כשבהיתי בתקרה הלבנה ראיתי את כל הפרצופים שאני מכיר ולא מכיר מהעולם הזה ומעולמות אחרים. בניתי חומות, מגדלים ועולם חדש בדמיוני. ראיתי איך כולם מסתדרים עם כולם ואין רשע, צביעות ובני אדם נחשים. ראיתי את כולם שם. בחנתי אותם לעומק. איך מישהו זורק את הזבל וגברת אחרת מלטפת את הכלב שלה ברכות. בהיתי בהם ללא רוח חיים. ראיתי אותם נכנסים ויוצאים מעולם כזה לאחר ואיך שהם בוחרים לאיזה עולם להכנס ולאיזה הורים להוולד. ראיתי אותם בוכים ושמחים. ישבתי בצד וראיתי אותם נוהרים לכל עבר. ממהרים והולכים וחוזרים ורצים ולא יודעים לאן פניהם מועדות בסופו של יום. ראיתי אותי שוכב ויושב וקם ורץ ועושה את מה שכולם רוצים שאני אעשה ולא עושה כלום ממה שהם אומרים. עושה את מה שאני רוצה ולא עושה כלום כי אני עצלן. אולי אני בעצם מישהו מעולם אחר? ואולי הם החייזרים? יש מצב שאני לא יודע מי הם באמת ומאיפה הם הגיעו. היי... רגע... זה בכלל העולם שלי ואני יכול להרוס אותו ולבנות אותו כל פעם מחדש.