הכנסת אישרה: יוקם בנק מיוחד לחלב-אם

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3109485,00.html


בשורות טובות לאמהות שאינן יכולות להיניק את תינוקן: בקרוב תצטרף ישראל למדינות המערב המתקדמות ותפתח מרכז מסודר לתרומות חלב אם • רופאים: הקמת הבנק תחסוך עלויות עתידיות של טיפול במחלות ילדות
רבקה פרייליך וחיים לוינסון

אחרי בנק הדם ובנק הזרע, בקרוב יהיה לנו גם בנק חלב: מרכז מסודר שיוקם על-ידי משרד הבריאות ושבו ייאספו מאמהות ישראליות תרומות של חלב אם לטובת אלה שלא יכולות, מסיבות בריאותיות ואחרות, להיניק את התינוק שלהן. הצעת החוק להקמת הבנק עברה אתמול בקריאה טרומית, ויש לה רוב להמשך דרכה בכנסת.

לדברי מנהלת שירות המזון והתזונה במשרד הבריאות, ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, "חלב אם נחשב למזון האופטימלי לתינוק. הוא משפר את המערכת החיסונית של התינוק, ההרכב התזונתי שלו מתאים לגדילה וההתפתחות הטובים ביותר, והוא תומך בהתפתחות ובתפקוד תקין של מערכות רבות בגוף כולל מערכת העצבים, מערכת העיכול והראייה. כאשר ההנקה לא מתאפשרת מסיבות הקשורות לבריאות האם או התינוק, חלב אם מהבנק יכול לפתור הרבה בעיות".

במדינות מערביות שונות בעולם, ביניהן ארה"ב, בריטניה, גרמניה וקנדה, קיימים בנקים כאלה כבר שנים ארוכות. רובם שייכים לבתי-חולים, לארגונים שונים ולגופי בריאות ממשלתיים. גם בישראל יש כמה ארגונים וולונטריים, גמ"חים הפועלים בציבור החרדי או פורומים באינטרנט המסייעים בתיווך בין אם המעוניינת לתרום חלב אם לבין אם המחפשת חלב אם לתינוקה, אך לא מדובר בבנקים מוסדרים. כך, לדוגמה, כותבת אישה בפורום בנושא הנקה: "כותבת שורות אלה זרקה השבוע לפח יותר מ-10 ליטר חלב אם, לאחר שחיפשה במשך יותר מחודשיים כתובת מתאימה לתרומה זו ופנתה לכל הגורמים הרלוונטיים בארץ ללא הצלחה". אחרת מוסיפה: "ילדתי לפני כמה שבועות, ויש לי חלב רב, מיותר. אני מעוניינת לתרום את החלב לנשים שבאמת זקוקות לו".

במגזר החרדי, כאמור, יש מודעות גבוהה במיוחד לנושא, וכמו בכל דבר שקשור לשירותי רפואה, עוד הרבה לפני שבכנסת החליטו להקים בנק חלב ממשלתי מסודר, הקימו שם גמילויות חסדים של חלב אם. הגמ"חים האלה התנהלו עד עכשיו בבתים פרטיים, אספו חלב מנשים שלא זקוקות לו והעבירו למיניקות צעירות. באחרונה, במקביל להתקדמות הצעת החוק, הורה משרד הבריאות לסגור את ה"מעבדות" הפרטיות ולהעביר את כל התורמות לקופות החולים.

"אנחנו מקווים לקבוע את הסטנדרטים להקמת הבנק בתוך חודשיים", אומרת ד"ר ניצן-קלוסקי. לדבריה, על משרד הבריאות לקבוע האם יוקם בנק ציבורי או פרטי, באילו תנאים יש לשמר את חלב האם והאם על התורמות יהיה צורך לעבור בדיקות כלשהן. בעבר יצאו רופאים כנגד תרומות חלב אם, כיוון שאלה לא התנהלו תחת פיקוח. הם טענו שחלב אם נגוע עלול להעביר מחלות כמו איידס וצהבת או זיהומים אחרים שבהם לוקה האם.

הבנק מיועד, כאמור, לאמהות שאינן יכולות להיניק, לתינוקות עם צרכים מיוחדים כמו פגים, לתינוקות שמסרבים לקבל תרכובות מזון, תינוקות המפתחים אלרגיות חמורות, אינם גדלים באופן תקין או נמצאים במצב רפואי שאינו מאפשר הנקה. במשרד הבריאות מסבירים כי הקמת הבנק יכולה לחסוך הוצאות רבות הכרוכות בטיפול עתידי במחלות שונות ששכיחותן גבוהה באופן ניכר אצל תינוקות שאינם ניזונים מחלב אם.

(07.07.05, 14:49)


מעניין לראות את הרפתות שיקימו לצורך מילוי הכספות בבנק...

עובדות על תעשיית החלב




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.anonymous.org.il/pic/sheeps.jpg]

פרה - ככל יונק ממין נקבה - מפיקה חלב רק לאחר המלטה. לאחר ההמלטה נלקח העגל מאמו - הזכרים ישמשו בתעשיית הבשר והנקבות בתעשיית החלב. ההפרדה בין העגל לאמו היא חוויה קשה לעגל היונק, וגם האם עשויה לבטא את מצוקתה באמצעות קריאות וגעיות במשך ימים לאחר שהוולד נלקח ממנה.

באמצעות "השבחה" הגדילו החקלאים את כמות החלב היומית הנשאבת מגופה של פרה לכ-40 ליטרים ויותר, בעוד שלפני עשורים ספורים שאבו מגופה של פרה לא יותר משמונה ליטרים חלב ביום. גופה של הפרה לא הותאם לשינוי, דבר המתבטא במחלות רבות, נכויות וכאבים. הלחץ העצום על העטין גורם לקריעת כלי-דם. כשגידי התלייה של העטין מתרפים - העטין צונח, הפטמות מזדהמות, ובצקות ודלקות עטינים מתפתחות במהירות. פטמות "מיותרות" עשויות להחריף תופעות אלו, ולכן הן נכרתות באמצעות מספריים חדים, ללא משככי כאבים. אף על פי שתוחלת חייה הטבעית של הפרה עולה על 20 שנה, פרות במשקים מודרניים נשחטות בגיל שלוש עד שש שנים. פרות רבות מתמוטטות קודם להבאתן לשחיטה מאפיסת כוחות, וכדי לפנותן גוררים אותן על הקרקע כשהן קשורות בשרשרת, או דוחפים אותן על-ידי מלגזה. התוצאות: פציעות וחבלות חמורות, קרעים ברצועות ושבירת עצמות.

http://www.anonymous.org.il/milk.htm