23-07-2012, 18:08
|
|
|
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
|
|
האם באמת חשת מאוים. בשביל ההקצנה אני חוזר לדוגמא שלי "שובי, מנה אותי למנהל או שאני יורה עליך טיל גרעיני". אתה חושב שאם תלך למשטרה ותגיד להם שאיימתי עליך בנשק גרעיני אורשע ואכלא לשבע שנים? אם אתה חושב שכן, חוששני שטעות בידך. אם אתה חושב שלא, אזי אתה מסכים איתי שיש רלוונטיות למידת האמיתות של המעשה. לצורך דוגמא נוספת- הטרדה מינית לא מוגדרת לפי האם אתה חש שהטרדתי אותך, אלא לפי מבחנים הקבועים בחוק. ולכן גם אם אתה חושב שהזמנה מצידי לשמוע תקליטים בדירה שלי היא הטרדה מינית, החוק טוען שלא, היות והצעה רומנטית ראשונה אינה הטרדה מינית, רק אם אני חוזר על המעשה אחרי שהבעת התנגדות. כלומר- הפרשנות האישית שלך את המעשה שלי לא רלוונטית, רק מה שנקבע בחוק. מכאן אני טוען שהפרשנות האישית של האדם לא רלוונטית כשמאיימים עליו, אלא רק המבחן הקבוע בחוק. למשל מה שנכתב בסעיף החוק לפי ההדגשה שלך "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר". מכאן, היות והדין לא אוסר עלי להתפלל למותך, הרי שאין פה עבירה.
כמו כן, מצאתי משהו נחמד ברשת
http://www.criminal-lawyer.co.il/%D...%D7%99%D 7%9D/
"בע"פ 103/88 משה ליכטמן נ' מדינת ישראל, נקבעו שני מבחנים להבחנה בין סחיטה באיומים לאזהרה או עצה. הראשון הוא מבחן השליטה – האם לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשותה של הסכנה עליה התריע. כאשר התשובה היא חיובית, הרי שיש לראות את הדובר כמאיים ולא כמזהיר. המבחן השני הינו מבחן המהות. זהו המבחן המכריע לבדיקת קרות האיום. קרי, יש לבדוק את ההקשר בו נאמרה האמירה בעיניים אובייקטיביות ומכך ללמוד האם מדובר בסחיטה באיומים. "
לפי המבחן המודגש, עליך להוכיח שלמקלל יש שליטה על האירועים המצויינים. והיות שלי אין שליטה על נשק גרעיני ואתה לא יכול להוכיח שלמקובל יש כוחות על גם אם אתה מאמין בהם, אני מסיק שהפרשנות תואמת לחשיבה שלי
|