחון"?

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מרקויס למה כוונתך ב"בעיה במרווח הגחון"?

בעיה במרווח גחון של טנקי 62T

בעיה מיוחדת הייתה בשריון המתקדם ביותר של הצבא הסורי - טנקי ה-T62, שמקרה מייצג שלה הינו התנהגות חטיבת שריון 91.
טנקי ה-T62 הראשונים של חטיבת שריון 91 מדיוויזיה 1 הגיעו לחושניה בסביבות 09:00 ב-7 באוקטובר, למרות הלחץ הגובר של גיחות ההפצצה של חיל האויר הישראלי. לאחר בחינת המצב, הסב מח"ט 91 את חטיבתו לכיוון נפח, כדי לסייע לחטיבת השריון העצמאית 51 בהתקפתה לאורך הצירים מסינדיאנה ועל דרך הנפט.
הדחיפה צפונה מחושניה לנפח לוותה בדיווחים חוזרים בקשר ממפקדי טנקי ה-T62 שלו שנתקעו על סלעים. הבעיה הייתה ההבדל הקל לכאורה בין טנקי ה-T54/T55 וטנקי ה-T62. ב- T62הייתה התמסורת קרובה יותר לקרקע, כך שמרווח הגחון שלהם היה קצר בכמה סנטימטרים. נהגי ה-T62, אשר לא הכירו מספיק את כליהם, שפטו שיפוט שגוי את המרווח הדרוש כדי לעבור מעל הסלעים הרבים של הרמה. כדי להמנע מלהיתקע הפתרון היה להוריד את מהירות הנסיעה, כך שהגעתה של חטיבה 91 לעזרתה של חטיבה 51 התעכבה עוד יותר (מהעיכוב שתואר בעמ' 21).

(סליחה על הפירמוט הגרוע: עשיתי cut-and-paste מ-word).

לפי מה שכתבתה ההבדל במרווח הגחון היה מספר סנטימטרים.
אם כל הכבוד לכל הנהגים שאני הכרתי אף אחד מהם לא מסתקל שהוא נוסע ואומר לעצמו הסלע הבה גבוה בחמשה או עשרה סנטימטר יותר ולכן אני לא יכול לעבור. מהסיבה הפשוטה שהוא לא רואה את ההבדל מתא הנהג.

מי ממומחי הפורום יכול לשתף אותנו בידעתו בדבר מרווח הגחון של T62 למול T55.

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

הסתמכתי על -
Asher, Jerrold S., and Eric M. Hammel. 1987. Duel for the Golan: the 100-hour battle that saved Israel. New York: William Morrow and Company. 163.

אך בהחלט יהיה מעניין לשמוע את דעתם של שריונאים ותיקים: האם נהג שהתרגל למרווח גחון מסויים יכול להתקע על סלע אם הוא עובר לנהוג בטנק מאותה משפחה בעל מרווח גחון קצר יותר?

ואם יש טירנים בצה"ל שהם במקור T62 (בלי לפגוע בבטחון שדה כמובן) - אזי נהגים שלהם יוכלו לתת לנו עדות ממקור ראשון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ronbarak האם נהג שהתרגל למרווח גחון מסויים יכול להתקע על סלע אם הוא עובר לנהוג בטנק מאותה משפחה בעל מרווח גחון קצר יותר?

בכלליות,
כשאתה שומע סלע ששורט לך את הגחון (אפשר ממש להרגיש את זה ברגליים), אתה מאט את הנסיעה (וכולם מקללים את הנהג) ומחפש איך להימנע מזה.

כן, אפשר להיתקע על הגחון ממגוון סיבות, גם בגלל נהג לא מספיק מקצועי על הטנק שעליו הוא נוהג או מפקד שלא מספיק מכיר את הטנק שעליו הוא מפקד, גם בגלל חוסר בסנטימטרים בודדים (בגלל מעבר בין דגמים, הצטברות פודרה, חצץ או בוץ בתוך אחד הזחלים, כפל קרקע או שפ"ץ מתחת לאחד הזחלים, וגם כפל קרקע או סלע מתחת לגחון).

לגבי המהירות, נהג יכול להשיפע, אבל פחות.
יותר סביר שהמפקד (שהתרגל לבחור קו התקדמות מסויים, על פי העבירות שאליה הוא רגיל) יצטרך לבחור עכשיו קו התקדמות אחר, או לנסוע הרבה יותר לאט על אותו הקו שהוא רגיל אליו.
בצבא הסורי, למפקדי הטנקים ,הגורים, לא היה שיקול דעת בבחירת קו ההתקדמות. הם חיקו את המ"מ ונסעו בעקבותיו בלבד.
כשהמ"מ האט את מהירותו, הגורים חיכו לו וחיקו אותו.
נסעו בעקבותיו והאטו גם הם את מהירותם (עוד יותר).

שיטת העבודה הנ"ל השפיעה מאד על המהירות הכללית של המסגרת.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט :
"אך בהחלט יהיה מעניין לשמוע את דעתם של שריונאים ותיקים: האם נהג שהתרגל למרווח גחון מסויים יכול להתקע על סלע אם הוא עובר לנהוג בטנק מאותה משפחה בעל מרווח גחון קצר יותר? "

לא נהגתי על טירנים
נהגתי רק על צנטריונים .
אבל קשה לי מאד לקבל את הטענה שמרווח גחון קטן בכמה סנטימטרים יכול להיות סיבה לעצירה.
אני עדין מרגיש צמרמורת שאני נזכר בגירוד של סלע בגחון , אבל ברובה המוחלט של הנסיעה , גם במהלך הקרבות אתה לא מגרד סלעים אלא נוסע על משטח ישר . וגם אם יש הרבה סלעים , אם אתה נהג טוב, אתה תדאג שהזחל יעבור על הסלע הגבוה ולא הגחון .

יעקבמשה

היי רון, אשמח גם לקבל את העבודה
boazshapira@gmail.com

היי רון,
אשמח לקבל את העבודה בוורד.

צ'פס

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

בדברים ששמעתי בזמנו מפיו של האלוף ישראל טל ז"ל - מי ששימש כסגן הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים, עולה כי להערכתו של טליק מה שעצר את המתקפה הסורית היה תקיפות העומק שלנו בדמשק ובעומק סוריה. דבריו של טליק מקבלים חיזוק בספרו של שאזלי - ששימש כרמטכ"ל צבא מצרים במלחמת במלחמת יום הכיפורים. לדברי שאזלי הסורים הקימו קול זעקה באוזני בני בריתם המצרים בעת שח"א תקף את עומק סוריה ודרשו במפגיע שמצרים ימלאו את חלקם ויתקדמו לעבר מעברי הגידי והמתלה, ובכך יעסיקו את צה"ל. המצרים הונו את בני בריתם ולא התכוונו כלל לבצע משימה זו. עד כאן דברי שאזאלי.
אני מעריך שכשהסורים נוכחו לדעת בבוגדנותו של סאדת, רפו ידיהם, ותנופת המתקפה נשברה. למיטב ידיעתי אין הוכחות לכך שהסורים תכננו להמשיך לצפת ותוכניתם הבסיסית היתה רק לכבוש את רמת הגולן. אבל גם אנחנו לא בדיוק תכננו להתייצב על שפת תעלת סואץ...וכאשר אתה אוכל בא התיאבון. אבל איזה תיאבון אפשר לקבל עם חברים מצרים??

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הנביא הכפול בדברים ששמעתי בזמנו מפיו של האלוף ישראל טל ז"ל - מי ששימש כסגן הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים, עולה כי להערכתו של טליק מה שעצר את המתקפה הסורית היה תקיפות העומק שלנו בדמשק ובעומק סוריה. דבריו של טליק מקבלים חיזוק בספרו של שאזלי - ששימש כרמטכ"ל צבא מצרים במלחמת במלחמת יום הכיפורים. לדברי שאזלי הסורים הקימו קול זעקה באוזני בני בריתם המצרים בעת שח"א תקף את עומק סוריה ודרשו במפגיע שמצרים ימלאו את חלקם ויתקדמו לעבר מעברי הגידי והמתלה, ובכך יעסיקו את צה"ל. המצרים הונו את בני בריתם ולא התכוונו כלל לבצע משימה זו. עד כאן דברי שאזאלי. אני מעריך שכשהסורים נוכחו לדעת בבוגדנותו של סאדת, רפו ידיהם, ותנופת המתקפה נשברה. למיטב ידיעתי אין הוכחות לכך שהסורים תכננו להמשיך לצפת ותוכניתם הבסיסית היתה רק לכבוש את רמת הגולן. אבל גם אנחנו לא בדיוק תכננו להתייצב על שפת תעלת סואץ...וכאשר אתה אוכל בא התיאבון. אבל איזה תיאבון אפשר לקבל עם חברים מצרים??

האם הציטוט של טליק למעלה מופיע בכתובים היכן שהוא?

(העבודה שלי מסכימה אתך שהסורים מעולם לא תכננו לעבור את קו הירדן ויתכן שלקראת הפתיחה באש אפילו שינו את תוכניתם כך שהכוחות הסוריים יגיעו רק לקו המצוקים. בנוסף, תוצאה נוספת לתקיפות האסטרטגיות של חיל האויר היתה הסגת מספר סוללות טילי SA6 חזרה לתוך סוריה - מה שכמובן החליש את האמ"ט מעל הגולן).

עיין בספרו של אלי דקל-דליצקי "מודיעין תלוש מהקרקע".
אם אני זוכר נכון תוכל למצוא שם סימוכין לכך.

בהזדמנות זאת אבקש מהחבר שהשאיל ממני את הספר להחזיר אותו בהקדם האפשרי!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לצורך מחקרך אני שולח לך לינק שיעזור לך לקבל תשובה אבסולוטית,

אני ממליץ לראות הכל ותתמקד בדקה 20 ומעלה...

צפיינ מועילה!



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Shlomi-reuveN לצורך מחקרך אני שולח לך לינק שיעזור לך לקבל תשובה אבסולוטית, אני ממליץ לראות הכל ותתמקד בדקה 20 ומעלה... צפיינ מועילה! לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

נו, באמת!? האם fresh זה המקום למיסיונריות??!

א. לא
ב. אני מאמין שהוא רצה להפנות אותך אל 34:20.
אם באמת קיים ציטוט כזה בעיתון בריטי (דצמבר 1974), יש למצוא אותו ולעיין בכל המאמר/כתבה.
אני סבור שיש כאן משהו ראוי לשימוש בעבודה שלך (אפילו אם זו מיסטיקה. הדובר הוא מפקד דיוויזיה GD).
זאת בייחוד לאור האמירה שלך:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רון ברק ניסיונותי להגיע למקורות שינסו לענות על שאלת המחקר מנקודת המבט של הצד הסורי נתקלו בהצלחה דלה למדי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון אם באמת קיים ציטוט כזה בעיתון בריטי (דצמבר 1974), יש למצוא אותו ולעיין בכל המאמר/כתבה. אני סבור שיש כאן משהו ראוי לשימוש בעבודה שלך (אפילו אם זו מיסטיקה. הדובר הוא מפקד דיוויזיה GD).

מילת המפתח היא "אם", ובסוג מקורות שכאלה, ברוב המקרים אין שחר לדברים. אולי מישהו ייצור קשר עם יוצר הסרטון הזה וישאל אותו מהיכן הביא את הדברים ובא לציון גואל.

עכשיו בוא נניח שהייתה ידיעה משונה שכזו בעיתון בריטי. למה זה תורם? אתה הרי מראשוני היוצאים כנגד השטויות שנאמרות בתקשורת השכם והערב, אז הפעם להאמין לכך שדו"ח מוסד הודלף עוד ב 1973 (לפי הסרטון, לא 1974 כפי שאתה כותב, אלא אם יש לך מקורות נוספים או שפיספסתי משהו, וגם זה לא עקרוני) והוא אמין?

בוא נלך לקראתם, ונניח שהידיעה אמינה, שהכל טוב ויפה. האם למישהו יש משהו לעשות עם אמירה שכזו? אולי השבוי המדובר (יש לך פרטים על מי היו השבויים הסורים הבכירים במלחמה?) המציא יד אלוהים לתרץ כשלון ושבי לאחר מעשה? אתה מדבר על "מיסטיקה". לא נכנס למינוח, נישאר בעיקר: אמירה שכזו לא מצביעה בהכרח על מיסטיקה, וכדי להתייחס אליה ברצינות דרוש הרבה הרבה יותר (אלא אם מדובר באנשי תקשורת או מיסיונרים שפתאום מאמינים לסורי כי זה מתאים למה שהם מנסים להפיץ).

אני תוהה האם גנרלים סוריים לא מתראיינים? לא מעלים את זכרונותיהם על כתב?

אחרי כל כך הרבה שנים הייתי מצפה שיהיה לנו גם את הצד שלהם בסיפור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סמוראי אני תוהה האם גנרלים סוריים לא מתראיינים? לא מעלים את זכרונותיהם על כתב? אחרי כל כך הרבה שנים הייתי מצפה שיהיה לנו גם את הצד שלהם בסיפור.

אכן, זה המצב - להוותי. אף מוסטפה טלאס שהינו די שופע - כאשר זה מגיע למלחמת יום כיפור - הוא הופך לאקוני.
אפילו בכנס אותו אני מזכיר בעבודה, לא השתתפו גורמי ממשל סורי רשמיים. (הכֶּנס נערך בחסות מכון המזרח התיכון ע"ש אנואר סאדאת באוניברסיטת מרילנד, ואורגן והכוון בידי השגריר בדימוס ריצ'רד ב. פרקר. ראה: Parker, Richard Bordeaux. 2001. The October War A Retrospective. Gainesville: University Press of Florida. http://books.google.co.il/books?id=U2Fg42KYia4C. )

נוגעים בנושא בגרסה הישראלית של "הפלישה הישראלית ללבנון" של טלאס (הוצאת משרד הבטחון). כבר בהקדמה מובא מסמך שלל ממלחמת לבנון שמראה כי חוסר ההתיחסות למלחמת יום הכיפורים הוא מדיניות רשמית המוכתבת מהממשל. אולי אם מלחמת האזרחים הסורית תסתיים בנפילת משטר הבעת', אנו נזכה להיחשף למידע חדש.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קורנסון נוגעים בנושא בגרסה הישראלית של "הפלישה הישראלית ללבנון" של טלאס (הוצאת משרד הבטחון). כבר בהקדמה מובא מסמך שלל ממלחמת לבנון שמראה כי חוסר ההתיחסות למלחמת יום הכיפורים הוא מדיניות רשמית המוכתבת מהממשל. אולי אם מלחמת האזרחים הסורית תסתיים בנפילת משטר הבעת', אנו נזכה להיחשף למידע חדש.

תודה על ההכוונה קורנסון: הזמנתי הספר.

הערות לפני שהתחלתי לקרוא:

2. לפני שהתחלתי לקרוא, שמתי לב כי במקורות שלך אתה לא מתייחס לשלושת מקורות חשובים מאוד על הנושא:

* דני אשר, "תוכנית המלחמה הסורית והוצאתה אך הפועל", בתוך מלחמה היום: חקרי מלחמת יום הכיפורים. עורכים חגי גולן ושאול שי (הוצאת מערכות, 2003).
* אשר, דני, תכנית המלחמה הסורית והוצאתה אל הפועל במלחמת יום הכיפורים, טראומה לאומית (2008) 153-173 ‬
* יהודה וגמן, "כאוס בנפח", בתוך מלחמה היום: חקרי מלחמת יום הכיפורים. עורכים חגי גולן ושאול שי (הוצאת מערכות, 2003).
אם תרצה, שבוע הבא אוכל לסרוק ושלוח לך את שלושת המקורות, אמור להיות לי צילום שלהם
המאמרים של דני אשר חשובים מאוד לעבודה שלך!

4. בנוסף אתה מצטט ספרים של דני אשר ואורי בר יוסף, אך אל תוותר על קריאה של הספרים הבאים:
אורי בר יוסף, הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה. לוד: זמורה-ביתן, תשס"א 2001.
דני אשר, לשבור את הקונספציה

5. אני ממליץ לך לקרוא את המאמר הבא:
מן חגי, אל"ם (מיל.), מודיעין פיקוד הצפון בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים:
http://goldameir.org.il/archive/hom...1253626834.html

6. כמו כן, העבודה שלך לא תהיה שלמה בלי להתייחס לספר הבא:
הסורים על הגדרות: פיקוד צפון במלחמת יום הכיפורים (עורך ראשי: דני אשר, הוצאת מערכות ומשרד הביטחון, 430 עמ', 89 שקלים).

7. תקרא את השרשור הבא:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=194524

8. תקרא את גיליון מספר 19 של שריון, ביטאון עמותת יד לשריון, יש שם חומר רב על הלחימה ברמת הגולן:
http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64601

אוסיף עוד דבר:

בנוגע לחיל האוויר הישראלי, זהו ציטוט של מכתב של יוסי עבודי ממחלקת ההיסטוריה של צה"ל, ומראה את כמות הגיחות שנערכו על ידי חיל האוויר

בגלל קוצר היריעה לא אוסיף עוד נתונים רבים בכדי שלא להקשות על הקורא. די אם נזכיר שברמת הגולן ביצע חיל האוויר ביום 7 באוקטובר 97 גיחות תקיפה, ברובן בוצעו בטרם החל מבצע "דוגמן", ורובן בוצעו בגזרה הדרומית של הרמה לאחר הפריצה של החזית על־ידי הסורים. זה היה שלב קריטי במלחמה
כי כוחות פיקוד הצפון לא היו עדיין מאורגנים וברובם טרם הגיעו לחזית, והבלימה בוצעה על־ידי התקיפות הרבות מהאוויר.

בשלב הדיפת הסורים מהרמה, בין 8 באוקטובר עד 10 באוקטובר ביצע חיל האוויר ברמה בלבד 310 גיחות תקיפה, כולן בשטח מוכה טילים, והשפעתו הייתה מכרעת, לפי דיווח המפקדים. אלוף פיקוד הצפון, האלוף חופי, כתב לרמטכ"ל במברק מיום 9 באוקטובר "מאושר להודיעך שלאחר ארבעה ימי קרבות קשים ביותר, הצליח פיקוד הצפון בסיועו המסיבי של חיל האוויר לשבור את הצבא הסורי אשר איבד מאות טנקים בקרבות" )הדגש שלי י"ע( ב־ 9 באוקטובר הופנתה ארמדת מטוסים לחזית ותקפה בצומת רפיד. הדיווח מהקרקע היה שהסורים בורחים מהחזית. חיל האוויר ביצע בחזית זו 1098 גיחות תקיפה במהלך המלחמה, כולן באמ"ט. 27 מטוסים נפגעו ונפלו. כל תקיפת מטרות היבשה של חיל האוויר (הסיוע) ברמת הגולן בוצעה לפי דרישת הפיקוד ובהנחיותיו בעצה אחת עם קציני הסיוע האווירי.

אבי היה בחטיבה 679, התרשמותי מדבריו, שתקיפת ח"א האוויר היו לא יעילות ו/או על כוחותינו. אני תמיד שערתי שהסורים לא ירדו מהרמה פשוט בגלל שהשטח למטה הוא שטח נחות ונשלט.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי chaklook אבי היה בחטיבה 679, התרשמותי מדבריו, שתקיפת ח"א האוויר היו לא יעילות ו/או על כוחותינו. אני תמיד שערתי שהסורים לא ירדו מהרמה פשוט בגלל שהשטח למטה הוא שטח נחות ונשלט.

עם כל הכבוד להתרשמות של אביך (ואני בהחלט מייחס כבוד רב מאוד לכל מי שלחם במלחמה זו), לא פשוט לחייל אחד, או לקבוצת חיילים, להתרשם מחזית שלמה. מה גם שההתרשמות אינה בהכרח אובייקטיבית. כדי להתרשם יותר נכון (לא בטוח שזה הכי נכון) חקרו את האירועים, בין השאר בועדת אגרנט. ציטוט מעבודתה הובא באשכול הבא בידיעה #127 (וכדאי לקרוא את דבריו של ספקטור בידיעה #129 כדי לדעת מה נעצר והיכן בזכות אותה תקיפה):
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%F8#post4200367
ציטוט מהאשכול: "לפי ציטוט של אלוף פיקוד צפון חופי (בועדת אגרנט, מובא בהמשך) המצב באיזור תילי קודנא היה קריטי והפצצת הפנטומים (שהתפנו במקרה) עצרה את הסורים..."

חופי מזכיר את המטוסים שחזרו מתקיפה באיזור דמשק ולא תקפו בגלל מזג האוויר.
התקיפה היא תקיפת הפצצת המטכ"ל הסורי בדמשק, שתי שמיניות של פאנטומים יצאו אבל הענן בשמים נסגר לשמיניה השנייה והמוביל יפתח ספקטור החליט לחזור. מוטי הוד ניצל את הענין ושלח אותם לכתוש את ריכוזי השריון הסורי בחושניה

תיקון לקישור אל האשכול:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=194524
ומטוב כך:
קישור

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

השאלה הראשונה שצריכה להישאל הינה האם הסורים תכננו מלכתחילה את כיבוש כול רמה"ג. לשאלה זאת אמורה להיות תשובה בדוקה לאור העובדה שהתוכניות הסוריות היו בידינו בידי האמריקאים והיו אף בידי המצרים. אנחנו והאמריקאים לא התיחסו לתוכנית זו ברצינות.זהו חלק מהמחדל. ניתן לראות את התוכניות הסורית בין מסמכי אמ"ן מיוני-יולי 73. מעיבה על אפשרות שהסורים התכוונו לכבוש את כול רמת הגולן העובדה שהם לא הנחיתו חיללי קומנדו על גשרי הירדן (גשק אריק וגשר בנות יעקב). הנחתת קומנדו על גשרי הירדן היתה מונעת ו/או משבשת את עליית כוחות המילואים לרמה. אפילו "אסטרטג" קטן כמוני מבין כי חסימת גשרי הירדן היא "ראשית חוכמה" אם רוצים לכבוש את כול רמה"ג.


השאלה השניה הינה האם שינו הסורים מתוכניתם המקורית לאור המצב בשטח ושיבושים בראייתם. שאלה זו תובהר רק עם פתיחת הארכיונים הסורים ו/או יומני המלחמה שלהם ו/או שבכירים סוריים יפרסמו זכרונות.תשובות אחרות הם השערות בלבד. ניתן להצביע על כמה עובדות בשטח שהוו שיבוש בראייתם:א. חטיבה 7 וגדוד מחטיבה 188 הצליחו לבלום ולא אפשרו את פריצת פתחת קוניטרה. ב. חטיבה 679 בפיקוד אורי אור הצליחה לעלות לרמהג עוד בלילה שבין השישי והשביעי לאוקטובר והיא תקפה את דיביזיה אחת מהאגף ובכול מקרה לא איפשרה לסורים לתקוף את חט' 7 מהאגף ולהבקיע בפתחת קוניטרה.ג. חטיבות מילואים נוספות וכן טנקים בודדים רבים הצליחו לעלות לרמה"ג, חלק ניכר מהם התפרש בשטח שממערב ומדרום לנפח והחלו לנהל קרבות עם דיביזיה אחת הסורית. ד. גם חה"א הישראלי פעל בצורה נמרצת, מירב סד"כ חיל האויר הופנה ב7.10 לזירת רמה"ג.

אשמח לקרוא את עבודתך. הנושא העסיק אותי רבות. ניתן לשלוח לכתובת המייל שלי: arielaw@zahav.net.il

הערה נוספת:

אתה מתלבט ואף מכריע בשאלה האם הצבא הסורי התכוון להתקדם אל מעבר לרמה"ג ועל שאלה זו אתה עונה בשלילה.

ההתלבטות שלי הייתה: האם הסורים תכננו מראש את כיבוש כולרמה"ג או הסתפקו מלכתחילה בכיבוש חלקי והנעת התהליך המדיני כמו המצרים. גם לי אין ספק שבכול מקרה לא התכוונו הסורים להרחיק מעבר לרמה"ג.

לפי התוכנית הסורית המטרה הייתה כיבוש כל רמת הגולן. לתוכנית הסורית מומלץ לקרוא את מחקריו של דני אשר:

* דני אשר, "תוכנית המלחמה הסורית והוצאתה אך הפועל", בתוך מלחמה היום: חקרי מלחמת יום הכיפורים. עורכים חגי גולן ושאול שי (הוצאת מערכות, 2003).
* אשר, דני, תכנית המלחמה הסורית והוצאתה אל הפועל במלחמת יום הכיפורים, טראומה לאומית (2008) 153-173 ‬

עוד דעה לנושא ניתן למצוא במאמרו של תא"ל (מיל') עמי מורג. הוא טוען כי חטיבה 188 ביחד עם כוחות המילואים עצרו את הסורים על שפת המצוק:

"הטנקיסטים הצעירים של חטיבה 188 ... ביחסי כוחות של 25:1 ושל 45:1 אך לא נטשו את העמדות והכריחו את הסורים להטיל את הדרג השני מוקדם מאד מהתכנון הראשון שלו. השחיקה שגרמו הטנקיסטים הישראלים לגל הראשון של הסורים עצר למעשה את המתקפה הסורית על שפת המצוק המערבי."


תא"ל (מיל') עמי מורג, חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים, שיריון 29, 2008, עמ' 22-24:
http://www.yadlashiryon.com/vf/ib_i...4/shiryon29.pdf

סיבה נוספות נותן דני אשר, אשר טוען כי הכוחות הסורים נעצרו על קו המצוקים בגלל חוסר ההבקעה בגזרה הצפונית. ושהמטכ"ל הסורי הטיל על הכוחות בדרום הרמה לכבוש את נפח ואח"כ בתנועת איגוף לכבוש את צפון הרמה

דני אשר, סיפורה של מפה, מערכות, גיליון 366-7:
http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/111907.pdf

אני מאמין , עפ״י ניתוח שעשיתי בזמנו, כי זאת הסיבה העיקרית. הסורים הפנו את עיקר כוחם באיגוף צפונה תוך דילול יחסי של הכח שהמשיך מערבה ודרומה. סופם היה שהם נבלמו ממערב ע״י אוגדה 210 וכוחות דלילים שעלו עוד קודם לכן, מדרום הגיעה אוגדה 146. כוחות אלה הצליחו לבלום את הסורים על קו המצוקים או קצת לפניו, בעוד שהמאמץ העיקרי שלהם נבלם בקו נפח דלהמיה שיפון יוסיפון בעיקר ע״י חטיבה 679.
רוב המאמץ היה של כוחות הקרקע. לטעמי, הסיוע האוירי היה זניח.
למרבה הצער, הגנרל תורכמני נשלח לאחרונה לישיבה של מעלה, כך שקשה לשאול אותו.

.

אמנם ראיתי בעיניים את המטענים מתחת לגשר לקראת פיצוץ בזמן שעליתי עם הטנק שלי לרמת הגולן ביום א' היום השני למלחמה אבל קטנתי מלהיכנס לראשם של הסורים ,במיוחד שמתא הנהג הראות מאד מוגבלת.

כל מה שקרה ברמת הגולן קשה להסביר אותו ללא אמונה - שהיה איזה כוח עליון ששמר עלינו, ולכן לקצינים בצה"ל היה שיקול דעת הרבה יותרנכון ונבון לפרש את מה שקורה בשטח מאשר לקצינים ולפיקוד בצד השני .גם בגלל שלנו אסור היה להפסיד כמו שכותב זאת אבא קובנר על מלחמת השחרור בספרו פנים אל פנים מול הגשר על הקרבות עם המצרים בנגבה ובגשר עד הלום.

לגופן של עובדות , למרות שמערך ההגנה של חטיבה 188 התמוטט למעשה ( כך אומרים )

אבל כל הזמן היו טפטופים של כוחות מילואים חדשים שעלו מולהסורים ותקפו ויצרו תחושה אצלם שמאגר הכוחות הוא אין סופי . החל מכוח צביקה שתוגברבאנשי מילואים ביום א', ועד השרמנים שהיגיע מכיוון גשר אריק.

אני לחמתי עם החטיבה של אורי אור. עליתי בפעם הראשונה ביום א' בשעות הצהרים, ולאחר שהטנק שלי נפגע , ירדתי עם הפצוע היחיד ששרד , ועליתי שוב למחרת בצהריים .

גם החזרה של הכוחות של החטיבה שהגיעו לפאתי קונטרה ביום א' חזרה אל מול הכוח שפרץ בציר הנפט ובסינדינה יצרו תחושה אצל הסורים של זרם בלתי נגמר.

הפקודה של חופי או דל דן לנר שכל שלושה טנקים שמסוגלים לעלות - שיעלו ולא ימתינו ליצירת כוח גדול, יצרה את האפקט הזה. יכולת האילתור והאומץ שלנו, להילחם כמעט לבד מול כוח שגדול ממך פי 10 ויותר, יצרו את התחושה אצל הסורים שהם לא יצליחו, ומנעו את שיכרון הניצחון שנוצר במצב של הבקעה, ויוצר תהליך שמביא להכרעה מנטלית, שהייתה לכאורה צריכה להתרחש. בקיצור רוח הלחימה ניצחה את הפלדה הרוסית.

יעקבמשה

תודה על ה-input יעקב.
שלחתי לך העבודה בדוא"ל.

מקורות נוספים הנוגעים לתרומתו של חיל האוויר לעצירת הסורים:

מצד אחד, אהוד יונאי בספרו "עליונות אווירית", כותב כי ביום הלחימה השני, טייסת סקייהוקים מרמת דוד עצרה את הטנקים הסורים במדרון גמלא עד להגעת המילואים:
http://books.google.co.il/books?id=...epage&q&f=false

מצד שני, דני אשר, כתב מחקרון על התרומה של חיל האוויר לעצירת הכוחות הסורים, לטענתו:
"בבוקר יום ראשון 7 באוקטובר מהשעה 07:00 ועד 08:13 שוב תקפו 9 זוגות של מטוסי סקיהוק ו"סער" מטייסות הצפון, מטייסת 116 ומטייסת 105 את כוחות חטיבה 132 הממוכנת וחטיבה 47 המשוריינת הסורית, שהתקדמו במהלך הלילה והבוקר עד לאזור רמת מגשימים. זוגות נוספים של מטוסים תקפו באותה עת כוחות סורים פורצים באזורי תל-פרס ורפיד וכן כוחות שחדרו למרחב חושניה.
6 זוגות תוכננו להטיל פצצות על ריכוזי השריון הסורי והפעם בשיטה המדויקת והמסוכנת יותר של "חטף". שני מבנים לא הצליחו לתקוף כלל, בשנים מהזוגות לא תקף אחד המטוסים מסיבות טכניות, בשל היפגעות מאש נ"מ (2 מטוסים הופלו וטייסיהם נהרגו, 4 מטוסים נוספים נפגעו ונחתו) או בשל החשש לפגוע בכוחותינו. שלושה זוגות נוספים שחררו על הכוח הסורי 24 פצצות נפל"ם. הטייסים דווחו על פגיעות טובות בטורים הסורים ואפילו על היפגעות טנק אחד ורכב אחד.

קשה לעמוד על טיב הפגיעות (לאחר כיבוש השטח מחדש בהתקפת הנגד של אוגדה 146 נמצאו בשטח כלים פגועים סורים, אך רק מעטים מהם צוינו ככלים שנפגעו מהאוויר). דווח מודיעיני יחיד היה על פגיעות בגדוד מחטיבת הטנקים הסורית 47 שנעה בציר הדרומי בעקבות החטיבה הממוכנת 132 ובמאמץ עצמאי לעבר ציר גמלא. מניתוח הפעילות ברור שהכוחות הסורים המשיכו מערבה והשלימו את משימתם היומית בקרבת פקק אל-על"

בקצרה, לטענתו, חיל האוויר לא עצר את הסורים, ותרומתו הייתה מוגבלת מאוד. מי שעצר את הסורים היו כוחות המילואים בגזרות הבאות:
- צומת אל-על: שני גדודי טנקים 278 ו-377 מכוחות המילואים של חטיבה 179 וחטיבה 9.
- מעלה גמלא: גדודי הטנקים 95 מחטיבה 4 ו-39, גדוד המילואים של חטיבה 188. שעצרו את הכוח של חטיבה 47 הסורית שנע ועצר במעלה גמלא
- אזור קצביה: גדוד הסיור 134 וגדוד 96 מחטיבה 179. שעצרו את חטיבה משוריינת 46 הסורית שנעה לכיוון גשר אריק.

סיכום הוא טוען כי "בלימתם והסגתם מזרחה נעשו כולם על ידי כוחות הקרקע המשוריינים של עוצבות המילואים".

דני אשר, חיל אוויר בבלימה במלחמת יום הכיפורים, אתר יד לשריון, 15 בנובמבר 2012:
http://www.yadlashiryon.com/show_it...829&itemId=4288

מקור נוסף, הינו מאמר ממערכות שכתב קצין בגדוד (בשם בני) שעלה לאזור אל-על, ביום ראשון ה-7 לאוקטובר בצהרים.

במאמר לא כתוב איזה גדוד ומי בדיוק כתב את הסיפור (המאמר התפרסם בשנת 1974, והקצין שירת בצבא עוד שנים רבות אח"כ), אך היום ניתן לדעת כי הקצין הוא (כנראה) סא"ל בנצי פדן, שפיקד על גדוד טנקי השרמן 377. (הסמג"ד היה רס"ן יהודה ארזי מקיבוץ עין החורש).
הסנטוריון שעצרו את הסורים היו כמובן מגדוד 278 של חטיבה 179, בפיקודו של סא"ל יוסי עמיר (הסמג"ד היה יגאל גוריון).

בני, ממלחמת יום-הכיפורים : גדוד טנקים במערכות הגולן, מערכות 234-235, 1974, עמ' 22-31:
http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/4/108614.pdf

עדויות נוספות לעבודה הטובה של גדוד 278 ו-377 ניתן למצוא פה:
http://www.mynet.co.il/articles/0,7...4285649,00.html
http://www.yadlashiryon.com/show_it...4147&itemType=0
http://www.hativa14.org.il/_Uploads...tanks-saved.pdf

מקורות נוספים לעצירת הסורים במעלה גמלא:

מידע נוסף על התקלות גדוד 75 (בפיקוד סא"ל יעקב נויפלד ז"ל) בכוחות חטיבה 47, ניתן למצוא בבטאון שיריון מס' 40, עמ' 21:
http://www.yadlashiryon.com/vf/ib_i.../shirion_40.pdf
לא קראתי את הספר, אך בטח יש מידע נוסף בספר: סיפורו של גדוד הטנקים 95 - יעקב מורג

מידע נוסף על פעולתו של גדוד 39 בפיקודו של סא"ל יואב וספי ז"ל:

אורי שמחוני, רשת "טופי" לא נדמה, שריון 30, עמ' 5 מציין כי "גדוד 39 בפיקודו של סא"ל יואב וספי, שהצטיין לכל אורך המלחמה, ומשום מה זוכה להתעלמות בהיסטוריה החטיבתית, שנלחם במסגרת חטיבה 4 בפיקודו של אל"ם יעקב הדר (פפר). הגדוד עלה דרך מעלה גמלא, ובדרכו למעלה, באזור מזרעת כנף, השמיד - בקרב שריון שראוי שיילמד - עשרות טנקים סורים מבלי לאבד אפילו טנק אחד. ":
http://www.yadlashiryon.com/vf/ib_i...4/Shirion30.pdf

עוד מידע יש בחוברת האחרונה מאי-יוני 2008 של החוברת MILITARY HISTORY (לא קראתי):
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...506#post2830728
ומידע נוסף בספר של אלישב שמשי, "בהם יותר מכל"

מאת אליעזר בריליאנט, שלחם במלחמה כמט"ק בגדוד 96 ואח"כ בגדוד 278:

זכרונות המלחמה

מדוע לא גלשו הסורים לכנרת

דיוויזיה 1 המשוריינת בקרב ההבקעה הסורי

מתי הוכרעה המערכה ברמת הגולן

תודה, התחלתי לקרוא והעדות מכלי ראשון מעניינת וקריאה מאד.
עד עכשיו, עמ' 14, איני רואה תשובות לשאלה המקורית שהעלתי, אך ייתכן שבהמשך הקריאה תשובות תינתנה.

"באיחור קל" קראתי את שאלתך, אשמח לקבל את מה שכתבת. מכיוון שאני "חדש" בפורום, לא ברור לי כיצד הנושאים "מתגלגלים"

גודל העבודה (pdf) הינו 1705.28 ק"ב, העולה על מגבלת הצרופות באתר. שלח לי כתובת דוא"ל אליו אוכל לשלוח הקובץ.

שלח בבקשה ל: eliezer1206@gmail.com

אגב - שמי אליעזר בריליאנט ואני כתבתי את המאמרים באתר חטיבה 679

אם מעניין אותך, המאמר הראשי מעודכן יותר מופיע בקישור http://www.mh-stage.com/?p=1283

והרצאה המבוססת על המאמר



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בברכה

אליעזר

הרצאה מאת פסח מלובני


חלק א':


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



חלק ב':


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מענין למרות שלא יצא להקשיב להכל.
הגיע הזמן באמת שנשמע מה יש לצד השני לומר על המלחמה במקום לטחון עד דק את נושא עצירתם של הסורים.

ותיקי גדוד 39 ממלחמת יום הכיפורים מסיירים ברמת הגולן - 8 חלקים:





לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.


תוכנית הסיור:




לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

דיברנו בעבר וניסיתי להשיג אותך במייל

אני זמין:
orfial
@gmail.com

אלמ (דימ') יהודה וגמן - המירוץ על הגולן - לסוגיית הכישלון הסורי במלחמת יום הכיפורים - מחקר חדש באתר העמותה
עלה היום לאתר העמותה מחקר חדש של*אלמ (דימ') יהודה וגמן, המירוץ על הגולן - לסוגיית הכישלון הסורי במלחמת יום הכיפורים, 6 -7 אוקטובר 1973, אוקטובר 2020
מחקר זה מנסה לתת מענה לשאלת העצירה הסורית, שתופסת מקום נכבד בכל דיון על הלחימה ברמת הגולן באוקטובר 1973. המחקר משרטט את ההישגים של הסורים בכל רמת הגולן, את כוחות המילואים והמקומות שבהם נעצרו הסורים על ידי כוחות צה"ל. המחקר משלב מסמכים צה"ליים ביחד עם עדויות סוריות ומצליב בינהם
לקריאת המחקר:
https://archive.kippur-center.org/r...s-race-2020.pdf

ח"א הישראלי זוקף לזכותו פגיעות רבות ברק"ם אך צוות מטעם צבא ארה"ב .T.V.A.C” ( TEAM SSESSMENT VEHICLE COMBAT THE ) “שבחן עשרות כלי רק"מ סורי פגועים בדרום הגולן לא 72 תחקירי ח"א על ביצוע התקיפות בדרום הגולן מצא בהם עדות מובהקת אחת לפגיעה מחימוש אווירי. בבוקר 7 אוק' מחזקים את גירסת צוות החקירה האמריקאי על כך שכוחות השריון הסוריים כמעט או בכלל

פעם ראשונה שאני שומע את הטענה הזו...

https://www.cia.gov/library/reading...K-480-3-1-4.pdf

עמוד 85
בהחלט מפתיע

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

תודה.
מי שיקרא את הדוח האמריקאי יבין שאין קשר בין תוכנו לבין הדוח הישראלי.
- מוסבר בפרוש שהסטטיסטיקה מבוססת על טנקי אויב שנמצאו בשטח בשליטת ישראל. אם מטוסים תקפו בעומק (ולידיעתי רוב התקיפות היו בעומק כדי למנוע אש ידידותית) לכן הם כלל לא נספרים.
- חיל האוויר דיווח על 103 פגיעות עם נשק מונחה. רק 3 מהם נמצאו בשטח ישראלי
- הדוח האמריקאי מציין שחיל האוויר עצר תגבורת משמעותית במערב סיני, איפה שההגנה האווירית המצרית הייתה דלילה.

לכן האמירה ש"אין עדות מובהקת אחת לפגיעה מחימוש אווירי" היא סילוף איום של הדברים.

עדיין מעניין לראות ולהבין את המידע הזה בהקשר למה שמוכר בארץ- גיחות הסקייהוקים (כמעט בבלעדיות) בדרום הרמה לעצור את הסורים- בהתאם לזעקת דיין אל בני פלד ביומיים הראשונים למלחמה.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

במסגרת הלימודים כתבתי עבודה שעסקה בסיבות שהובילו לכישלון המתקפה הסורית ביום כיפור.
בגלל שהעבודה מוגבלת בהיקפה התרכזתי בשלושת הגורמים אותם תפסתי כעיקריים-
1. ההונאה המצרית
2. מימוש שגוי ולא מותאם של דוקטרינת הלחימה הסובייטית
3. לחימת כוחות צה"ל.

אשמח לתגובות והערות.

https://2022-uploaded.fresh.co.il/2...6/27366674.docx

הסורים נעצרו מיוזמתם (בלי להתקל בכוחות ישראלים) רק באזור תל סאקי - רמת מגשימים - במצר אלעל, והסיבה לפי המקורות הסוריים היא כי הם חשבו שתל סאקי הוא חלק ממגנן נ"ט ולכן חטיבה 132 לאחר שנפגעה, ביקשה מהפיקוד של הדוויזיה את חטיבה העתודה, חטיבה 47. לאחר שהחטיבה הגיעה (חלק בראש המח"ט התברבר וטעה בדרך והגיע לציר מעלה גמלא) וחלק בפיקוד הרמ"ט הגיע לאל-על שם נפל הרמ"ט בשבי

קרא פה:
https://www.maarachot.idf.il/1973/%...c-%d7%a2%d7%9c/

אני עסקתי יותר בסיבות הרחבות לכישלון כולו, ולא רק במקומות בהם הם נעצרו.
את המקורות הסורים לקחתי בערבון מוגבל מאוד והשתמשתי בהם רק אחרי הצלבה עם עוד מקורות אחרים.
לגבי חטיבה 47- הכוח בפיקוד המח"ט נתקל בכוח ישראלי בקצה מעלה גמלא וספג לא מעט אבדות.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.