|
06-07-2012, 14:59
|
|
|
חבר מתאריך: 12.07.08
הודעות: 1,033
|
|
הסבר רש"י
מר ביטיס, האשכול יחד עם התגובות התחיל להיות ארוך - הותרתי רק את התגובות שלך והוספתי בצבע את תשובתי.
מקרא:
מה שהופיע תגובתך שקדם לתגובתי.
תשובתי.
בוא נסתכל כדוגמא על פעולת חיסול סוללות הנ"מ של הסורים ב- 1982. דרך אחת להתמודד עם הסוגיה היתה לאמן עוד יותר טוב את הטייסים ולקוות שהפעם השמדת סוללות הטילים תצליח. דרך אחרת מלבד יותר אימוני חיל אוויר היתה פתוח יכולות טכנולוגיות להתמודדות עם הטכנולוגיה הסובייטית. בניגוד ל- 1973 מטוסי הקרב לא נפגעו בכמויות של 1973 והשביתו את מערך טילי הנ"מ הסורי. כעת אתה יכול לטעון שההבדל הוא רמת האימון של הטייסים - אני אומר שהיכולת של הטייסים לא היתה שונה מהותית ב- 1982 ביחס ל- 1973 - בנוסף לאימון היו להם הידע, המודיעין והתו"ל הנכון להתמודדות עם הבעיה בשלוב של טילים מתאימים. עכשיו תמצא מקבילה קרקעית - אני אגלה לך שאין כזו
בוא נסתכל על 2 פיתוחים מהעת האחרונה: 1) מעיל רוח \ חץ דורבן, 2) כיפת ברזל. 1) לאחר שהבינו את יתרונות הנ"ט במלחמת לבנון 2 - קצת מוזר כי מהנשק הזה חטפנו יופי ביומה"כ, במלחמת לבנון 1, הספיגה בקו המוצבים ברצועת הבטחון - האם אין צבא היבשה לומד לאורך זמן? :-( נכון, הפתוח היה כבר בקנה, אבל תוצאות הפגעות עשרות טנקים מודרניים בידי טילי מ"ט הביאה האצה בפתוח והתקנה על כמות של כלים. עם הגעת ציוד הנ"ט לעזה טנקי המערכה הבלתי ממוגנים הוחלפו בממוגנים. לראייתי זה שובר שיוויון - בקרב המשולב, הפעלה נכונה והכל לא ימנעו מלוחם אויב המצוייד בכמה טילי נ"ט המוסווה בשטח להגיע לקו ראיה מטווח של 4 ק"מ לירות את הטיל ולייצר מפגש טיל - טנק. גם אם החוליה תושמד לאחר מכן - תוצאה פוטנציאלית - כלי משמעותי פגוע. פתרון טכנולוגי יכול לחפות על שגיאות הפעלה - כמובן אם ידליקו את המערכת ולא כמו אותה ספינת טילים מול חופי לבנון. האם פתרון של 100%? ברור שלא, שום פתרון לא נותן מענה של 100%. לגבי 2) עד לפני כמה חודשים הערבים מצאו שיטה - יוצאים 2-3 עם טנדר \ חמור \ משגרים מהגג \ חצר - רצים ונעלמים. הברזלים המעופפים הללו הכניסו לחרדה מאות אלפי ישראלים. בלילות ולפעמים יותר מפעם בלילה למבוגרים היה צורך לרוץ, לחטוף ילדים קטנים ממיטתם בדרך לממ"ד. לאחר הצבת כיפת ברזל - חלק מהאנשים אפילו לא טורחים ללכת למרחב מוגן. הפתרון לא 100% ויש חדירה של רקטות ספורדיות. במקום לפתח טכנולוגיה היה ניתן לפתח תו"ל קרקעי \ אווירי לטפול בבעיה - מה היה עושה בהבט מבצעי מדיני טוב יותר? אימון ביתר של יחידות לקראת כניסה קרקעית לקן הצרעות ושמו עזה או ירי של כמה מאות אלפי ש"ח ופגיעה לאחר מכן בחוליות ובתשתית האגונים? שאלת אותי קודם מה כל כך מיוחד בהרכבת טנקים? ישראל הצליחה להעמיד פתרון בזמן קצר יחסית כי יש לה פעילות מחקר ופתוח בתחומים משיקים. ישראל מרכיבה את הטנקים והם פרי פתוח שלה - קל להוסיף מכלולים למערכת שהיא שלך. קל להורות למי שצריך לבצע את ההתאמות במחשבי הכלי העקרי וכ"ו. ישראל מפתחת טילי א"א - הידע של כיפת ברזל מקורו בידע רב שנים ביצור טילים ללא הידע הזה המערכתי - לא ניתן לקבל פתרונות מהר, יחסית בזול ובמתאר הדרוש. כעת תאר לך שמשהו מחליט לפטר את כח האנשים להתבסס על יצור של מוצרי מיקרו-אלקטרוניקה, תוכנה, תקשורת וקצת בקרה - פשוט כי משהו היה מחליט שזה פשוט לא משתלם כל יצור המערכות המוטסות, תחמושת, תחמושת חכמה, תעשיית מכ"מים, תעשיה אלקטרו-אופטית, תעשיה אופטית, תעשיית טילים, תעשיית רק"מ ועוד. לא ה- know how המערכתי להרים פרויקטים זה משימה ממש לא פשוטה.
בוא נחזור לקרקע, כעת נניח שניתנה לישראל יכולת להתמודד עם טילי הנ"ט טוב יותר. אני לא רואה משהו שימנע מפלוני שיושב במרחק של 4 ק"מ מטור טנקים רועש ובוהק למצוא קו ראיה ולשחרר טיל מונחה. איזה אימון או תו"ל יכולים למנוע את המפגש טיל - טנק? איזה תו"ל? הקרב המשולב, זה מה שיקטין (שום דבר לא ימנע) את האיום של הנ"ט. השילוב של גורמי איסוף אש ותמרון עם תכנית מבצעית חכמה וביצוע נכון. הרבה הרבה יותר מכל אמצעי טכנולוגי על פניו, כלי שממוגן טוב יותר עם סכויים טובים יותר לגרום לטיל לא לפגוע במטרה הוא תשובה לאיום. האם טכנולוגיה היא חזות הכל? ברור שלא, אבל במצב בו לאויב יכולת להעמיד 10 לוחמים על כל לוחם שלך אתה צריך איזה שובר שיוויון שאין להם. שובר שוויון זה הכשרה והפעלה. נקודה. צה"לח עמד בחסרון מספרי וטכנולוגי ברמת הגולן ביום כיפור. ההצלחה שלו נבעה מהיכולות של הפיקוד הזוטר והכשירות המבצעית הגבוהה של הכוחות. לגבי אימון, ברור שזה הכרחי ולא בה במקום הטכנולוגיה אלא בנוסף אליה. הפוך גוטה. הטכנולוגיה באה בנוסף לכשירות ובברירה בין השניים, הכשירות עדיפה. כעת הגנרל האמריקאי מדבר על אחוזים, אל תשכח שמול הצבא האמריקאי עמדו מיטב מפתחי הנשק הסובייטים. הגנרל הניח שגם לסובייטים יהיו כלים טובים ועדיפות מספרים קטנה לטובתם. הגנרל לא הניח, אלא ידע שיהיה שיוויון טכנולוגי וחסרון מספרי עצום. משהו בסגנון של חטיבה 7 מול 2 אוגדות סוריות, רק בשני סדרי גודל גבוהים מכך. אני חושב (וזו דעתי בלבד) שישראל חייבת להקפיד על מחקר ופתוח בתחום הצבאי כי לא נוכל להתמודד ברמות הכסף שיש במדינות המפרץ או בכמות האוכלוסין במצרים. לא נוכל לשלוח צבא של 3,000,000 לוחמים כפי שהמצרים יכולים אם ירצו בכך. אני לא אומר שההרכבה היא יחודית, אבל אם תפטר את האנשים ותסגור את היחידות ביום פקודה אתה עלול לגלות שזה קצת יותר מסובך מאשר אתה חושב. החוכמה היא לא רק בהרכבה אלא ביכולת להוסיף מכלולים, לחקור כשלים ולבצע התאמות לדור הבא. לפתח תחמושות יעודיות ובשל השליטה בקרביים של המחשב של המערכת - לדאוג לשלב את זה בכלי. יש המון יתרונות כשאתה מבצע אינטגרציה מערכתית וכל הקודים וכל הידע יושב אצלך. ביום פקודה, יכולת הרכבת טנקים לא באמת תעזור לך. צריך לשמר את מה שחשוב, אבל לא להאפיל על המטרה העיקרית
אז סגרנו על פלישה דו אוגדתית לעזה במקום ירי שנתי של 20 רקטות כיפת ברזל?
לכן אני טוען שאימון, הכשרה חשובים מאוד - רק שאין לך מושג מה היכולת בתחום הנ"ל אצל האויב. במלחמת לבנון 2 ראינו את לוחמי החיזבאללה מאומנים לצרכיהם יותר טוב משצה"ל העריך. האם אתה רוצה להתמודד איתם ברמה של M16 מול קלשניקוב או לנצל את היכולת התעשייתית של מדינת ישראל על מנת לייצר יכולת עודפת? כל זה כמובן ללא תלות בצורך בהכשרה נאותה ומעבר.
רגע, אולי נשים את מיטב בחורינו על צנטוריונים - אבל אל דאגה, הבחורים מאומנים לעילא ולעילא. בניגוד אליך, אני שם את הציוד במקביל לאימון - לא תחתיו.
כעת הגנרל האמריקאי מדבר על אחוזים, אל תשכח שמול הצבא האמריקאי עמדו מיטב מפתחי הנשק הסובייטים. הגנרל הניח שגם לסובייטים יהיו כלים טובים ועדיפות מספרים קטנה לטובתם.
הגנרל לא הניח, אלא ידע שיהיה שיוויון טכנולוגי וחסרון מספרי עצום. משהו בסגנון של חטיבה 7 מול 2 אוגדות סוריות, רק בשני סדרי גודל גבוהים מכך.
איזה חטיבות סוריות? גם אם זו שגיאת הקלדה, בשנות ה- 70 לא היו שום יחידות רוסיות, לכל היותר אוגדות של אנשי ברית המועצות - ההתמודדות יכלה להיות כנגד קזחים, ארמנים, אוזבקים, טגיקים, יהודים, טורקמנים, ליטאים, לטבים, בלורוסים, אוקראינים, מולדובים,גאורגים, אבחזים, וגם רוסים, .............. עוד הרבה מאוד לאומים - חלקם כאלו ששפת אימם מובנת בידי עשרות אלפי איש בעולם בלבד.
צטוט מתוך: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94...7%D7%9C% D7%9C לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה, צוותי מחקר אמריקניים, סובייטיים ובריטיים התחרו בניסיון לתפוס טכנולוגיה וללכוד מדענים ממתקן תוכנית הטילים הגרמנית בפנמינדה. לברית המועצות ולבריטניה הייתה הצלחה מעטה, ואילו ארצות הברית הייתה המרוויחה העיקרית מהמאמץ. היא הצליחה לתפוס מספר רב של מדעני טילים גרמנים, רבים מהם חברי המפלגה הנאצית, וביניהם פון בראון עצמו. המדענים הועברו מגרמניה לארצות הברית כחלק ממבצע פייפרקליפ ("אטב נייר"), ובארצות הברית המשיכו המדענים לפתח את הטילים שבהמשך היוו את הבסיס ליכולת השיגור האמריקאית. האמריקאים הבריחו גם כ-300 קרונות עמוסים בחלקי טילי V-2 ממיטלבאו-דורה, וזאת בניגוד להסכמים בוועידת פוטסדאם, לפיהם עתיד היה האזור לעבור לידי הסובייטים, ופירוקם של מפעלים גרמניים שם היה אסור בתכלית. סטלין רגז על נפילתם של בכירי המהנדסים לידי האמריקאים. הוא אמר: "זה בלתי נסבל בהחלט. אנו הבסנו את צבאות גרמניה הנאצית; אנו כבשנו את ברלין ופנמינדה; אך האמריקאים השיגו את מהנדסי הטילים"[1]. עם זאת, עלה בידי הסובייטים לתפוס מאות טכנאים ומהנדסים, את המעבדות בפנמינדה וכן רשימות של ספקי רכיבים לטילים. הטכנאים והמהנדסים הועברו לברית המועצות בשנת 1946. שם הם נחקרו ומסרו פרטים שאיפשרו לסובייטים לבנות את הטילים הגרמניים. עד נובמבר 1953 הוחזרו הטכנאים לגרמניה. לאחר המלחמה פיתחו מדענים בארצות הברית ובברית המועצות את הטילים הגרמניים, והשתמשו בהם, יחד עם אמצעים נוספים, למחקר של התנאים השוררים בגובה רב.[2] הם נעזרו בשידור טלמטריה מהטילים לתחנות קליטה על פני כדור הארץ. הטלמטריה הכילה מידע על הטמפרטורה והלחץ האטמוספירי, וכן מידע על קרניים קוסמיות ונתונים נוספים. פון בראון ותלמידיו, שהפכו לחלק מהמערכת המדעית האמריקאית, נטלו חלק במחקר זה. אין שום קשר בין הטענה שלך למה שכתוב פה. זה לא הניע ולא השפיע על גבולות הגזרה לכיבוש גרמניה, שנקבעו בין רוזוולט ל סטאלין - אגב. היתה לכך חשיבות אבל היא לא הניעה את הלחימה.[/COLOR]
לאור חשיבות העניין צוותים בריטים ואמריקאים רצו לתוך גרמניה המתמוטטת על מנת לתפוס את המדענים הללו - לא אחת תוך מעבר הגבול בין אזור בשליטה סובייטית לשליטה מערבית. לא אחת החלטות התקבלו בדרגים נמוכים וטוב שכך.
האם גם לחיל אוויר יש רק טייס אחד ונווט אחד לכלי? שמע, זה לא מקלע או מרגמה, זה כלי כבד ומורכב, מחירו אלפי פעמים שכר שנתי של חיל סדיר. אני הייתי מצפה ליתירות אם לא בסדיר אז לפחות במילואים. היתירות מחייבת כמובן גם את צוותי התחזוקה וההספקה - טנק לא שווה כלום אם לא תביא לו סולר לשתות כמו לגמל. אין שום קשר בין ההפעלה של ח"א, שנעשית מבסיסים עורפיים, לבין הצבא הירוק בחזית. בא נתחיל עם שאלה - האם אי פעם היה מחסור בצוותי שריון בלחימה? לא. אם תטען שאתה רוצה להפעיל את הטנקים סביב השעון,אני אשאל אותך מאיפה תביא חי"ר, הנדסה, מרגמות, ארטילריה, חימוש, פיקוד? אתה גם יכול לחשב את התוספת האמצעים הנדרשת לכל חטיבה לשם הובלת צוותי הטנקים אל ומהחזית. לבסוף, אני אשאל אותך - האם אתה גם מתכנן להחזיק מפח"ט נוסף בשביל לשלוט על הכוח שהבאת?
האם במלחמת יומה"כ נאלצת להרכיב צוותים מתתי צוותים מפורקים? השלב הבא הוא מחסור בצוותים וטוב שלא הגענו לשם. במצב לחימה אינטנסיבית אני לא פוסל אפשרות של החלפת צוותים פגועים בכמויות גדולות בצוותים שתצטרך לשנע מדי פעם אל תוך השטח. בישראל של היום לא בלתי אפשרי שביום הראשון למלחמה תגלה שחלק מהאנשים בארה"ב ברלוקשיין עם המשפחה, חלק בגואה לא מודע למה שקורה בארץ. חלק מטפס על הרי נפל מרחק ימים מציביליזקיה. ....
מה כל כך יקר? ביחס לעלות הכלים, תחת הנחה שהבסיס כבר קיים ורובו מתופעל בידי חיילי סדיר. אם יקר להחזיק מצא רפובליקת בננות שתקנה ותשלם כמה שתשלם. בא נראה - תחזוקה שוטפת, חלקי חילוף, סד"כ אחזקה, ההכשרה של הסד"כ המדובר, המעטפת של הסד"כ המדובר. הבסיס לא קיים - הוא קיים בשביל הימ"ח. אם תסגור את היחידות, לא יהיה צורך בימ"ח - זה חסכון נטו. אז לפרק לחלוטין? לפעמים שולחים מה שיש כי זה מה שיש לתת. ע"ע מלחמת יומה"כ כן, לפרק לחלוטין. אם צה"ל היה מאומן כיאות בקרב המשולב, הרבה טנקים היו נחסכים בהתקפות מצח יקרות מאוד על חי"ר מצרי. אם צה"ל היה קונה פחות אמצעים אבל מצייד אותם בכוונות לילה, היה ניתן להמשיך לחימה בצורה יעילה גם בלילה מול הסורים. אם היו מציידים את החי"ר בנ"ט הוא היה יכול לבצע הגנה יעילה, ולשחרר את מחלקות שריון מהגנת מוצבים. מחדלי יום כיפור הם רבים, אבל הם בהחלט הראו עד כמה כוח לא מאוזן סופג יותר אבידות בהשוואה לכוח מאוזן. אתה יכול להמשיך ולהתכונן לארמגדון, אבל בעצם העובדה שאתה מטפח החזקה של סד"כ לא מאומן, אתה מקרב אותו בעצמך. _____________________________________
אני מדבר על תחזוקה מינימאלית מקסימום פילטרים, שמנים ומצברים. רב הכלים אני מצפה לאי טיפול רב ימות השנה.רב הפעילות בידי צוות מצומצם של בעיקר סדירים לא בעלות גבוהה ולא בהכשרה סופר דופר.
אלקטרו-אופטיקה, נ"ט הם חלק ממה שאני קורא הצטידות - אין עדיפות לברזל על פני הטילאות ולהפך. בהחלט יתכן מצב שתחזיק פחות טנקים כי הפקוד יעדיף במקומם עוד חטיבת נ"ט מתקדמת.
אתה יכול להמשיך ולהתכונן לארמגדון, אבל בעצם העובדה שאתה מטפח החזקה של סד"כ לא מאומן, אתה מקרב אותו בעצמך
לגבי אימון - מסכים.
|
|