19-09-2011, 18:23
|
דר' דוד, מומחה בכל הנוגע לירדן
|
|
חבר מתאריך: 13.09.11
הודעות: 12
|
|
בהתייחס לכמה משאלותיכם עד כה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Tallyco שמתחילה ב "דר' אסף דוד,יענה על שאלות בנושא ממלכת ירדן ביום שני, 19.9, בשעה 18:00"
עתידו של המשטר ההאשמי: אתם יודעים למי ניתנה הנבואה. אבל נראה לי שתהליכים פנימיים בחברה ובפוליטיקה הירדנית, שהואצו מאוד בעקבות "האביב הערבי", יובילו לכל הפחות להחלשת המשטר האוטוריטרי בירדן. זה יכול לארוך שנים, ולהתרחש בהדרגה מבחינת הקצב וההיקף, אבל לדעתי זה בלתי נמנע.
יחסי ישראל-ירדן: פגיעה ביחסים עם ישראל יכולה להתרחש בלחץ ההמונים, ובעבר זה קרה. אבל מכאן ועד ביטול הסכם השלום הדרך ארוכה מאוד. ההסכם הזה הוא הישג אסטרטגי של ירדן (וגם של ישראל) מכיוון שהוא מבטיח לה שישראל לא תחתור להפכה ל"מולדת החלופית" של הפלסטינים. אגב, למעלה משנה אין שגריר ירדני בישראל אלא רק ממלא מקום. קשה לי לראות את השגריר חוזר דווקא בימים אלה. כך או אחרת, ישראל וירדן מתפקדות במישור הבילטרלי בשתי רמות: הבטחונית (טובה) והמדינית (קפואה). ראו על כך גם http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4122445,00.html מיום חמישי האחרון. להרחבה בעניין דבריו של המלך עבדאללה שקיבלו פה פרסום רב, לדעתי שלא בצדק, ראו http://www.canthink.co.il/default.a...65-311348190492 .
ירדנים-פלסטינים: בקרב האוכלוסיה העבר-ירדנית (מה שמכונה אצלנו "בדואים" או "שבטים") קיימת ציפיה או תקווה שפלסטינים רבים יבחרו לחזור לשטחי המדינה הפלסטינית ברגע שהיא תקום. נדמה לי שרבים שם, ובוודאי בדרג המדיני הירדני, מבינים שזה לא יקרה. לכן הירדנים מנסים להפריד בין פליטי 1948 (שהשתלבו בירדן ויישארו בה) לבין עקורי 1967 (שצריכים כביכול לחזור). גם ההפרדה הזו בעייתית מכיוון שהקבוצה האחרונה, שהנמנים עליה היו ממילא אזרחי ירדן כבר במלחמה, השתקעה בירדן. ירדנים ממוצא פלסטיני שולטים על המגזר הפרטי-עסקי אבל מאיישים גם משרות רבות, חלקן בכירות, במרחב הפוליטי וגם בממסד הבטחוני.
מדינה פלסטינית: חשובה לישראל ולירדן כאינטרס אסטרטגי, מכיוון שהיא תסייע בקיבוע הזהות ה"יהודית" של ישראל וה"ירדנית" של ירדן, שתי מדינות שכל אחת מהן מתמודדת עם מרכיב פלסטיני שמאתגר את הזהות הלאומית שלהן, בתוך גבולותיהן ומחוצה להם. אבל שתי המדינות גם חרדות, באופן אירוני, ממדינה פלסטינית, מחשש שהיא תנסה להשתלט עליהן, דמוגרפית, פוליטית, ובעתיד אולי גם צבאית. לכן גם לישראל וגם לירדן קשה מאוד לקבל את ההחלטה המתבקשת, כביכול, לתמוך במדינה כזו. היא מעוררת שדים מרבצם בכל אחת מהמדינות וכידוע אף אחד לא אוהב לקבל החלטות שמשמעותן היא שהוא ממציא ומגדיר את עצמו מחדש.
|