בסוף השבוע, באחד ממסעותיי, מצאתי כדור 9 מ"מ פרבלום מסקרן. זהו כדור שהפיקה והתרמיל שלו נקדחו כדי להפוך אותו לתחמושת לימודית או למזכרת. אין לי מושג למה ואיך הוא הגיע לאן שהגיע. כשמצאתי אותו הוא היה מפוחם לגמרי, זכר לדליקת קוצים שעברה על המקום שבו נח, והניקוי שלו היה לא פשוט. אך אחרי הניקוי נחשפה ההטבעה הבאה: A E 8






חיפושים במדריכי headstamps שונים מעלים אפשרות מרתקת: שזוהי הטבעה של תעשיית התחמושת המחתרתית. ראשי התיבות אמורים, לפי אותם מדריכים, לייצג את הביטוי "ארץ איילון", במהופך. אני לא בטוח אם לקנות את התיאוריה הזאת. מה גם ששום מקום לא מצאתי צילום של הטבעה דומה. עם זאת, איכות ההטבעה על כרכוב התרמיל באמת לא משהו (שימו לב לצורה הלא מושלמת והחובבנית של האות E והספרה 8). מישהו יכול להפריך או לאושש את הקביעה הזו?

האותיות הן בדיוק כפי שציינת, מסמלות את ראשי התיבות איילון וארץ ישראל כשידועות שתי סדרות של תחמושת שכזו האחת מצויינת בספרה 7 עבור שנת הייצור שהיא 1947 ואילו השנייה בספרה 8 עבור שנת.........

איך?..איך שנים שאני מחפש ואתה זה שמוצא?!!!!....... רררררררר...............

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

תודה על אשרור הזיהוי!
אין לי מושג מאיפה באים הפוקסים האלה. הכדור נראה כמו גוש פחם קטן, ובכלל לא חשבתי ששווה לאסוף אותו.

הנה הכדור בשלב הקפיריניה שלו: גוש שחור שמבעבע בתוך ה"קוקטייל הסודי":



בעקבות תשובתך גיגלתי עוד קצת ומצאתי שבמפעל איילון יוצרו יותר מ-2 מיליון כדורים. לא מעט. וזה מחזיר אותי לתהייה שלוותה אותנו כמעט בכל האתרים שבהם ביקרנו ואולי שווה להעלות אותה כאן בפומבי: איך יכול להיות שבצילומים מ-1947-1948 יש דומיננטיות מורגשת לנשקי 9 מ"מ - כל חיקויי ותואמי הסטן למיניהם, למשל - בעוד שבכל אתרים הקרבות הממצאים מעידים על דומיננטיות של נשקי 0.303 אינץ' ו-7.92 מ"מ? לאן נעלמו 2 מיליון כדורים?

כניראה שאותם 2 מיליון כדורי 9 מ"מ נבלעו בין יותר מ-50 מיליון כדורי 7.92 שנרכשו מצ'כיה לבדה.
אאל"ט תעש ייצרה גם כדורי 0.303" , אם כי אינני זוכר האם זה קרה לפני המלחמה או אחריה.

ייתכן גם, כי כיוון שהיה מדובר בייצור מחתרתי, איכות הנחושת ששימשה לייצור תרמילי 9 מ"מ היתה נחותה והם פשוט הלכו והתפוררו עם השנים.
לגבי שכיחות נשק 9 מ"מ - אני צריך לבדוק אצלי בספרים על כמה כאלו מדווח מכלל הדיווח על הנשק בארץ עם פרוץ המלחמה. לדעתי, למרות הנוכחות שלהם בתמונות, הסטנים היו עדיין במיעוט בהשוואה לנשקים הארוכים.


(ואם כבר אנצל"ש: מילה אחת לי אליך "לוביא". והמבין יבין, ואידך זיל גמור )

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

הנה תיאוריה אחרת שצצה לי בעקבות דבריך ודברי קרן אור: האם ייתכן שבכל פעם שרצו לצלם את לוחמי הפלמ"ח הגיבורים, בעצם צילמו את מי שהיו זמינים יותר קרי הג'ובניקים המוחלטים או תומכי הלחימה? ולכן יש ריבוי של צילומים שבהם החבר'ה אוחזים בסטן וזו התמונה האופיינית שנחרתה בזיכרון הקולקטיבי. זאת בעוד שעל בסיס אתרי הקרבות אפשר לומר באופן גורף שרוב התחמושת היא 0.303" (רובי לי-אנפילד + מקלע ברן), כשקצת מאחור משתרך ה-7.92 (רובי מאוזר + מקלע מגל"ד + מק"ב בזה).

לשם ההגינות וכדי לא להעליב איזה בן דור תש"ח, אציין שבאתר גבעת כ"ח מצאתי מעט תחמושת 9מ"מ איטלקית משנות ה-40 וגם פס טעינה של אקדח מאוזר C96 שמתאים לכדורים אלה.

לגבי הרמז שלך.. מיודענו מהתגובה הראשונה אומר שהוא מכיר את האיזור, והדברים הרבים שנמצאים בו מקורם בפיצוץ מחסנים שאירע לפני 20-25 שנה ופגע בעיקר בתחמושת שלל שאוחסנה שם (אני אפילו זוכר ששמעתי על כך בשירותי הסדיר - הטענה היתה שלכן "אין יותר תחמושת RPG בצבא" ויורים רק תת קליברים. בזמנו חשבתי שזו הנפצה). למרות זאת, אני מוכן להמר וללכת לשם. אך מכיוון שמדובר בנסיעה רחוקה עבור תושבי המרכז המפונקים - הידועים גם בכינויים המלא "אתם שם במדינת תל אביב, כולכם אש'ף" - בוא ננצל את ההזדמנות ונדביק לזה גם את משמר הירדן הישנה.

אתם שם במדינת תל אביב, כולכם אש'ף

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ציטוט:

במקור נכתב על ידי oxcart לגבי הרמז שלך.. מיודענו מהתגובה הראשונה אומר שהוא מכיר את האיזור, והדברים הרבים שנמצאים בו מקורם בפיצוץ מחסנים שאירע לפני 20-25 שנה ופגע בעיקר בתחמושת שלל שאוחסנה שם

עם כל הערכתי הרבה אליו ההוא מהתגובה הראשונה, לדעתי הוא טועה. אכן היה פיצוץ במרכז תחמושת שאחסן תחמושת שלל, אך הוא נמצא מספר קילומטרים צפונה משם. לוביא יושבת ממש על צומת גולני

ציטוט:

במקור נכתב על ידי oxcart בוא ננצל את ההזדמנות ונדביק לזה גם את משמר הירדן הישנה.

על מי אתה חושב שאתה מאיים? [אייקון של אורז תיק, כובע, מים, רגל אחת בדלת]
קח בחשבון 40 דקות נסיעה בין האתרים. אם מגיעים כבר למשמר הירדן, חייבים להכנס גם לדרדרה.
לגבי משמר הירדן - אם אני זוכר נכון נעשו שם עבודות עפר מסיביות, והסיכוי למצוא משהו הוא נמוך, אבל כאמור, אין לי בעיה עם זה

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

אין שום בעיה - רק לתאם תאריך.

אבל הנה עוד תהייה: למה בכלל להטביע סימן זיהוי על תחמושת ממפעל מחתרתי?!

שופוני?
עכשיו כשהעלית את זה, אכן מסקרן מאוד

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

מפעל מחתרתי הוא עדיין מפעל. נאמר, מה הוא אמור לעשות אם פתאום מתגלות תקלות בתרמילים שייצר לפני חודשיים, וטרם הורכבו לכדורים?

הפיזור מאותו פיצוץ היה עצום וכיסה כמה וכמה ק"מ

נכון. אבל בגלל הטופוגרפיה, משפך הכיסוי של הנפלים פנה בדיוק לכיוון ההפוך

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

כנראה שאתה צודק .
משום שלא ראיתי שום פרסום בנושא אני מניח שלא נוכל להרחיב.

- אני חושב שהחלוקה לוחמים עם ארוך/תומכ"ל עם תמ"ק מתאימה לתקופות מאוחרות יותר מ-48'. ה-"ארוך" של אז הוא כמובן לא אוטומטי בכלל, כך שלתמ"ק יש יתרון- בפרט בלילה ובטווחים קצרים. בארכיון הפלמ"ח יש תמונות עם "סטן" ותמונות עם "רובה אנגלי"- אין לי מושג מה היתה החלוקה בין היחידות ובתוכן. אולי הרבו להצטלם עם תמ"ק, שנחשב מחתרתי ועברי יותר.

- אולי הממצאים שלך מאתרי הקרבות מוטים ע"י העובדה שקל יותר לאתר עמדת הגנה של רובה/מקלע מלאתר קליעים של תמ"ק, שמפוזרים על כל השטח. מי שמסייר בשטח אש פעיל ימצא מצבורים בולטים של תרמילי 7.62 בעמדות המאג, ותרמילי ה- 5.56 המפוזרים בבודדים פחות בולטים- כך שהוא עשוי לחשוב שרוב סד"כ החי"ר בצה"ל הוא מקלענים..

מתוך המאמר "יחסי כוחות ומוכנות ללחימה: צה"ל והצבאות הערביים בתש"ח" של עמיצור אילן, מתוך הספר (אסופת מאמרים) מלחמת העצמאות תש"ח-תש"ט, דיון מחודש בעריכת אלון קדיש:


עמ' 89 "בסתיו 1947 כלל נשקה של ה"הגנה" רק 10,073 רובים, 1,900 תת מקלעים (חלקם מתוצרת מקומית), 444 מקלעים קלים, 186 מקלעים בינוניים, כ 800 מרגמות, רובן של 2 אינטש ומיעוטן של 3 אינטש, וכמיליון כדורי רובה ומקלע - כמות שתוגברה בכדורי תת-מקלע שהתע"ש כבר השכיל לייצר"


עמ' 93 "במה בדיוק תרמה צ'כוסלובקיה לעוצמת צה"ל וליכולת ההכרעה שלו?בינואר 1948 חתם אהוד אבריאל על שורה של חוזים להספקת נשק קל, מקלעים בינוניים ותחמושת בקוטר 7.92 מ"מ. הכמויות שקנה כללו תחילה 47,000 רוביא "מאוזר", 5,300 מקלעי MG34, 850 מקלעים בינוניים ZB37 וכ-80 מיליון כדורי 7.92 מ"מ [....]המשלוח הראשון, שהגיע ברשאית אפריל, תרם הרבה להצלחת מבצעי ה"הגנה" בשלב ההכרעה הראשון, אך אחר כך שוב נעצרו המשלוחים בלחץ אנגלו-אמריקני, והתחדשו רק בחודשים מאי-יולי"

כך שבהחלט ניתן לראות כי ב1947 היוו התמקי"ם קצת פחות מ20% ממצבת הנשק ועם המשך הלחימה והגעת משלוחי הנשק מצ'כוסלובקיה, הם כמעט ואינם מוזכרים

(במאמר גם ישנן מובאות על ייבוא מארה"ב, אנגליה ואירופה, אך ללא פירוט ולכן לא הבאתי אותו כאן.)

אם אני זוכר נכון, בספר ה"הגנה" ישנה טבלה אשר מרכזת את מצאי הנשק ביישוב עם פרוץ המלחמה. יש סיכוי שמישהו יסרוק ויעלה?

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

החור והעדר הפיקה מלמדים על כדור תרגול. שימש בזמני לאימון בטעינת מחסניות לתמק.

.