|
23-09-2011, 15:26
|
|
|
חבר מתאריך: 29.05.06
הודעות: 5,404
|
|
אז הנה דעה תאורטית של פרופ' עמוס טברסקי בעניין חילופי שטחים.
גם מחקריו של טברסקי זכו בפרס נובל (הוא כבר לא היה בחיים ולכן לא קיבל בעצם את הפרס, אבל שותפו כהנמן קיבל) ונלמדים כיום בכל חוג לפסיכולוגיה בעולם ובחוגים רבים של כלכלה/ מינהל עסקים וכו'
תחום עיסוקו רלוונטי לסכסוך בדיוק כמו תורת המשחקים ואולי אף יותר
מעבר לכך הוא גם לוחם בעל צל"ש..
הסיבה היחידה שדבריו מעולם לא צוטטו כאן בפורום היא שפרסי נובל וצל"שים לא מענינים כאן אף אחד, או לחילופין שהם מנוגדים לדעה הפוליטית הרווחת כאן בפורום..אתם תחליטו...
הנה הציטוט, אפשר לראות שטברסקי ההממלכתי והמכובד לא מוכן לחבר את המסקנות לעמדה פוליטית ישירה וכמובן לא למפלגה כזו או אחרת..אבל ברור לאיזה צד של המפה ושל הפיתרונות הרוח נושבת..
לא של פרופ' אומן, לכן הוא לא מצוטט כאן בפורום..מה גם שדבריו מערערים את אחד הטיעונים הרציניים ביותר שנשמעים כאן יום יום לגבי הסכם עתידי עם הפלשתינאים.
דרך אגב, דבריו ספציפית אינם הנושא, אפשר להתווכח עליהם בדיוק כפי שאפשר להתווכח על דברי פרופ' אומן..הפואנטה היא רק שלכל דעה של גאון מהימין יש דעה מנוגדת גם של גאון מהשמאל..לכן כל הסגידה הזו לא רלוונטית.
חבל שאצל רבים בפורום היא רלוונטית רק כשזה גאון מהימין וזוכה להשמצות או התעלמות כשזה גאון מהשמאל...לפחות תתמידו, אחרת זו צביעות חד משמעית (מופנה כמובן רק למי שזה רלוונטי לגביו, לא לכלל גולשי הפורום היקרים)
והערה לסיום, לא רק שמחקריו במקרה זה תומכים בשמאל (יותר נכון לומר- מערערים במידה מסוימת טיעוני ימין קלאסיים) הם גם מרתקים ומומלצים בלי כל קשר, להנאתכם:
" מחקרים אקולוגיים מורים שאנשים מוכנים לשלם הרבה יותר
כדי להוריד הסתברות של סיכון מסוים של מפגע מסוים, נגיד מאחד לאלף לאפס, מאשר
להוריד את ההסתברות שלו משלושה אחוז לשני אחוז. למרות שמבחינת החישוב ההסתברותי
זה אפקט של עשר לאחד, זה בעצם אפקט הרבה יותר גדול, כי אי אפשר להוריד שום דבר לאפס,
אז אם מישהו אומר לך שמורידים את ההסתברות מאלפית לאפס, קרוב לודאי שזה גם לא
נכון, חוץ מכל היתר. בואו ניקח מצב היפותטי לגמרי, שתי מדינות שהן במצב סכסוך, ומה
שעומד על הפרק הוא החזרת שטח מסוים תמורת חוזה שלום. ואני לא רוצה, שום הערכות
פוליטיות לא תשמעו ממני, ובוא נאמר לרגע, שמדובר בהחזרת שטח, ולשטח הזה ישנה חשיבות
אסטרטגית רבה במקרה של מלחמה. בואו נאמר שבמידה ופורצת מלחמה, בודאי שנרצה
להחזיק בשטח ולא לוותר עליו, החשיבות שלו מבחינה זו, היא שהחזרת השטח עשויה למנוע
מלחמה. עכשיו, האסימטריות שנוצרת כאן, הוא שבמקרה אחד היתרון הוא ודאי במקרה שני
היתרון הוא בלתי ודאי. דהיינו, במקרה שתפרוץ מלחמה אין ספק, זה ודאי שאתה רוצה לאחוז
בשטח ולא לוותר עליו, לעומת זאת הסיכוי שהחזרת השטח תמנע מלחמה, זה סיפור מאוד
בלתי ודאי. עכשיו, מבלי לחרוץ משפט בסוגיה המסוימת הזו, כל מה שאני רוצה לומר הוא
שהמחקר מציע שאנשים נותנים משקל גדול הרבה יותר לתוצאות שהן ודאיות, מאשר לתוצאות
שהן בלתי ודאיות, ויש כאן סכנה ברורה. יש אפילו טיעון יותר קיצוני, אפשר לטעון בכלל טיעון
מהסוג הבא, ולומר תראה, או שיהיה שלום או שתהיה מלחמה. אם תהיה מלחמה ודאי שאתה
רוצה להחזיק בשטח ולא לוותר עליו, אם יהיה שלום, אין שום סיבה להחזיק בשטח, לכן בשום
מקרה אין שום סיבה להחזיר שטחים. עכשיו שוב מבלי להתייחס לאספקט הפוליטי, אני רק
רוצה לומר שבטיעון הזה יש כשל, ויש כשל די עדין, והכשל הוא .. כל זה הטיעון הוא לגמרי
נכון, פרט כמובן לעובדה שמאוד ייתכן שהחזרת השטח עשויה למנוע מלחמה. אם אתה לא
חושב שהחזרת השטח תמנע מלחמה זה סיפור אחר, אבל השיקול הזה נכנס, ויש כאן
אסימטריה בין יתרונות שהם ודאיים לבין יתרונות בלתי ודאיים וכל זה כמובן עוד מסתבך
.כשמדובר בדעת קהל, ובתקשורת"
http://www.tau.ac.il/~bekur/LectureText/24_04_1995.pdf
_____________________________________
!Ya Gotta Believe
|
|