|
18-09-2011, 15:49
|
|
|
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
|
|
על איך לעשות את הצעד בכוון, לא דנתי במאמרון הקצר שכתבתי לעיל.
הדבר דורש מלאכת מחשבה נוספת וכתיבת מאמר המשך - כאן מטה אולי אתן
מספר רעיונות אפשריים.
מה שדי ברור, שצעדים בכוון יש לעשות בדסקרטיות ולא באופן פומבי.
כמובן תוך תיאום פעולה והסכמה אמריקאית למהלכים לאחר שזו תשוכנע, כי זהו גם
האינטרס שלה. עם מובארק הרי פספסנו את היכולת לשכנע את האמריקאים, אולי עכשיו
ומשלמדו הם - שבמקום מובראק לא באמת עולה דמקרטיה חופשית, לא יחזרו על טעותם בשנית.
בהחלט צעד אחד אפשרי הינו להעביר לארדואן אזהרה (באופן חשאי) כי כל התערבות
צבאית של טורקיה בנעשה בסוריה, תגרור את ישראל להתייצב לצידה של סוריה
ולהגנה על שלטונו של אסאד. יש לנקוט ממש במילים אלו: "התייצבות ישראל לצידה של
סוריה והגנה על משטרו של אסאד".
צעד שכזה בתיאום ובידיעת אסאד, יגרום לרעידת אדמה ולתדהמה בממסד הסורי,
ובמקביל יהפוך את הבטן לארדואן (זה שעד לפני חודשיים היה "חברו הטוב" של אסאד).
ארדואן לא חדל ממנהגו לזגזג כל שני וחמישי, האחרונה שבזגזוגיו היתה, כשהחליט
לפתע לפעול נגד אסאד. על ארדואן "ללמוד" לקח ולראות, שאת הואקום שהוא הותיר
בסוריה תוך התנגחות בישראל, הואקום הזה מתמלא מיד על ידי גורם לא אחר מאשר
ישראל עצמה.
אם נצליח להביא את אסאד לתובנה, שישראל יכולה לסייע ליציבות שלטונו ולמניעת
מהלומה צבאית כנגד משטרו, תוך סיכויי הצלחה גדולים בסדר גודל מאשר איראן מסוגלת
להם, יתכן והוא יעדיף לנטוש את איראן ולהחליפה "בפטרון" חדש.
יש לנצל את המצב בו אסאד דחוק לקיר ונמצא במצוקה, מצב שיכול להובילו לבצע צעדים
רדיקליים בכל אספקט, יש לנצל את היתרון היחסי של ישראל מול איראן בזירה
הבינלאומית, כאשר לישראל יש השפעה (כזו או אחרת) על הקהילה הבין לאומית (וודאי
השפעה על ארה"ב שלפיה ישק דבר) בעוד לאיראן אין כל השפעה שכזו כהו זה.
שלטונה של איראן עצמה תלוי על חוט השערה ואיננו יציב כמו שזה נדמה - אסאד מודע
לכך היטב. ישראל היא "צינור למערב" וצינור לשחרור האמברגו והסנקציות שהוטלו על
משטר אסאד (בשלב מאוחר יותר), בשעה שאיראן לטווח הארוך איננה צינור לכלום, חוץ
מאשר לעוד מבוי סתום, לחיזוק אפיונה של סוריה כשייכת לציר הרשע, לעיגונן של עוד
סנקציות בלתי נגמרות, למיצובה של סוריה כצפון קוריאה.
ישראל היא גשר למערב, גשר לטכנולוגיה עילית, לקידמה, למסחר, לצמיחה כלכלית.
בסוריה בעיות קשות של עוני ומחסור חמור במים, ביידי ישראל הפתרונות לכך ואסאד מודע
גם לזאת.
יתכן ומתקיים בימים אלו מצב, להוביל לכך שסוריה וטורקיה יחליפו תפקידים ביחסיהן
לישראל. האויב של אתמול הוא השותף של מחר (ולהפך).
צעד זה יכול גם להוביל למספר תמורות חשובות מאד לישראל:
1. ראשית, ללמד את הסביבה, שמי שנוטש את בריתו איתנו, משלם במטבע יקרה
ומיד, עת ישראל מחליפה אותו בבן ברית חדש, לעיתים בן ברית בלתי צפוי, עד כדי כך
שיגרום לו לחשוב בשנית אם לא בשלישית, האם פעל בחוכמה עת נטש את בריתו עם
ישראל. (ישראל כבר החליפה את טורקיה ביוון ואפשר לצרף גם את סוריה למהלך).
2. יש לישראל אינטרסים רבים בסוריה, חלקם תוארו במאמרון הקצר שפרטתי מעלה
בשרשור זה, המשך באינטרס ישראלי כבד משקל, לפירוק המשולש איראן/סוריה/חיזבלא,
שלא לדבר על תמיכתה של סוריה בטרור הפלסטינאי (חמאס) ככלי ניגוח נגד ישראל.
3. לישראל יש גבול משותף עם סוריה ומצב עוינות ודריכות צבאית מאז קום המדינה.
מצב שעולה לנו במתחים, לחץ, והוצאות בטחוניות כבירות.
לא הגיע הזמן (אולי) לפרק אותו באמצעות צעד בלתי שגרתי, שאיננו דווקא מהלך שלום
תמורת ויתורים כואבים ברמת הגולן, אלא לבצע זאת תוך ניצול מצב מצוקה של הצד השני
ותוך "טריפת הקלפים בזירתנו" תרתי משמע ?
מה שבטוח, לנסות לא עולה כסף - במיוחד אם דואגים לבצע זאת בזהירות המירבית
ובחשאיות הנדרשת. מקסימום זה לא ילך, גם אין לנו ממש מה להפסיד.
שכן מי שמתחיל בידיים ריקות - הרי אין לו מה להפסיד. ומי שיש לו, רק הוא יכול
במקרה הרע להפסיד את מה שיש לו. עם סוריה וטורקיה דהיום, לישראל כבר לא נותר
מה להפסיד.
כמו כן הנני צופה כאן מצב אפשרי בדמות תגובה, בה ארודאן כפועל יוצא מהמהלך
המפתיע שיבוצע ע"י ישראל ותואר מעלה, יפנים לפתע איזה משגה גס הוא עשה עת דחק
את ישראל ממנו אל עבר חיקן של יוון וסוריה, ויתכן שיבצע תפנית 180 מעלות תוך רצון
להחזיר עטרה ליושנה ביחסיו עם ישראל. ממהלך שכזה בו יווצרו לישראל שני מחזרים
מתחרים, טורקיה וסוריה, ישראל תוכל לבחור את החלופה הטובה בשבילה.
זהו היתרון שמתקיים - כאשר אין לישראל מה להפסיד אלא רק להרוויח, במיוחד שכשהיא
יושבת על הסוס כמו שאומרים, ונתפסת כגורם החזק ביותר באיזור וכבעלת ההשפעה
הגדולה ביותר על המעצמה אמריקה. הגיע הזמן שישראל תחלק את הקלפים לשחקנים
האחרים בזירה (טורקיה, סוריה, איראן...) במקום שתשחק בקלפים שהם מחלקים לה.
הגיע הזמן שישראל תתפוס גישה אקטיבית ויוזמת, מאשר שתהייה נגררת.
האם הפשרת עוינות ישראלית סורית בת 63 שנה, תזקף בזכר הימים לזכותו של ארדואן ?
נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 18-09-2011 בשעה 16:15.
|
|