25-03-2012, 22:47
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.07.03
הודעות: 3,424
|
|
|
צריך להוציא קצת..אין לי מי שיקשיב לי
לפני 3 שבועות אנחנו ביחד 3 חודשים.
לא מזמן פתחתי פה אשכול שאני מרגיש שאמא שלה מנהלת לנו את המערכת יחסים.
בנתיים העניינים התחילו לזוז טיפה,לא אומר שיסתדר.אבל דברים אתחילו לזוז קצת.
יום שבת לפני שבועיים וטיפה היינו כל היום ביחד.הייתה שבת מקסימה,לקחתי אותה לצפון.עשינו טרקטורונים,הלכנו לראש הנקרה,ממש מהבוקר עד הלילה.
יום חמישי לפני שבוע וחצי יצאתי לאבט"ש.תכננו שביום רביעי לפני זה נהיה ביחד כי לא נראה אחד את השני שבוע פחות או יותר.
ביום חמישי-התגעגענו,ביום שישי-התגעגענו.ביום שבת-התגעגענו.
ביום ראשון שמעתי ממנה פעם אחרונה בשעה 17:00."אני עולה לאוטובוס,כואב לי הראש.נדבר אחר כך."
אחרי כמה שעות מנסה להתקשר-אין תשובה,מנסה שוב אחרי כמה זמן,אין תשובה.שולח הודעה-אין תשובה.מנסה שוב-אין תשובה.השעה כבר 12 בלילה ואני מתחיל לאכול סרטים כבר..בסביבות 1 בלילה לא הייתי מסוגל לישון,שלחתי הודעה לקצינה שלה,ידעתי שהיא תמיד מודיעה לה שהיא מגיעה הביתה.
היא הרגיעה אותי"היא הגיע הביתה ולא הרגישה טוב וישר הלכה לישון,אל דאגה!"
הפסקתי לדאוג ונרדמתי.יום שני מנסה להתקשר-לא מצליח.באיזה שהוא שלב היא מתקשרת,מדברת איתי דקה וחצי"אני לא מרגישה טוב,אני ביום ד'."מסבירה עוד קצת והשיחה מתנתקת ואני לא מצליח ליצור קשר עד שבערב היא אומרת שהיא לא מצליחה לצאת מהמיטה והיא תנסה להגיע עם אמא שלה ממש בלי כוחות לביקורופא.שם טוענים שזה וירוס ו3 גימלים.
מיום ראשון בלילה היא עם 38.5-39 מעלות חום.
כל יום אני אופטימי מחדש שהיא תגיד לי שהיא מרגישה יותר טוב וכל יום אני מתאכזב מחדש.כל יום אני מנסה לדבר איתה,לעודד אותה קצת,לנסות להבין מה קורה ואין תשובה.
אני מקבל ממנה בערך 3 הודעות ביום והם נראות ככה"הטלפון עושה לי כאב ראש,נדבר אחר כך"
"אני בסדר,לילה טוב,נדבר מחר"
היא מספרת לי קצת כמה שהיא סובלת ופאקינג אני לא יכול לעשות כלום!אני מנסה לדבר והיא לא עונה,אם היא עונה אז אני מקבל יחס קר(אני לא יכול להאשים אותה,אבל עדיין זה מציק לי)
חזרתי הביתה ביום חמישי,אמרתי לה שאני רוצה לבוא לראות אותה בבית שלה.היא לא רוצה שאני יבוא,אין לה כוחות.
אני מתחיל להשתגע מהנתקים האלה!אני יודע שאין לי זכות להתלונן אבל זה משגע אותי!היום היא נכנסה עם אמא שלה לבסיס למרפאה,5 גימלים והפנייה למיון.אני מנסה להבין מה הולך במיון ואף אחד לא עונה לטלפון.לפני שעה היא שלחה לי הודעה שהגיע הביתה,יש לה מחלת נשיקה ויכול לקחת גם עוד שבועיים החלמה.אני מנסה לעודד קצת,לנסות לעשות את המצב קצת יותר וורוד ואני מקבל בחזרה הודעה "אין לי כוח לדבר ביי".
אני מת ללכת אליה,לא מעניין אותי אם אני אדבק,אני רוצה לראות אותה!כמעט שבועיים לא ראיתי אותה וכבר היום השמיני שאני בקושי שומע ממנה.
אני מפחד שמכל המצב המחורבן הזה שאף אחד לא יודע להגיד מתי יגמר אנחנו ממש נתרחק והכל יתקלקל לנו.לפני האבט"ש הזה הכל היה כלכך טוב.אנחנו בקושי מדברים עכשיו ואין לי מושג מה יקרה כשיקרה שהיא תתחיל לחזור לעצמה,החוסר וודאות הזה פשוט מחרפן אותי לגמרי,אני כל היום מתוח,דברים פשוטים וקטנים מעצבנים אותי.ניסיתי להסביר לה את המצב בסמס דיי ארוך,שהיא תיקרא אותו כשהיא יכולה ופשוט אין לי תגובה ממנה לשום הודעה.
אני יודע שהמצב שלה חרא ועל הפנים,אני יודע שאני לא יכול לבוא בתלונות לאף אחד.
אני יודע שאני חייב להוציא את מה שעובר לי בראש,פשוט חייב.
סליחה על החפירה..
תודה מראש
פיני
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|
ראשי
צ'אט
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים 
מצב כלאיים
