ציטוט:

האיש שנידון למוות בישראל לאחר שהורשע כי הוא "איוון האיום" מטרבלינקה - וזוכה מחמת הספק בבית המשפט העליון בירושלים - מת היום בבית זקנים סמוך לכלא בגרמניה והוא בן 92. בשנה שעברה הוא הורשע בגרמניה בסיוע לרצח של כ-28,000 יהודים

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4203970,00.html

חבל שלא יותר מוקדם, חבל שלא קיבל את העונש שהגיע לו בזמן.

הגלריה שלי בפליקר

מה שלא הצלחתי להבין זה למה ברדיו הפסיקו את השידורים כדי לפרסם
את הידיעה הזו. כשהעבירו את השידור לאולפן החדשות הייתי בטוח שהתחילה
מלחמה או משהו.

בשעה טובה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

את קורבנותיו הידיעה הזאת לא תנחם
אבל אותנו בני הדור השלישי יכולה לשמח שעוד נאצי יהפוך עכשיו למזון לתולעים

כל נאצי שעדיין חי ומתהלך כאן בעולם הזה חייב להפוך כמזון לתולעים אך לא בדרך טבעית!
כבר שנים אני מצטער על כך שאותם "נוקמים" לא סיימו את העבודה בשעתם או לחליפין, "המוסד" לא הקצה יותר משאבים כדי לבא עמם חשבון ע"י הקמת יחידה ייעודית לכך .....

רחמנים וסלחנים אנחנו.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אני דווקא לא לחלוטין מסכימה, תלוי בסיטואציה.

כדור שלישי, הייתי מעדיפה לראות פושעים נאציים חיים ומוקעים מהחברה בשל היותם כאלה. מוות זה פתרון קל ומהיר מדי. בדידות הורגת- לאט לאט.

בגרמניה, בארה"ב בד. אמריקה...בכל מקום בו מתגורר פושע נאצי לשעבר, הוא נתמך בקהילה שמכבדת אותו או במקרה הרע...מתעלמת מעברו, מה שנותן להם את הזכות לחיות כאחד האדם...
בקיצר, לדעתי גם במקרים הללו אין מקום לפילוספיות...המשפט "מוות תמורת מוות" הוא המתאים !

אני עדיין זוכר היטב (וזה כל פעם מרתיח אותי מחדש) את הפרצוף של אותו דרעק אוקראיני שרואיין לפני כמה שנים לטובת תכנית שהוקרנה ביום השואה...מדובר היה באדם קשיש שאותר באחד הכפרים באוקראינה לאחר עבודת מחקר, אותו אחד נמנה בשעתו על אלו שהוציאו להורג יהודים ביריה...
אני זוכר איך הוא סיפר בטבעיות על זה שהם נהגו לכוון למרכז העורף או ללב כדי "שזה ילך יותר מהר"...טכני לחלוטין.....
ותמיד במוחי אני מדמיין איך אני נוסע בעצמי לאוקראינה כדי למצא את הקשיש הזה ולבא אתו חשבון במו ידי....
לצערי זה רק בדמיון......

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

עם תקציב מסוים, אפשר להוציא את זה לפועל.

עין תחת עין ושן תחת שן.
הרוצח הזה לא היה צריך למות בבדידות,לא בעריריות ובטח שלא בגיל כזה מאוחר.
העונש היחיד שראוי לחלאות כמוהו הוא מוות קשה תוך עינויים שיעזרו להשיג מידע על שאר חבריו הרוצחים, והיה עדיף לפני 50 שנה.

בגלל שאנחנו היהודים כאלה סלחנים המון מפלצות כמוהו זכו לחיים מלאים ורגילים ולא באו על עונשם הראוי שהוא אך ורק מוות בתליה.

ממנו לא תבוא הישועה ואני מניח שבגלל גילאי המעידים נגדו במשפט,בסופו של דבר הוא יצא זכאי מחמת הספק
אבל כשהתנהל נגדו משפט נוסף אז בהחלט ניתן להניח שיש דברים בגו

מה בדיוק הקשר להודעה לה הגבת?..
ואני שואל ברצינות....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ציטוט:

מוות קשה תוך עינויים שיעזרו להשיג מידע על שאר חבריו הרוצחים

לזה התייחסתי שהגיל כנראה כבר לא מאפשר להשיג מידע מהנאצים ימ"ש שעדיין בחיים על חבריהם

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

יותר מרבע מאה שהוא נכנס ויוצא מבתי כלא, מוסגר לפה ולשם, עומד להיות מוצא להורג ובסוף לא, וכו'. ענוי דין במובן החיובי של המילה.

סליחה אם התגובה שלי קצת מיושנת אבל מבחינתי הנקמה שלנו בנאצים בכלל (ובדמניוק בפרט) היא שקמנו מהאפר, הקמנו מדינה לתפארת, מדינה מפותחת, והנה אנחנו עדיין פה.

הנקמה האישית שלנו בדמניוק היא גם בכך שדווקא פה, בארץ ישראל, בית דין יהודי, ישראלי, עברי, עם סמלים של מגן דוד, עם שוטרים יהודיים, העמיד אותו לדין והרשיע אותו ודן אותו למוות.

אני שמח שהוא מת, אבל הינו צריכים לתלות אותו בעצמינו.

ואני גם מסכים עם זה:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס יותר מרבע מאה שהוא נכנס ויוצא מבתי כלא, מוסגר לפה ולשם, עומד להיות מוצא להורג ובסוף לא, וכו'. ענוי דין במובן החיובי של המילה.

יש לי סיפור קטן ואמיתי שממחיש את זה
חברה שלי לשעבר היא דור שלישי לשואת יהודי רומניה. המשפחה של סבתה חי בכפר מסוים בשכנות למשפחה רומנית-נוצרית ענייה. הם הרבו במשך השנים לסייע לאותם שכנים. כשהגיעו הנאצים, אותם שכנים כפויי טובה סירבו לתת להם כל סיוע. מי שניצל-ניצל ומהם אותה בחורה צעירה שעלתה לאחר המלחמה לארץ ישראל והקימה משפחה לתפארת ומבוססת היטב. יום אחד, והיא כבר סבתא לנכדים בוגרים, הסתובבה בעיר מגוריה ושמעה דיבורים ברומנית מצד פועלים זרים שעבדו בבניין. מתוך רצון לתרגל את השפה היא פתחה עימם בשיחה והתברר, למרבה ההפתעה, שלא רק שאחד מהם הוא מכפר הולדתה, הוא אף בן לאותה משפחה שכנה כפויית טובה. הסבתה נפרדה מהם לשלום בנעימות וחשבה בליבה על הנקמה המתוקה של ההיסטוריה-אלו ששיתפו פעולה במעשה או במחדל עם רוצחי עמה, עכשיו באים למדינה שבנתה מאפס לעבוד כחוטבי עצים ושואבי מים. אין נקמה יפה מזו.

ותודה לעו''ד יורם שפטל ש"בזכותו" דמניוק זכה להרבה שנות חופש...לפני שאנחנו דנים את הגרמנים בואו נבדוק את עצמנו..לפחות הם, הגרמנים הרשיעו את הבן זנונים...אנחנו שיחררנו אותו.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000