|
11-08-2012, 17:44
|
|
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,952
|
|
תקיפה באיראן - "ומה אם...?" התרחיש האופטימי
המסמך המובא כאן נכתב ע"י ידיד ותיק של הפורום אשר מבקש להישאר בעילום שם וזהות. כל המידע המובא בו מבוסס על מקורות זרים ופתוחים בלבד.
בחודשים האחרונים מנוהל מסע הפחדה עצמי של הציבור בישראל, המובל על ידי חלק ניכר מאמצעי התקשורת, בכירים לשעבר במערכות הביטחון השונות והדלפות מרובות ממקורות עלומים בארה"ב - שמטרתו אחת: מניעת תקיפה ישראלית אפשרית באיראן.
ישראל מתהדרת מזה שנים בכך שבניגוד לאומות אחרות בהיסטוריה, צבא זר לא יילחם את מלחמותיה. והנה, דווקא עתה, מסע הפחד והבלהות מנסה לשכנע את הציבור כי לא רק שתקיפה ישראלית באיראן תהיה בלתי יעילה, אלא שאחריתה - הרס וחורבן של מדינת ישראל.
ישראל, מעצמת על מזרח תיכונית, מצטיירת לפתע לקוראי העיתונים או צופי הטלוויזיה כחלשלוש בין בריונים; כשטעטעל יהודי נידח ונידף ברוח, הרועד למצעדו של הגוי. מה קרה להשקעות המיליארדים בחיל האוויר? מה ערכן של צוללות חיל הים? מה תועיל תוצרת הקריה למחקר גרעיני בנגב? כל יכול לשאול עצמו מר ישראלי הדמיוני. האומנם "אלמן ישראל"? האם אין ביכולתה של מדינת היהודים להתמודד עם איראן? זו שמתגאה השכם והערב בפיתוח אמצעי הלחימה המתקדמים והחדשים בעולם, המתגלים בהקדם כהעתקים חיוורים של מערכות נשק מיושנות בנות עשרות שנים? האם חיל האוויר האיראני, הנראה כקרקס גרוטאות במקרה הרע, או כטייסת היסטורית של מוזיאון תעופתי במקרה הטוב, מהווה איום על חיל האוויר הישראלי, המתואר מזה חצי מאה ויותר כ"טוב בעולם"?
אמת, פה ושם בנתה לעצמה איראן יכולות של ממש, למשל בתחום הטילאות. אך האם נשכחה יכולתה של מערכת הנשק "חץ" להתמודד עם טילים אלו?
דומה שבמלחמה על תודעת הציבור ודעת הקהל, איראן ניצחה את ישראל מזמן. האזרח הממוצע חושש מפניה, ומגיב באופן בלתי רציונאלי למקרא מטר המאמרים בכלי התקשורת השונים.
ובכן - מה אם נתקוף, והתוצאה תהיה פגיעה אנושה במשטר האייתולות? מה אם נחזיר את תכניתה הגרעינית של איראן שנים רבות אחורנית? מה אם מסע ההפחדות המתנהל יתגלה כאיומי סרק? מדוע לוקים - שוב - הפרשנים השונים וכל ה"לשעברים" בתסמונת של חשיבה קבוצתית, דוגמאטית, משותקת מפחד?
ההתנגדות של הדרגים המקצועיים לתקיפה באיראן (הכל לפי הדיווחים בתקשורת), החל ברמטכ"ל גנץ\ המשך דרך ראשן אמ"ו, מח"א וראש המוסד, מצביעה בעיני לא על אחריות אלא על בריחה ממנה. סכומי עתק מושקעים במערכות עליהם אמונים אנשים אלה, וביום פקודה הם משדרים לדרג המדיני (האמון על ההחלטה, יש לזכור) כי מדובר בנמר של נייר. אין יכולת. לא נצליח. המחיר יהא נורא. אין גיבוי מארה"ב. מה יעשה נסראללה? כיצד נשרוד? ברור לכל מי שעיניו בראשו כי נעשה מעשה נבלה על ידי הדרגים ה"מקצועיים" - אם, בהינתן משימות שהוטלו על ידי הדרג המדיני. תוך גיבוי משמעותי והשקעות עצומות בכסף - הם מתנגדים להפעלת היכולות הנבנות זה שורות - עליהם לעשות מעשה אמיץ, לקום, להצדיע, ולהתפטר לאלתר. תחת זאת נוקטת הצמרת הביטחונית הישראלית מדיניות של פחדנות, ותחת מעטה חשאיות נפגשים ראשיה עם עיתונאי חצר, עטים להשכיר, ושוטחים באפלולית את חששותיהם ותלונותיהם. יושרה אין כאן. מנהיגות - גם לא. פחדנות והתכוננות לועדת חקירה עתידית - יש ויש. אך זאת זיכרו - במקרה של תקיפה עם הצלחה בלתי רגילה, אפשר יהיה לזכור מי התנגד ומי תמך.
כיצד יכולה להיראות תקיפה מוצלחת באיראן?
האתרים הגרעיניים של איראן מוכרים לציבור מזה שנים. דו"חות אין ספור מתארים גם נתיבי טיסה אפשריים, הגנות איאניות על המיתקנים וכיו"ב. פרט לשמות הטייסים, דומה שהכל כבר נכתב ונאמר.
הבה נחשוב לרגע קט, איך יכולה להיראות תקיפה ישראלית באיראן? תקיפה שתוצאותיה יהממו את המשטר בטהראן, והצלחתה תהדהד מקצה המזרח התיכון ועד וושינגטון הבירה. (כל הכתוב להלן מבוסס על פרסומים ישראליים רשמיים, על פרסומים זרים בחו"ל ועל דמיון הכותב).
-----
"מתישהו בעתיד הלא רחוק"
נתניהו וברק, משהפנימו את המידע העדכני של שירותי המודיעין ("הטובים בעולם") של ישראל ושל ארה"ב, הבינו כי הגיעו לרגע האמת - וההכרעה לא לתקוף פירושה הוודאי יהיה נשק גרעיני בידי משטר שיעי קיצוני ובלתי צפוי. ההחלטה מתקבלת, בהתנגדות עזה של דרגי הביצוע, אך תוך קבלת מרות הדרג המדיני.
המתקפה הישראלית נפתחת בפעולה משולבת של מתקפת סייבר חסרת תקדים, המשתקת לחלוטין את יכולת השלטון באיראן לדעת מה קורה במדינתו שלו. רשתות האינטרנט, הטלפון, הרדיו והטלויזיה, לווייני התקשורת והסיבים האופטיים המוליכים אל ומהאתרים החשובים - כולל בסיסי הטילים התת קרקעיים בחוראמבאד ואספאהן - מוצאים מכלל פעולה. שנים של תכנון קפדני, והטמנה של נכסים מודיעיניים ליום פקודה - משתלמות. רשתות החשמל ברחבי איראן משותקות, ואתרי השנאה (טרנספורמטורים של רשת החשמל) סופגים פגיעות קשות של חימוש המפזר סיבי פחמן הדגים משארת אדם - היוצרים קצרים שעל מנת לתקנם נדרשת הסרתם הפיזית - משימה סיזיפית לאור הרוויית השטח בחימוש מצרר שחלקו בעל השהיית זמן וחלקו מופעל מרחוק באמצעות אות מלוויין.
נתניהו וברק, בהבינם את גודל השעה, מורים על שימוש במערכות נשק המוכרות לכל העולם - מפרסומים זרים בלבד. מטח של עשרות טילים בליסטיים נורה מישראל לעבר איראן. הטילים אינם מצוידים בראש קרב בלתי קונבנציונאלי - אלא בראשי קרב בעלי מטען חנ"ם וחרטום מוקשח במיוחד, שנועד לחדירה עמוקה של מטרות מוקשחות במיוחד. תוך דקות אחדות, לומד הציבור הישראלי על קיומה של זרוע טילית משמעותית של מדינת ישראל, ומבין את משמעותם של שובלי העשן הלבן שנראה במרכז הארץ מספר פעמים - שלאחריהם פורסמה הודעה רשמית יבשה לפיה "נערך ניסוי במערכת הנעה רקטית" על ידי מערכת הביטחון.
הטילים פוגעים במטרותיהם - חלקן מעל הקרקע, כמו הכור הגרעיני אראק, שנועד לייצר פלוטוניום וטריטיום, מתקן הייצור של המים הכבדים שלצידו, מתקני הייצור של דלק גרעיני באיספאהן ומתקני ההמרה לגז אוראניום הקסאפלוריד.
בכל האמור לעיל - לא חצה עדיין מטוס מאויש יחיד של חיל האוויר הישראלי את המרחב האווירי של איראן.
מטח של מאות טילי שיוט הולם במערכות שליטה ובקרה, במתקני פיתוח ומכוני מחקר, ואף בבתי מגורים ובווילות טובלות בירק של בכירים במערך הפיתוח הגרעיני והטילי של איראן. מודיעין שנאסף מזה שנים בא לידי ביטוי בעריפה כמעט מוחלטת של הדרגים המקצועיים והפיקודיים של איראן בתחומים אלה.
טילים בליסטיים לטווח קצר (300 ק"מ), נורים מצוללות ישראליות. חלק מהציבור ייזכר מאוחר יותר בטיל בליסטי מפיתוח ישראלי, בעל דיוק נקודתי, שצה"ל לא הצטייד בו. או לפחות כך נאמר...
לאחר גל התקיפה הראשון, בתזמון מדויק של שניות, חולף מעל איראן לוויין מכ"ם "כחול לבן". מערכותיו מאפשרות לבצע הערכה של מידת הנזק שנגרם למטרות. רק לאחר הפענוח המהיר ביותר של נתוני הלוויין, מועבר המידע ישירות את המטוסים העושים דרכם בנתיבים עלומים אל עבר איראן. מטוסים אלה של חיל האוויר הישראלי, מצוידים בחליפות לוחמה אלקטרונית שלא הובאו לידיעת הציבור הרחב, ואף לא נחשפו בפני ידידי ישראל מארה"ב. יכולות המערכות יפליאו לאחר מכן את מומחי הנשק בעולם – שכן, הן הפכו את מטוסי ישראל לחמקנים. מטוסי חיל האוויר שישתתפו לבסוף בתקיפה – ויפגעו רק במספר קטן של מטרות הדורשות פגיעה נוספת – לא יתגלו כלל על ידי מערך הגילוי והעקיבה של איראן. מערכת ההגנה האווירית תשגר לשמיים מאות טילי נ"מ – באופן עיוור – בניסיון סרק לפגוע במטוסי החיל.
בין המטרות שאושרו לפגיעה – אתרי אכסון של טילים בליסטיים מסוג שיהאב 3 וסג'יל, מאגרים של כימיקלים המשמשים חומרי דלק לטילים, מתקנים תעשייתיים לייצור מערכות בקרה לטילים, המפעלים לייצור סרכזות, ועוד. התקיפה חושפת באופן רועם ומהמם את מידת חדירותה ושקיפותה של איראן ליכולות המודיעין של ישראל. ("מה הטעם במודיעין מעולה ואיכותי, אם לא נשתמש בו בעת הצורך?" יאמר לאחר מכן אהוד ברק בראיונות לערוצי הטלוויזיה השונים)
עם חזרתם של ראשוני המטוסים לבסיסיהם השונים, מתבררים מימדי התקיפה ומחיריה. אף מטוס ישראלי לא נפגע על ידי מערכי ההגנה האווירית של איראן או חיל האוויר שלה, המורכב רובו ככולו ממטוסים שמקומם הראוי הוא במוזיאון; תאונת תדלוק אווירי מעל מדינה עוינת גורמת לאובדן מטוס התדלוק ולפגיעה המחייבת נטישה של מטוס קרב מדגם "סופה". אנשי הצוות של מטוס הבואינג ומטוס הסופה מחולצים בפעולה נועזת של יחידה 669, שנפרשה מראש במספר אתרים, הרחק מגבולות מדינת ישראל. צל"שים עתידיים יוענקו לטייסי מסוקים ומטוסי קרנף.
במרכז השליטה של חיל האוויר, עמוק מתחת לבניין מטה החייל בתל אביב, לא יודע מפקד חיל האוויר את נפשו. כל התרגולים שנערכו על ידי חמשת קודמיו בתפקיד, הפכו כנגד עיניו למציאות. "זה כמו מטס יום העצמאות!" הוא ממלמל בפליאה. אנשי חקר ביצועים של החיל, שהניחו בפניו את הערכותיהם – אינם מסוגלים להסביר את האנומליה הסטטיסטית שהתרחשה.
חימוש מונחה מדויק שטיבו אינו ידוע, פוגע באורח כירורגי במספר קטן של מסופי נפט בנמלי איראן המשמשים לייצוא הנוזל השחור. המודיעין גם סיפק מידע על מספר מיכלי ענק שהיו כמעט ריקים – ורק הם הותקפו. הרמז ברור – יש לנו היכולת למוטט לחלוטים את יכולת ייצוא הנפט מאיראן – אך לעת הזו לא עשינו זאת.
מתוך הכיאוס ותחושת האבדון שהשתררו באיראן, מצליח מפקד של יחידת טילי שיהאב 3 לשגר מטח של תשעה טילים אל עבר מרכז תל אביב. שמונה מהטילים מיורטים על ידי מערכת ההגנה האקטיבית של ישראל, והטיל התשיעי נופל על חוף ימה של העיר, מנפץ זגוגיות ברדיוס נרחב אך אינו גורם אבידות בנפש.
הבוקר שעולה על המזרח התיכון, הוא שחר של יום חדש. חיזבאללה, בהבינו את המחיר שייגבה ממנו, נוצר את אישו. חוליות בודדות של לוחמיו, האחוזים שליחות משיחית ואינם סרים לפקודת נסראללה, משגרים מספר רקטות לעבר הגליל העליון. חלק קטן מהן מיורט על ידי סוללות כיפת ברזל שהועלו בחשאי צפונה, וחלקן גורמות לנזק בינוני לרכוש ולנפגעים קל. נסראללה יוצא בשידור חי בערוץ "אל מנאר " ומודיע באופן ברור ביותר כי הירי לא בוצע בהנחייתו.
חלום באספמיה?
אופטימיזם בלתי הגיוני?
ייתכן. אבל גם התבהלה הממוסדת המטילה מורא על אזרחי ישראל נסמכת בעיקר על תחושות לב, חששות בלתי רציונליים ודמוניזציה מזיקה של היריב.
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
|
|