|
18-05-2012, 12:08
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
קצת רקע על מפתח הרובה, סא"ל עמוס גולן:
"חלק מן המעטים, שהיו שותפי סוד לפיתוח הנשק החדש עד עכשיו, היו ספקניים לגבי הסיכוי ליישם את הרעיון. מצד שני, זו גם הייתה התגובה המקובלת כאשר עמוס גולן החליט לפתח בעשור שעבר רובה שיורה מעבר לפינה, מבלי לחשוף את הגוף. אפילו לא אצבע. בעקבות אותו רעיון פותח כבר לפני מספר שנים רובה ה'קורנר שוט', שנחשב הצלחה עולמית ומשרת בצבאות רבים בעולם ובמשטרות, בעיקר ביחידות מיוחדות. את הפיתוח והייצור עושה עמוס גולן במסגרת חברת 'סילבר שאדו' שבבעלותו- אחת מחברות הנשק הקל הבודדות בישראל. בנסיבות אחרות יכול להיות שעמוס גולן היה מתגלגל לעולם הבידור או לחקלאות. בתור נער תל אביבי, הוא בחר ללמוד בבית הספר החקלאי 'הכפר הירוק', ונמשך לבמה. לפני הגיוס לצה"ל, הוצע לו לשרת בלהקה צבאית. 'כששקלתי את הרעיון, עמדתי מול המראה ואמרתי לעצמי שזה לא הגיוני שאם תהיה מלחמה אני אצחיק אנשים במקום להילחם, ולכן בחרתי להתנדב לצנחנים', אומר גולן. את השירות הצבאי שלו עמוס גולן התחיל כלוחם במלחמת יום הכיפורים. במבצע ליטני בלבנון ב- 1978 הוא כבר היה מפקד פלוגה בגדוד 202, אחר כך יצא להדריך כמה שנים בבית הספר החקלאי שבו למד קודם לכן, ואז נמשך שוב למערכת הביטחון: הוא הקים במסגרת היחידה המשטרתית המיוחדת (הימ"מ), שהייתה אז חדשה, את ה'חוליה השקטה', שמרבית עלילותיה לא סופרו עד כה וספק אם יסופרו אי פעם. החוליה שכללה 12 לוחמים, צברה מיומנויות שונות כמו טיפוס וגלישה, וכמובן הפעלה של כל סוגי הנשק. ההשראה לפעילות הצוות שעליו פיקד גולן במשך חמש שנים, באה מסיפורי '12הנועזים'. בין הלוחמים של גולן היה גם שחר איילון, לימים ניצב במשטרה (וכיום נציב כבאות והצלה ארצי). מהימ"מ, חזר גולן לצה"ל, שם היה שותף להקמת בית הספר ללוחמה בטרור (לוט"ר), שעליו גם פיקד, לפני שמונה לתפקידו האחרון בצה"ל - מפקד יחידת המסתערבים 'דובדבן'. גולן פיקד על היחידה בתקופת האינתיפאדה הראשונה, בראשית שנות ה- 90 של המאה שעברה. קצב המבצעים היה אז רצחני: לעתים, בוצעו כמה מבצעים באותו יום. אחד מ- 1800 המבצעים בתקופתו כמפקד 'דובדבן' נגמר רע במיוחד - לוחם נהרג מאש עמיתיו לכוח, מה שמייסר את גולן עד היום. גולן אינו סופר את כמות הפעמים שבהן נפצע או נחבל במהלך מאות הפעולות המבצעיות שבהן השתתף. שתיים מהפציעות היו חמורות יותר -הוא עלה על מוקש, וניצל רק בנס מרימון שהושלך לעברו בעת שהיית כוחות צה"ל בצור שבלבנון. גולן ניסה לחמוק מהרימון וקפץ מתוך רכב נוסע בדיוק לעבר המקום שבו הרימון נחת. בגלל הקרבה למקום הפיצוץ, הפציעה הייתה בלתי נמנעת. מצד שני, הרסיסים לא הספיקו להתפזר לכל עבר ולפגוע באברים שונים גופו. עמוס גולן השתחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף, והקים את סילבר שאדו בשנת 1994, ביחד עם חברו אסף נאדל, שפרש בינתיים מהשותפות, ועם אישתו רונית...
...'אין לי השכלה טכנולוגית, אבל מה שיש לי זה את היכולת לראות בעיה מ- 360 מעלות, כלומר מכל נקודת מבט אפשרית. אני חש ורואה את התמונה כמו בפלנטריום שנע סביבי. בגלל שמגבלות טכנולוגיות לא מהוות אצלי מכשול, אני חושב על כל רעיון אפשרי, ורק אז בודק אם אפשר ליישם אותו. הרעיון לפתח ה'קורנר שוט'נולד מסיפור שרדף אותי מאחת היחידות שבה שירתתי, על חייל שנפגע בהתקלות עוד לפני תקופתי באותה יחידה. חבריו של החייל לא היו יכולים לגשת אליו בגלל שלא הצליחו לשתק מקורות של אש תופת, והוא מת להם מול העיניים. המחשבה על האסון הזה הביאה לי את הרעיון לפתח כלי נשק שניתן לשלוט עליו מאחורי קיר או מחסה (החלק הקדמי של ה'קורנר שוט' ניתן לתזוזה לעבר המטרה, כאשר ההדק והכוונת עודם נמצאים ביחד עם היורה מאחורי הקיר. בקצה הקדמי של הרובה, מותקנת מצלמה שבאמצעותה מכוון היורה את הנשק, מבלי לחשוף את עצמו לאש שמנגד). כאשר הגיתי את הרעיון, גיליתי לתדהמתי שאף אחד לא חשב עליו לפניי. רשמתי אותו כפטנט, והאושר הכי גדול שלי היה לקבל מכתבים מחיילים של צבא ארצות הברית, שכתבו לי בהתרגשות שבזכות הנשק שפיתחנו נחסכו חיים של חיילים שלחמו בעיראק'. הצלחת ה'קורנר שוט' נתנה דחיפה למפעל." (מתוך הכתבה "למה לא לירות משני קנים", מאת עמיר רפפורט "ישראל דיפנס" 8, מאי - יוני 2012, עמודים 74-75.)
אגב בספרו "דרך ארוכה קצרה" מציין רא"ל יעלון כי כמפקד אוגד איו"ש הדיח את גולן מפיקוד על יחידת דובדבן עקב מות של אלי אישה במהלך מעצר בכפר ברטעה בגין התרשלות ואי מילוי החובה לוודא קבלת פקודה.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|