היי כחלק מהתערבות עם חבר ואת האמת גם סתם מסקרנות חזרתי ...
ולעניין - האם מישהו יודע על הפעלת כלבים במלחמת
ויאטנם כחלק מצוות רגלי בד"כ (או כו"מ) שהזהירו את הכוח
על מוקשים , מארבים ושאר ירקות בעת סיורים ,(לקראת סוף המלחמה).
האם יש אשכולות רלוונטים לנושא או שאני בכלל טועה ,
שמעתי על העניין פעם ואשמח אם תחדשו לי בנושא
תודה לכל העונים , וגם לצופים

היה גם היה.

ראה כאן
אם הנושא מעניין אותך, הוא מוזכר בספר "חיות מלחמה" של פרופ' רוברט לובוב, למשל אילוף כלב לעקוב אחרי חשוד תוך שמירה על מרחק מסוים ממנו (משהו לא טריויאלי בכלל לטורף), במטרה לאכן את בסיסי הויאטקונג.

תודה ,עזרת לנו מאוד
חייבים לך קולה ,
יש לי עוד כמה שאלות בעניין אז אני פשוט אמשיך -

א - האם אותו תו"ל של הפעלת הכלבים (לא כו"מ) קיים כיום במחוזותינו או בצבאות זרים ?
ב- אם לא , אז מדוע ?
ג - אם כן , האם הכלב והכלבן תופסים מקום (או תפקיד ) בצוות כמו צלף או חובש או
שהכלב רק מצורף בד"כ לפעולה מסוימת ?

תודה לעונים

אני לא יודע הרבה יותר ממה שכתוב בקישור שנתתי וכאן

נראה שהכלבים ב- ARMY הופעלו ע"י IPSD, Infantry Scout Dog Platoon , כלומר מחלקה ייעודית בדיוויזיה.
הם מתארים אימונים של 12 שבועות- כך שאני מניח שהמקצועיות היתה נמוכה מזו של היחידה המקבילה בצה"ל , שאורך מסלול ההכשרה שלה ארוך פי כמה (הן מבחינת חי"ר והן מבחינת נחיית הכלבים). בנוסף, כפי שהיה מקובל בכלל ה-ARMY, תחלופת המפקדים והחיילים היתה גבוהה מאוד (חיילים משרתים שנה בויאטנם, קצינים- חצי שנה)- מה שממילא לא איפשר להגיע לרמה גבוהה של אורגניות הכוח.
לגבי אופן הפעולה:

ציטוט:

On July 17, 1968 the platoon became fully operational and the platoon began pulling field assignments. The Platoon supported ground infantry missions of the 101st Division. Scout dogs and their handlers walked point on patrol and utilized silent alerts to detect mines, booby traps, snipers and other enemy personnel.

לגבי האורגניות:

ציטוט:

To better understand how a Scout Dog Platoon operated and to better assess the risks and events of our service, it is good to know that all Scout Dog Platoons operated on a system that we called the Rotation. Dog Teams were listed on a big board in some order determined by the Commander. As calls came in for teams, the teams at the top of the board would go out first. When a team returned from a mission they would drop to the bottom of the list and get time to rest up until they worked their way back up to the top of the list again at which time they would be next to pull a mission. The rotation was affected by many factors such as a handler or dog being sick, whether conditions, number of teams operational, the extent to which field commanders desired to call for dog teams etc. Missions were expected to be from 3 to 5 days in length but would vary depending on circumstances. Despite the obvious risks, it was felt that Scout Dog Handlers were fortunate to be able to spend so much time at their base camp were living conditions were much better. It is estimated that in a year tour a Scout Dog Handler would be in the bush from 90 to 120 days. A straight-leg Infantryman might spend 300 days in the bush. Dog Handlers for the most part were grateful to be a dog handler. Dog handlers as a group were very appreciative of and respectful of the Infantryman who had to lay it on the line every day.

תודה קרן-אור , חידשתי לי עוד
אך עם זאת התכוונתי בהודעה 3 להפעלת "כלבים כיום" (עכשיו , בארץ ובעולם) .
אינני מזלזל רק רציתי להיות בטוח שהבנתי אותי נכון
אם אתה יודע - שוט
ואם לא תודה בכל מקרה.

הטרגדיה הגדולה ביותר של הכלבים הלוחמים בויאטנם היא שבסוף המלחמה,כתוצאה משיקולים שונים, הכלבים הושארו בויאטנם ולא יצאו יחד עם שאר הכוחות האמריקאיים - באופן שגזר עליהם גזר דין מוות בידי אנשי הוויאטקונג.
האפילוג העגום הזה נשאר עדיין פצע פתוח ומדמם בקרב הלוחמים שהפעילו אותם,שחייהם ניצלו בזכות מעשי הגבורה שלהם ובסוף נשארו מאחור לידיו של האויב שניצח בסופו של דבר.

לשם השוואה,בסוף מלחמת העולם השנייה כלבים שהשתתפו במערכה האירופאית חזרו לארה"ב כשאר החיילים ונמסרו במהירות למשפחות מאמצות.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.