הוא גדל לי, עכשיו זה רשמי..
הבוקר הזה היה נקודת ציון נוספת בחיים, יצאתי אל תיבת המכתבים לבדוק דואר כמו בהרבה בקרים אחרים.
מעטפה לבנה ביצבצה שם, לא חדש, אני מקבל הרבה כאלה.
צד אחד לבן חלק ובצד השני הדבר הראשון שקלטתי זה החתימה המשולשת של צה"ל, חייכתי אני כבר שנים רבות רגיל לאלה, אבל לא לגודל הזה, מה זה?
השם שלי אמנם הופיע שם אבל לפניו.......נפל לי הלב, השם של הבן הבכור שלי.
הגוזל שלי קיבל צו ראשון, אמנם להתייצבות בעוד כחצי שנה עת ימלאו לו 17, אבל הוא כבר רשמית לא ילד, הוא במחשב של צה"ל, אפילו קיבל קוד לאתר "עולים על מדים".
מרגע שנולד התכוננו לרגע הזה, דיברנו על כך שהוא אמור להמשיך מסורת משפחתית - להיות בשפיץ של החנית!
מילים כמו: ציונות, התנדבות, לתת, להשקיע, להתקדם, להתפתח, לשאת את הדגל בגאווה, מדים, נשק, כך היה אבי ז"ל, כך היו אחיי וכך הייתי אני.....
אבל רגע, הוא עוד ילד, אתמול החזקתי אותו בחדר הלידה כולי רועד מהתרגשות כשפתח את עיניו הכחולות בפעם הראשונה ובכה, עמדנו במעבר חציה ותירגלנו "איש ירוק הולך, איש אדום עומד", אני עוד שומע את הבכי שלו ביום הראשון שלו בגן הילדים כשאני בחוץ ממוסמר והגננת אומרת לי "לך כבר!", תעודות של מאיות ביסודי, חוג ג'ודו, בבר מצווה הרב התרומם על קצות אצבעות בכדי לברך אותו דקות לפני שחטף מטר סוכריות, יום אחד בטלפון ענה לי גבר כשהתקשרתי הביתה ואני חשבתי "מי זה בבית?" ואז הבנתי שמתחלף לו הקול, השווה ביננו את הגבהים ואמר לי "עוד מעט ואני עובר אותך" ובסוף הוא עבר וגם המשיך הלאה, לימודים עמוסים של תיכון, בנות-בנים, פייסבוק, חברים, גיטרות, עוד הרבה ג'ודו, שרירים של נער-גבר, טיולים בלי סוף, תנועת "אחריי"...... אבל לא חשוב מה, הוא תמיד בבית, חיבוק ונשיקה לפני השינה, הוא הילד שלי שנימצא אצלי.
לקחתי אותו איתי לביקורים רבים ביח' של צה"ל במסגרת הכתבות שאני עושה, הרבה טקסי סיום קורס-טיס, השתעשענו בחלומות ומספרים, אבל תמיד ידענו....."יש עוד הרבה זמן".
אחה"צ הבאתי את אשתי מהעבודה, הראיתי לה את המכתב.......היא בכתה כל הדרך!
אישור רשמי מהמדינה שאומר עוד מעט תסתיים תקופת הילדות-נערות שלו, יש לכם רק עוד שנתיים ליהנות ממנו, אח"כ הוא שלנו!
אחרי שהתקשר לכל החברים, כתב על זה בפייסבוק ונרגע מעט שאלתי אותו איך הוא מרגיש, הוא ענה "מגניב, אני כבר רוצה להגיע לזה...."
אמרתי לו "אני מאד גאה בך, אל תדאג אתה תגיע לזה" ובלב אמרתי "אבל לא עכשיו, אל תמהר לגדול ילד, תשאר איתי עוד קצת...."
נערך לאחרונה ע"י Fang בתאריך 05-08-2012 בשעה 19:01.
|