שלום, אני חייל באימון מתקדם, ויוצא שבחלק מהתרגילים שאני עושה עם פק"לים (נגיד מים, אלונקה תיק לואו וכד...) אני מנסה לירות עם הפק"לים והרצועות שלהם מפריעות - כלומר מגבילות לי את התנועה של הידיים ולא נותנות לי לאחוז במתפס בצורה נכונה.
ניסיתי לסדר את העניין עם כל מיני קומבינות, כמו לשים את החלק התחתון של הרצועה בין הפאוצ' של הווסט לבין מה שסוגר אותו וזה לא עזר - אני פשוט מוצא את עצמי אוחז בחלק שבין המתפס למחסנית ויורה,
אני אוחז באותו המקום גם שאני במצב שכיבה ללא פק"ל מסוים כי המרפק שלי נמצא בתוך שקע באדמה וזה מגביל את התנועה שלו.

האם יש פתרון שאתם יכולים להציע לי?
בנתיים, אם אני לא טועה, הפתרון היחיד שהציעו לי זה "ראבאק"...

אם אתה משתמש במקוצר אז פשוט תסגור את הקט עד הסוף.
אם, מסיבה לא ברורה לי, יש לך נשק ארוך אז אין מה לעשות, שהיה בהצלחה.
אם יש לך תבור אז אין לי מוסג, בזמני היינו בטוחים שהדבר הזה יורה לייזר

מעת לעת עולות שאלות בסגנון הנ"ל, דבר שמביא אותי לתהות:

לשואל - אין לך מ"כ, מ"מ, מדריכי/ות ירי?

האם מישהו סבור שניתן ללמוד שחיה בהתכתבות (כמאמר כוורת)?

האם פורום אינטרנטי - מכובד ככל שיהיה - הוא מקום בו לוחמים אמורים להתמקצע בדברים הבסיסיים ביותר?

טל ענבר, הפתרונות של הסגל שלי לא היו מספקים וסתם ריקים מתוכן אף אחד לא יסתפק מתשובה שקוראים לה "ראבאק"או "תתאם את הפקל עליך". את המדריכי קליעה הפסקתי לראות כבר לפני המון זמן אני צריך לנסות למצוא אותם. לגבי ניסויים בשטח המצב היה הרבה יותר טוב אם הייתי יכול לירות מתי שבא, או פשוט להוריד את הפקל כל פעם, אבל זה לא ככה.

לגבי הירי בכריעה, אני יורה לא רע במצב כריעה, אבל אני לא שוקל הרבה והפק"ל כן והוא מושך אותי אחורה, אם הפקל יחסית קל זה מה שאני בד"כ עושה. בשכיבה הוא פשוט לא נותן להרים את הראש, ולירות בעמידה זה די מטומטם, מה גם בכל שלושת המצבים ליידים יש מוגבלות תנועה.

מה זאת רצועת צלפים, איפה אני יכול להשיג אחת? זה משהו שבד"כ מאשרים בצבא?
כיווץ של קת יכול להשפיע הרבה על דיוק?
כרית כלשהי בגב התחתון כמו שהציעו באשכול לא תפיל לי את הפקל על הראש כשאני שוכב?
לא תגביל את ההרמה של הראש כלפי מעלה, או את ההזזה שלו קצת אחורה?
מה זאת רצועת צלפים או בי אלתון זה לא מוצא לי שם דבר בgoogle...

בעבר העלו פה סרטון יוטיוב, מעיראק או אפגניסטן, שבו ניתן היה לראות מה הפתרון של הבריטים לאתגר הזה: הם פשוט "משקיעים" עוד חצי שנייה ומורידים את הפק"ל. מה שבתנאים מסוימים מארגן להם גם מחסה קטן.

זה בסדר, אתה יכול לשאול כאן שאלות כאלה.
לא יודע כמה אפשר באמת לעזור לך במציאת פתרון כי תמיד עדיף לעשות ניסויים בשטח ברמת ניסוי ותהייה.
כפי שטל הציע לך, מפקדים/מדריכים/חיילים מנוסים יכולים לעזור יותר!

לענייננו, כל חייל חי"ר מכיר את התופעה הזו והאמת שאין פתרונות קסם.
החייל תקוע בין הנשק מצד אחד לפק"ל מצד שני, הוא צריך יותר מנוף ויותר תנועה.
נסה למצוא את הפתרון בנשק ו/או בפק"ל ע"י התאמת הרצועות, ריפוד הכתפיות והוספת תמיכה בגב התחתון של הפק"ל (מעין כרית) שמרימה אותו מעט בכדי להגיע למצב אופטימום של הרמת הנשק ליישור מקורב ללא מגבלות (גוף זקוף, הכוונות בגובה העיניים, הראש די ישר יחסית ולא נוטה הצידה, אין לחץ בכתפיים וכו').

מהנסיון שלי שכלל פק"ל חבלה מאד כבד, ריפוד הכתפיות והוספת כרית לגב התחתון גרמו לפק"ל לעלות מעט מבלי לשחרר את הכתפיות וכתוצאה מכך הרווחתי עוד כמה סנטימטרים שאיפשרו את מרחב התנועה המלא שהיה צריך ועדיין הפק"ל היה די יציב על הגב.

בהצלחה!

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

תנסה לירות מעולה בכריעה.
זה פותר המון בעיות .
קשה מאד לירות טוב בשכיבה עם פקלי"ם.

אחד הפתרונות הוא שימוש ברצועת צלפים / גומיה (כמו ב-בי אתלון)
זה מביא לתוצאות בכריעה כמעט כמו בשכיבה. (שים לב בטווחים ארוכים הפגיעה תהיה מעט גבוהה מהפגיעה בשכיבה.)

בהצלחה

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

בהכשרה שלי ב2005 היינו מסתערים עם פק"לים. אתה פשוט יורה איך שיוצא הכי טוב אין מה לעשות בקשר לזה תמציא מצבי ירי בהתאם לשטח. באימונים זה היה עוד איכשהו בסדר.
כשבלבנון המ"פ אמר לנו לא זרוק את התרמילים עם הטונות והקבנוס ששקלו קרוב ל-30 קילו במקרה של התקלות כל מי שסחב תרמיל כזה גיחך לעצמו ואמר כן בטח.. אם יהיה פה עכשיו חיזבלונים שיורים עלי אני לא אזרוק את התרמיל...אולי הטונות עוצרות כדורים.

כשכבר הייתי מ"כ היינו מתאמנים שזורקים פק"לים בהתקלות...עכשיו חוזרים ללחימה איתם?!
כמה דברים הולכים קדימה אחורה בצה"ל.. פשוט עצוב..