אני צריך מקום לפרוק...
לפני בערך שנתיים וחצי נפרדתי מחברה שלי ואמרתי לעצמי שאני אמצא קשר יותר טוב ובריא, בזמן הזה התחלתי ללמוד ולבנות את עצמי לקראת הזוגיות הבאה אבל היא לא באה... יצאתי לדייטים בודדים במזמן הזה ולא הצלחתי לפתח את זה ליותר...
כולן אומרות אותו דבר... שאני שקט ומופנם אבל לא נותנות לי הזדמנות (הן אומרות את זה על הדייט הראשון) להפתח ולהראות מי אני באמת...
לא יודע... אני ביישן בפעם הראשונה, מופנם בהתחלה ושקט עד שאני מבין איזה בן אדם יושב מולי...
זה לא שאני ככה כל הזמן... זה רק בהתחלה עד שמכירים קצת יותר משלום שלום...
ממתי להיות כזה נהיה משהו רע? אני יכול להיות אחד שעושה רעש אבל אז זה לא יהיה אני...
חברים וידידות שלי אומרים לי שאני בן אדם טוב ושמי שתצא איתי יהיה לה מזל שמצאה אחד כמוני אבל כולם או בזוגיות כבר הרבה זמן או נשואים...
נראה כאילו כולם מצאו להם בני זוג ורק אני לבד כי אני מי שאני ואף אחת לא מקבלת את זה...

The only emperor, is the emperor of ice cream

ברגע שתכיר את האחת שבאמת מתאימה לך אתה כבר תראה שהקשר יזרום, לא צריך להתאים את עצמך לבת הזוג ולהפתח כשאתה לא רוצה או כשזה מיותר. בהתחלה רק מכירים לאט לאט והדברים הטבעיים כבר יוצאים עם הזמן ולא צריך לתת את כל ההיסטוריה שלך בשיחות רציניות וחסרות בסיס. הבעיה היא הלחץ כבר למצוא מישהי רצינית, זה סתם מפעיל יותר לחץ (כמו בנים שמדברים על חתונה וכמה ילדים אתה רוצה כבר בדייט השלישי כשבסך הכל ישבתם בבית קפה וראיתם איזה סרט).

הכי טוב (וקל) להכיר במסגרות כמו בלימודים או דרך חברים משותפים שמכירים את שניכם ואז לזרום ולהכיר.

מילת המפתח היא - לאט!! שיכירו אותך ואת העבר שלך עם הזמן תוך כדי הכרות,

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

צודקת... אני אאט את הקצב ואנסה לזרום יותר במקום להיות לחוץ... זה גם ככה לא עוזר בכלום..
תודה על התשובה עזרת לי מאוד

The only emperor, is the emperor of ice cream