מה יעילותו המעשית במקרה שישוגר לכאן טיל?

אני מתייחס בשאלותיי לחומר הלחימה הכימי VX כי הוא קיים אצל סוריה ואירן ונחשב לחל"כ הכימי הקטלני ביותר, כנראה בגלל שהוא נוזלי ועמיד ואינו מתפזר בסביבה ומאבד מריכוזו מהר יחסית כמו גזי העצבים האחרים.
גם האחרים מסוכנים, אבל אני רוצה לקחת את המקרה הגרוע ביותר ולכן בחרתי בו כדי לא להתפזר.

לא הצלחתי למצוא תשובות לשאלות הללו באינטרנט בקלות בכמה חיפושים שערכתי.

1. כמה אנשים צפויים למות או להיפגע מטיל אחד בעיר אופיינית (נגיד תל אביב), בהנחה שאין לאוכלוסייה ממ"דים וערכות מגן , אך הם אוטמים את החדרים? או לחילופין עד כמה חדר אטום בלבד מגן במקרה נפילת טיל VX בסביבתי ?

2. אותה שאלה כנ"ל, במקרה שהאנשים בממ"דים, אך ללא ערכות מגן . (היום ל-40% מהאוכלוסייה לפחות אין ערכות מגן כי לא השלימו את חלוקתן). או לחילופין עד כמה ממ"ד מגן עליי במקרה של נפילת טיל VX בסביבתי?

3. אותה שאלה כנ"ל, במקרה שלאנשים יש ערכות מגן, אך אינם מצויים בממ"ד או חדר אטום.

4. אותה שאלה כנ"ל, במקרה שלאנשים יש ערכות מגן והם נמצאים בממ"ד.

5. הבנתי שהטיל אמור לפזר את החומר, ושרדיוס הפיזור הטיפתי (כלומר שהוא עדיין נוזלי) אמור להיות כמה מאות מטרים. באיזה מרחק (בסדר גודל) מהמקום שבו יש את החומר בצורתו הנוזלית/טיפתית, בטוח לשהות וכבר אין חשש שאדים של החומר שעולים מהנוזל יביאו לפגיעה , בהנחה שריכוזם באוויר במרחק זה כבר צריך להיות קטן מכדי לגרום לפגיעה ?
עשרות מטרים, מאות מטרים, קילומטר, עשרות קילומטרים?

6. האם ידוע אם לסורים או לאירנים יש ראש קרב של הטיל עם מעין פצצות מצרר, כך שהחומר הכימי יפוזר על שטח נרחב יותר מאותם מאות מטרים שהזכרתי בשאלה 5 (שמקורם במצגת באינטרנט של פיקוד העורף שקראתי)

7. מה מידת עמידותו בסביבה ופגיעתו ביכולת להשתמש בסביבה לאחר מכן.

איך בכלל טיהור של פיקוד העורף יכול להבטיח שלא נשארו שאריות בכלל (כמה מיליגרם מספיק להביא למוות) בכל החפצים ובכל בסביבה , ושניתן לחזור להתגורר במקום בצורה בטוחה?

בקישור הבא מידע אודות ראש נפץ רוסי משנות השבעים שככל הנראה הועבר לסוריה
http://books.google.co.il/books?id=...ved=0CBEQ6AEwAA

הקישור כולל תחשיב מסוים אודות היעילות האפשרית שלו. במידה והם פיתחו פצצות מצרר של חל"כ היעילות תעלה.

תודה.
הוא מדבר על כך שאותו ראש קרב יגרום לרצועת אזור מזוהם בשטח של 3.5 ק"מ על 0.5 ק"מ (שטח 1.75 קמ"ר), כאשר עד 50% מהאנשים החשופים בשטח יהיו נפגעים (אני לא יודע מה המשמעות של נפגעים אצלו, אם זה מתים, או מתים+נפגעים פצועים)

אם יפול על בני ברק שצפיפות אוכלוסייתה 21638 תושבים לקמ"ר (בחרתי בבני ברק כי בה צפיפות אוכלוסייה יותר מת"א, למקרה הגרוע), בשטח המזוהם של 1.75 קמ"ר יש אוכלוסיה של 37866 תושבים, ואם עד 50% מהם יהיו נפגעים, המשמעות שיהיו עד 18933 נפגעים מטיל יחיד .

החישוב הוא לבני אדם חשופים בשטח פתוח. ההגיון שלי אומר שבשטח בנוי עם התראה ומיגון (אפילו ברמה של להיכנס לחדר ולסגור את החלונות, ואפילו בהנחה שחלק מהחלונות ייפגעו מהדף של טילים קונבנציונליים שפוגעים במקביל), השטח הנפגע יהיה קטן בהרבה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור החישוב הוא לבני אדם חשופים בשטח פתוח. ההגיון שלי אומר שבשטח בנוי עם התראה ומיגון (אפילו ברמה של להיכנס לחדר ולסגור את החלונות, ואפילו בהנחה שחלק מהחלונות ייפגעו מהדף של טילים קונבנציונליים שפוגעים במקביל), השטח הנפגע יהיה קטן בהרבה.

לפי הבנתי השטח הנפגע דווקא יהיה אותו השטח גם בשטח בנוי , כי לא מדובר על פיזור החומר הכימי קרוב לקרקע, אלא התסריט המתואר שם הוא של פיזור הנשק הכימי באוויר בגובה (כ-1100 מטר), ומשם הרוחות נושאות אותו, עם הנחה מסוימת של מהירות הרוח, כך שבסופו של דבר החומר מתפזר על פני שטח של 3.5 ק"מ על 0.5 ק"מ בכל מקרה לדעתי, בלי קשר אם השטח בנוי או שלא.

אכן כפי שכתבתי למעלה מדובר על בני אדם חשופים (וכוונתי אכן היתה בשטח פתוח).

אבל לדעתי גם אם כפי שאתה כותב יש התראה ונניח ואנשים נכנסים לחדר וסוגרים חלונות, עדיין לדעתי אם מדובר בחדר לא אטום, נכנס אוויר מהחוץ מהחור מתחת לדלת, ואם נניח אפילו שמדובר בחדר אטום, לאחר זמן מסויים של 1-2 יממות, לדעתי האוויר/חמצן בחדר יאזל גם בהנחה ששוהה בו אדם אחד בלבד, ויהיה צורך לפתוח את החדר או לאפשר הכנסת אוויר מבחוץ.

החומר VX עמיד במשך לפחות מספר יממות בסביבה, ואחת השאלות שלא ברורות לי היא אם פתיחת החדר ונשימת אוויר מבחוץ במצב כזה היא מסוכנת.
ההנחה שלי שמכיוון שמדובר בחומר טיפתי וכבד מהאוויר הוא כבר שקע בסביבה ונמצא במקומות הנמוכים בצורתו הנוזלית, אבל מה שלא ברור לי זה אם קיים סיכון אמיתי מהאדים/גזים שלו שנוצרים מהתאדות החומר הנוזלי, ולשם זה צריך לעשות חישובים שמתחשבים בריכוז הצפוי שלו בסביבה.

אני מעוניין בעיקר בתוצאה הסופית ולא בחישובים - האם מסוכן לצאת במצב כזה החוצה, ואם כן, מי מבטיח לי שגם אם פיקוד העורף יטהר את הסביבה, הוא אכן יטהר את כל החומר מהסביבה בצורה מספקת ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tec אני מעוניין בעיקר בתוצאה הסופית ולא בחישובים - האם מסוכן לצאת במצב כזה החוצה, ואם כן, מי מבטיח לי שגם אם פיקוד העורף יטהר את הסביבה, הוא אכן יטהר את כל החומר מהסביבה בצורה מספקת ?

ככלל, מסוכן יותר לשבת בשטח שנפגע על ידי חל"כ מאשר על שפת הים בברצלונה בחודש יוני. נראה לי שתשובות מוסמכות לסוגיות הטיהור של איזורים נגועים על ידי כוחות מקצועיים ישראליים - לא תקבל בפורום.

ההיגיון אומר שניתן גם לפנות אוכלוסיה מאיזור נגוע, לפרק זמן מספיק.

אני לא מבין איך פינוי מהווה פתרון טוב, או פותר את הבעייה.

במצב שלסוריה אירן ולחיזבאללה יש מאות או אלפי טילים עם רש"ק כימי, שמגיעים לכל מקום בארץ, לא בטוח שפינוי לדרום או לכל מקום אחר יועיל במשהו.

לאחר שמאות אלפים יפונו למחנה אוהלים בדרום או בכל מקום אחר, חיזבאללה פשוט ישגר כמה טילים כימיים לאותו אזור שבו מרוכזים האוהלים, ואף אחד לא יוכל למנוע זאת. (טילי חץ יש רק כמה עשרות או מאות).
הפעלת נשק גרעיני או כימי כנגד לבנון בתגובה על שיגור נשק כימי של חיזבאללה נראית לי מאוד בעייתית (מה אשמים הנוצרים והלבנונים התמימים?), בשונה למשל מתגובה כזאת נגד סוריה ששם לכאורה יש כתובת ואשמים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tec אני לא מבין איך פינוי מהווה פתרון טוב, או פותר את הבעייה. .

הכוונה כמובן לפינוי מוגבל ומצומצם של איזור מזוהם בחל"כ עמיד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tec הפעלת נשק גרעיני או כימי כנגד לבנון בתגובה על שיגור נשק כימי של חיזבאללה נראית לי מאוד בעייתית (מה אשמים הנוצרים והלבנונים התמימים?), בשונה למשל מתגובה כזאת נגד סוריה ששם לכאורה יש כתובת ואשמים.

כאן נראה כי נסחפת למחוזות הדמיון.

המציאות עלולה לעלות על כל דימיון

אמרה נבובה שלא מותירה רושם על איש.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

מדובר על תנאים אופטימאליים, ואם כולם ישהו באיזור ללא כל מיגון (סגירת חלון למשל ממזערת מאוד את החשיפה). בפועל אם לא יהיה מדובר על מטח כבד של מספר רב של טילים שיופעלו בו זמנית מספר הנפגעים לא אמור להיות בסדרי הגודל שעליהם אתה מדבר.

אני לא מומחה לנושא אבל למיטב הבנתי האיום נחשב לאסטרטגי רק בגלל היכולת לשבש פעילות באיזורים חיוניים כמו מפקדות בסיסים שדות תעופה וכדומה, ויש לו ערך בעיקר כהשהיה לתגובה הישראלית במקרה של התקפת פתע בגולן למשל. מצד שני התגובה המאוד קשה שתגיע הופכת התקפה כזו להימור מאוד מסוכן.

מה שכן צריך להטריד לדעתי הוא שעד היום היה לנו עסק עם משטר שניתן היה להרתיע אותו ולהגיע עמו להבנות. לעומת זאת כיום ישנה אפשרות שנשק זה יגיע לגורמים אנרכיסטיים שיעשו בו שימוש בתור נשק טרור. במידה ואכן ייווצר מצב שכזה לא יהיה לנו את מי להרתיע או כנגד מי להגיב (פגיעה בחיי אדם או תשתיות ממש לא מטרידה אותם). להיכנס ולנקות את המקום? -על זה קשה אפילו לחשוב (שטחי סוריה ולבנון כנגד כל צבאות הטרור באיזור).

אנחנו עוד נתגעגע לאסד.

אני חושש שמי שינסה לענות לך יחשוף מידע על התו"ל הישראלי בתחום.

אם אתה מחפש מידע גלוי- דווקא יש,
למשל:

Environmental Fate of Organophosphorus Compounds

Related to Chemical Weapons

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור אני חושש שמי שינסה לענות לך יחשוף מידע על התו"ל הישראלי בתחום. [/size][/font][/size][/font][right]

בדיחה טובה....

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור אני חושש שמי שינסה לענות לך יחשוף מידע על התו"ל הישראלי בתחום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tec [/right] תודה על המסמך, אך לצערי הוא ארוך יחסית ומורכב ומצריך השקעת זמן רבה שאין לי בינתיים, ובינתיים לא הזדמן לי לקרוא אותו כמו שצריך. בכל אופן, אני מעוניין בתשובות bottom line קצרות ומנומקות לשאלות ששאלתי, אם מישהו יוכל להשיב בלי שאצטרך לעבור על כל המסמך...

סתם קנטרנות...
אני מעוניין בתשובות קצת יותר קצרות מ-23 עמודים, לשאלות הספציפיות ששאלתי. אפשר גם תשובות מעמיקות ופחות קצרות, רק שיהיו מנומקות.

בשביל כוס חלב לא צריך לקנות את כל הפרה.

מי שלא רוצה לעזור לעצמו - לא צריך שיעזרו לו.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ששאלת פה בפורום, ועל כל שאלה שאחרים שואלים פה בפורום,
שיכולים היו ברוב המקרים לחפש את התשובה לה בעצמם (אלא שזה היה לוקח להם זמן רב, לעומת מי שכבר יודע את התשובה)

אתה צודק.
לכן אני שואל יחסית מעט מאוד שאלות בפורום וזה גם אחרי שניסיתי לחפש בעצמי את התשובות.
ולגביי השאלות ששואלים שאר החברים - הרבה מהשאלות הן טריוויאליות ורבים לא טרחו לחפש ולו חיפוש מינימלי לפני ומצפים שיאכילו אותם בכפית עם תשובות והפניות.
לרוב חיפוש פשוט בגוגל או במנוע החיפוש בפורום היה מניב את התשובה - אך כאמור הרבה לא עושים זאת.
במקרה שלך - מילא היה מדובר במאות עמודים (שגם בהם ניתן לבצע חיפוש),אך כאן זה 23 עמודים שאתה מתעצל לקרוא.

אם לך אין כוח לקרוא,למה שלמישהו אחר יהיה כוח לכתוב?

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ראשית, אין לי שום נגיעה מקצועית או צבאית לנושא.
מן הסתם, גם אני לא קראתי את כל המסמך אך לי הוא מראה שאין תשובה פשוטה כפי שאתה מחפש:

ציטוט:

An understanding of the dominant mechanisms that control the physio-chemical fate and persistence of VX in complex environments can only be determined by initially performing quantitative experiments examining individual factors in simple systems, such as in this study, and then progressively increasing the matrix complexity such that various mechanisms can be integrated into reliable model of natural systems.

(עמ' 20, מסקנות).

1. VX הוא חומר מאוד קטלני גם בחשיפה עורית.
2. לגבי השאלות שלך ממ"ד, מסכה וכו' - נחשפת=נפגעת
3. פיזור, טיהור פינוי ופיקוד העורף - !@#$%^&*)(

1. הרבה פחות ממה שנדמה לעיתים. עם התראה מספקת וכניסה לאיזורים מוגנים (יותר וגם מוגנים פחות) מספר הנפגעים יהיה מוגבל. אגב, ת"א היא לא עיר אופיינית. "איטום" יכול להתבצע בסיטואציה של חירום מיידי בכל אמצעי שיש ולו הפרימיטיבי ביותר. ככל שתקטין את החשיפה לחדירת אוויר מהחוץ כך יקטן הסיכוי שלך להפגע. אפילו אם זה סרט הדבקה על הדלת. אם באמת מצליחים לאטום היטב חדר הוא נותן הגנה מלאה.

2. ממ"ד תקין (כלומר אטום) מייתר למעשה צורך בערכת מגן ונותן בעצמו הגנה מלאה. ממ"דים שנבנו לפי התקנים החדשים וכוללים מסנן אוויר שמייצר בתוך הממ"ד לחץ חיובי, משפרים את המיגון עוד יותר בנוסף לכך שמאפשרים שהייה ממושכת בממ"ד (אם מישהו חושב שכוחות פקע"ר יגיעו אליו בזמן כדי לחלץ אותו במקרה של מתקפה מרובת מוקדים הוא יכול לשכוח מזה, ולכן המסננים חיוניים כדי לאפשר שהייה ממושכת עד הגעת הכוחות המחלצים).

3. כבר אמרו שחשיפה עורית גם היא מסוכנת, אבל נגד זה אפשר להתגונן בצורה סבירה גם בלי ממ"ד.

4. תסיק מהקודמים.

5. יש תו"ל שקובע באיזה רדיוסים מבצעים פינוי מיידי ולאחר מכן בהתאם להערכת סיכונים, כיווני רוחות, מזג האוויר, מאפייני המקום ועוד ועוד. אין לזה כלל אצבע. לכוחות הביטחון יש אנשים שזה בדיוק התפקיד שלהם לשבת ולקבל את ההחלטה הזו לגבי כל מוקד בזמן אמת.

6. אין לי מושג.

7. החומר עמיד מאוד, אבל עמידותו תלוייה בעיקר במזג האוויר. בסופו של דבר לאחר שהוא מתנדף לחלוטין אין שום סכנה.

אני לא מאמין שפקע"ר יטריח את עצמו בטיהור מוחלט של איזורים אורבניים. לדעתי טיהור יבוצע רק באופן מקומי ונקודתי לצורך חילוץ ופינוי. השמיכה של הכוחות קצרה ביותר ממילא. אם יזוהמו איזורים נרחבים אני מעריך שפשוט יאסרו את הכניסה לאיזורים האלה עד שיטוהרו עם התנדפות החומר.

בכלל, אני חושב שאתה מדמיין תרחישים לא סבירים. אני לא מאמין שישראל תעמוד בפני מתקפת חל"כ מתמשכת. לאחר פגיעות ראשונות אני מאמין שתבוא תגובה ישראלית הולמת שתשבור את התבנית הזו. אני חושב גם שאם יעשה שימוש בחל"כ, זה לא יהיה דווקא קודם נגד העורף. אני חושב ששימוש ראשוני כזה עלול להיות דווקא נגד כוחות יבשה שיצאו לתמרון יבשתי לתוך סוריה בעקבות מתקפה של טילים קונבנציונאליים וגם אז לא בטוח שיקפצו ישר לחל"כ עמיד אלא יבחנו אותנו עם סארין אולי.

בכל מקרה אני לא רואה את ישראל מאפשרת סיטואציה של לחימה שבה אנחנו עסוקים בליירט טילים בלתי קונבנציונאליים. לא תהיה לנו ברירה אלא לשנות את כללי המשחק מהר מאוד לאחר תקרית כזו. אני גם לא חושב שהסורים כאלה אובדניים.

אני לא יודע כמה מהר הוא מתנדף....

לא כך פשוט להתמגן נגד חשיפה עורית אם אין לך בגד מיגון פחמי מחוץ למרחב מוגן, הכמות הקלנית קטנה מאוד....

הוא באמת לא מתנדף מהר, זה הקטע שלו, בגלל זה הוא מקוטלג כחל"כ עמיד, אבל הוא מתנדף. הקצב תלוי במזג האוויר. אם כבר טיל כימי אז עדיף שיהיה באמצע אוגוסט...

אתה יכול לשפר את הסיכויים שלך לשרוד חשיפה עורית גם בלי במ"פ.

למען האמת, הבעיה העיקרית גם של אלה שכן יש להם ערכות מגן היא שהוציאו לנו את מזרקי האטרופין מהן. זה היה למעשה האמצעי הכי יעיל וחשוב בערכה. זה לא ממש עניין את משהב"ט, כי הדבר היחיד שחשבו עליו הוא שבגלל שאת המזרק צריך להחליף, מה שמצריך רענון ערכות כללי לאוכלוסייה כל כמה שנים, אז פשוט ויתרו עליו כדי לחסוך כסף. אגב, למען האמת, גם בתוך המערכת יש לא מעט אנשי מקצוע שטוענים שהמסיכות עצמן לא יעילות בכלל.

המ"מ שלי נכנס בארה"ב לחדר עם VX בבמ"פ ומסכת אב"כ ושרד כדי לספר על זה.

אזרחים שגרים באזור שנפגע מחל"כ עמיד צריכים לשים על עצמם קצת שקיות נילון ולהתפנות בצורה מסודרת מהמוקד על פי הנחיות הגורמים הרלוונטים.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

אני לא מכיר אותך ובטח לא את המ"מ שלך אבל ההכרזה הזאת נשמעת לי כמו הנפצה לפי הספר

זה שהמ"מ שלי והמ"פ של הפלוגה המקבילה היו בארה"ב בבסיס שמתעסק עם התמגנות מפני אב"כ ונכנסו לחדר עם VX כחלק מתוכנית מסודרת שבה משתתפים מפקדים מיחידות שונות מפיקוד העורף- זו עובדה.

זה שההוראות לפינוי תושבים ממוקדי חל"כ היא ע"י התמגנותם בשכבות רבות של בגדים ושקיות ניילון על האיברים החשופים על מנת לעבור את הדרך הלא ארוכה בין ביתם לבין תחנות ההפשטה וההסעות למרכזי סיוע- גם זו עובדה.

אינך מכיר אותי אבל אני בטוח שאם תקרא הודעות רלוונטיות שלי באשכולות קודמים תראה שאני משרת ביחידת מילואים בפיקוד העורף שבד"כ נתפסת כמקצועית מאוד.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי skydiver זה שההוראות לפינוי תושבים ממוקדי חל"כ היא ע"י התמגנותם בשכבות רבות של בגדים ושקיות ניילון על האיברים החשופים על מנת לעבור את הדרך הלא ארוכה בין ביתם לבין תחנות ההפשטה וההסעות למרכזי סיוע- גם זו עובדה.

מה שאני חושש ממנו הוא שאולי מתקיים המצב הבא:
שההוראה הזאת שאפשר להתמגן עורית על ידי שכבות בגדים היתה אולי נכונה מאוד במצב הקודם שבו לאנשים היו מזרקי אטרופין ששימשו כגיבוי במקרה שבכל זאת ייפגעו עורית למרות שכבות הביגוד, אבל כיום כאשר מזרקי האטרופין לא מחולקים עם הערכות, זה מסוכן, ואולי מישהו שכח לעדכן את ההוראות בנושא.
ייתכן שההתמגנות בשכבות בגדים אמנם מסייעת מאוד, אך יש מקרים שבהם אינה מספיקה במקרה של VX שחודר דרך העור וממית בכמויות קטנות מאוד, והדבר יגרום למוות מכיוון שלאנשים אין מזרקי אטרופין.

אתה יכול לומר בתגובה שמדובר בפינוי של אזרחים בסיוע אנשי רפואה או פיקוד העורף, ולכן במקרה כזה יהיה לצוותי הרפואה אטרופין לתת למפונים, ולכן אין חשש.

אבל מה על המצב שבו אין פינוי, והאנשים לאחר שישבו יום יומיים בחדר אטום או ממ"ד, חייבים לפתוח אותו מכיוון שנגמר החמצן. במקרה כזה, אם כמה שכבות בגדים (כמה צריך?) למיגון אינן מספיקות, ומכיוון שאין להם מזרקי אטרופין, הם ימותו, למרות ששכבות הבגדים מספקות הגנה טובה אבל לא מספקת ב-100% .
אם ההוראה ללבוש בגדים למיגון, ניתנה בהנחה שיש לאוכלוסיה מזרקי אטרופין, וההנחה הזאת עכשיו כבר אינה נכונה, צריך לבדוק ולעדכן את ההוראה...

אנחנו לא יודעים אם ההנחה הזאת נכונה או לא.
למזרקי אטרופין יש שתי בעיות עקריות
1. תקופת חיים קצרה יחסית , פג תוקף מהר.
2. שימוש לא נכון על ידי האוכלוסיה (ראה מספר מקרי ההזרקת שווא במלחמת המפרץ הראשונה).

זה לא אומר שבשעת הצורך לאזרחים לא יהיו מזרקים זמינים.
יתכן שיחלקו אותם בהליך מהיר בזמן מתיחות , כך שהתחזוקה שלהם הרבה יותר קלה.
יכול להיות שהמזרקים יהיו רק בנקודות האיסוף והטיהור , או אולי אצל צוותי החרום.
כמובן שאלו לא פתרונות מושלמים אבל גם מזרקים אצל האזרחים לא מהווה פתרון מושלם.

ואם יהיה מדובר בהתקפת פתע, שלא קיבלת מודיעין עליה מספיק זמן מראש (צריך לפחות יום יומיים לחלק מזרקי אטרופין)

אם פתאום יסתבר שאחת מהיחידות השומרות על הנשק הכימי בסוריה ערקה, או שמישהו קיבל כסף, ומסר נשק כימי למורדים, לא בטוח שהמודיעין יעלה על זה מבעוד מועד.

יכולים להיות גם תסריטים אחרים שבהם לא תהיה לך התראה מראש.

שוב פועלים תחת קונספציה שיהיה מספיק זמן לחלק את מזרקי האטרופין.

לגבי הזרקות שווא, זו לא סיבה לא לחלק מזרקי אטרופין, מכיוון שעד כמה שזכור לי אף אחד לא מת מכך.


גם מספר מקרי הזרקת האטרופין זניחים ומועטים ביחס לאוכלוסייה.

כמו שכתבתי המזרקים יכולים להיות מאוכסנים אצל גורמי החרום האזוריים (באחריות עריה למשל) מה שיכול לקצר את זמן החלוקה בחרום.
שוב חיי המדף של האטרופין מאוד קצרים זה סיוט לוגסטי לתחזק כזה דבר אצל האזרחים. בסופו של דבר כמו שכבר קרה לאזרחים היה מזרקים , אבל פגי תוקף.
לפי אותו הגיון אגב , אולי נחזיק מלאומניקים בכוננות מידית ביחדות שלהם כל השנה כי אולי יפתיעו אותנו במתקפת פתע והמודעין לא ידע (שוב)

אין אף גוף במדינה שיהיה מסוגל לחלק מזרקים בהתראה כזו לאוכ' הכללית.

לא חייבים לכל המדינה ,
אפשר לפי עדיפות של אזורי פגיעה אפשריים.

אם נגיע לתרחיש של מתקפה כימית, לא נראה לי שכוחות הביטחון והרפואה יטריחו את עצמם בחלוקת מזרקי אטרופין. זה פשוט לא בר ביצוע. תחת מתקפה קונב' רגילה המערכות בקושי מתפקדות.

אני שוב אומר שאני לא רואה תרחיש של מתקפה כימית מתמשכת, זה פשוט לא יקרה. הרבה לפני שנגיע למצב כזה המחיר שיגבו ממי שיעשה את זה יהיה בלתי נתפס. בכל מקרה לא פחות מטריד התרחיש של מתקפה כימית על כוחות שיצאו לתמרון יבשתי.

בקיצור, לא נראה לי שהמדינה בונה על התגוננות אישית של האזרחים (כלומר ערכות מגן וכו') כאסטרטגיה אמיתית, אלא יותר עניין שנועד להרגיע את הציבור. כנראה שבצדק, לפחות לדעתי. לא לחינם, עדיין, שש שנים אחרי לבנון השנייה אף אחד לא ייצר פתרון אמיתי לעורף. שום דבר לא השתנה. יש יכולות שליטה חדשות, יש יותר הבנה של מה קורה בשטח, יש יותר הבנה לכך שצריך לחשוב על מה לעשות אם וכאשר, אבל ברמת הת'כלס אין שום דבר שמתכוונים לעשות שלא עשו אז, לפחות לא ברמה המעשית.

אני חושש שיכול להיות שאתה לא מכיר לעומק את הדברים עליהם אתה מדבר.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

כי אם תקרא את האשכול תבין שלא כל דבר שהוא מכיר ויודע משירות המילואים שלו הוא יכול וצריך להסביר לכולם בפורום פתוח , גם אם זה נורא מתסכל אנשים אחרים.
בדיוק אגב כמו שלא היית מצפה ממלואימניק בשריון לדווח לך כמה הטנקים של הגדוד שלו מוכנים, כמה פגזים הוקצו להם באימונים ,איך היו תוצאות הפגיעות שלהם ותאור מפורט של המערכות החדשות שהותקנו מהמילואים הקודם.

אבל מה באמת שווה תגובה של משהוא מהתחום מול אחרים שערכו מחקר מעמיק באינטרנט על הנושא.

זו הבעיה, שכל אחד חושב שהוא יודע, ושהוא היחיד שיודע, את כל התורה.

אני מציע שתקרא שוב (או בפעם הראשונה) את דבר מנהל הפורום ,
שם תוכל לקרוא שוב על כך שהפורום פתוח לכולם אבל ישנם גם מומחים (גם אם לא כולם עם הכוכב) , מה שאתה עושה הוא בדיוק מה שמרחיק את המומחים מפה וחבל.

דווקא נראה לי שאתה מייצג את מה שמרחיק את רוב האנשים - כותבים קבועים מתנשאים.

יכול לענות לך בדיוק באותו מטבע.

למרות שאתה מאוד נהנה לכתוב מהפוזיציה של "כולם פה סתם מקשקשים ורק אני יודע".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עצמאי בשטח 2. ממ"ד תקין (כלומר אטום) מייתר למעשה צורך בערכת מגן ונותן בעצמו הגנה מלאה. ממ"דים שנבנו לפי התקנים החדשים וכוללים מסנן אוויר שמייצר בתוך הממ"ד לחץ חיובי, משפרים את המיגון עוד יותר בנוסף לכך שמאפשרים שהייה ממושכת בממ"ד (אם מישהו חושב שכוחות פקע"ר יגיעו אליו בזמן כדי לחלץ אותו במקרה של מתקפה מרובת מוקדים הוא יכול לשכוח מזה, ולכן המסננים חיוניים כדי לאפשר שהייה ממושכת עד הגעת הכוחות המחלצים).

אתה כותב דברים מסוכנים. תרגיע את עצמך בבקשה.
ככל הידוע לי, התקינה החדשה לא מחייבת בניית מערכת סינון על לחץ בממדים ביתיים אלא רק בממקים מוסדיים.

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

אז כנראה שאתה לא יודע הכל כמו שאתה חושב וכדאי שתבדוק את עצמך לפני שאתה כותב.

החל מחודש מאי 2010 כל בקשת היתר לבניה חייבת לכלול סימון בתכניות הממ"ד של מיקום מערכת הסינון בהתאם להנחיות פקע"ר וכדי לקבל טופס אכלוס למבנה (טופס 4) המערכת חייבת להיות מותקנת בפועל.

ומלבד הטעות שלך, אם יש לך תגובה עניינית, אז תכתוב מה שיש לך במקום לזרוק הערות סתומות כמו "אתה כותב דברים מסוכנים".

אני לא יודע כלום, אני בכלל בור, אתה צודק (אני מכיר את קובץ התקנות של פקע"ר, וההנחיה שבאה בעקבותיה במאי 2010).
אבל:
אתה מחוייב להראות בתוכניות של הממ"ד את מיקום המערכת והצינורות (בגרמושקה).
כשאתה מאשר ממ"ד (בתור אדריכל או קונסטרוקטור) אתה מחוייב לראות שמיקום הצינורות והמערכת מופיע בתוכניות ונשמר לו בפועל מקום.
ישנן רשויות שאף מבקשות לראות את חישוב החלפות האויר ושהמערכת המתוכננת מתאימה לגודל.

לא נתקלתי עדיין במיקרה בו חוסר במערכת סינון על לחץ מנעה קבלה של טופס 4.
אני לא חושב שהתנצחות היא המטרה.

סתם שאלת בור, לכמה זמן שהייה רציפה בתנאי חל"כ מספיקים המסננים שבממ"ד ?

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

אתה ממש גבר גבר.

בוודאי שמונעים טופס 4 אם לא הותקנה מערכת בממ"ד לבתים שההיתר לבנייתם נתקבל לאחר התאריך הקובע. ואף רשות או וועדה לא מבקשת לראות כלום בתכניות למעט אישור פקע"ר. רק מהנדסי פקע"ר הם אלה שצריכים לאשר את התכנית, ובכל הנוגע לבתים פרטיים העניין הוא די סטנדרטי ואין צורך להראות שום תחשיבים.

אתה מוזמן שוב לשנות גרסא.

אורך חיים של מסנן נמדד בשבועות בתנאי חל"כ.

ואני לא מתכוון לשחק איתך במשחק הזה. אם אתה רוצה לנסות להראות שיש לך גדול יותר, עשה את זה עם מישהו אחר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עצמאי בשטח אתה ממש גבר גבר. בוודאי שמונעים טופס 4 אם לא הותקנה מערכת בממ"ד לבתים שההיתר לבנייתם נתקבל לאחר התאריך הקובע. ואף רשות או וועדה לא מבקשת לראות כלום בתכניות למעט אישור פקע"ר. רק מהנדסי פקע"ר הם אלה שצריכים לאשר את התכנית, ובכל הנוגע לבתים פרטיים העניין הוא די סטנדרטי ואין צורך להראות שום תחשיבים. אתה מוזמן שוב לשנות גרסא. אורך חיים של מסנן נמדד בשבועות בתנאי חל"כ. ואני לא מתכוון לשחק איתך במשחק הזה. אם אתה רוצה לנסות להראות שיש לך גדול יותר, עשה את זה עם מישהו אחר.

לא משחק איתך, קח אויר ואל תתעצבן.
אתה יודע (כנראה) שלכל ועדה מחוזית מרחבית ומקומית יש את הדרישות והקפריזות שלה. (לכן אני לא משנה גרסה)

שובפם, אני קטן קטן קטן ולא מבין כלום ובגלל זה שואל הרבה שאלות.
השאלה על אורך חיים של מסנן אב"כ בתנאי חל"כ היא אמיתית כי אני לא יודע ואין בה שום משחק (אני כן יודע לגבי המסנן האישי)

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

אם באמת לא הבנתי את כוונתך אני חוזר בי.

בכל הנוגע להוראות פקע"ר ואישור ממ"דים לרשויות אין שום גמישות והן בכל מקרה לא בודקות את הממ"ד בעצמן.

אני לא מומחה לנב"ק, ולא מכיר בעל פה את מפרט הדרישות הטכניות מהחברות שמייצרות, אבל האחרונות מייחסות לפילטרים שלהם יכולת לעמוד בתנאי חל"כ "קשים" למשך "שבועות ארוכים".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עצמאי בשטח אם באמת לא הבנתי את כוונתך אני חוזר בי. בכל הנוגע להוראות פקע"ר ואישור ממ"דים לרשויות אין שום גמישות והן בכל מקרה לא בודקות את הממ"ד בעצמן. אני לא מומחה לנב"ק, ולא מכיר בעל פה את מפרט הדרישות הטכניות מהחברות שמייצרות, אבל האחרונות מייחסות לפילטרים שלהם יכולת לעמוד בתנאי חל"כ "קשים" למשך "שבועות ארוכים".

יפה, עלית על הנקודה: פקע"ר מכתיב מה לעשות, בודק תוכניות, ואף אחד לא בודק בפועל מה נעשה בשטח.

אני גם לא מומחה למיגון, ואני כלל לא בטוח אם יש תקן שעל פיו מייצרים מערכות סינון, אבל ברור לך ש "יכולת לעמוד בתנאי חל"כ "קשים" למשך "שבועות ארוכים"" - זה נפנופי ידיים ולא אומר כלום.

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

מי מבטיח שלא יהיו הפסקות חשמל ממושכות בזמן מתקפת טילים שעלולה לכלול טילים מדוייקים שמכוונים לתשתיות החשמל בארץ?

גם אם המסננים כוללים מצבר למקרה של התקפת חשמל, לכמה זמן יכולים להחזיק המסננים הקיימים על מצבר ?

יש מצבר (לפעמים אופציונלי) - אחד היצרנים מציין שהמצבר יכול להפעיל את המערכת במשך 12 שעות. למיטב ידיעתי לכל המערכות יש אפשרות הפעלה ידנית.
דוגמאות:
http://www.shalbi.co.il/%D7%92%D7%9...%A8%D7%9B%D7%AA
http://beind.co.il/Rainbow-%D7%9E%D...7%9B%D7%AA.html
http://yb-ind.com/%D7%9E%D7%93%D7%9...7%A8%D7%9F.html

משלי י"א י"ד

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עצמאי בשטח 3. כבר אמרו שחשיפה עורית גם היא מסוכנת, אבל נגד זה אפשר להתגונן בצורה סבירה גם בלי ממ"ד.

כתבו כאן בתגובה אחרת (אולי אתה) שכמה שכבות בגדים (כמה?) וניילונים יספיקו.
האם הניילונים לא חדירים לחומר, האם הוא לא מאכל אותם?

יש לך קישור או הוכחה או אסמכתא לכך, ופירוט של עד כמה זה באמת מגן ?
הרי אם ב-VX מדובר בטיפות זעירות שחודרות דרך העור ויכולות להמית, מה מונע מהן לחדור דרך החורים הזעירים שבבגדים?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tec כתבו כאן בתגובה אחרת (אולי אתה) שכמה שכבות בגדים (כמה?) וניילונים יספיקו. האם הניילונים לא חדירים לחומר, האם הוא לא מאכל אותם? יש לך קישור או הוכחה או אסמכתא לכך, ופירוט של עד כמה זה באמת מגן ? הרי אם ב-VX מדובר בטיפות זעירות שחודרות דרך העור ויכולות להמית, מה מונע מהן לחדור דרך החורים הזעירים שבבגדים?

בגד מיגון "ייעודי" עשוי משלוש שכבות של חומרים פולימריים (פוליאתילן, פוליאמין, פוליאתילן - אם אני זוכר נכון) בעובי כולל של כ-0.7 מ"מ, משמש לעבודה מעל למוקד פעיל.
במתאר עבודה מעל מוקד פעיל, מה שיהווה מגבלה הוא המסנן ולא הבגד, גם אם הבגד יזוהם טיפתית.
נערכו נסיונות לגבי עמידות של בגדי מגן לחל"כים שונים, אני לא זוכר בע"פ את הממצאים (נדמה לי שזה היה משהו כמו 8 שעות פריצה עבור VX טיפטי).
http://www.northsafety.com/ClientFo...47FA2B9D81D.pdf


אין פה עניין של עיכול אלא של מעבר דיפוזיבי של חל"כ דרך החומר הפולימרי.
לשאלת כמה בגדים/ניילונים צריך, התשובה היא: כמה שיותר.....

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עומר מסינג בגד מיגון "ייעודי" עשוי משלוש שכבות של חומרים פולימריים (פוליאתילן, פוליאמין, פוליאתילן - אם אני זוכר נכון) בעובי כולל של כ-0.7 מ"מ, משמש לעבודה מעל למוקד פעיל. במתאר עבודה מעל מוקד פעיל, מה שיהווה מגבלה הוא המסנן ולא הבגד, גם אם הבגד יזוהם טיפתית. נערכו נסיונות לגבי עמידות של בגדי מגן לחל"כים שונים, אני לא זוכר בע"פ את הממצאים (נדמה לי שזה היה משהו כמו 8 שעות פריצה עבור VX טיפטי). http://www.northsafety.com/ClientFo...47FA2B9D81D.pdf אין פה עניין של עיכול אלא של מעבר דיפוזיבי של חל"כ דרך החומר הפולימרי. לשאלת כמה בגדים/ניילונים צריך, התשובה היא: כמה שיותר.....

תודה, אבל מה שמעניין אותי יותר זה אם ניילונים רגילים שיש בבית משקיות שופרסל או שקיות קניות, יספיקו? הרי אין לי בגד מיגון יעודי.

התסריט שמטריד אותי הוא זה: לאחר 10-15 שעות של שהיית אדם יחיד בחדר אטום (או 2-3 שעות של שהיית משפחה בת 5 נפשות), נגמר החמצן, וחייבים לצאת מהחדר, כי לרוב האנשים אין מסנן אב"כ בממ"ד. בהנחה של מתקפה בו זמנית של טילים כימיים בכמה מקומות, רוב הסיכויים שלא יהיו מספיק כוחות הצלה להגיע לרוב האנשים, או לטהר נתיבי פינוי לאלפי אנשים שמצויים באזורי הנשק הכימי. ה-VX עדיין נמצא בסביבה כי הוא עמיד לכמה ימים. לאוכלוסיה אין שום הגנה עורית, ואין מזרקי אטרופין, וגם אם יש לפי moshl הם יספיקו רק לעיכוב של כמה דקות בלבד, ולכן זה חיוני וקריטי שההגנה העורית תהיה יעילה.

עברתי ברפרוף על המסמך שהבאת, לא נראה לי שיש שם התייחסות ל-VX בפרט, ולחל"כ עצבים בכלל. בעמודה השמאלית של החומרים בטבלה אני לא רואה VX ולא חומרי חל"כ עצבים אחרים.

הי,
יש שם התייחסות לזרחנים.
אתה יכול לחפש בגוגל על cbrn protective suit, אני מניח שתמצא אתרים של יצרנים כמו זה:
http://www.bluecher.com/en/brands/s...ctive-coverall/
או
http://safespec.dupont.com/safespec...nts/TK_tech.pdf
לי אין נתוני מחקר מפורטים יותר (בכלל, אני חושב שחברות מסחריות לא ישושו להפיץ דבר כזה).
השאלה שלך צריכה להיות יותר ממוקדת: כשאתה שואל האם שקית סופר/זבל מספיקה - השאלה היא למה היא מספיקה? אם להליכה מהבית אל רכב איסוף? האם הליכה ברגל לנקודת פינוי?
זה תלוי בהרבה גורמים שאין תשובה פשוטה.
ובכלל, למה שזיהום עורי יהווה בעיה לשוכני חדר אטום, גם כשהם יוצאים לפינוי (במיוחד אם מדובר ב-VX)?
דוקא עדיף לברוח מהר לפני שהוא מתחיל להתאדות....

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עומר מסינג הי, יש שם התייחסות לזרחנים. .... השאלה שלך צריכה להיות יותר ממוקדת: כשאתה שואל האם שקית סופר/זבל מספיקה - השאלה היא למה היא מספיקה? אם להליכה מהבית אל רכב איסוף? האם הליכה ברגל לנקודת פינוי? זה תלוי בהרבה גורמים שאין תשובה פשוטה. ובכלל, למה שזיהום עורי יהווה בעיה לשוכני חדר אטום, גם כשהם יוצאים לפינוי (במיוחד אם מדובר ב-VX)? דוקא עדיף לברוח מהר לפני שהוא מתחיל להתאדות....

1. איפה בדיוק יש שם התייחסות לזרחנים (במסמך הראשון שנתת ) ? לא מצאתי במסמך הזה התייחסות. האם הם מופיעים שם בשם שונה, או בשמם המקצועי הכימי?
http://www.northsafety.com/ClientFo...47FA2B9D81D.pdf

במסמך להלן שנתת, יש אמנם התייחסות לזרחנים (לסארין ליתר דיוק), אבל לא ל-VX !
האם זה אומר שזה לא עמיד ל-VX ?
http://safespec.dupont.com/safespec...nts/TK_tech.pdf

2. אם אני רק פותח את החדר האטום לאוורור והכנסת חמצן, ואחרי כמה דקות/שניות מייד סוגר אותו, הייתי רוצה כמה ימי הגנה עורית עד שה-VX אמור להתפרק כי ייתכן שהכנסתי גם קצת VX לחדר האטום כשפתחתי אותו.
אם מדובר על פינוי, הייתי רוצה לפחות כמה שעות הגנה שיאפשרו זמן להתפנות למקום אחר שבו אין נשק כימי, גם בלי עזרת פיקוד העורף או גורמים מקצועיים שאני לא בטוח שיגיעו אליי בכלל ויעמדו במשימתם ובעומס ובבלגן כשיוצפו במאות אלפי אנשים שצריך לפנות, במקביל למתקפה צפופה של טילים רגילים. אני לא יודע כמה כוחות יש להם ובעד כמה טילים/אזורים במקביל הם יכולים לטפל?

אני לא יודע לענות לך ולהגדיר זמן פחות מזה (מכמה שעות) למקרה כמו שכתבתם כאן עד להגעה לנקודות פינוי, כי עד עכשיו אני לא יודע מהן בדיוק תכניות פיקוד העורף לטיפול, ומה הפתרון המבצעי שלו לנשק כימי. אין שום פירוט רציני של זה בשום מקום עם תשובות לשאלות שיש לי שחלקן בהודעה הראשונה.

3. לשאלתך, למה שזיהום עורי יהווה בעייה לשוכני חדר אטום, כשהם יוצאים לפינוי, במקרה של חומר עמיד כמו VX ?
זאת הבעייה, שאני לא יודע אם החומר המתנדף והמתאדה מהווה סכנה עורית או לא בריכוזים שלו כגז/אדים באזור הטיפתי שהחומר נמצא בו בצורה נוזלית.
אלו בדיוק היו השאלות שלי (5,7 מההודעה הראשונה) שלא ממש נענו עד עכשיו בצורה חד-משמעית, עם אסמכתאות .
בנוסף, לדעתי ולפי הבנתי וזו רק השערה שלי לפי ההגיון, זה כן מהווה סיכון בזמן פינוי, כי גם אם החומר VX עמיד ושוקע למטה בסביבה, רוחות מנשבות אפילו קטנות יכולות לגרום להעפת טיפות זעירות של VX בסביבה גם לאחר שעות או ימים (הכמות הממיתה עורית של VX היא 10 מיליגרם והיא קטנה פי 5 מטיפת גשם שמשקלה לפי מה שקראתי באחד המקומות 50 מיליגרם), אבל שוב, הבעייה שאין או לא מצאתי מקור מוסמך עד עכשיו של פיקוד העורף או אחר שעונה ומתייחס לשאלות האלה, ולכן ההנחה שלי לפי ההגיון היא שיש סכנה בזמן הפינוי מחדירה עורית של VX .

אם נשפך לך שמן בישול על הרצפה ונושבת רוח, האם טיפות זעירות ממנו ניתזות?
בכל השאר - קטונתי. אין לי תשובות. אולי רק תחושות בטן.

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

בכל הסביבה, ולא רק על הרצפה, אלא על גגות הבתים, אדני החלונות, מעקות, קירות הבתים, עמודי חשמל ותאורה ושאר עצמים ומשטחים גבוהים אחרים ?

סביר להניח לדעתי שרוחות יעיפו באופן קבוע טיפות זעירות באוויר מפעם לפעם, ושהן יעופפו בכל הסביבה במשך מספר ימים.

בנוסף, אם אתה הולך בעת הפינוי ליד חולות, ויש רוח, לא קרה לך אף פעם שהועפו אל פניך עיניך וגופך גרגרי חול קטנים מהרוחות? גרגרי החול הללו יכולים להיות ספוגים בטיפות VX .

ושוב, הכל השערות ולא ידיעה, מחוסר במידע.

אז ברור שלא..אבל אם אין לך אויר כוחות הביטחון לא הגיעו ואתה עומד למות מחנק הסיכוי שדוקא על החלון שלך יהיו טיפות והם יעופו עליך בדיוק כשתפתח אותו נראה לי שווה סיכון..זה או בטוח למות מחנק או אולי למות מהרעלה(גם סוג של חנק)‏ ההנחיה של פיקוד העורף היא תישאר במרחב מוגן עד שיגיעו אליך..אם אין אויר פתח חלון ותמשיך להיות במרחב מוגן..בעיקרון ללבוש שכבות יכול למנוע ממך היחשפות וגם ספיחה של החומר ע"י טלק או קמח יכול לעזור גם לגרום לפירוק כימי שלו עם חומרים שיש בחלק מהבתים האם הייתי ממליץ לך לעשות את זה ממש לא,בשביל זה יש אנשי מקצוע שיש להם מכשור מתאים והכשרה מתאימה אלתורים זה טוב ונחמד אבל זה לא נחוץ פה וסתם מסכן חיים.

היו לי שתי שאלות נוספות בנושא מה קורה לאחר שהאוכלוסיה בחדרים אטומים ונגמר החמצן :

1. שאלה שעדיין לא נענתה במשך כל האשכול :
האם ועד כמה האדים המתנדפים מה-VX הנוזלי מהווים סיכון ?
האם ריכוזם מספיק להמית בפגיעה עורית?

בוא ניקח את המקרה הקיצוני ביותר, נגיד שהטיל התפוצץ סמוך לקרקע, שה-VX לא פוזר על פני שטח גדול, ונוצרה שלולית . האם האדים העולים מהשלולית מסכנים את המתקרבים לשלולית, או שבגלל הנידוף הנמוך של ה-VX הריכוזים הללו לא מספיקים לפגיעה עורית?

אם הם לא מסכנים, אז הם לא חייבים בכלל לעבוד עם חליפת הגנה עורית, רק עם מגפיים (אם נניח יום ללא רוחות חזקות מספיק ושאין סכנה להתזת טיפות ), ואני אוכל להסיק מכך שאין גם לאוכלוסיה סכנה גדולה בפתיחת חלון החדר האטום ששם הריכוזים נמוכים יותר.

2. אם ההנחה שהאדים מה-VX אכן מהווים סיכון, אז נראה לי יותר הגיוני לא לפתוח חלון ולהכניס אוויר לחדר האטום (כי זה יכניס את הגז VX שעלול להיות מסוכן עורית גם בריכוזו הנמוך יותר כגז), אלא להתפנות מהאזור במהירות לאזור מרוחק, מה שמחייב בגדים ארוכים וניילונים רגילים, ועמידות של (רצוי) מספר שעות של הניילונים והבגדים (אני לא יודע איזה פקקים ובלגן יהיו בדרך, לכן ההנחה המחמירה של מספר שעות). במקרה זה השאלה היא האם ניילונים רגילים שיש בבית מהסופר, ושקיות זבל מספיקים למניעת חדירה עורית?
איך בכלל אוטמים עם שקיות ניילון, שאינן מקשה אחת, איך אוטמים את החיבורים בין 2 שקיות נפרדות, והאם זה מספיק למנוע חדירה עורית ?

במקרה שאתה מציג ההמלצה של נחמן שי במלחמת המפרץ הראשונה תעזור הכי הרבה: קודם כל לשתות מים ולהרגע.
לחלק מהשאלות שאתה שואל לא ניתן לתת תשובה בפורום פתוח (חלקם אולי בגלל שאין להם תשובה וחלקם בגלל שהתשובה שלהם חושפת תוכניות שהחליטו שפירסומם אסור)
לגבי שאלות אחרות .
שכבות בגדים ונליון יתרמו לצימצום החסיפה שלך , ברור שיש נילונים יותר עמידים ופחות עמידים אבל כל נליון יתרום להורדת החשיפה.
חיבור שקיות נליון לגפיים יכול לעשות על ידי סרט הדבקה (כן כן , אותו סרט ממלחמת המפרץ) רצוי אטום ולא מנייר.
גם שכמיות מנליון נגד גשם יכולים לעזור לך (ניתן לקנות בחניות למטיילים.
אם אישית אתה מאוד מודאג , אתה יכול לקנות אמצעים שיעזרו לך לשרות יותר טוב , כפפות מעבדה מגומי , חליפות נילון מקצועיות (לאו דווקא צבאיות , אפילו כאלה שמשמשים בעבודה עם חומרים מסוכנים).
אתה יכול לבדוק למשל חליפת צלילה , אולי אוהל אב"כ שינתן לקנות ולהתקין בכל חדר (אוהל כזה יכול לספק לך מענה למספר ימים)
כן כל הדברים האלה עולים כסף , לא הממשלה לא תספק אותם, כמו שהממשלה לא מחזיקה צבא פי 10 מהגודל הנוכחי למרות שזה יכול לעזור במקרה ותפרוץ מלחמה.
בהצלחה.

DUD, הנושא שאתה שואל עליו הוא אולי אחד מהמורכבים אם לא ה-
הציעו לך כאן עצה טובה, אם אתה מודאג כל כך, תדאג לך לציוד יעודי (אפשר לקנות כמו שאמר סייו1).
דעתי האישית בנושא היא שאין לנו על מי לסמוך (אלא על אבינו שבשמיים... - ציניות!), אבל זה בגלל שאני קוטר ופסימיסט.

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

... ועמיד הרבה זמן ועוד נדמה לי שמספיקה כמות יחסית קטנה לגעת בעור חשוף.
לכן הצוותים הם מכוסים מכף רגל ועד הראש עם שכמיות. המסיכות ממש, אבל ממש לא רציני.
זה בדומה ל"אקמול" נגד עקיצת יתוש...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

הוא נוזלי.

גז הVX כמו שאמרו פה כבר הוא גז עצבי בדומה לסארין הוא מבוסס על זרחן אורגאני הוא חסר צבע ריח ולא ניתן לזיהוי אלא באמצעים טכנולוגיים..ולכן הוא כ"כ מסוכן.. לכן גם אם נפגעת אתה תדע את זה רק כשתראה אנשים נופלים לידך (או שתיפול בעצמך) ואז כבר אין שום טעם להשתמש באנטרופין..(בהנחה שאין שום גורם בעל ציוד טכנולוגי מתאים לזיהוי).חשוב להבין כי הזרקת אנטרופין אינה פיתרון קסם היא רק מעכבת את השפעת גז העצבים למ"ס דקות היא אינה תחליף להגעה לבית חולים וקבלת טיפול רפואי..אין מצב שמישהו יפגע מחל"כ כימי יזריק אנטרופין וישאר לנוח בבית מול הטלויזיה כמה ימים...

הדרך הטובה ביותר להתגונן מול חל"כ שאני מכיר היא כמו שכתבו פה לשהות בממ"ד או לפחות במבנה סגור (חדר אטום) להתלבש בשכבות ביגוד ארוכות לשים מסיכה ואם נפגעת להתפנות לבית חולים...

כמו שבטח כבר הבנתם (אני משער שרובכם גם יודע את זה) עיקר הבעיה (בזירת העורף)עם חל"כ כימי זה קריסה של בתי החולים תחת העומס...ככה שיש היגיון בזה שלוקחים את מזרקי האנטרופין...מסתבר שיש לאנשים נטייה להשתמש בהם גם ללא צורך דבר שמעמיס עוד על המערכת...והרווח היחסי הוא לא כזה גדול...(לפחות באזור המרכז שבו נסיעה לבית חולים אורכת כמה דקות ולצוות הרפואי שיפנה אותך כנראה יהיה מזרק אנטרופין)

בזירה הצבאית (כלומר שימוש בחל"כ תוך כדי לחימה או כנגד מטרות צבאיות וכנגד תשתיות) המצב הוא הרבה יותר בעייתי...היות והאזורים הללו חיוניים וצריכים לחזור לפעילות...
חשוב גם להבין שבמקרה של תקיפה כימית יהיו הרוגים,כנראה גם לא מעט...

מקווה שתרמתי במשהו לדיון.

ציטוט:

לכן גם אם נפגעת אתה תדע את זה רק כשתראה אנשים נופלים לידך (או שתיפול בעצמך) ואז כבר אין שום טעם להשתמש באנטרופין..(בהנחה שאין שום גורם בעל ציוד טכנולוגי מתאים לזיהוי).

זה סותר עד כמה שידוע לי את ההנחיות הידועות לטיפול באטרופין. בכל ההנחיות, תמיד אומרים שאם נפגעת (וזה לא אומר שנפלת, אלא ייתכן שרק מתחילים להופיע תסמינים( תזריק אטרופין או שמישהו לידך יזריק לך אטרופין. בשום מקום לא כתוב שבמצב כזה כבר אין שום טעם להשתמש באטרופין, ושאתה כבר נחשב למת במצב כזה.
אם זה כן נכון לדעתך או לדעת אחרים, בבקשה תנו קישורים ואסמכתאות.
בנוסף, לא הבנתי את ההערה "בהנחה שאין שום גורם בעל ציוד טכנולוגי מתאים לזיהוי".

ציטוט:

חשוב להבין כי הזרקת אנטרופין אינה פיתרון קסם היא רק מעכבת את השפעת גז העצבים למ"ס דקות היא אינה תחליף להגעה לבית חולים וקבלת טיפול רפואי..אין מצב שמישהו יפגע מחל"כ כימי יזריק אנטרופין וישאר לנוח בבית מול הטלויזיה כמה ימים...

אתה יכול לתת אסמכתא לכך שהזרקת אטרופין מעכבת את השפעת גז העצבים רק למספר דקות ?
בייחוד מעניין אותי אם יש הבדל בין פגיעה עורית לפגיעה נשימתית על זמן השפעת האטרופין.
לפי ההגיון שלי פגיעה נשימתית היא מהירה וקטלנית יותר מאשר פגיעה עורית, ולכן האטרופין ישפיע וישהה לזמן ארוך יותר את השפעת חל"כ העצבים במקרה של פגיעה עורית, ואז אולי האטרופין ישפיע ליותר מאשר מספר דקות כפי שאתה מתאר (אם מה שאתה כותב נכון).
האם ההגיון שלי נכון גם במציאות?

ציטוט:

כמו שבטח כבר הבנתם (אני משער שרובכם גם יודע את זה) עיקר הבעיה (בזירת העורף)עם חל"כ כימי זה קריסה של בתי החולים תחת העומס...ככה שיש היגיון בזה שלוקחים את מזרקי האנטרופין...מסתבר שיש לאנשים נטייה להשתמש בהם גם ללא צורך דבר שמעמיס עוד על המערכת...והרווח היחסי הוא לא כזה גדול...(לפחות באזור המרכז שבו נסיעה לבית חולים אורכת כמה דקות ולצוות הרפואי שיפנה אותך כנראה יהיה מזרק אנטרופין)

אם קיימת בעייה עם חל"כ כימי של קריסה של בתי החולים תחת העומס, אז על אחת כמה וכמה, לא נראה לי שיפנו אותך תוך כמה דקות ברגע שנפגעת מחל"כ.
הכוחות המפנים יוצפו תחת פניות של מאות ואלפי אנשים, ולכל אחד הם צריכים להגיע לבית ולפנות ? לא נראה לי שזה יעבוד בכלל ובטח לא תוך דקות.
וגם אם יגיעו לבית שלך תוך דקות, ונסיעה לבית חולים לוקחת 10-20 דקות, בזמן הזה אתה כבר יכול להיות מת מנשימת חל"כ VX ואולי גם ממגע עורי, בלי טיפול.
לכן על אחת כמה וכמה לדעתי שצריך אטרופין במצב כזה.
הטענה היחידה נגדם היא שאנשים מזריקים לעצמם ללא צורך, אבל כמה כבר היו כאלה במלחמת המפרץ ב-2003 למשל? כמה עשרות לכל היותר אם זכור לי נכון. זה מה שיעמיס על בתי החולים, שאמורים לטפל באלפי ועשרות אלפי נפגעי חל"כ במקרה של התקפה?
יחסית לכמות הפוטנציאלית של נפגעים מחל"כ זה זניח.

ציטוט:

חשוב גם להבין שבמקרה של תקיפה כימית יהיו הרוגים,כנראה גם לא מעט...

אבל זאת בדיוק הטענה שלי, שההרוגים האלה לא חייבים להיות, ואם היו ערכות מגן לכולם, ומזרקי תרופות (אטרופין, או עדיף שילוב תרופות כמו בארה"ב) לכולם, ואולי גם חליפות מגן לכולם, היו הרבה פחות נפגעים.

הבאתי ציטוט מויקיפדיה:
טיפול בהרעלת זרחן אורגאני

"אטרופין אינו סם נגד (אנטידוט) להרעלת זרחן אורגני. עם זאת, הואיל ואטרופין חוסם את קולטני אצטילכולין המוסקרניים, אטרופין משמש גם לטיפול במקרים של הרעלת זרחן אורגאני והרעלת גז עצבים, כגון (Tabun (GA, סארין, (Soman (GD, וגז VX. כוחות צבא הנערכים לתקיפתם בנשק כימי נושאים איתם מזרקים אוטומטיים של אטרופין ושל Obidoxime. באמצעות המזרקים הללו, ניתן להחדיר את האטרופין אל מחזור הדם במהירות, תוך הזרקתו אל שריר הירך. מזרק אטרופין נכלל בערכות המגן שחולקו לתושבי ישראל לקראת מלחמת המפרץ.
אטרופין ניתן כחלק מטיפול בתסמינים הנגרמים בהרעלת זרחן אורגאני, כהפרשת ריר, דמעת, הזעת יתר, הקאה ואי שליטה בסוגרים.
חלק מהרעלים מסוג זרחן אורגאני מיועדים לפעול על החומר העצבי מסוג אצטילכולין-אסטראז Acetylcholinesterase (החומר המפרק את האצטילכולין). אז, פעולת האצטילכולין הופכת להיות ממושכת, דבר הבא לידי ביטוי בכיווץ בלתי רצוני ממושך של כלל השרירים בגוף. הואיל וחומר האטרופין הוא חומר המתחרה על קולטן האצטילכולין המוסקריני, האטרופין נקשר לחלק מקולטני האצטילכולין המוסקריניים במקום האצטילכולין-אסטראז הטבעי וכך ההפרעה העצבית מצטמצמת."

אתה לא מת מייד זה לוקח זמן...אבל יקח לך הרבה זמן להבין שנפגעת וסביר להניח שעד אז כבר יהיו כוחות הצלה לידך ואם לא אז אתה כנראה לא תהיה במצב של להזריק שום דבר...
חשוב להבין גם שלא כל חומרי הלחימה הכימיים הם חסרי ריח וצבע ....VX הוא יוצא דופן....אבל שוב אני חושב שגם במקרים האלו :
א.המניעה הכי טובה היא פשוט לשהות במרחב מוגן או חדר אטום
ב.הטיפול הטוב ביותר הוא פינוי לבית חולים אמבולנסים וכוחות רפואיים אמורים להגיע תוך זמן קצר(כמה קצר זאת שאלה יפה אבל אני מקווה שמספיק קצר כדי שישאר את מי לפנות) למקום הארוע

רצית ציטוט על ההשפעה אני אביא שוב מויקיפדיה...(יש שם מאמר מומלץ אם בא לך לקרוא)
"גז VX משמש כחומר לחימה כימי. לאחר חשיפה לגז העצבים, מערכות הגוף חדלות מלעבוד. באדם ממוצע, תקרוסנה כל מערכות הגוף, היינו מוות, בתוך דקות בודדות עד חצי שעה מרגע החשיפה. ניתן לעכב את התדרדרות מערכת העצבים למשך מספר דקות על ידי זריקות אטרופין. במקרה של חשיפה לגז העצבים, יש להזריק אטרופין, להתרחק מאיזור הגז ולהגיע בבהילות לטיפול רפואי מקצועי."


יעשו מיון ראשוני בשטח וישלחו את האנשים לבתי חולים ברור שיהיה בלגאן וגם יהיו אנשים שימותו..אבל זאת מלחמה..אתה לא מציל פרט בודד פה והפרט הבודד הוא חסר חשיבות וצריך להבין את זה.. זה יהיה מאוד מאוד לא מאורגן וכנראה שאנשים ישלמו גם בחייהם אבל אין שום פיתרון אחר
חשוב להבין שגם אם הזרקת לעצמך אטרופין כי היה לך בבית אתה עדיין מחויב בפינוי לבית חולים ככה שאתה עדיין תלוי בכוחות ההצלה

ברגע שאתה מקבל טיפול ע"י חובש מע"ר או מה שזה לא יהיה מן הסתם שתקבל טיפול מתאים אם זה אומר אטרופין אז אטרופין אם משהו אחר אז משהו אחר אבל זה כבר סיפור אחר פה מדובר באדם מוסמך שבודק אותך ומקבל החלטה מה הטיפול הנכון לתת לך...הרעלת אטרופין היא גם לא דבר נעים שתדע לך..אפילו דיי מסוכן והסיכוי של זה לקרות גבוהה הרבה יותר...

הלכת למלחמת המפרץ ב2003...אז לא נורה טיל אחד לשטח ישראל לך למלחמת המפרץ ב1990....אז היו הרבה יותר...וגם אז לא נורה שום טיל כימי על ישראל תבין שברגע שיקרה משהו כל אחד יזריק לעצמו אטרופין "ליתר ביטחון" זה אומר שבמקום לפנות 1000 אנשים תפנה 60000 אנשים... זה יגרום לקריסה של מערך הרפואה בארץ והנזק של דבר כזה הוא לא פחות מעצם הנפילה של הטיל הכימי עצמו..זה אומר 60000 איש שעכשיו מנוטרלים ולא יכולים לעזור למאמץ המלחמתי 60000 איש שאתה צריך לטפל בהם שתופסים מיטות וכוח אדם...אז החישוב הקר אומר עדיף 500 הרוגים..! וזה חישוב קר וכואב והלוואי ולא נגיע למצב כזה אבל זה חישוב נכון..

לעניות דעתי אין שום יתרון לבמ"פ לעומת חדר אטום טוב+מסיכה בזירה האזרחית...שוב צריך להבין הדברים שאתה אומר דורשים כסף ולא בהכרח מתאימים למגוון האוכלוסיה...רוב ההרוגים במלחמת המפרץ לא היו מטילים..הם היו מאנשים שנחנקו כי לא ידעו להשתמש במסיכות...מה גם שלעלות על במ"פ דורש זמן...לי בסדיר לקח לא מעט זמן לעלות על במ"פ אתה באמת חושב שאדם מבוגר\ילד\אדם גדול מימדים יספיק לעלות על במ"פ..?והאם זה הדבר החיוני ביותר שיש לו לעשות באותו רגע..?(בהתחשב ביתרון המזערי של במ"פ על פני חדר אטום)

אגב אם מעניין אותך לקרוא על עיקרון העבודה של מעכבים תחרותיים אני יכול להפנות אותך לספרות מקצועית בנושא..

תסביר בבקשה למה שומרים פגוע חל"כ עצבים באטרופיניזציה למשך 48 (או 24 אני לא זוכר) שעות ?
האם לא לשם עיכוב ומניעת השפעת החל"כ על האכ"א ויציאת החל"כ מהגוף ?

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

בעיקרון עיקר הפגיעה של חל"כ עצבים היא באנזים אצטין כולין אסטראז שהוא האחראי העיקרי על פירוקו של אצטין כולין בגוף (מפרק את הקשר האסטרי באצטין כולין לחומצה וכהל וע"י כך מוריד את האפיניות של האצטין כולין לקולטנים ול"נשירתם")
ללא פירוק זה העצבוב לא יפסיק

הדרך שבה פועלים הזרחנים האורגאניים היא מעכב קבוע כלומר הם נקשרים בתור סובטרט לאנזים ולא משתחרים גורמים לו לדפורמציה ובסופו של דבר לאיבוד הפונקציונליות שלו לתמיד...

הדבר היחיד שאטרופין עושה הוא מעכב את שחרור האצטין כולין -כלומר פחות עצבוב (היות והאצטין כולין אסטראז לא פעיל עדיין אין שום דבר שיסלק את ה אצטין כולין מהסינפסה ולכן גם אחרי מתן אטרופין עדיין יהיה עצבוב )
הוא אינו מטפל בהיקשרות של זרחן אורגאני לאנזים לשינוי הצורה של האנזים ול"הזדקנות" שלו הסיבה שמשאירים אותך במצב של באטרופיניזציה היא כדי לתת לגוף מספיק זמן לייצר אנזימי אצטין כולין אסטראז במקום אלו שנפגעו זה לוקח זמן....בינתיים אין שום דבר שיסלק את האצטין כולין שיושב על הסינפסה -דהיינו האצטין כולין שנקלט עד שהאטרופין נכנס לפעולה..(יש לציין שיש הבדל בין מתן אטרופין דרך הווריד למתן אטרופין דרך השריר)

אפשר לשחרר את האנזים הפגוע עד לכמה שעות לאחר החשיפה ע"י מתן תרופות שונות כמו כן יש דרך לשחרר את האצטין כולין שכבר נקשר לסינפסה טיפול זה ינתן ע"י רופא...
אני מקווה שלא חפרתי יותר מדי בביוכימיה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי moshl בעיקרון עיקר הפגיעה של חל"כ עצבים היא באנזים אצטין כולין אסטראז שהוא האחראי העיקרי על פירוקו של אצטין כולין בגוף (מפרק את הקשר האסטרי באצטין כולין לחומצה וכהל וע"י כך מוריד את האפיניות של האצטין כולין לקולטנים ול"נשירתם") ללא פירוק זה העצבוב לא יפסיק הדרך שבה פועלים הזרחנים האורגאניים היא מעכב קבוע כלומר הם נקשרים בתור סובטרט לאנזים ולא משתחרים גורמים לו לדפורמציה ובסופו של דבר לאיבוד הפונקציונליות שלו לתמיד... הדבר היחיד שאטרופין עושה הוא מעכב את שחרור האצטין כולין -כלומר פחות עצבוב (היות והאצטין כולין אסטראז לא פעיל עדיין אין שום דבר שיסלק את ה אצטין כולין מהסינפסה ולכן גם אחרי מתן אטרופין עדיין יהיה עצבוב ) הוא אינו מטפל בהיקשרות של זרחן אורגאני לאנזים לשינוי הצורה של האנזים ול"הזדקנות" שלו הסיבה שמשאירים אותך במצב של באטרופיניזציה היא כדי לתת לגוף מספיק זמן לייצר אנזימי אצטין כולין אסטראז במקום אלו שנפגעו זה לוקח זמן....בינתיים אין שום דבר שיסלק את האצטין כולין שיושב על הסינפסה -דהיינו האצטין כולין שנקלט עד שהאטרופין נכנס לפעולה..(יש לציין שיש הבדל בין מתן אטרופין דרך הווריד למתן אטרופין דרך השריר) אפשר לשחרר את האנזים הפגוע עד לכמה שעות לאחר החשיפה ע"י מתן תרופות שונות כמו כן יש דרך לשחרר את האצטין כולין שכבר נקשר לסינפסה טיפול זה ינתן ע"י רופא... אני מקווה שלא חפרתי יותר מדי בביוכימיה...

לא חפרת כלל, ואת כל זה אני יודע.
כלומר, אף על פי שהם אינם מהווים כשלעצמם טיפול, אטרופין (יחד עם סקופולמין וTMB4 ובנקטזין) מהווים את הפרוצידורה בחשיפה לאורגנו זרחנים.

אמנם חיילים הם לא הנושא המרכזי פה, אולם בוא לא נשכח כי חיילים יטלו כדורי פירודוסטיגמין (עם כל הבעייתיות בכך כפי שהוכחה במלחמת המפרץ הראשונה) אשר תפקידם "לתפוס" כ-1/3 מכמות האכ"א הזמינה ולשחררה לאחר חשיפה לאורגנו-זרחניים כאכ"א לא קשור לחל"כ.

מקווה שאני לא חפרתי

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

המצב של חיילים הוא אחר לגמרי.. הן מבחינה מיגונית (במ"פ +מסיכה נשאלת השאלה כמה זמין כמה זמן לוקח לעלות על זה) רמת ההיחשפות(שטח פתוח מול שטח בנוי) זמינות הטיפול (האם תזכה לטיפול רפואי בזמן ואם כן מה תקבל)
מאמין שאתה יודע אבל כדורי פירידוסטגמין כשלעצמם לא פותרים גם את הבעיה הם רק מגדילים את היעילות של טיפול תרופתי לאחר ההיחשפות.. כלומר בהזרקת חומר אחר (לא זוכר כל כך מהו אבל אני יכול לבדוק את זה...) הקשר אנזים סובטרט הופך לקשר הפיך וחלק מהאנזים חוזר לפעילות
שוב המצב של חיילים הוא מאוד בעייתי...לדוגמה במצב בו הייתה הפגזה כימית על שטחי כינוס או על מעברים הכרחיים מה עושים ואיך מתנהגים אבל לא חושב שיש לי את הידע הדרוש לענות על זה כמו כן לדעתי זה לא מסוג הדברים שאם ידעתי מותר היה לי לכתוב בפורום

על במ"פ ומסכה לוקח לעלות לא יותר מ-30 שניות.
מה עושים במצב של הפגשה כימית על שטחי כינוס, אתה נכנס לשאלות הראשונות של TEC שהתשובה (האקדמית) להם היא: תלוי (בהרבה גורמים).

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

הוא שצריך גם להילחם אחכ...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי moshl הוא שצריך גם להילחם אחכ...

אני לא חושב שאוייב יכנס לשטח שהוא עצמו זיהם בחל"כ.

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

עוד לפני שירית כדור..תחשוב מה קורה לחטיבה שחוטפת בשטח כינוס שלה..אתה שוחק אותה בטירוף..זה משהו שלי אישית מדיר שינה כי אני לא חושב שברמת הלוחם מישהו מדבר איתך על זה אחרי אימון מתקדם..וגם אז מתייחסים לזה כסוג של בדיחה,אצלנו זאת הייתה פשוט דרך לקדר אותנו באמצע מסע זורקים גז מדמיע וכולם נחנקים..איפשהו התפספס העניין של ואללה לא כזה בעיה לסורים לכתוש אותך בחלכ גם אם הם יקבלו בראש הם יכולים להשמיד לך סד"כים שלמים..

הפצצה כל שהיא באזור כינוס יכולה לעשות באלגן (ראה מקרה הגראד בכפר גלעדי) הבעייה היא לא רק עם גז עצבים.

אני חושב שאני כותב דברים ידועים, אם לא אז (מנהלים) נא למחוק.

שימוש בנשק לא קונבנציונאלי כל שהו ע"י צבא סדור דורש הכנות, בין אם זה חימוש טק"ק או רק"ק או תדלוק בידונים של מטוסים או העמסת פצות מצרר וכ"ו.
הכנות מעין אילו (אני רוצה להאמין ש)ייראו ע"י גורמי מודיעין ידידותיים (כגון, פתיחת ימ"ח של נב"ק, שינועו, התרוצצות של אנשי צבא מצויידים במיגון וכ"ו - יש מספיק מאפיינים בולטים) ובכך תעלה רמת הכוננות של יחידות צהל הפזורות.
כידוע לכל אדם בר דעת, התקפה על שטחי כינוס (לא רק ע"י חל"כ) היא תרחיש שיכול להתקיים ובעל השלכות רציניות.
הבנה זו + התראה על ההכנת תחמשות נב"ק של האוייב צריכה לגרום למוכנות מיוחדת בקרב החיילים.

נקווה שהתצפיות לא ישארו במגרות, שהמפות לא ישארו בארגזים, ושבפעם הבאה אב"כ יילקח קצת יותר ברצינות (בינינו, אם לא הייתם מוציאים את העלעל מהמסכות ,לא הייתם נחנקים מגז מדמיע)
די, חפרתי
עומר

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

לא היה בזה שום היגיון מבצעי..כמו שלא היה היגיון בלנעול אותנו במכולה ולזרוק פנימה גז..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי moshl לא היה בזה שום היגיון מבצעי..כמו שלא היה היגיון בלנעול אותנו במכולה ולזרוק פנימה גז..

חחח, הזכרת לי נשכחות... אותנו נעלו במכולה והכניסו פנימה גז, שיחקנו כדורסל עם מסכות, ראינו סרט עם מסכות, חירבנו, השתנו, ישנו, התקלחנו, הסתערנו ורקדנו עם מסכות.
זה לא היה כיף במיוחד.

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

סליחה על השאלה שיכול להיות שהיא מטומטמת - הייתי עתודאי במקצוע טכנולוגי ואני לא יודע מה זה בדיוק שטח כינוס חטיבתי.

אם המדובר על שטח באזור ידוע מראש (כלומר, לא כינוס דינמי תוך כדי קרב בנקודה מסויימת שנקבעה לכינוס תוך כדי הלוחמה), למה לא בונים שם בונקרים או ממ"דים עם מסנני אב"כ שמותאמים לשהייה של אלפי אנשים ?
בכל מקרה, בלי קשר לאב"כ, עדיף לבנות בונקרים או מקלטים על פני ממ"דים, כדי להימנע מפגיעה קונבנציונלית כמו שהיה בכפר גלעדי.
אם החיזבאללה יכול לבנות עשרות או מאות בונקרים עם האמצעים הכספיים הדלים שיש לו (לכל היותר מיליארד דולר עד כמה שזכור לי, ואולי הרבה פחות ), אז למה מדינת ישראל לא יכולה לבנות כאלה, בייחוד לאור האיום הטילי המתעצם על מדינת ישראל?

אם לא רוצים לבנות בונקרים או ממ"דים חדשים, מדוע לא מגדירים את שטחי הכינוס בסמיכות לבונקרים, מקלטים ציבוריים או ממ"דים קיימים עם מסנני אב"ך, שיאפשרו שהייה זמנית של הלוחמים כל עוד הם רק ממתינים ולא עושים שום דבר מועיל או יוצאים לפעולה ?

שוב, אני מדבר רק על זמן המתנה, כמו מה שזכור לי שהיה בכפר גלעדי (ייתכן שאני טועה), שהם היו שם כמה ימים ובעצם לא עשו שום דבר משמעותי ורק חיכו לפקודה או פעולה.

גם אם בזמן ההמתנה/כינוס הלוחמים צריכים להיות סמוך לכלים שלהם כדי לשמור עליהם או מסיבות אחרות, ולא יכולים לשהות בממ"ד בזמן ההמתנה, הרי לא צריך את כל הלוחמים לשם כך. שימנו מספר קטן של לוחמים בסבב, את המספר המינימלי שדרוש לשמירה על הכלים ותפעולם ולשהייה בשטח, ושהשאר יילכו לשהות במקלט עם מסנן כל עוד רק מחכים לפקודה ואין שום סיבה לשהות בשטח.

שוב, צורת הפעולה הזאת נכונה לדעתי גם במקרה שאין לוחמת אב"כ, כדי שיהיו כמה שפחות חיילים חשופים בשטח בזמן מלחמה וטילים, בדיוק כמו שחיילי חיזבאללה מסתתרים בבונקרים בזמן שהם לא פועלים.

עצמו ישירות, כדי לבטל את הפעלת העצבים/שרירים על ידי האצטיל כולין ?

למה רק מנסים לשחרר את האכ"א הקיים מהקישור שלו חל"כ העצבים, במקום להוסיף אכ"א חדש ותקין לגוף על ידי הזרקה או בדרך אחרת?

זה לא עובד ככה...התא יודע בדיוק איזה אנזימים אמורים להיכנס ואיזה הוא מייצר לבד הוא ישלח אותו לפירוק... יש דרכים לעשות את זה אבל זה יקר ולוקח זמן..אני גם לא בטוח עד כמה זה יכול להיות זמין בדרגת השטח בטח שלא משהו שאתה יכול לקחת בפאוץ גב ולהסתובב איתו...יש דברים בכיוון אבל זה משהו שעדיין לא מספיק בשל...
אני מצרף כתבה של דוגמא למחקר בנושא:
http://www.hayadan.org.il/researche...tion-of-chemic/

בשני חומרים.
1.נתרן הידרוקסידי (ידוע יותר כ - "סודה קאוסטית") - מדלל את הגז ומוריד את רמת הרעילות שלו , שפיכת החומר על החל"כ והתגובה בעקבותיה תביא ליצירת שני חומרים:אתנול וחומר נוסף שלמרות שיהיה פחות רעיל עדיין יהיה מסוכן (מצד שני אם מישהו יגיע למצב הזה אז לא נראה לי שיש לו משהו להפסיד...)
2.מי חמצן - מי חמצן גורמים לפירוק הקשר במולקולת הגז בין אטום הזרחן ואטום הגופרית מה שגורם לכך שמתקבלים בסוף התגובה שני חומרים לא רעילים יחסית. מי החמצן שאזרחים מן השורה יכולים לקנות הם בריכוז של 3% , לעומת זאת מי החמצן במעבדות נעים סביב ריכוז של 30% כך שקח בחשבון שבמקרה ותרצה לנטרל את הגז תצטרך הרבה מי חמצן אלא אם יש לך קשרים עם איזה לבורנט... אגב אמוניה ביחס של 1:1 עם מי החמצן תפרק את הגז יותר מהר כשהאמוניה משמשת כקטליזטור. הטיהור בעזרת מי החמצן נעשה בתכלס ע"י הרתחת החומר ושימוש באדים שלו כך שבבית אטום יחסית נראה לי שזה יכול להצליח (אני אגיד עוד הפעם בשגרה לא הייתי ממליץ לך להרתיח בבית מי חמצן ואמוניה אבל אם תמצא את עצמך במצב כזה כדאי לך לנסות...)
אגב המידע הזה מופיע באינטרנט ואני יכול לאמת לך אותו בעזרת המרצה שלי שלימדה אותי את כל סוגי הכימיות השנה.

NZSAS

אבל נראה לי הרבה יותר פשוט ובטוח להתפנות לבית חולים...וגם קל..גם במצב מלחמה בתי החולים יתפקדו אולי קצת פחות יעיל ויהיה קצת יותר מסוכן להגיע לשם אבל זה עדיין נראה לי עם סיכויי הצלחה יותר טובים מאשר להתחיל להרתיח מי חמצן שאגב טמ"פ הרתיחה שלהם היא בסביבות ה150 מעלות ככה שיהיה צורך גם להדליק איזה מדורה או להכניס אותם לאובן.. (למרות שזה יכול להיות מעניין)

NZSAS

גם אמוניה זה חומר שלא הייתי רוצה לנשום בריכוזים גבוהים.

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

אם זה מעניין אותך, אני יכול לתת לך חומר על מאפיינים קליניים וטיפול בפגיעת זרחנים אורגניים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

כרגע אין לי צורך בכך, מעניינת אותי יותר יכולת ההתגוננות של הציבור לאחר שצריכים לצאת מהחדרים האטומים עקב חוסר חמצן, אבל ה-VX עדיין בסביבה.
אבל, אם מדובר רק בקישור, או משהו שלא מצריך טרחה רבה מדי מצדך, תן אותו ואולי הוא ישמש בעתיד וייתן תשובות לשאלות שיעלו בעתיד, או שכבר עלו.

1. ממה שידוע (ממקורות גלויים), האם בידי אירן וסוריה יש טילי שיוט שיכולים להגיע לישראל?
אם כן, ההנחה שלי שכרגע אין לישראל מערכת שמסוגלת לענות עליהם, כי החץ לא מיועד לטילי שיוט, ושרביט קסמים המיועדת לטילי שיוט עדיין לא מבצעית לפי הידוע.
אם כן, מה ידוע לגבי יכולת נשיאת חל"כ כימי של טילי השיוט הללו ?

2. האם בארסנל הנשק הכימי הסורי, יש ראשי קרב כימיים לגראדים ?
אני שואל מכיוון שלפי ויקיפדיה לגראד יש יכולת נשיאת חל"כ כימי, לחיזבאללה יש עשרות אלפי גראדים וקטיושות, ובניגוד לטילים כבדים, שהושמדו יחסית בקלות במלחמת לבנון השנייה על ידי חיל האוויר, את ירי הגראדים לא עצרו עד סוף המלחמה. כלומר ההנחה שלי שעד שיכבשו את השטח, כנראה שימשיך להיות ירי גראדים או רקטות, ולא בטוח שניתן יהיה לעצור את זה בניגוד לירי טילים כבדים שדורשים יותר הכנות. במקרה של קריסת אסד, יש סיכוי שהנשק יגיע לחיזבאללה ואל-קעידה.

התשובה הרגילה שאני בדרך כלל מקבל לכך היא שיש לנו הרתעה, ולכן מלכתחילה לא ישתמשו בנשק כימי, כי האויבים יודעים שהתגובה על ירי נשק כימי תהיה שונה. אבל במקרה של חיזבאללה ואירן, אני לא בטוח שההרתעה מתקיימת וייתכן שיהיו סיטואציות שהם יחליטו להשתמש בנשק זה (כי חיזבאללה היא לא מדינה, וכי אירן יכולה להחליט להגיב חזק על תקיפה מערבית במצבים מסוימים של חשש לקריסת המשטר)

לפחות בנושא האיראני דובר על טילי שיוט שנקנו מאוקריינה.
ההנחה שכיום אין דרכים להתגונן מטילי שיוט היא מוטעית, לצד הייתרנות של טיל שיוט (דיוק בדרך כלל למשל) יש לו חסרונות כמו איטיות יחסית לטילים באליסטיים. גם במלחמת המפרץ הראשונה העירקים הצליחו להפיל מספר טילי שיוט מסוג טומוהוק שנורו על ידי האמרקאים.
גם ישראל היפלה 20 מתוך 25 טילי השיוט שנורו עליה ממצרים http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7...%98%D7%99%D7%9C) (למרות שמדובר בטילי שיוט ישנים יחסית) וזאת לרוב על ידי מטוסים.

יש הבדל בין יצור נשק כימי להרכבתו על רקטות ולשימוש באותן רקטות.
המחשבה שת חיזבאלה לא מעניין כמות ההרוגים בלבנון או ההרס בלבנון מוטעיית , חיזבאלה בנוי על סיוע מקומי בלבנון ורואה את עצמו חלק בלתי נפרד מהמדינה. הרס מאסיבי בלבנון זה לא בדיוק האינטרס שלו בייחוד שהספונסר שלו לא יוכל לסייע כספית כפי שסייע בעבר לשיקום הכפרים השעיים.

(הכתבה מכילה גם וידאו של הראיון, בקישור)

"העורף הישראלי לא מוכן למלחמה עם סוריה". המהדורה המלאה

אלון רוזן, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת העורף, הזהיר כי העורף לא ערוך למספר רב של תקיפות כימיות. "יפלו פה יותר טילים מאשר בלבנון השנייה, עופרת יצוקה ועמוד ענן ביחד"




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/w/w-248/1334425-18.jpg]
"אסור לחסוך או לפגוע בביטחונם האישי של אזרחי המדינה". אלון רוזן (צילום: יח"צ)



מאת: אמיר בוחבוט

על רקע רוחות המלחמה שמנשבות מדמשק והשימוש בנשק כימי נגד אזרחים סורים, עולה השאלה - האם מדינת ישראל ערוכה, בחזית ובעורף, למלחמה מול סוריה? היכולות המבצעיות של צה"ל בחזית הסורית עולות בכמה דרגות על היכולות של הצבא הסורי, ועשויות לפגוע בו באופן קשה, בדגש על בנק המטרות הרחב שנבנה לאורך השנים. היכולות הגבוהות של חיל האוויר הישראלי להשמיד מטרות בהיקף רחב במיוחד, הודגמו כבר במבצע עמוד ענן בנובמבר 2012, אך מנגד, בעורף הישראלי הסיפור הוא אחר לגמרי.

אלון רוזן, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת העורף, אומר הערב (ראשון) כי למדינת ישראל "אסור לחסוך או לפגוע בביטחונם האישי של אזרחי המדינה, ולכן היא חייבת להשלים את ההצטיידות בערכות המגן ל-100% מקרב האוכלוסייה". בשיחה עם וואלה! חדשות הדגיש רוזן כי "כשם שלמדינה יש מחויבות למגן את בתי התושבים, כך גם יש לה מחויבות למיגון האישי. אסור לתת יד למצב שבו רמת המיגון האישי של האזרחים תיקבע על ידי היכולת הכלכלית שלהם, ולא יוגדר התקן בנושא על ידי המדינה". במשרד להגנת העורף הדגישו בתגובתם כי אין מדובר ברעיון של המשרד לגבות מס על ערכות מגן וכי הנושא כלל לא בסמכותו.



בנוסף לכך טען רוזן כי מדינת ישראל התרגלה למלחמות כמו מלחמת לבנון השנייה ומבצעים נקודתיים - כמו המבצעים עופרת יצוקה ועמוד ענן. "בעימות מול סוריה יפלו בישראל מדי יום טילים ורקטות בהיקף גדול יותר ממה שנפלו כאן בכל המערכות הללו. סוללות כיפת ברזל יגנו על מתקנים אסטרטגיים ולא על אזרחים כדי לאפשר רציפות תפקודית". עם זאת, ציין רוזן כי במשרד להגנת העורף בראשות השר גלעד ארדן נעשים מאמצים גדולים להסרת חסמים ביורוקרטיים, לקידום תכניות מיגון לאזרחים ותקצוב החוסר בערכות המגן.

מנתונים שנמצאים בידי צה"ל עולה כי לשליש מהאוכלוסייה בישראל אין פתרון מיגוני-מיידי מפני ירי טילים ורקטות. אמנם הרשויות בישראל תרגלו כמה פעמים טיפול במוקדים של נפילות טילים כימיים בריכוזי אוכלוסייה, אך בפועל להערכת גורמי ביטחון המדינה לא ערוכה להתמודד עם מספר רב של מוקדי נפילות טילים לא-קונבנציונאליים. חשוב לציין כי על פי תפישת הביטחון בישראל, התקפה לא קונבנציונאלית על עורף המדינה היא קו אדום, ואם היא תתרחש, הדרג המדיני ינחה את צה"ל לתקוף באופן רחב וברוטאלי כדי לעצור את מהלכי האויב. גורם ביטחוני המצוי בפרטי המוכנות של צה"ל להתמודדות עם שימוש בנשק כימי נגד ישראל, אמר כי "מחסני החירום של צה"ל כוללים מספר מוגבל של אמצעי טיהור, ולכן מעבר לידע ולתרגול, קיימת מגבלה כמותית שאינה תואמת תרחיש לפיו מספר רב של טילים כימיים נוחתים בישראל. ניסיון לטהר אמבולנסים שהסיעו פצועים מחל"כ (חומר לחימה כימי – א.ב) הוא מורכב מאוד".40% מהאזרחים ללא ערכות מגן


מנתוני פיקוד העורף ורשות הדואר עולה כי עד היום חולקו ערכות מגן ל-60% מהציבור, כיוון שלא נותר תקציב לרכישה וחלוקה של ערכות המגן לשאר האזרחים. מנתונים שהציגה הוועדה לביקורת המדינה בכנסת עולה כי התקציב שניתן כגישור בשנת 2013 לתכנית רב-שנתית, הספיק רק עד מרץ 2013.

מבדיקה שנערכה על ידי מערכת וואלה! חדשות עולה כי לפני כשנתיים החליטו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והשר להגנת העורף לשעבר, מתן וילנאי, כי המדינה תעביר תקציב מיוחד רב-שנתי בסך 1.4 מיליארד שקלים למימון רכישת שאר ערכות המגן לכלל הציבור במשך ארבע שנים. השניים החליטו בנוסף כי בתום חלוקת ערכות המגן לכלל הציבור, יוטל מס בגובה 350 שקלים על כל אזרח, למימון עלות התקציב. על פי המסתמן, הכוונה הייתה לגבות מס רק מאזרחים שטרם קיבלו ערכות מגן – כך שתיווצר אפליה ברורה בציבור. גורם ביטחוני המצוי בפרטים הסביר כי ערכות המגן שחולקו לציבור מוגדרות טובות ותוקפן יפוג לאחר 15 שנה. לפי החלטת ראש הממשלה נתניהו, בכל 15 שנה יידרש האזרח לשלם עבור הערכה החדשה שיקבל.


http://news.walla.co.il/mahadura/?w=//2673036

אנשי ביטחון: ישראל לא מוכנה למתקפה כימית

לכ-40% מהתושבים אין עוד מסיכות אב"כ. מחסור חמור גם במסיכות לבעלי זקנים. "אין לנו יכולת להתמודד עם נפילת עשרות טילים כימים"

אחיקם משה דוד ועדי חשמונאי | 28/8/2013

לכ-40 אחוז מתושבי המדינה לא יהיו מסיכות אב"כ במקרה של מתקפה כימית על ישראל, למרות שישראל מאוימת מפורשת על ידי מדינה בעלת מאגר נשק כימי מהגדולים בעולם, שכבר עשתה שימוש בנשק שכזה לאחרונה. כך עולה מנתונים שבידי מערכת הביטחון.

עוד מתברר כי לכלל אזרחי ישראל אין מזרקי אטרופין שיכולים להציל חיים במקרה של חשיפה לחומר כימי, שמסיכות האב"כ הנוכחיות לא מגינות על בעלי זקנים, וכן שלשליש מהתושבים אין פיתרון מיגוני בעת חירום גם בפני נשק קונבציונלי - ממ"ד או מקלט בקירבת בתיהם.

במילים אחרות: תושבי ישראל רחוקים מלהיות מוכנים למתקפה כימית עליהם. "מי שהיה אחראי על המשרד להגנת העורף ולא דאג לפרוייקט המסיכות ולתקצובו, ביצע מחדל ופגע במוכנות הישראלית בנושא", אומרים גורמים ביטחוניים המעורים בנושא.

עד היום חולקו בישראל 4.8 מיליון ערכות מגן תקינות לכ-60 אחוזים מהאוכלוסייה. מי שצפויה לו בעיה מיוחדת אלו, כאמור, בעלי הזקנים שהמסיכה הרגילה איננה יעילה עבורם. לפיקוד העורף יש במלאי מסיכה מיוחדת אולם עלותה גבוהה מאד והיא מחולקת רק למי שמגדל זקן מסיבה בריאותית או שהוא מעל גיל 65. לפיכך, בעלי הזקנים מטעמי דת יאלצו לגלחו במקרה של מתקפה כימית.

"צריך לומר את האמת - אם על ישראל יפלו עשרות טילים כימים בבת אחת, אין לה את היכולת להתמודד עם מצב שכזה", אמרו אתמול אותם גורמים. לדבריהם, בגלל ההערכות לסבירות נמוכה ביותר למתקפה כימית, הופנו מרבית התקציבים להגנת העורף להגנה מפני מלחמה קונבנציונלית.

בניגוד לעבר, יש כיום לישראל את מערכת "כיפת ברזל", אולם מדובר בחמש מערכות בלבד אשר בזמן מלחמה סביר שלא יופנו להגן על יישובים אזרחיים אלא יגנו על מתקנים אסטרגים ובסיסים של צה"ל, לצורך רציפות תפקודית.
זאת ועוד: למרות שישראל ערוכה יותר מבעבר להתמודדות עם מתקפה כימית ובשנים האחרונות אף מתקיימים תרגילים בנושא זה על בסיס קבוע, הרי שבפועל אין מספיק כוח אדם לטיפול באירועים כימיים המוניים. בעיה נוספת היא בכמות הזעומה ובאיכות הלא מתקדמת של המערכות לטיהור כימי.

כך,לדוגמה, עלולה להיווצר בעיה במקרה של פצוע כימי המוסע באמבולנס, שבו לא ניתן יהיה להשתמש שוב ללא טיהור כימי. גם במקרה זה ההערכה היא שמערכות הטיהור שבידי פיקוד העורף יופנו בעת מלחמה לטיפול בכוחות הלוחמים.

הגורמים שמעורים בתחום מזכירים גם כי בניגוד לעבר, ערכות המגן מחולקות ללא מזרק האטרופין המפורסם, שיכול להציל חיים במקרה של חשיפת האדם לחומר כימי. הסיבה לכך היא החלטת המשרד להגנת העורף ב-2010 למנוע החלפה קבועה של הערכה מידי חמש שנים - זמן התפוגה של מזרק האטרופין. במחסני פיקוד העורף קיים מלאי אטרופין לכל אזרחי המדינה ובעת חירום המזרק יחולק.

ברחבי המדינה הולכות ומתרבות תלונות של אזרחים על מיעוט אתרי החלוקה של ערכות המגן. אמנם פיקוד העורף ודואר ישראל קראו כבר מזמן לאזרחים להצטייד בערכות, אולם אלה שהגיבו באדישות לאותה קריאה מציפים כעת את התחנות בעקבות הדיווחים האחרונים מסוריה.

"בכל תל אביב הגדולה יש תחנת חלוקה אחת, בדרום העיר, והצפיפות שם נוראית", דיווחה אתמול מ', תושבת העיר. "אנשים מתנפלים על המסיכות וקשה להשיג אחת".

לדברי אלון רוזן, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת העורף והיום מנכ"ל חברת "אלמנט" המתמחה בייעוץ וניהול פרויקטים בתחום הערכות לחירום, "ישראל, ככלל, ערוכה הרבה יותר מבעבר אולם ישנם פערים משמעותיים בנושאים ספציפיים שבהם צריך לטפל, בדגש על בניית פתרונות מיגון כגון מקלטים וממ"דים. נושא נוסף המחייב הסדרה מיידית הוא תקציב ראוי למיגון העורף בישראל".

היום תערוך ועדת החוץ והביטחון דיון במצב מוכנות העורף אולם מחשש להתלהטות האווירה בציבור הוחלט לסגור אותו לתקשורת. היום גם יערך ברמת הגולן תרגיל צבאי, אך גורמי צבא הבהירו אתמול כי מדובר בתרגיל מתוכנן מראש ללא קשר לאירועים.

מקלטים פתוחים בצפון


המתיחות הגוברת בסוריה העלתה אתמול את הדריכות והכוננות ביישובי הצפון. למרות שצה"ל עדיין לא נתן הנחיות מיוחדות לראשי הרשויות, חלק מהיישובים כבר פתחו אתמול את המקלטים.

"כל הרשויות כבר מרעננות נוהלים, בודקות ציוד חירום ומעדכנות את עובדיהם שלא לעזוב את האזור ולהיות ערוכים לשעת חירום", סיפר אתמול סיוון יחיאלי, יו"ר פורום יישובי קו העימות בצפון וראש המועצה המקומית כפר ורדים. לדבריו, ביישובו יתקיימו ביומיים הקרובים תרגילי חרום לירידה למקלטים לתלמידי מוסדות החינוך.

מאידך, ניסה גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון, לשדר מסר מרגיע. "לפי הנחיית כוחות הביטחון אנחנו עדיין מצויים בשגרה" אמר אתמול זלץ. "אני מזמין את כל תושבי ישראל לבלות בגליל העליון".

גם ביישובי הגולן החיים התנהלו אתמול כרגיל, בהתאם לנוהל שהוכתב ליישובים עם פרוץ מלחמת האזרחים במדינה השכנה. מזה כשנתיים שהמקלטים ביישובים פתוחים וערוכים למתקפה אפשרית. "אנו דרוכים ונמצאים בקשר רציף עם הצבא", נמסר אתמול מהמועצה האזורית גולן.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...&cat=875&loc=10