שלום, האם מישהו שאולי השתתף באותו קרב או שיודע ממקור אחר יכול לאמת אם הכלים הפגועים האלה אכן הם הכלים מאותו מארב מפורסם בו בין היתר נלקח בשבי ומאוחר יותר נרצח המג''ד אורי גייגר? תודה.



1. טנק נוכרי שנפגע בראש הכוח.
2.3.4. נגמש''ים שלנו שנפגעו..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

1. במוסף השבת של ידיעות יש ראיון עם יפתח רון טל, עמוס מלכא, יחיעם ששון ואודי שני על מהלכי הקרב של חטיבה 211 בשל"ג ובה פרטים גם התברברות גדוד 450 בצומת אלבץ שבפאתי צור.

2. פרטים נוספים על הקרב כמובן בספרו המעולה של אלישיב שמשי "איפה אני נמצא לעזאזל?" שיצא לפני כעשור אאל"ט.

3. פרטים נוספים על אורי גייגר ז"ל, ששירת כמג"ד שבועיים בלבד ונפל בטרם מלאו לו 30 תמצא כאן
http://www.shaked.org.il/aalphabetic%20presentation/c9364/191133.php

4. לדעתי התמונה של צמד הנגמ"שים השרוף בין העצים לא צולמה באותו האירוע. הצמחיה העבותה הנ"ל אינה אופיינית לאזור צור. כמו כן התמונות לא צולמו בעת הלחימה כמובן - החיילים שסביב הנגמ"שים הם אנשי מילואים ולא סדיר והעדרם של מקלעי הסיפון, בסיסי אנטנה ויתר אבזור מעיד על כך שאנשי החימוש כבר ניקו את הכלים, או שהמחבלים עצמם עשו זאת.

5. כואב הלב ש 9 שנים אחרי "הפתעת" הסאגרים של מלחמת יוה"כ, עדיין צה"ל ספג עשרות הרוגים בגלל ריבוי ברדלסים פגיעים ונטולי מיגון חיצוני כלשהו.

דווקא כן היו אזורים עם צמחיה די עבותה , אבל אני זוכר בעיקר פרדסים, מטעי בננות ואת הברושים שהקיפו אותם...אז אולי אתה צודק..אבל המתאר של השטח הבנוי דווקא מסתדר עם מתאר הבניה של עין אל חילווה או אלבאץ..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

החייל היה אפי טלבי ששימש כקשר של גייגר.
http://www.erim-pow.co.il/article.php?id=72
הסרט "גמר גביע" מבוסס (באופן חופשי מאוד מאוד) על אירוע זה.

אני זוכר את הסיפור של טלבי, הוא שהה עם המחבלים כמה ימים בזמן שהם ברחו כל הזמן מצה''ל ובהזדמנות שהיתה לו הוא נמלט..כמה זמן אח''כ שידרו בטלויזיה מפגש שלו עם אחד השובים שלו שנשבה בעצמו בידי צה''ל..אפרים טלבי אמר שהמחבל התייחס אליו טוב מאוד ושמר עליו כל הזמן עד שאפרים הצליח להמלט...

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

הציגו שם קטע וידאו של "פגישת המחזור" בין שניהם במחנה השבויים. טלבי ניראה לי באותו ראיון כבחור מאוד מרשים.

עברתי שם כשעה לאחר האירוע .
משום מה תקועה לי בזיכרון תמונה של זחל"ד תאגד פגוע ,
אני מעלה את הדברים מאחר ונראה לי כי מסומן מגן דוד על אחד הנגמשים ולמיטב זכרוני לא היו יותר משנים שלושה כלים פגועים במקום המארב.

תמונות שהעלה כאן בפורום גדי מה-טוב

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

איזה אשכול טווווב העלית יוסיפון, ואכן הוא מוכיח שהתמונות הן מאירוע המארב הידוע של אורי גייגר...תודה רבה..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

מצ"ב מפה עם תרשימי הכוחות, כפי שמופיעם בספרו של אלישיב שמשי "איפה אני נמצא לעזאזל". מקריאת הספר אכן נראה שכל חמשת הנגמ"שים המושמדים שייכים לגדוד 450, עם כי מדובר על שני אירועים שונים בשני מקומות שונים אך סמוכים (1.5 ק"מ). תחילה הושמד טנק ושלשה נגמ"שים בסמוך לצומת אל בץ ממזרח לעיר צור כתוצאה מהתברברות גדוד 450 (למעשה מחלקת השריון הנספחת שהובילה את פלוגת החוד של הגדוד). לאחר מכן הושמדו שני נגמ"שים נוספים בתוך העיירה בורג' אל שמאלי (אף היא ממזרח לעיר צור) שהיו חלק מכוח סמח"ט 211 שהגיע לסייע בחילוץ הנפגעים מהתקרית הראשונה והתברבר בעצמו בניסיון לחזור לציר המרכזי (דרומי-צפוני). אם מבצעים זום אין לתוך העיירה (שכמובן השתנתה לאורך 30 השנים הללו) אכן ניתן לראות בה מספר שדרות עצים, כמו כן היא נמצאת בגובה 80-100 מטרים מעל פני הים, מה שיכול להסביר את הנוף.

צולמו על ידי מיכה ברעם, ניתן אפילו לקרוא את ה צ'


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mediastore4.magnumphotos.com/CoreXDoc/MAG/Media/TR1/6/1/2/e/PAR132597.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://mediastore4.magnumphotos.com/CoreXDoc/MAG/Media/TR1/f/4/b/7/PAR124613.jpg]

http://www.beithatothan.org.il/node/1173

בין דאמור לרעננה. סא"ל (מיל') יורם רביב היה בן 28 , כאשר פיקד על גדוד קרן במלחמת של"ג, אל"מ (מיל') שולי לוי שימש קע"ת תחת פיקודו. במלחמה הם נקלעו לאש תופת, שבה נהרגו שני מסו"לים ומפקד צוות. אחרי המכה, בבירות, הם הצליחו לשכלל את טכניקת הירי בכינון ישיר

(שימו לב לגילם של המג"דים דאז - יורם רביב בן 28... יאיר זינר ז"ל, המוזכר באשכול האחר, בן 30 במותו)

"גידי היה מסו"ל א' וקס"ם. הסוללה שלו נעה כמשמר קדמי, כשיתרת הגדוד התקדמה כמחצית הקילומטר מאחור. במבואות צור, באזור מוקף פרדסים ששרצו במחבלים, טעה הטור החטיבתי ונכנס לנתיב הלא נכון. גידי פקד על שולי, הקע"ת, לסובב את הסוללה לציר הנכון. תוך כדי מהלך זה, בצומת דרכים עמוס לעייפה בכלים רבים, נפגעה אלפת תחמושת מירי המחבלים והחלה לבעור. "רצתי לסוללה", מספר יורם, "הגעתי לצומת כולי מתנשף, והוריתי לשולי לפנות את הצומת הרחק מהאלפה הבוערת. זמן קצר לאחר מכן, אני מקבל בקשר שאחד התומ"תים של סוללה בועז נפגע.

מפקד הצוות אבי בר-זאב ז"ל, נהרג מירי נק"ל". "חטפנו מכל הכיוונים, לא זיהינו בדיוק מהיכן", נזכר שולי. "לא שמענו את הירי, בגלל כובע השריונאים שמכסה על האוזניים, אבל לפתע אתה רואה על דופן הנגמ"ש נקודות ירי. כשהאלפה החלה לבעור, ירדתי מהמוגף והתחלתי לחלץ את הכלים על מנת שלא יהיו בטווח הפיצוץ הצפוי של התחמושת. "את הנגמ"ש של גידי, ראיתי ליד התאג"ד.

גידי הורה להם לתפוס מחסה במבנה סמוך לקראת הפיצוץ הצפוי. הטור היה צפוף, קנה תותח אחד נכנס בזה שלפניו, מפקד הצוות, אופיר טל, נפצע כתוצאה מכך. לא היה אכפת לי מירי הנק"ל, לא שמתי לב לכלום חוץ מלהוציא את החיילים שלי מטווח האש. שקלתי עם עצמי אם לא עדיף לעלות
על האלפה ולפנות אותה משם, ובכך להציל את השיירה מפגיעה אפשרית, אבל החלטתי שלא". החלטה זו רודפת את שולי עד היום, האלפה התפוצצה כדקה לאחר מכן ותימרות העשן השחור נישאו אל על ונצפו בכל הגזרה. שולי עצמו ניצל בנס, הוא הספיק לחזור למפ"יק הסוללתי ולפקוד על הצוותים לפנות את הצומת, המכשיר שאתו דיבר החליק פנימה והוא התכופף לקחת אותו, באותה שנייה התרחש הפיצוץ שממנו נהרג גידי ראש.

פצצת אר.פי.ג'י נורתה גם לעבר מוגף המנ"א. הקנ"א, סרן ברק רושגולד, חטף פגיעה ישירה ונהרג במקום. יורם רביב דילג מיד את הסוללה שנעה בעקבות המנ"א לעמדות כינון ישיר. למחבלים שירו את הארפי.ג'י, לא נותרו יותר מדי סיכויים לאחר ששמוליק וייס, הסמג"ד, כילה בהם את זעמו. נקמה עצובה. בתום חילופי האש האלה, הגדוד פרס בשולי הציר בשטח בנוי בפאתי צידון. הסוללות היו צמודות ממש לכוחות הקדמיים בטווח של מאות מטרים. בשלב הזה הגיע אריה מזרחי, הקתמ"ר, עם הואגוניר שלו ועם שני מפקדי סוללות חליפיים. יורם רביב ממשיך לשמור על קשר עד היום עם משפחות הנופלים.

כתבה שפורסמה לפני 30 שנה דובר על אספקת תחמושת באמצעות מסוקים. כיצד מסוק יכול להכניס כמות משמעותית של פגזים? יורם מחדד: "לא מדובר בפגזים, האספקה בהיטס הייתה של תחמושת נק"ל". מתברר, שגדוד התותחים הבינוני המתנייע קרן הפך להיות כמעט לגדוד חי"ר. הגדוד ירה כל כך הרבה תחמושת בהיתקלויות ובמארבים, עד שנזקק לאספקה בהיטס. אם הקתמ"ר אריה מזרחי הביא לו קצינים, הרי שקתמ"ר עתידי נוסף, שוקה דורפמן, שהוזעק מתקופת לימודים, סיפק לו תחמושת. הפעם, באמצעות נחתות מהים.

היה זה ביטוי נוסף לקלישאה: "מהיבשה, מהים ומהאוויר". בבירות שכלל גדוד קרן את טכניקת הירי בכינון ישיר והפליא את מכותיו בבירה הלבנונית, לאחר שהטנקיסטים הבינו שפגזי טנק לא מועילים במיוחד כנגד מבנים. ה"קת"ק" ומספק המטרות, היה לא אחר מאשר מח"ט 188 , מאיר דגן, לימים ראש המוסד, שעמד בתצפית כשמרצדס שחורה לידו, איתר וסימן מטרות לתותחים. מעת לעת, נכנס דגן למרצדס ודהר לתוך בירות. לאחר כל גיחה מעין זאת, "בנק המטרות" שלו גדל. "התכוננו היטב למלחמה. התכוננו לכינון ישיר, מיגנו את הכלים, חימשנו את התותחים בהתאמה ללבנון, הצטיידנו בחלקי חילוף ולא הפסקנו לתרגל ולהתאמן", מציין שולי לוי. לימים, תחקירי המלחמה יחשפו כי המחבלים פחדו יותר מכל מחיל האוויר, מהמצרר ומהכינון ישיר של התותחנים.