17-10-2011, 20:40
|
|
|
חבר מתאריך: 18.08.10
הודעות: 134
|
|
סיבה חשובה להתרכזות הכל כך גדולה באיום הנ"ט (מטענים חלולים) קצת על חשבון האיום הקינטי נובעת מיכולת השיגור של כל אחד מהאיומים.
בשביל לשגר רש"ק קינטי צריך ברוב המקרים תותח, לרוב תותח של טנק, שמצריך גם מערך חימושי, תחזוקתי, אימוני, הדרכתי, שכולל כמות של כוח אדם, שטחי אמונים, לוגיסטיקה, וכו. לצבא יחסית יותר פשוט למצא ולהשבית את כל הגורמים הנ"ל, ובכך גם להשבית באופן משמעותי את האיום הקינט.
לאומת זאת, כשמדובר באיום הנ"ט מרש"קים חלולים, מספיק חמוש אחד או שניים עם אימון מינימלי ואמל"ח שאפשר לסחוב על הגב, שזוחלים לתוך שיח או מתחבאים בתוך מבנה ויכולים להוריד מספר כלים משורינים (או לא משורינים).
לוגיסטיקות השיגור פה משפיעות, לפי דעתי, בצורה משמעותית על גודל האיום. והמציעות בשטח, לפי דעתי, מגבה את הגישה הזאת. מתי בפעם האחרונה נורה פגז קינטי לעבר טנק ישראלי? למי יש יכולות שיגור כאלה, ומה הסבירות שהם ישתמשו בהם? מה מידת הקושי באיתור מקור ירי כזה וניטרולו לפני שהוא מספיק לנטרל לנו עוד כלים? עכשיו בואו ונשאל את אותן השאלות על איום הנ"ט ואני חושב שזה יוביל אותנו ללמה כלכך חשוב למגן טנקים מול האיום הזה.
|