מחווה מר דוד איש שלום דעה על דו"ח הוועדה לבחינת הבנייה ביו"ש אשר הוגש ע"י מר אדמונד לוי, שופט דימ'. בדו"ח בוצעה סקירה מקצועית רהוטה על מעמדינו תחת החוק הבינלאומי וזכותינו החוקית על פלשתינה ארץ ישראל. זכות המגבה ומהווה חיזוק מוצק לזכותינו ההסטורית האלוקית התנ"כית על הארץ המובטחת.
יום הגשת הדו"ח הוא יום שימחה.
יום המסמל את הרגע בו העם היהודי חזר לחשוב ולהפעיל את שכלו.
נכון לרגע כתיבת מילים אלו, נתקבלו תגובות נגד רבות (בעיקר מאת ארגונים העויינים את ישראל - ארגונים אותם מר א.לוי הזכיר בדו"ח).
אך המכנה המשותף לכל התגובות הוא:
כולן היו תגובות אמוציונאליות, סובייקטיביות nמבוססות על ומביעות דיעות פרטיות מוטות, תגובות של רוע ועויינות, ללא כל ביסוס משפטי, נטולות כל הוכחה חוקית ומשוללות כל תוכן ענייני !
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. מכיל צילומי מסך מהדו"ח עצמו, תרגומים וציטוטים מספרו של המשפטן הבינלאומי הותיק עו"ד הווארד גריף
תודה למר איש שלום ולמראיין טל משיח
סקירה כללית, סיכום
פלשתינה מעולם לא הייתה ערבית - לא כמותג ולא כאדמה.
אלפי שאהידים מאמינים באמונות כזב / מטרה כוזבת (אותה אונר"א האנטישמית טורחת לטפח באמצעות "כוח הספר"), ואנחנו לא יודעים ללמד אותם (ואת עצמינו) את האמת הגואלת:
חלקם מרמזים על היות פלשתינה יהודית (גם בפי יהודים רבים בעבר),
ואשר חלקם מוכיחים זאת !!
העולם העויין יודע שישראל היא יהודית ללא עוררין ולכן נעשה שימוש ב"חזית פלשתינה" על מנת לנגח את זכותינו ולנסות לדחוק רגלינו ממולדתינו.
אך גם ב
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.. מגובים מכל הבחינות ומכל זוית.
אליעזר בן יהודה ז"ל זכה להיות מוכר כ'מחייה השפה העברית'.
תיאודור זאב הרצל ז"ל זכה להיות מוכר כ'חוזה המדינה'.
מר א. לוי שופט דימ' ראוי שיהיה מוכר כ:
- "מעלה את הנכסים המשפטים הבינלאומיים שלנו מן האפר"
- "נופח נשמת חיים בזכותינו החוקית על המולדת".
מעודד לגלות שישנה התקדמות והתפתחות בנושא ההבנה שלנו על זכותינו על המולדת (מר
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.).
מעודד לגלות שלמרות תרדמה ארוכת שנים, ישנם יהודים אשר מתעוררים לקראת האמת ופועלים לחשוף וליידע על זכותינו החוקית (אשר מגבה את זכותינו ההסטורית) על המולדת.
מה שעוד יותר משמח הוא שגם יהודים מאמינים חובשי כיפה (ממש כמו לדוגמה מר א.לוי השופט) החלו להכיר ולהשתמש לאחרונה במידע ובהסכמים המגבים ומקבעים את זכותינו החוקית על המולדת.
משמחת המחשבה והידיעה שיהודים מאמינים החלו להבין שאין זה מספק להתבסס רק על התנ"ך כהוכחה, אלא "לנצל את נכסינו ומשאבינו השכליים משפטיים" ולחזק את זכותינו התנ"כית באמצעות המשפט הבינלאומי !
לחלק הולך וגדל מהציבור היהודי כבר אין רתיעה מהשימוש החיובי בשם פלשתינה, כשם כינוי / נרדף לארץ הנכספת! (דבר אשר עד לפני כמה עשורים בודדים היה ידוע באופן הטבעי ביותר לרוב יהודי העולם)
יש כמובן עוד הרבה מה ללמוד.
יש עוד מספר "כלים בינלאומיים" אשר ממש מחכים שנשתמש בהם.
כלים אשר הופכים כל נסיון של כפייה לפגוע בנו - לבלתי חוקיים, למעשי פשע רשמיים אשר בגינם ניתן לתבוע (דניאל בגוב האריות) את מפירי החוק, את אלו המבזים את האמנות הבינלאומיות תוך נסיון לפגוע בנו.
ישנם מכוני מחקר אשר כבר לפני זמן רב בנו "קייס משפטי" שתפקידו למגר, לסכל, להדוף ולהכריע כל עויין / עוכר / אוייב ישראל.
קיימים אנשי משפט ומקצוע אשר חקרו את הכלים, כלים שיש בהם עוצמה וכוח להשבית כל אנטישמי ו/או ערבי ו/או שמאלן רדיקלי אשר קם עלינו.
והחשוב מכל:
הגיע הזמן לעבור (לראשונה בתולדות ישראל) לפעולה אקטיבית (משפטית), ולהפסיק להתגונן, לרצות את הפריץ, להיות מושפל בוועדות, להיתבע ולהיות כנוע.
"ציון במשפט תיפדה".
כל הכבוד - אנחנו מתחילים להתעורר וללכת בדרך הנכונה.
לצערינו האקדמיה (מיעוט, המהווה צמרת שמאלנית רדיקלית, הנעוץ בעמדות מפתח) מבית ומחוץ מהווה בעשורים האחרונים גורם מפגע.
לא בכדי ניתן להצביע על המילה 'אקדמיה' כמילה יוונית (אולי זה רמז).
את המתיוונים ניתן (בקלות) לנצח בנשק שלהם - נשק "משפט העמים", נשק האתיקה האקדמית (אובייקטיביות, הסתמכות על מסמכים ועובדות), נשק החוק הבינלאומי אשר מאז ומתמיד היה לטובתינו אך משום מה עצמנו עינינו, חסמנו מוחינו, סירבנו ומיאנו להבין זאת !