שאלה שעניינה אותי המון זמן, למה מים ומשקאות גולשים לאורך הגוף שמחזיק אותם כשמנסים למזוג אותם?

ככה:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://macromeme.com/cat/pouring-milk.png]

לתופעה קוראים 'מתח פנים'
http://he.wikipedia.org/wiki/מתח_פנים

עריכה: הערך בעברית די קצר ומעפן http://en.wikipedia.org/wiki/Surface_tension

..

תודה רבה . (:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיו לתופעה קוראים 'מתח פנים' http://he.wikipedia.org/wiki/מתח_פנים עריכה: הערך בעברית די קצר ומעפן http://en.wikipedia.org/wiki/Surface_tension

אני חולק על דעתך. מתח פנים נובע מקוהזיה- שזה תופעה בה מולקולות זהות נמשכות אחת לשניה. בעוד שבמקרה המתואר, המים מעדיפים להישאר צמודים לזכוכית (חומר שונה) ולתופעה זו קוראים אדהזיה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Adhesion.

אדהזיה בטבע זו אחת מהסיבות שבגללן מים מטפסים לאורך צינורות ההובלה בצמחים (מישהו יודע מה הסיבה השניה? )

בכל מקרה, אדהזיה, קוהיזיה ומתח פנים הם פונקציות אחד של השני.
תלוי איך מסתכלים על זה ובאילו חומרים מדובר...

ד"א, לפותחת האשכול, במקום להתעצבן, פשוט תצמידי את הכפית\קשית\וואטאבר לפתח שממנו נשפכים המים, המים ירכבו על הכפית ישירות לתוך הכוס במקום להיצמד לדופן החיצונית של המכל.

מתח פנים נובע מאדהזיה וקוהזיה, הרי מתח פנים של מים-אוויר לא זהה למתח בין פנים של מים-שמן.

אם אני לא טועה מתח פנים נובע רק מקוהזיה, לא מאדהזיה- מאחר ואלו כוחות הפועלים בין מולקולות המים עצמן!

והמשפט הנ"ל: "בכל מקרה, אדהזיה, קוהיזיה ומתח פנים הם פונקציות אחד של השני.
תלוי איך מסתכלים על זה ובאילו חומרים מדובר..." הוא פשוט סלט...
קוהזיה ניתן להתייחס אליה כמקרה ספציפי במרק האפשרויות הקיימות באדהזיה (בטוח שאני מעצבן פה איזה פיסיקאי עם אימרה כזו). מתח פנים היא פשוט תצפית (observation, phenomena) שמוסברת על ידי קוהזיה - שזה כוחות פיסיקליים בין מולקולות.

מתח פנים זו תכונה קשה להגדרה, אבל ניתנת למדידה בשיטות שונות.
אם תמדוד מתח של מים כאשר כל פעם הם נושקים לחומר אחר הידרופובי (אוויר\שמנים שונים) תקבל ערכים משתנים - משמע הקוהזיה היא לא הפרמטר היחיד כאן.

-רק להבהיר את עצמי אני לא טוען שההסבר לתופעה עליה שאלו פה הוא מתח פנים, אני רק מנסה להבהיר שמתח הפנים הוא פונקציה של אדהזיה וקוהזיה-

אתה ממשיך לפתח את המונח שטח פנים בעוד הוא לא הנושא כאן. וכשמישהו מנסה להבין תופעה בסיסית, להכניס לו עוד מליון גורמים למשוואה אף פעם לא יעזור... בגלל זה יש חוט חסר מסה, והזנחות התנגדות אויר כשלומדים פיסיקה, פה זה צריך להיות אפילו מופשט יותר מזה...

אפשט את תשובתי,

המים נצמדים לבקבוק בגלל שהמים נמשכים לזכוכית, לכוח המושך את המים לזכוכית קוראים אדהזיה.

אני מחכה לשמוע מה הסיבה השנייה.
איך עץ בגובה 50 מטר מביא מים לעלה שנמצא בצמרתו?

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אותנו לימדו שיש כמה גורמים:
1. דיפוזיה - יעילה למרחקים קצרים מאוד
2. זרימת מסה - המים יחד עם המומסים שבהם נעים בהתאם להפרשי לחצים (מלחץ גבוה ללחץ נמוך).
כדי לתאר את התנועה של המים השתמשו לא ביחידות אנרגיה, כי אם בחלוקת יחידת אנרגייה ביחידת נפח. כך קיבלנו יחידת לחץ.
הפונק' פסאיי מתארת את פוטנציאל המים, או במילים פשוטות - ביטוי האנרגיה החופשית של המים ביחידות של לחץ (מגה פסקל).

פונק' הפסאיי תלויה כמובן במס' גורמים:
ריכוז המומסים - ככל שיש יותר מומסים במים, הפוטנציאל יורד (מים ישאפו לנוע לכיוון בו יש פחות מומסים).
לחץ - ככל שהלחץ גדל הפוטנציאל יעלה שכן מים ישאפו לנוע מלחץ גבוה ללחץ נמוך.
גובה - ככל שהמים גבוהים יותר - אנרגייה פוטנציאלית גדלה.
לחות בסביבה - ככל שהלחות בסביבה נמוכה יותר, קצב הנידוף דרך הפיוניות קטן.

הצמח עצמו יכול לקלוט מלחים שיהוו מומסים דרך היונקות בשורשיו בצורה אקטיבית, וכך המים ינועו בכיוון מפל הריכוזים של המומסים.

הבעיה המרכזית: כשהמים עוברים מהיונקת לשכבת ההובלה מהשורשים לשאר הצמח הנקראת עצה (קסילן) היא נאלצת לעבור דרך שכבת אנדודרמיס בשם סוברין.
הסוברין עשוי שעם ומונע מהמומסים שנמצאים במים לעבור.

אז איך בכל זאת המים מצליחים לעבור מלמטה למעלה? הרי הראינו שהמים לא נעים מכוח מפל ריכוזי מומסים..

התשובה טמונה בכמה תהליכים מעניינים:

• כוח הנימיות - האחיזה של המים בדופן התא (אדהיזה) מאפשרת עלייה בצינור במהירות איטית יחסית.
• הפרש לחצים - כפי שאמרנו המים ינועו מלחץ גבוה ללחץ נמוך
• לחץ מהשורשים - השורש קולט עוד ועוד מים, ודוחק את המים כלפי מעלה

אבל, כל ההסברים הללא לא מסבירים מדידות שהראו כי תנועת המים בצמח מגיעה עד ל45 מ' לשעה!

לכן הגיעה תאוריית הטרנספירציה-קוהיזציה-אדהזיה:
תנאי הסביבה (שמש, רוח) גורמים לכך שלחץ המים באטמוספירה יהיה שלילי - מה שיגרום להתנדפות המים מהצמח לאוויר.
בנוסף - בצמח קיים עמוד מים רציף, הזרימה בתאים רצופה ללא הפסקה ובועות אוויר - כוחות כוהסיביים (בין מולקולות המים לבין עצמן).
כך, כאשר מתרחשת ההתנדפות - כל העמוד עולה למעלה, דבר שתורם לשאיבת מים נוספת מהקרקע.

מקווה שההסבר היה מובן קצת ושפך עוד אור על הנושא

הסבר מצוין
תודה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

ב-כ-י-ף-!

שכחתי מה"חידה"

הסבר מפורט, מקצועי ופשוט מצויין.

קבל *

תודה לך

אני תמיד נהנה לקרוא את התגובות שלך overclock, של eshely77 ושל עוד מס' גולשים כאן בפורום.
אז ייש"כ גם לכם

אני חושב שזה נגרם בגלל אופי שונה של זרימה בשכבות השונות של הנוזל,
בעוד שהזרימת המים בצמוד לכלי איטית יותר בגלל חיכוך גדול יותר עם דפנות הכלי מאשר חיכוך בין השכבות של המים. לכן לחלק הזה של המים שקרוב לכלי אין מהירות מספיק גדולה כדי להשפך רחוק.

http://en.wikipedia.org/wiki/Coand%C4%83_effect

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

אני תמיד הייתי בטוח שהרומנים מחרטטים כשהם אמרו שהם המציאו את מנוע הסילון. מסתבר שלא

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)