שוב דוגמא לניתוק מהשטח.
נותנים נשפים במקום אימונים.
אשמח אם מפקדים יצביעו ברגליים (לא חובה לבוא)
שלחתי מכתב למארגני הערב.
אשמח אם תגיבו כאן :
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...813#post4270848

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

ראיתי את מכתבך.
איני מסכים עם עמדותיך.

.

כנ"ל.
לא רואה כאן בעיה בפני עצמה ולא קשר למה שכתבת.
מה שצריך להיות מטופל צריך להיות מטופל, ואם הוא לא מטופל צריך להמשיך להתלונן.. אבל ערב למפקדים זה יופי, אז זה בורג קטן בחבילה..אבל כל בורג חשוב..

!Ya Gotta Believe

ערב ההצדעה הוא חשוב כשלעצמו. נותן למפקדים וגם לנשים שלהם איזו הרגשה טובה. לא הרבה יותר מזה אבל גם לא פחות. מה גם שהשנה השתדלו לעשות את זה צנוע והביאו להקות צבאיות ואמנים בהתנדבות.
לא חייבים להתלונן על כל דבר.

"!we must go on the ass but put our eyes to the sky"

[איש דגול אחד]

NZSAS

שלום חברים
זה בסדר לחשוב הפוך ממני אני לא יוצא על זה למלחמות - אך אני אחדד מעט את דעתי (אולי אני כבר לא מתאים לצה"ל)
אין ספק שגיבוש מפקדים הוא דבר חשוב. אני גם לא חולק על כך שלאחרונה נעשים ניסיונות חסכון. לדוגמה הלהקות הצבאיות. אך אותי מטרידה הלכידות היחידתית... ואני שואל האם זה הולך להיות מפגש עם המקבילים לי בחטיבה שלי או באוגדה שלי ? לא ולא זה ערב הוקרה לכל המפקדים במערך המילואים ( ולא מדובר מרמת המ"מ או המ"פ אלא למעלה מכך) מה זה יתרום ליחידה שלי ולגיבושה ???
אני לא הולך להפגין ברחובות ומבין שיש עתים בהם הצורך בקיצוץ דווקא בביטחון כדי להישאר עם הראש מעל למים. ודווקא משום כך שעת קיצוצים היא אני סבור שזה לא הזמן לנשפים.
ועכשיו לעיקרון הכי חשוב !!!
פעם בשנה עושים למילואימניקים יום הוקרה ! לוקחים מקום בעיתון שעולה הרבה כסף ומפרסמים בחינם את כל אלו שמצהירים על הנחות למילואימניקים. תראו איזו עסקה כלכלית. (חבר שלי מתחום הריהוט המשרדי אמר לי - תראה פונים אלי ואני מסכים - מפרסמים אותי חינם במקום בולט בעיתון, וכמה באים ביום הזה ? בודדים ! כי מי שבקו לא יגיע! ומי ש ב צאלים לא יגיע! מי יגיע? יגיע מי שמשרת בעורף וגם זה במספרים מגוחכים. אני נותן הנחה קטנה ומקבל פרסום גדול בחינם - סוף ציטוט )
אני נגד יום ההוקרה למילואים אם בזה מתמצה כל היחס למערך !

ואני שואל ?

צריך יום הוקרה ? או הכרה יום יום ?

צריך יום הוקרה למפקדים? או הכרה בצרכי המפקדים ?

קצת שכחנו שפעם היינו חברה מגויסת והיום הפכנו לחברה יותר נורמלית. זה לא בהכרח רע וזה שינוי טבעי. אבל יד על הלב, המילואימניקים כולם מתנדבים ! מי שלא כבר מזמן היה מוציא אישור כזה או אחר ומתאדה מהמילואים. מה שצריכים המילואימניקים הללו הוא לא ערבי שופוני, הם צריכים כשיש בעיה, - פתרון ואו אז הם נתקלים בגלגלי הבירוקרטיה.

סופוקלס אמר : "הנותן כדי שיראה בנתינתו לעולם לא יסייע לאדם בחשיכה" .

אז שופוני זה מה שנחוץ ?

אני חושב שגיבוש מפקדים הוא חשוב ובלבד שיעשה במסגרת יחידת האם - יכלול שיפור המקצועיות וגם קצת קולטורה. אבל לאסוף את כל צמרת המילואים לעת הזאת לארוע הנראה כנשף? לטעמי לא זו העת.

יש לי תחושת טיטאניק - למטה יש חור והמיים חודרים ומטביעים את האוניה ולמעלה על הסיפון התזמורת מנגנת !

אני מאחל לכל מי שהולך לערב שייהנה. ובטוח למעלה מכל ספק שכוונת המארגנים (יתכן שהם מנותקים מהשטח? ) הייתה טובה.
מכל הלב מצדיע ומברך את המעסיקים התומכים במילואים ועל הדרך גם את המעסיק שלי - קבוץ אשדות יעקב

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

אילן שלום
אני סבור כמוך שמערך המילואים זקוק להכרה יותר מאשר להוקרה.
אנשי המילואים הנם קבוצה מאובחנת, מיעוט אזרחי הלוקח עליו מתוך הכרה, חובה שרבים אחרים לא מבצעים לשמירת ביטחונה של המדינה ולוקח עקב כך סיכון פיסי ונטל כלכלי ומשפחתי כבדים. אין עוד מגזר אזרחי שמאפייניו כאלה ובתור שכזה עליו להיות מוכר ומטופל בהתאם קודם כל ע"י המדינה, ראשית משום הייחודיות ושנית מתוך הבנה שזה אינטרס לאומי...
עשינו כברת דרך אך המטרה עדיין רחוקה..
הצבא אמור לטפל בראש ובראשונה בתחום האופרטיבי ולהכשיר את יחידות ואנשי המילואים למשימותיהם ובנוסף לטפל בהיבטי לכידות, נורמות שרות, הוגנות ועוד. אפשר לקצץ מכל כיוון אפשרי, ניתן לאמר ש"מה שלא יורה לא שווה" ובכל כיוון שיטופל ניתן למצוא אלטרנטיבה ראויה יותר או פחות.
צריך לשמור על המסגרת הכוללת ובתוכה גם להערכה מסוג יום הוקרה שכזה יש מקום!
יום ההוקרה השנה שונה בשלושה היבטים משנים קודמות:
· המיקום – לטרון, על משמעויותיו.

· המשתתפים – הורחב מעגל המוזמנים והוזמנו חיילים רבים מיחידות שלא הוזמנו בעבר ומקרב ותיקי המערך ומצטיינים ביחידותיהם. בשנים האחרונות הוזמנו רק מפקדים.

· ההתנדבות – האמנים מופעים בהתנדבות, כערך וכצו השעה.

האירוע הנו מידתי, עממי וצנוע.
השנה עמד האירוע על סף ביטול מסיבות תקציביות והרמטכ"ל אישית הורה לקיימו גם אם במועד דחוי. הפניות הרבות ממשרתי מילואים, עקב הדחייה, בבקשה לקיים אירוע הוקרה למרות הכול מעידות על משמעותו הכללית ובעת הזאת.

בברכה
שוקי בן ענת

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.