06-12-2011, 12:05
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
לעניין ה"שטח שפונה" ליד דהריה (ראש א נקב – אכן המקום עליו יושב היישוב אשכולות כיום). הוא מופיע במפות כגון באטלס חרטא ומאחר וכולנו מכירים אותן, נוצר מצב לפיו אכן המחשבה היא כי צה"ל החזיק בידיו שטח משמעותי, התבצר בו ופינה אותו. לא כך הדבר לפי מה שהוסבר לי פעם ע"י היסטוריון (ואיש מפות) בן קיבוץ להב. נכון שלפי כל מיני סיכומים כל האזור שמזרחית לעמק שבין להב ודרום הר חברון (שבה עובר הקו הירוק) היה אמור להוותר בידי הלגיון, אולם לא היה כיבוש ממשי של האזור. כל העניין היה פרי מניפולציה של הצד הישראלי במו"מ המשולבת במידע מוטעה וחלקי שהגיע מן השטח. דיווחים לא מדוייקים מצד מפקדת אלכסנדרוני הציבו סיורים, או תצפיות בנקודות מזרחיות יותר מאשר היכן שהיו בפועל. נוצר מצג שווא כאילו כוחות צה"ל שולטים בקצה הדרום מערבי של הר חברון. זאת בעוד לכל היותר כמה תצפיות וסיורים החזיקו בכמה נקודות בשוליו באופן אקראי. באותה המידה, הרי, ניתן להגיד שצה"ל שלט בכפר אל מידיה (ליד מודיעין) שהרי רחבעם זאבי הי"ד וכמה מחבריו חצו אותו במהלך סיור ולא מצאו בו נפש חיה. לא בכל מקום הליגיון – שהיה מאוד מוגבל בכ"א ומפקדיו עשו פלאים בניוד כוחות מאזור חם לאזור חם – בכלל שלט בשטח במידה הדרושה כדי לאתר נוכחות של צה"ל. הצד הישראלי במו"מ קיבל דיווחים חלקיים כי צה"ל שולט במבואות דהרייה, הירדנים האמינו, וכך פיסת שטח שרובה כלל לא ראתה חייל ישראלי – הפכה לקלף מיקוח
לעניין הרצועה מכפר קאסם לכפר סאלם שעברה לידי ישראל: למיטב זכרוני, מעבר לכך שלישראל היה אינטרס להרחיב את ה"מותניים הצרים" היה פה עניין עקרוני – במקום שלטו כוחות של צבא עיראק. האחרונה סירבה לדון מול ישראל על הפסקת אש ופשוט התכוונה להשיג כוחותיה. מצב זה העמיד את ישראל בעמדת לחץ מול הירדנים מאחר ולכאורה כניסת הלגיון לשטח שפונה בידי העיראקים יכלה להחשב גם היא כהמשך הלחימה. מסתבר שהיה זמן שבו אנו הישראלים ידענו משהו על הלכות מו"מ במזה"ת והצד הישראלי פשוט התייחס לשטח זה לא כאל שטח של הלגיון/ירדן, אלא ככזה הפתוח למו"מ. הירדנים נאלצו להתפשר מאחר ולא היו בעמדת כוח. צה"ל הכין כבר מבצע שלם ללכידת שטחים שיפונו ע"י העיראקיים (היה אמור להיות המבצע האחרון של המלחמה) ולירדנים פשוט לא הייתה הרבה ברירה
עניין השארות האוכלוסיה היה למיטב זכרוני תנאי שהועלה במו"מ. ועדיין חלק מהאוכלוסיה עזב בנסיבות שונות. ובמיוחד שברצועה שהו המוני ערבים שנטשו כפרים שעוד קודם שוחררו ע"י צה"ל (כמו לדוגמא תושבי שלושת הכפרים בכרמל ממבצע שוטר שרובם הפכו אזרחי ישראל כתושבי ואדי ערה).
|