25-07-2019, 18:07
|
|
|
חבר מתאריך: 15.08.09
הודעות: 600
|
|
תהייות
אם כול הכבוד לטענות על "בוץ לבנוני", גם אחרי מלחמת ששת הימים היינו בבוץ מצרי ששמו הוא "מלחמת ההתשה" בחזית התעלה. גם לאחר הסכם הפסקת האש הראשון עם הסורים שהיה אמור לסיים את מלחמת יום הכיפורים בחזית הצפונית, היתה מלחמת התשה במובלעת הסורית שנמשכה עד מאי 1974. לא זוכר שהיתה פה תנועת מחאה המונית שקראה לסגת חד צדדית מכול רמת הגולן שכבשנו ב 1967. מלחמת יום הכיפורים והלחימה בעצימות נמוכה נגד הסורים במובלעת שנכבשה על ידינו ב 1973, לא עוררה אצלנו שיח על "בוץ סורי" כי מהר מאוד אסד האב עשה מה שכול דיקטטור טוב צריך לעשות כדי לשמר את שלטונו, ולהסכים להפסקת אש עם ישראל. אבל תארו לעצמכם שבסוריה היה קם מנהיג ברמה של גמאל עבד-אל-נאצר, או חסן נאסראללה, ויוצא נגדנו למלחמת התשה בחזית רמת הגולן. מלחמת התשה שתימשך עד שניסוג מכול רמת הגולן אל הגבול הבינלאומי שקבעו בזמנו הבריטים והצרפתים. האם נואיל בטובנו לסגת, לא לפני שנפנה את היישובים העבריים ברמת הגולן ונבטל את חוק סיפוח רמת הגולן משנת 1981?
מה זה אומר על המשטר הסורי ונחישותו להחזיר לעצמו את רמת הגולן. מה זה אומר עלינו ועל היצירתיות שלנו, או על חוסר היצירתיות שלנו וחוסר הגמישות המחשבתית שלנו בלחימה נגד חיזבאללה עד הנסיגה מלבנון בשנת 2000?
_____________________________________
|