האם יש קשר בין המילה "כבוש" ו"כבשן"?

כבוש כמו במשפט הנצחי של אפרים קישון (במערכון "יש הקונה עולמו בשעה אחת") "קופסא של מישמיש כבוש מיפן הכבושה"

וכבשן כמו בביטוי "עשן הכבשן", (הלקוח כמובן מתיאור מעמד הר סיני)

"מוצא המילים" (אברהם שטאל):

ציטוט:

אשר לכביסה עצמה, הרי שורשה הוא כבס, מילה קרובה לשורש כבש. בעברית קשורה המילה רק בכביסה, ניקוי בגדים, אך בערבית מובן השורש כּבּס, המקביל ל־כבס, הוא ללחוץ: וכך גם כבש בעברית, שאחת ממשמעויותיו הוא ללחוץ, כגון לכבוש קש: לדרוך ולסלול, כגון לעשות כביש. הערבים קוראים לשנה מעוברת (שאיננה בלוח השנה שלהם!) סַנֶה כְּבִּיסֶה, שנה לחוצה, כי לחצו אותה כדי להכניס בה חודש נוסף.

כבוש – לחוץ, שהופעל עליו לחץ. השווה למכבש הדפוס הפועל בדרך של הצמדת התבניות לדף או
השווה למזונות מהצומח שנאספים בצפיפות לחביות (ואז לצנצנות) בתוספת חומרים אחרים.
כך, אנו מוצאים "זיתי כֶּבֶשׁ" (או שמא כְּבַשׁ ) בתלמוד, והם זיתים שנכבשו במלח או בחומץ לשם אכילה.

כבשן – בכל המקורות שבדקתי לא ניתנה קביעה אם יש קשר לשורש "כבש" או לאו. זוהי מילה
מקראית ומשמעותה תנור גדול ומחומם. הכבשן שימש גם לשרפת כלי חרס, מוצרי זכוכית ולבנים
(בשונה מתנור) – ובזכותו התקבלו מוצרים מחוזקים, שאיבדו את הרכות והדביקות שלהם (ואולי אפשר
למצוא כאן קשר ללחיצה שמצרֶפֶת את המוצר ומחזקת אותו?).

וכדאי להכיר גם את המילה "פַּלְצוּר" (אבן שושן):

[לטינית pressorium; סורית פְּלָצורָא – מכבש]
חבל ארוך ובקצהו לולאה שהציידים מטילים למרחוק על צוואר
החיות ללכדן,בדומה ל"לָסו" של הציידים בדרום אמריקה.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן