“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

לגזור ולשמור - נכנס הישר למועדפים שלי.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

מרגיז
ומה שעוד יותר מרגיז זה שכשמנסים לפגוע בדיקטטורה השיפוטית של בג"ץ התקושרת מדברת על "פגיעה בדמוקרטיה".

אפשר לזהות את הקול שלו בקלות

"האמת כבדה לכן נושאיה מעטים" (המכב"י)

סרט ענק! כאשר אני מתווכח עם האחרים וטוען כנגד הדורסנות של בג"ץ אני תמיד מביא דוגמה את מקרה בל"ד להראות כיצד בג"ץ מצפצף על החוק ופוסק לפי ערכי השמאל הקיצוני ולא לפי ערכי הצדק והמוסר.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

אבל למה הדוגמאות שהובאו לאקטיביזם השיפוטי של בג"ץ כאלה גרועות ולא אבסורדיות לחלוטין (מלבד האיזכור הבודד של שינוי תוואי גדר ההפרדה)? הבטחת התמודדות של מפלגה המייצגת דמוגרפיה משמעותית, והבטחת גישה לערכאות? הכרה בכך שמוצא ערבי לא יכול להוות עילה למניעה ממגורים על אדמות מדינה? לא הטלת חובה על הרשות למגן כיתות בדרום במקום שיטת המרחבים המוגנים? לא הפסילה של מינוי גינוסר למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון?

לשיטת כל מהללי הסרטון פה, אם הכנסת הייתה מעבירה חוק המחייב לבישת גרביים אדומות לכל תושבי המדינה או מונעת זכות הצבעה לאוכלוסיה הצ'רקסית- גם אז אין מקום לביקורת שיפוטית? איזה מדינה בעולם המערבי, כיום, אינה בעלת רשות שופטת המוסמכת לבקר חקיקה ראשית? הבעיה בישראל היא שביהמ"ש הכניס עצמו לתוך שיקולי מנהל ריבוני בשלל עילות עמומות- ולא ביכולת לפסול חקיקה (דבר שהוכר בארה"ב, לדוגמא, כבר ב-1803).

הפן הפולטי בכלל לא קשור כאן, בתי המשפט לא מתפקדים בצורה דמוקרטית ובכלל וזאת כי הם ממנים חברים, ממש כמו רכבת ישראל והנמלים, הגוף הזה מסריח ולא עובד טוב כי הם עובדים בשיטת חבר מביא חבר ולא הטובים שהציבור רואה כראויים נכנסים לשם.

הפן פוליטי מאוד קשור כאן, ואני מניח שאם היית מכיר את פרטי הדוגמאות שהובאו (רמז:מגמה דומה), לא היית אומר דבר כזה.

האם יש לתת סמכות לבית המשפט לבטל חקיקה בהתאם לחקיקה אחרת? זו סוגייה משפטית כבדת משקל שצריך לדון בה. יש שלוש שאלות אחרות, יותר חשובות שעומדות כאן על הפרק:

א. בהנחה שפוסקים בענייני חקיקה, מי הוא אותו גורם שרשאי לפסוק בענייני חקיקה?
ב. מהם דעותיהם של השופטים המשפיעים על ענייני חקיקה ?
ג. עד כמה יוכלו השופטים להשתמש בהשקפת עולמם כאשר הם מפרשים חקיקה?

ובכן, כאשר התשובה לשאלה א' היא : בית משפט לענייני חקיקה והתשובה לשאלה ב' היא : דעות מגוונות מכיוון שהשופטים נבחרים על ידי הפרלמנט, והתשובה לשאלה ג' היא : כמה שפחות אזי
השאלה שאתה דנת בה הופכת להיות הרבה פחות קריטית, מכיוון שהפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות היא מינימלית.

מכיוון שבאיירץ ישרואל בית המשפט שיש לו/נטל לו סמכות לפסוק בענייני חקיקה, בוחר את עצמו, מונצחות בו לאורך שנים דעות מחנה השמאל הקיצוני, בניגוד מפורש לעמדות הציבור ומכיוון שהשופטים משתמשים בהשקפותיהם הפוליטיות על מנת לפרש את החקיקה - אז כן , יש בעייה בזה שהם מורשים להתערב בחקיקה.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ראשית, זו בכלל לא הסוגייה שהתעסקתי בה. התעסקתי בדוגמאות ההזויות לחלוטי של מחברי הסרטון- שהמסר שאני קלטתי מהם, לפחות, הוא אנחנו לא "אוהבים ערבים ולא יאה לנו שניתנת להם הגנה מהרוב היהודי העצבני עליהם".
שנית, הבעיה, כיום, בפסילת חקיקה מקורה אולי בצורה שבה הוסק מח"י החדשים כוח פסילת החקיקה, ולא בקיום הכוח עצמו.
שלישית, לא טענתי שאין בעיית אחריותיות של שופטי ישראל (ולא רק בבג"ץ). היא קיימת. אבל: לשופטי ישראל תעמיד הייתה סמכות לפסוק ולבקר עניייני חקיקה ולו רק בדרך פרשנית (כמו בשיטת מוצאנו הבריטית)-ראה פ"ד קול העם. התפרשות עילות הביקורת הבגצ"יות דווקא פחות קשורה ליכולת לפסול חקיקה, שנעשית דרך כלי יעיל ולגיטימי לחלוטין- פסקת ההגבלה שיובאה מקנדה, אלא בצורת חשיבה לפיה "הכל שפיט" שעליה הצהיר ברק בפ"ד רסלר. פ"ד שלא היה לו קשר, אאל"ט, כלל לעניין פסילת חקיקה אלא לעניין סמכות בג"ץ (ובימ"ש לעניינים מנהליים, לדוג') לבקר רשות מנהלית במישור שיקול הדעת המינהלי. המגמה היא יותר רחבה ממה שאני הצגתי- אבל אני לא חושב שתמצא מישהו בקהילה המשפטית שמתנגד ליכולת לפסול חקיקה עצמו.
לבסוף- בכל מקרה הרשות השופטת תהיה עצמאית. הדבר נשמר בכל שיטה מערבית ובשיטות המשפט המקובל (האמריקאית, הבריטית, הקנדית) במיוחד. גם אם נשיא ארה"ב ממנה שופטי עליון- מינויים תקף לכל החיים, הם יכולים לשנות כליל את דעותיהם ועדיין אין איש יכול להדיח אותם.
אתה גם שוכח שביהמ"ש העליון, מטבעו, עוסק בעניינים שמחייבים הפעלת ערכים חוץ-משפטיים כדי להכריע בבעיות שעולות לפניו. את זה עשה בימ"ש מהקמת המדינה.