יום הסיירות כידוע מתקיים בוינגיט ונערך פעמיים בשנה- ינואר ואוקטובר.

ימי הסיירות המתקיימים בינואר הם באופן הקלאסי שבו באים בבוקר ומסימים את כל הפעילות עד הצהרים ואילו בימי הסיירות באוקטובר, בשל החום השורר במשך היום, המיון מתחיל מיום אחד אחר הצהרים עד הבוקר שלמחרת כאשר את מירב הפעילות עושים לפנות בוקר.



אספר על יום הסיירות בו השתתפתי שהתקיים ב10-11 באוקטובר 2011.

קיבלתי זימון לשעה 15:00 בצהרים בוינגיט, הקדמתי בכרבע שעה אך כשהגעתי ראיתי שכניראה כולם כמעט הקדימו ומספר החולצה שלי יכול להעיד על כך.

רואים המון חבר'ה מכל הארץ, חלקם מוכרים ממיונים קודמים או מסגרות אחרות, יש כאלה שניראים ביריונים ויש כאלה שהם קטנים אך יודעים להפציץ כשצריך. רוב החבר'ה שמגיעים ליום הסיירות באוקטובר הם חבר'ה שהיו קטנים בשכבה שלהם ולכן הם מתגייסים מאוחר או חבר'ה שדחו את יום הסיירות שלהם מינואר לאוקטובר מסיבותיהם שלהם.

לאט לאט מתקרבים למאהל עם מספר מכולות לידו ו5 טורים ארוכים בהם עומדים כל המלש"בים על מנת להיקלט במכולה המכונה "מכולת קליטה", במכולה מראים זימון ות.ז. ומקבלים מספר שילווה אתכם במהלך כל הגיבוש, קבלת המספר תלויה במספר הקליטה שבו היית, ז"א- מי שמגיע ראשון להיקלט מקבל את הסיפרה 1 והאחרון מקבל את המספר הגדול ביותר.

לאחר שמקבלים מספר הולכים להיבדק במאהל שבו יושבים חובשים ובודקים בדיקות דופק, חום, סיטורציה ושואלים שאלות כלליות על מצבך הבריאותי ולאחר מכן חותם על החולצה עם המספר חותמת המאשרת שנבדקת במרפאה.

אחר כך מתייבשים בחוץ במשך כשעתיים עד השעה 5, שעתיים שבהם חלק מהחבר'ה מסונג'רים למלא ג'ריקנים ולסדר את הציוד לשעת חלוקת הצוותים. בשעה 5 מתחילים להעביר חימום, ישנו מדריך מקצועי שהעביר חימום לקבוצות של כ50-60 חבר'ה לפי מספרים, החימום שהוא העביר לקבוצות הראשונות היה ארוך וטוב ונמשך כרבע שעה ולאחריו הקבוצה יצאה לריצת 2000 המפורסמת, שהגיע התור של הקבוצה שלי, העביר המדריך חימום חאפר יחסית של 3 ריצות ספוט לקבוצה של 140 חבר'ה בגלל שהחל להחשיך. לאחר החימום הלכנו כולם לקו ההזנקה לריצת ה2000, הריצה היתה בהיקף של שדה שנמצא בצמוד למתחם האוהלים והתקיימה על שביל אפר, אני תיכננתי לרוץ בקצב אחיד ולהרים רק בסוף הריצה ולא לתת ספרינט בהתחלה כמו שנותנים חלק מהחבר'ה (ומתעייפים אחרי 2 דקות) וכך לבצע ריצה חכמה ומתוכננת, התיכנון עלה לי בכך שנתקעתי באפר של כל מי שדפק ספרינט בהתחלה, דבר שעד היום למחרת כשחזרתי הביתה גרם לי להרגשה לא נעימה בנשימה ולשיעולים. בסוף הריצה נכנסים כולם למשפך חוטים שבתחילתו כל אחד מקבל מספר שמייצג את המיקום שלו וכך אחד אחרי השני הולכים כולם להירשם את המיקום שלהם ומספרם אשר רשום על החולצה.

קצת לאחר הריצה החלו ההכנות לארוחת ערב, ארוחה סבבה למי שלא מתלונן על אוכל, קצת פתיתים עם פרוסות לחם, גבינה, קוטג', ממרח וריבת משמשים. על אף שהריצה הסתיימה ב6 בערב בערך, התעכבנו שוב ולבסוף הלכנו לישון רק בסביבות 7 וחצי בערב לאחר שכולם קיבלו שק שינה וחיפשו מקום באוהל, מי שלא מצא מקום (בערך חצי ממי שהיה) ישן בחוץ בסופו של דבר (זה לא משנה איפה לישון כי האוהל פתוח גם ככה). שלא כמו בגיבושים בהם מנסים להשאיר אותך בחוסר ודאות בנוגע ללו"ז, פה הם היו מאוד ברורים ואפילו אמרו לנו שההשקמה היא בשעה 4. כולם הולכים לישון (לנסות) בפועל רק בודדים בעלי מזל מצליחים להירדם וכל השאר מחפשים תנוחה בה יצליחו להירדם (לא קל ללכת לישון ב7 וחצי בערב), אני לא הצלחתי להירדם במשך כל הלילה מלבד 20 דקות בהם נימנמתי קלות.

בסביבות השעה 3 וחצי בלילה היו כבר חבר'ה שהתעוררו והחלו לעשות הכנות, אני לא חשבתי שיש יותר מידי מה להתכונן אז החלטתי להתחיל להתארגן רק ב4 לפנות בוקר כאשר בא המפקד לעשות השקמה וגילה שכולם כבר ערים, קיבלנו 10 דקות להתארגן- המון זמן, ולאחריו אכלנו ארוחה קלה של פרוסות עם ריבות וממרח קצת, מומלץ ואפילו המדריכים המליצו לא לאכול הרבה כדי לא להקיא.

לאחר הארוחה חילקו אותנו לקבוצות (לפי מה שאומרים ריצת ה2000 משמשת לאינדקציה בבחירת הקבוצות) ונעמדנו כל הקבוצה מול הציוד ואז הגיעו המפקדים בלילה, מתח באוויר וכולם יודעים לקראת מה הם צפויים.

התחלנו לצעוד בסביבות 5 לפנות בוקר לקראת הדיונות, מרגישים את הלחץ באוויר וכולם מתוחים לקראת מה שידוע להם כחלק הקשה והמשמעותי ביום סיירות. הגענו כל הצוות לדיונות ועלינו אל פסגת הדיונה, ישנם צוותים בהם המפקדים עושים את הריצה קודם עליה בדיונה ולאחר מכן ירידה, בצוות שלי הסדר היה הפוך ז"א ירידה ולאחר מכן עלייה.
מגיעים לנקודה שבה מונחים הכיסאות של המפקדים ומציבים אלונקה או את חפירה במרחק של כ-30 מטרים במורד הדיונה ואז מתחילים בפעילות. בהתחלה המפקדים אמרו שאין הם רושמים מיקום ועשו מעיין עמידה קבוצתית בזמנים, אינני יודע אם הם עשו את זה כדי להתיש או כדי לראות מי חזק בהתחלה והאם הוא שומר על מיקומו כאשר כן יהיו סידרי הגעה, לאחר כמה ספרינטים שכולם מותשים ועייפים, המפקד מצהיר:"מסתדרים לפי סידרי הגעה, לא מעניינים אותי אלה שמגיעים בסוף אני מתעניין רק בראשונים". כולם יודעים שעכשיו מתחילה התחרות האמיתית, וככה במשך 20 דקות ספרינטים הלוך ושוב כאשר בין ספרינט לספרינט יש כ20 שניות הפסקה בהן המפקדים רושמים את סידרי ההגעה והמפקד המבוגר והאחראי ביותר דואג לומר לנו לקחת הרבה אוויר, במהלך הספרינטים המפקדים שאלו מספר פעמים מי חושב שהוא יכול לשפר את מיקומו בספרינט הבא. בקבוצה שלי לא היה מי שבלט במיוחד, ולא היה סדר מסוים שכולם הגיעו בו, יכלת להגיע ספרינט אחד ראשון וספרינט אחר כך 5 וככה היה לכולם. בספרינטים האחרונים המפקדים אמרו שהם רושמים שישיה ראשונה, לאחר מכן ספרינט בו רושמים רק חמישיה ראשונה, אח"כ רביעיה ראשונה ואח"כ שלישיה ראשונה, כדאי לנסות להרשם בספרינטים האלה כולם, זה מוכיח שאתם פייטרים.
לאחר הספרינטים כולם עומדים מותשים וניתן לנו 10 דקות הפסקת שתייה מהג'ירקנים, ולמלא עד סוף הזמן מספר שקים בחול ולהניח אותם על אלונקה. בקבוצה שלי היו מי שמזגו מים לכולם וחילקו לכולם והיו מי שמילאו את החול.
בסוף הזמן כולנו עומדים ליד הציוד הבא: אלונקה עם מספר שקיי חול ו2 ג'ריקנים. ומתחילים אלונקה סוציומטרית- ספרינטים לפי אותו נוהל שהיה מקודם עד אותו מקום בו רצנו מקודם רק ש4 ראשונים סוחבים סיבוב נוסף אלונקה ו2 אחר כך סוחבים כל אחד ג'ריקן סיבוב נוסף, כל השאר (ז"א מקומות 7 ומעלה) עושים סיבוב נוסף בריצה קלה בלי כלום, המפקד הדגיש שמי שלא יכול לרוץ עם הציוד שלא יקח אותו. מתחילים בפעילות וגם פה כמו בספרינטים הקודמים לא היו מי שבלטו במיוחד, לפעמים יוצא שסוחבים אלונקה, לפעמים ג'ריקן ולפעמים כלום, וזה לא קל כמו שזה נשמע, האלונקה\ג'ריקן כבדים נורא וקשה לסחוב אותה בעליה בדיונה. לאחר החלק הזה שערך 20 דקות גם הוא קיבלנו עוד 10 דקות הפסקת שתייה שבסיומה כל אחד מוכן עם את חפירה.
במהלך הפסקת השתייה יוצא להכיר קצת יותר את החבר'ה וליראות מי עוזר בלמזוג שתייה או למלא שקים ומי לא עושה כלום. תם הזמן כולם עומדים בשורה עם את חפירה מחכים להוראות.
בכל קבוצה יש הוראות שונות זה תלוי ברצון המדריכים, אך באופן כללי ההוראות יהיו בסגנון של "לחפור בור שאורכו מטר רוחבו מטר ועומקו מטר/ בור עם מידות מסוימות שעומקו לא מוגבל/ לכיוון מסוים באורך לא מוגבל" וכו'. מידות האורך יכולות להתבטא במטרים או באורכים של את חפירה. החפירה עצמה פיזית אינה קשה והיא נמשכת כחצי שעה, תחפרו הכי מהר וטוב ואל תנוחו ותתכננו שהבור יהיה לפי המידות בהן התבקשתם לחפור ותקפידו על זה. לאחר 30 דקות המפקדים עצרו אותנו והחלו לעבור ליד כל בור, ביקשו מכל אחד למדוד את מידותיו של הבור שהוא חפר ואת חלק מהאנשים הם התקילו בשאלות על הבור כמו:"מה נפח הבור?" וכו'... לאחר שהמפקדים דיברו עם כולם ניתנו לנו עוד 10 דקות מנוחה שבסופם כולם עומדים שברשותם שק מלא בחול וקשור היטב.
סוף הזמן כולנו עומדים מוכנים לפעילות האחרונה שלנו ביום סיירות-מירוץ שקים. במירוץ שקים המפקדים מציבים אלונקה או את חפירה במרחק קצת ארוך יותר מהמרחק בספרינטים (היו צוותים שהמרחק היה מתחתית הדיונה עד סופה אך ברוב הצוותים המרחק היה על קטע מהדיונה) וכל אחד צריך לעשות כמה שיותר סיבובים של הלוך-חוזר לאותה אלונקה\את וחזרה למפקדים כאשר כל אחד סוחב על גבו שק חול, המפקדים הדגישו בפנינו שאין לרוץ במהלך המשימה ושכל אחד שעובר בתום סיבוב ליד המפקדים חייב לצעוק את מספרו ואת מספר הסיבובים שהוא עשה עד כה, המשימה עצמה לא קשה פיזית ברמה של הספרינטים אך יש בה קושי כיוון שהשק דיי כבד והעליה של הדיונה חדה. במשימה הזאת אפשר לעשות מספר גבוה של סיבובים ביחס לשאר הצוות אם עובדים בצורה נכונה-בעלייה מן הסתם עולים מהר אבל לא להיגמר עליה וכאשר יורדים יש ללכת בהליכה הכי מטורפת ומהירה שאתם יכולים-הליכה על גבול ריצה קלה, יהיו כאלה בצוות שיפתחו פער עצום של מספר סיבובים וידבקו בקצב טוב בעיקר בירידות והם אלה שיעשו יותר סיבובים ויהיו מי שילכו תמיד בקצב אחיד ויעשו פחות סיבובים. בניגוד לספרינטים בהם אתם גמורים ולא מצליחים לחשוב במשימה הזאתי תצליחו לחשוב ותדעו שזה הישורת האחרונה שלכם ביום הסיירות. בתום המשימה לאחר 25 דקות המפקדים עצרו אותנו ושאלו אחד אחד על מספר הסיבובים שהוא עשה, בגלל זה חשוב לספור כמה סיבובים אתם עושים, במידה ותיתפסו על אי-אמינות כי אמרתם שעשיתם יותר ממה שספרתם-אתם גמורים, במידה ואתם לא בטוחים אם זה סיבוב יותר או סיבוב פחות, תלכו על הסיבוב פחות, עדיף לא להרשם כראשון ולהיות אמין מלהיות ראשון ולהידפק על אמינות. לאחר שכולם אומרים את מספר הסיבובים אותו עברו, שוב יש הפסקת שתייה 10 דקות שבסיומה כל המתגבשים מתיישבים ממול לכיסאות המפקדים לשיחה.
בתחילת השיחה המפקדים יגידו שנגמר היום סיירות ושכל מי שפה סיים וכל הכבוד וכו' ולאחר מכן המפקדים שואלים כל אחד מהקבוצה שאלות על עצמו וישנן מספר שאלות מנחות שהם שאלו את כולם כמו:"איך התאמנת ליום סיירות?" "האם אתה חבר בתנועת נוער?" "מה סימנת בעדיפויות שלך, שייטת או מטכ"ל?" ועוד שאלות כלליות על תחביבים, דברו בביטחון ובעיינין, לא לגמגם ולא ללחוש, ככה רואים מי איש רציני ומי לא...
לאחר השיחה חוזרים כולם למאהלים שם יושבים בקבוצות ומקבלים שאלון סוציומטרי קצר למלא על חבריכם לקבוצה ולדרג אותם מזה שהיה הכי טוב לזה שהיה הכי פחות טוב לטעמכם. לאחר השאלון מקבלים ארוחת בוקר. במאהל אחרי הפעילות כולם כבר משוחררים, צוחקים ומתוחים לקראת התשובות, ולאחר כשעתיים של המתנה הגיע הרגע הגדול לו חיכו כולם- התשובות.
התרכזנו כל המתגבשים ביום סיירות למקום אחד ומתחילים להקריא לפי הגיבושים, קודם מקריאים את אלו שקיבלו גיבוש מטכ"ל, לאחר מכן את אלו שקיבלו גיבוש שייטת ולאחר מכן אלו שקיבלו גיבוש חובלים ואלו שלא קיבלו כלום הולכים הביתה, כל מי שקיבל גיבוש הולך לשיחה עם נציג מטעם הגיבוש אליו הוא הולך שמעדכן ומספר על הפרוצדורות שיש לעבור לפני הגיבוש ועל הגיבוש עצמו.
לאחר השיחה כולם הולכים הביתה ומבינים שעשו רק את הצעד הראשון בתהליך הקבלה לסיירות.


מספרים:
התחילו את היום סיירות:300
קיבלו גיבוש מטכ"ל: 50
קיבלו גיבוש שייטת:25-30

טיפים:
*לישון טוב לפני ולעשות ארוחת פחמימות אך לא בסמוך מאוד לשינה!
*למי שלא מתאמן באופן קבוע כספורטאי לא מומלץ לעשות אימון יומיים לפני יום הסיירות אלא התאוששות ומנוחה מוחלטת.
*לשתות הרבה יום לפני יום הסיירות ובמהלך היום סיירות עצמו.
*בארוחה שלפני הספרינטים לא מומלץ לאכול הרבה ואפילו לא מומלץ לאכול בכלל, אם כבר אז לאכול ממש מעט ולמרוח על הפרוסה ריבה עדיף מגבינה.
*תעזרו בסחיבת הציוד של הצוות לדיונות.
*בהפסקות שתייה במהלך הספרינטים אל תחשבו רק על עצמכם ותיקחו מים ותלכו לשתות בצד, תיהיו עם הקבוצה, תמזגו מים למי שמכין את הציוד למשימה הבאה או שתעשו את זה אתם.
*לא לוותר בספרינטים, תמיד שיהיה לכם בראש שה20 דקות הראשונות הן הכי קשות ואחר כך זורמים עם הכל.
*תיצמדו להוראות, אם נותנים מידות לבור אז תעשו לפי המידות, אם אומרים שאסור לרוץ במשימת השקים-עשו זאת.
*בריצת 2000 אל תיתקעו מאחור בהתחלה, מי שנשאר מאחור נושם את העפר שעולה מהקרקע אחרי שכולם עוברים וזה דבר שמקשה לנשום.
*במהלך כל הפעילות בדיונות ישאלו מי רוצה ללכת לשתות בזמן הספרינטים\חפירת הבור\מירוץ השקים, אל תלכו לשתות במהלך משימות! זה מראה על חוסר רצינות, אף אחד לא מת מלא לשתות 20 דקות.
**תהנו ותמיד תיזכרו שעשו את זה לפניכם ויעשו את זה הרבה אחריכם.
והכי הכי חשוב -***תיהיו אתם- מי שמתאים- מתאים, מי שלא- לא, אל תיהיו צבועים, אם לא יגלו את זה ביום סיירות אז יגלו את זה בגיבוש***


למי שיש שאלות- אשמח לענות.
בהצלחה לכולם!

תודה על המאמר, מה הייתה ההכנה שלך לפני היום סיירות?

באופן כללי אני ספורטאי ועוסק בספורט באופן קבוע כך שכושר היה לי. מה שכן, עבדתי מט יותר על ספרינטים בעליות וכוח מתפרץ...
למי שלא עוסק בספורט באופן קבוע ומקצועי מומלץ להתחיל את ההכנה מוקדם ככל האפשר אך לא להתחיל אותה בספרינטים אלא בריצות למרחקים בינונים כמו 2-4 ק"מ ובהדרגה. חשוב מאוד לשלב את האימונים עם תרגילי כוח לרגליים כדי לחזק את השרירים וכך למנוע פציעות.

כל הכבוד על המאמר !! מפרט ועוזר מאוד .

מקווה שקיבלת את מה שרצית..