http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=557355
האמת שכתבתי את האשכול הזה מדיכאון כבד אז די האשמתי את עצמי והאשמתי את עצמי... ושלא תחשבו שאני כותב את זה עכשיו בגלל איזה שלב של מלהאשים את עצמי ללהאשים אותה. אבל האמת היא שהיה לנו הרבה מאוד רגעים מצוינים ביחד ורוב הריבים שלנו היו בגלל שאני הייתי עובד שעות מטורפות מסביב לשעון בסביבה לוחצת ולפעמים משמרות של 24 שעות (לה לא היה שום כסף משלה) והיא הייתה יושב בבית ואחרי שהתגייסה הייתה מתקשרת אלי בעבודה והיינו רבים על זה שאני לא נותן לה מספיק צומת לב ולא מקשיב לבעיות שלה בבסיס וכו' וזה יצר בינינו ריבים כי לא הייתי לוקח אותה למקומום וגם בחצאי ימי חופש שהיו לי הייתי בעיקר ישן ופחות איתה. לא הכל שחור כמו שאמרתי היה בינינו הרבה ריבים גם בגלל שהייתי אפשר לקרוא לזה בדיכאון כי הייתי צריך להתמודד עם סביבה קשה ועבודה הורגת.
בנוסף הייתי מתחיל מאוד להתעצבן ולכעוס שהיא הייתה מתקשרת אלי ולמשל ואומרת לי שמישהו בבסיס שלה "התריד אותה מינית" ושהייתי מקבל את השוק ועוד שנייה יוצא לבסיס שלה למצוא את המישהו הזה היא הייתה נזכרת להגיד לי שבשבילה התרדה מינית זה בחורה למה את פה ולא במטבח...(כן אני יודע זה נשמע מאוד שטותי וילדותי אבל תאמינו לי שהקשר שלנו היה רחוק מלהיות קשר ילדותי). סיבה נוספת ועיקרית שהיינו רבים הרבה זה בגלל שהרגשתי שאני לא בן אדם עצמאי שצריך לדאוג לעצמו אלה גם צריך לדאוג לה. היא הייתה נקרא לזה בוכה לי כל הזמן על דברים כמו ריבים עם אימא ועל זה שאין לה כסף ולמרות שהייתי נותן לה מה שיכולתי היא הייתה מגיע למצב שהיא הייתה בוכה על זה שנתלש לה הזמזם של הריצ'ראץ' ועכשיו זה לא יפה וצריך לקנות מעיל חדש אבל אין לה כסף והיא ענייה ומסכנה כי המשפחה לא נותנת לה מספיק כסף והמשכורת הצבאית לא מספיקה והייתי מרגיע אותה עוזר לה במה שיכלתי (הייתי מרוויח כסף אבל גם הייתי מוציא הרבה כסף על דברים הכרחים כמו לימודים). מסתבר שמספר ימים אחרי שנפרדנו פחות משבוע אפילו היא לא סתם שמה עין על מישהו, היא הייתה כבר בקשר רציני איתו ופשוט לא אמרה לי. אני כבר כמה שבועות לא מתפקד כי זה לא נקלט לי, איך הבן אדם הכי קרוב אלי אפשר לקרוא לה המשפחה היחידה שלי הבן אדם היחיד שהייתי מספר לו הכל וסומך עליו בכמה ימים בודדים יצאה איתי מקשר וכבר עברה לבן אדם אחר, זה פשוט לא נתפס לי במוח איך הבן אדם הכי יקר לי לא אחרי חודש אפילו, אחרי כמה ימים בודדים כבר שכובת עם בן אדם אחר ומתיחסת עליו כאילו זה אני! באחד הימים היא התקשרה אלי לשאול מה שלומי ובעקבות יום הולדת איחלה לי כל טוב הצלחה והמשך החיים וכו'... ואמרתי לה שאני יתקשר אליה יותר מאוחר כי הייתי בידיוק אמור לזוז חזרתי אליה והיא דיברה אלי ביבשות כזאת, כאילו מה אתה מתקשר אלי בכלל, אז שאלתי אותה את עכשיו איתו? היא אמרה לי כן, קיבלתי עצבים כבר לא יכלתי יותר אמרתי לה שאני מצטער ששרפתי 3 שנים מהחיים שלי על זונה כמוה שכבר יושבת על מישהו אחר. שירקה על כל הזמן שלנו ביחד וכמה שהיא כפויית טובה על כל הדברים הטובים שעשיתי לה ושהיא זוכרת רק את הדברים הרעים. ואז היא אמרה לי משהו שהרג אותי, "לא ציפיתי ממך שתקרא לי זונה, עכשיו זה רק מצדיק עוד יותר את הפרדה שלנו". ניסיתי להסביר לעצמי בהיגיון תראה היא לא מי שחשבת שהיא, היא ראתה אופציה יותר טובה (בן אדם מאוד עמיד כלכלית, למרות שכמה כסף היא כבר צריכה בתור חיילת שגרה אצל ההורים שלא חסר להם...) זרקה אותך, היא כזה בן אדם, אחרי זה עברתי לשכנועים עצמיים שהיא בגדה בי מה שהופך אותה לזונה ואני צריך לשמוח שבן אדם כזה יצא לי מהחיים (וכן לשכב עם בן אדם אחר בקושי יומיים אחרי שלוש שנים קשר בשבילי זה בגידה). אבל לא משנה מה אני עושה אני פשוט לא יכול, החברים מחזיקים אותי מוציאים אותי אני כל היום מתעסק במשהו, אבל אני פשוט לא יכול אני אוהב אותה ואני הייתי בטוח עד היום שאם היו מבקשים ממני למות כדי שהיא תחייה הייתי עושה את זה, אני לא אומר את זה בתור סתם ילד שמתרגש מבחורה, היא פשוט הייתה המשפחה היחידה שלי הרגשתי כאילו היא מבינה אותי ומקשיבה לי ודואגת לי ולא משנה כמה אני בטוח שמה שהיא עשתה זה לא נסלח וזה רע ברמות לא יאומנות אני מוכן לתת הכל כדי להחזיר אותה אלי וזה לא משנה כמה זמן עובר זה פשוט לא נחלש אבל פשוט כבר לא יודע מה לעשות, אני יושב בבית בדכאון מטורף כבר חודש בזמן שהיא מעלה תמונות לפייסבוק עם החבר החדש שלה וכותבת לו משפט אהבה (וכל זה חודש אחרי שנפרדנו וכמה ימים פחות של הקשר שלהם!) והיא מאושרת! כאילו אני לעולם לא הייתי שמה, היא פשוט שמה עלי זין והופכת להיות מהבן אדם היחיד שדואג לי לבן אדם שאני פשוט לא מעניין אותה! ולמרות כל זאת אני מתפלל בלב שתהיה לי האפשרות לסלוח לה על הכל ולהחזיר אותה להיות שלי למרות שאני מבין שאחרי מה שהיא עשתה לי לא יכול להיות בינינו מה שהיה פעם. אני פשוט לא יודע מה לעשות וכנראה שהכתיבה שלי קצת מבולגנת ואפילו יצאה די ילדותית אבל לא מצאתי את המילים לתאר איך אני מרגיש. ואני פשוט מסרב להאמין ולא מאמין שהיא בעצם בן אדם שטחי וקר ולא בן אדם חם אוהב ודואג כמו שהכרתי אותה.

תשמע.. בנקודה זו אני חייב לחדד את מה שאמרתי לך אז... הקשר הזה בנקודה זו הינו אבוד לגמרי. אין מה להציל. טיטאניק קרועה לשתיים וטובעת, הבניין בוער כולו, פאריז בסוף של סרט אסונות - אבוד לגמרי.

הכעס שאתה חש, ההאשמות כלפיה - זהו חלק די נפוץ במנגנון ההתנתקות של המוח. לאחר שברור שלקיחת אחריות לא תציל את הספינה הטובעת, אנחנו מנסים למצוא תירוצים להתנתק רגשית מהכאב הכרוך בפרידה... וחלק מזה זה גם להטיל את האחריות והאשמה על בן-הזוג לשעבר. ההגיון המערכתי שבפעולה לא מודעת זו הוא שלכעוס עליה יקל עליך להתנתק, ימתן וימסך את הכאב, יאיץ את תהליך ההבראה.

אני מצטער לומר לך שאתה לא רק שלא עוזר לעצמך או לה, אלא שאתה מחמיר את המצב. אל תחפש איך היו דברים ומה אפשר לעשות כי אתה אוחז מעקה של ספינה טובעת והדבר היחידי שזה יעשה זה לגרום עוד כאב. אם אתה חושב שהיא עשתה משהו בלתי נסלח, סליחה אבל זו בעיה שלך.

זו לא בגידה אם יום-יומיים אחרי סוף הקשר היא כבר שכבה עם מישהו אחר. זו לא הייתה בגידה אם חמש דקות אחרי סוף הקשר היא הייתה שוכבת אם מישהו. הקשר נ-ג-מ-ר. אתה מאשים אותה שהיא זונה? היא לא הרעה פה. אתה מנסה לאלץ אותה להישאר רווקה כדי לשמור את האופציה או כדי שהיא תרגיש אותו הדבר שאתה מרגיש... לא יודע מה המניע אבל סליחה - אתה מזיק לעצמך וגרוע מכך אתה מזיק לה. אתה הופך במהירות לאקס מפלצתי שיושב וזועם על כך שהיא לא מוכנה להישכב על הצד ולמות בגלל שהקשר שלכם נגמר.

תעשה לעצמך ולה טובה - רד ממנה. נתק את הקשר. תפסיק להחזיק במעקה של הספינה הטובעת הזו, זה רק ימשוך אותך למטה. תמחק אותה מהפייסבוק והטלפון ותעבור הלאה. האופציה האחרת תוביל אותך במהירות לכיוון של אלימות ו\או הרס עצמי.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

הסכמתי ולקחתי לצומת ליבי.

מאחל לך בהצלחה בקשרים הבאים...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

מאוד קשה לקרוא בלוק כזה של טקסט
נסה לחלק לפסקאות

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Alkash http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=557355 האמת שכתבתי את האשכול הזה מדיכאון כבד אז די האשמתי את עצמי והאשמתי את עצמי... ושלא תחשבו שאני כותב את זה עכשיו בגלל איזה שלב של מלהאשים את עצמי ללהאשים אותה. אבל האמת היא שהיה לנו הרבה מאוד רגעים מצוינים ביחד ורוב הריבים שלנו היו בגלל שאני הייתי עובד שעות מטורפות מסביב לשעון בסביבה לוחצת ולפעמים משמרות של 24 שעות (לה לא היה שום כסף משלה) והיא הייתה יושב בבית ואחרי שהתגייסה הייתה מתקשרת אלי בעבודה והיינו רבים על זה שאני לא נותן לה מספיק צומת לב ולא מקשיב לבעיות שלה בבסיס וכו' וזה יצר בינינו ריבים כי לא הייתי לוקח אותה למקומום וגם בחצאי ימי חופש שהיו לי הייתי בעיקר ישן ופחות איתה. לא הכל שחור כמו שאמרתי היה בינינו הרבה ריבים גם בגלל שהייתי אפשר לקרוא לזה בדיכאון כי הייתי צריך להתמודד עם סביבה קשה ועבודה הורגת. בנוסף הייתי מתחיל מאוד להתעצבן ולכעוס שהיא הייתה מתקשרת אלי ולמשל ואומרת לי שמישהו בבסיס שלה "התריד אותה מינית" ושהייתי מקבל את השוק ועוד שנייה יוצא לבסיס שלה למצוא את המישהו הזה היא הייתה נזכרת להגיד לי שבשבילה התרדה מינית זה בחורה למה את פה ולא במטבח...(כן אני יודע זה נשמע מאוד שטותי וילדותי אבל תאמינו לי שהקשר שלנו היה רחוק מלהיות קשר ילדותי). סיבה נוספת ועיקרית שהיינו רבים הרבה זה בגלל שהרגשתי שאני לא בן אדם עצמאי שצריך לדאוג לעצמו אלה גם צריך לדאוג לה. היא הייתה נקרא לזה בוכה לי כל הזמן על דברים כמו ריבים עם אימא ועל זה שאין לה כסף ולמרות שהייתי נותן לה מה שיכולתי היא הייתה מגיע למצב שהיא הייתה בוכה על זה שנתלש לה הזמזם של הריצ'ראץ' ועכשיו זה לא יפה וצריך לקנות מעיל חדש אבל אין לה כסף והיא ענייה ומסכנה כי המשפחה לא נותנת לה מספיק כסף והמשכורת הצבאית לא מספיקה והייתי מרגיע אותה עוזר לה במה שיכלתי (הייתי מרוויח כסף אבל גם הייתי מוציא הרבה כסף על דברים הכרחים כמו לימודים). מסתבר שמספר ימים אחרי שנפרדנו פחות משבוע אפילו היא לא סתם שמה עין על מישהו, היא הייתה כבר בקשר רציני איתו ופשוט לא אמרה לי. אני כבר כמה שבועות לא מתפקד כי זה לא נקלט לי, איך הבן אדם הכי קרוב אלי אפשר לקרוא לה המשפחה היחידה שלי הבן אדם היחיד שהייתי מספר לו הכל וסומך עליו בכמה ימים בודדים יצאה איתי מקשר וכבר עברה לבן אדם אחר, זה פשוט לא נתפס לי במוח איך הבן אדם הכי יקר לי לא אחרי חודש אפילו, אחרי כמה ימים בודדים כבר שכובת עם בן אדם אחר ומתיחסת עליו כאילו זה אני! באחד הימים היא התקשרה אלי לשאול מה שלומי ובעקבות יום הולדת איחלה לי כל טוב הצלחה והמשך החיים וכו'... ואמרתי לה שאני יתקשר אליה יותר מאוחר כי הייתי בידיוק אמור לזוז חזרתי אליה והיא דיברה אלי ביבשות כזאת, כאילו מה אתה מתקשר אלי בכלל, אז שאלתי אותה את עכשיו איתו? היא אמרה לי כן, קיבלתי עצבים כבר לא יכלתי יותר אמרתי לה שאני מצטער ששרפתי 3 שנים מהחיים שלי על זונה כמוה שכבר יושבת על מישהו אחר. שירקה על כל הזמן שלנו ביחד וכמה שהיא כפויית טובה על כל הדברים הטובים שעשיתי לה ושהיא זוכרת רק את הדברים הרעים. ואז היא אמרה לי משהו שהרג אותי, "לא ציפיתי ממך שתקרא לי זונה, עכשיו זה רק מצדיק עוד יותר את הפרדה שלנו". ניסיתי להסביר לעצמי בהיגיון תראה היא לא מי שחשבת שהיא, היא ראתה אופציה יותר טובה (בן אדם מאוד עמיד כלכלית, למרות שכמה כסף היא כבר צריכה בתור חיילת שגרה אצל ההורים שלא חסר להם...) זרקה אותך, היא כזה בן אדם, אחרי זה עברתי לשכנועים עצמיים שהיא בגדה בי מה שהופך אותה לזונה ואני צריך לשמוח שבן אדם כזה יצא לי מהחיים (וכן לשכב עם בן אדם אחר בקושי יומיים אחרי שלוש שנים קשר בשבילי זה בגידה). אבל לא משנה מה אני עושה אני פשוט לא יכול, החברים מחזיקים אותי מוציאים אותי אני כל היום מתעסק במשהו, אבל אני פשוט לא יכול אני אוהב אותה ואני הייתי בטוח עד היום שאם היו מבקשים ממני למות כדי שהיא תחייה הייתי עושה את זה, אני לא אומר את זה בתור סתם ילד שמתרגש מבחורה, היא פשוט הייתה המשפחה היחידה שלי הרגשתי כאילו היא מבינה אותי ומקשיבה לי ודואגת לי ולא משנה כמה אני בטוח שמה שהיא עשתה זה לא נסלח וזה רע ברמות לא יאומנות אני מוכן לתת הכל כדי להחזיר אותה אלי וזה לא משנה כמה זמן עובר זה פשוט לא נחלש אבל פשוט כבר לא יודע מה לעשות, אני יושב בבית בדכאון מטורף כבר חודש בזמן שהיא מעלה תמונות לפייסבוק עם החבר החדש שלה וכותבת לו משפט אהבה (וכל זה חודש אחרי שנפרדנו וכמה ימים פחות של הקשר שלהם!) והיא מאושרת! כאילו אני לעולם לא הייתי שמה, היא פשוט שמה עלי זין והופכת להיות מהבן אדם היחיד שדואג לי לבן אדם שאני פשוט לא מעניין אותה! ולמרות כל זאת אני מתפלל בלב שתהיה לי האפשרות לסלוח לה על הכל ולהחזיר אותה להיות שלי למרות שאני מבין שאחרי מה שהיא עשתה לי לא יכול להיות בינינו מה שהיה פעם. אני פשוט לא יודע מה לעשות וכנראה שהכתיבה שלי קצת מבולגנת ואפילו יצאה די ילדותית אבל לא מצאתי את המילים לתאר איך אני מרגיש. ואני פשוט מסרב להאמין ולא מאמין שהיא בעצם בן אדם שטחי וקר ולא בן אדם חם אוהב ודואג כמו שהכרתי אותה.

קראתי מה שאתה כותב ופשוט באמת הרגשתי שאני קורא את מה שהיה עם הקשר שלי עם האקסית. בדיוק אותו מצב שהבחורה רצה ושוכבת עם אחר. אני יודע, זה כאבים מטורפים. אבל חייב לעבור את זה. הגבתי לך גם בפוסט הקודם. גם אני כשנפרדתי מהאקסית האשמתי אותה שהיא שכבה מהר מדי, וגם לי היה ועדיין יש ממש קצת את התקווה שאולי אחזור אליה. אבל עם הזמן מבינים שזה אבוד.
למרות שזו לא בגידה, קשה מאוד לסלוח על דבר כזה. מה לעשות, אנחנו אנשים עם רגש.

אני אישית אם הייתי משאיר את האקסית בפייסבוק הייתי נהרג. תמחוק אותה משם, ומהר!
תתחיל חיים חדשים, לאט ובקצב שלך.

ותמיד תזכור- זה הטבע- לבחורות הרבה יותר קל למצוא בן זוג, כי בטבע הן המחוזרות. לגבר בד"כ יקח יותר זמן, אבל תמיד אפשר להשתפר. לנו הגברים יש יותר זמן משמעותית כי הרבה בחורות מאבדות מהיופי שלהן יותר מהר כשהשנים עוברות.

ושוב, מדהים כמה הסיפור שלך דומה לשלי, זמן יעשה את שלו!