קטע שכתבתי בשמירה..

גפרור קטן

מעולם לא סיפרתי לך על אותם לילות בהם צעדנו לנצח,
על התקווה שהשאיר בי הזכרון שלך כשחיכיתי להפשיר בזריחה

מעולם לא סיפרתי לך על הזעם שהצטבר על אותה אדמה ארורה,
על אותם מארבים מול השמש המדממת מתחת למליון עצי זית

מעולם לא הרחת עליי את ריח השריפות וריח הזיעה שהצטברה,
את אותה עייפות שהסתוותה טוב טוב בחיוך שבור, נעלם כמעט,

מעולם לא הסברתי לך למה אני אעשה הכל בשביל החבר'ה ששם,
ומה החזיק אותי אז, באותם ימים בהם נשברתי וזרקתי והפכתי הכל

מעולם לא תיארתי לך נסיעה בכפרים, עם אבנים ורעש של כלבים,
ואת הרגשת הסיפוק, אחרי ששלפנו משם את הבחור שחיכה לנו בציר

מעולם לא סיפרתי לך על נופים של גן עדן שלא יוצא כל יום לראות,
על אותם מראות נדירים, שכדי לראות היינו צריכים לעבור גיהנום קטן

מעולם לא סיפרתי לך על הפחד ועל הגאווה ועל הזיעה ועל הקנאה,
ועל אותם רגעים שהכל מתערבב לך ביחד, על רגעים של בדידות

מעולם לא הבנת שאין לי ברירה, ולא תמיד אני יודע מתי אחזור,
והלוחם הגדול שלך, זה עם סיפורי הקרב, הוא בכלל גפרור קטן

מעולם לא הבנת, ואני לא יכול להאשים אותך, כי זה לא בשבילך,
ועכשיו כשעזבת, את לעולם לא תדעי, על גפרור שהולך ודואך

זה יפה,מאוד.

תודה רבה
הרבה זמן רציתי לכתוב על הצבא.. אבל רק באותו לילה התסכול נשפך לי על הדף