יצחק שמיר (מקודם יזרניצקי) נולד ב-1915 בעיירה רוז'ינוי שבפולין.
בגיל צעיר הצטרף לתנועת הנוער בית"ר. התחנך בבתי הספר של "תרבות" וסיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית בביאליסטוק. לאחר מכן התחיל בלימודי משפטים בוארשה, אך בשנת 1935 הפסיק את לימודיו ועלה לארץ ישראל כתלמיד האוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1937 הצטרף לאצ"ל, ולאחר מכן, כתוצאה מהפילוג בארגון, חבר לתנועת לוחמי ישראל (לח"י) בהנהגת יאיר (אברהם שטרן).
ב-1941 נאסר ע"י המשטרה הבריטית, ונכלא במחנה המעצר במזרע אשר בעכו. כעבור תשעה חודשים ברח מהמחנה. לאחר מותו של יאיר בשבט תש"ב (1942). עסק יצחק שמיר בשיקום תנועת הלח"י ובהקמתה מחדש תחת הנהגתם נתן ילין-מור, ד"ר ישראל אלדד והוא עצמו.
ב-1946 נעצר שנית והוגלה לאריתריאה שבאפריקה, משם ברח כעבור שלושה חודשים, ומצא את דרכו למושבה הצרפתית ג'יבוטי, בה הוענקה לו זכות מקלט מממשלת צרפת. הוא שב לישראל מפריז כמה ימים לאחר קום המדינה, במאי 1948 וחזר לפעילות בלח"י עד לפירוק הארגון
לאחר תקופה של עיסוקים פרטיים, גויס ל"מוסד לביטחון ומודיעין" ע"י ראש המוסד איסר הראל, והיה פעיל במוסד במשך עשר שנים, עד שנת 1965. לאחר מכן חזר לפעילות מסחרית פרטית, ובמשך הזמן הפך פעיל מאד למען שחרור יהודי ברה"מ ועלייתם לישראל. בשנים 1970-1969 הצטרף לתנועת החרות בהנהגת מנחם בגין, ופעל בה כראש מחלקת העלייה ואח"כ כראש מחלקת הארגון.
ב-1973 נבחר לכנסת מטעם "הליכוד" .
בשנת 1977 נבחר ליו"ר הכנסת, וכהן בתפקיד זה בזמן ביקורו של נשיא מצרים סאדאת בישראל.
ב-1980 הצטרף לממשלת ישראל כשר החוץ. כשר החוץ פעל בכמה תחומים כגון: הידוק הקשרים עם כמה מדינות באפריקה, ניסיון להשיג הסכם שלום עם ממשלת לבנון, חיזוק הקשרים עם מדינות הגוש הסובייטי ועוד
ב-1983, בעקבות התפטרותו של רה"מ מנחם בגין, נבחר כראש ממשלת ישראל במקומו.
ב-1984 הוקמה ממשלת האחדות הלאומית ע"י הליכוד ומפלגת העבודה, ושמיר נבחר לממלא מקום ראש הממשלה ושר החוץ. וב-1986, מכוח הסכם הרוטציה, נבחר שוב לראש הממשלה. באותן שנים פעל רבות למען ההתיישבות ביש"ע והעלייה מברה"מ.
לאחר הבחירות ב-1988, נבחר שוב לראש הממשלה ללא רוטציה. בממשלה זו ניהל את מדיניות ישראל בתקופת מלחמת המפרץ. במאי 1991 יזם את "מבצע שלמה", שחילץ ביום אחד 14,000 יהודים מאתיופיה והביאם לישראל.
במאי 1991 ייצג שמיר את ממשלת ישראל בוועידת השלום במדריד, בחסותן של ממשלות ארה"ב וברה"מ.
לאחר הבחירות ב- 1992 שבהן נבחר יו"ר מפלגת העבודה יצחק רבין לתפקיד ראש הממשלה פרש שמיר מהנהגת הליכוד, והמשיך לכהן בכנסת עד 1996.
"...אסור להתפשר בשאלות מצפוניות. זה החוק ולא יעבור. ולא, אל תבקש לך שלטון... ביסודו של דבר אני אופטימי, מפני שאני מאמין בשכל הישר... איש לא יוכל לומר עלי שאני רק נאה דורש. מאז ומתמיד ידעתי שצריך גם נאה לקיים... אני מאחל לעצמנו שלא נחדל להאמין בעצמתנו ובכוחנו המוסרי... אינני מיסטיקן; אבל אמונה אינה יכולה, מטבע הדברים, להיות רציונלית. אמונה היא דבר המורכב מרגש וממחשבה. החזון הציוני לא נבנה רק על הגיון צרוף בלבד. אם להיות רציונליים - אין לנו שום סיכוי לעמוד מול מאות מליוני הערבים והמוסלמים המקיפים אותנו... לא נוכל להתקיים אם לא נהיה מוכנים למלחמה תמיד... כשאני אומר אתה מלים נצח ישראל לא ישקר, אני מתרגש...זה מחשמל אותי..."
(מתוך דברים שאמר יצחק שמיר / ח.משגב 'שיחות עם יצחק שמיר').
נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 30-06-2012 בשעה 23:42.