11-08-2011, 15:49
|
|
|
חבר מתאריך: 18.03.10
הודעות: 574
|
|
ברשותך אני אגיב מניסיון אישי, כי אני לא יודע מה הולך במקומות אחרים. בעצם אני כן יודע, אבל מעדיף לא לדבר על דברים שאני לא רואה בעיניים שלי.
קודם כל, לא פעם קיבלתי מסר מהמפקדים הישירים, שהם לא מתכוונים להעביר את הדברים שלי הלאה, כי כל דבר כזה עובר שרשרת ארוכה של מפקדים לפני שזה מתוקן או מאושר, לכן זה חסר טעם. בשלבים שהייתי מאבד סבלנות, היו מציעים לי פתרונות עקיפים וזמניים. אני לא יודע אם זה נבע מטמטום או מאיפוטנציה, אבל הם באמת ובתמים לא הבינו שאני מעוניין לפתור את הבעיה בשביל טובת הכלל ולטווח הארוך ולא לחפש פתרונות זמניים, שרק יכבידו עלי ועל כולם (כולל המפקדים שלי) שוב, כי בטוח אני או מישהו אחר יתקל באותה הבעיה שוב בעוד כמה זמן.
כאמור, אני מכיר את מה שהולך בבסיס שלי של חיל האוויר, לכן אענה לך כך. לא, המב"ס אף פעם לא יורד לחד"א חוגרים, אלא אוכל רק בחד"א קצינים. כנ"ל מפקדי טייסות. רק מפקד טייסת מנהלה, שהוא מן הסתם מפקד על גף תזונה, יורד לפעמים לחד"א חוגרים אחרי ארוחת הצהריים שלו בחד"א קצינים. מן פק"ל כזה כדי לצאת ידי חובה. הוא לא נוגע באוכל עצמו, כי אני מניח שהוא יודע איך מטופל האוכל של החוגרים (אחרת למה שיפרידו בתוך המטבח עצמו את ההכנה של שני חדרי האוכל?).
מה שכן, יאמר לזכותם שאחת לכמה שנים הם עושים מסדרים בכל מקומות העבודה והמגורים. רק שהם טורחים להודיע על זה שנתיים מראש, כדי שיוכלו להתכונן, לשפץ, לרסס, להסתיר נגעי תברואה, לנקות ולהבריק. יופי, אחלה עבודה! ישר כוח!
במסדרי מב"ס הוא כמובן טורח לשאול את החיילים אם יש תלונות. החיילים שותקים. הוא אומר להם לא להתבייש ולהתעלם מהמפקדים האחרים שעומדים בצד. החיילים בכל זאת שותקים. אז יש כאן בעיה רצינית של החיילים שלא יודעים לדבר או מפחדים לפתוח את הפה.
חוץ מזה, את הדבר הכי בסיסי הם לא עושים. משהו שכל מפקד מדרגת סא"ל ומעלה צריך לעשות - שיחות חתך. הדרך הכי יעילה והכי אפקטיבית לטפל בבעיות של חיילים, במיוחד של חיילים שמפחדים להתלונן. רק בדרך הזאת אפשר להוציא באופן עקיף תלונות מחיילים. תעשה שיחת חתך לX חיילים ותפתור הרבה בעיות מקבילות ל 100X חיילים, כי כולם סובלים מבעיות דומות.
שלא יובן מימני שאני מתלונן על שטויות. לא אכפת לי שיביאו לי אוכל מגעיל, העיקר שלא יהיה מהול בחרא. לא אכפת לי לחכות הרבה זמן לרופא יחידה, העיקר שיתנו לי את האפשרות לפגוש אותו ולא יבטלו לי תורים ללא סיבה ניראת לעין וללא הסברים. לא אכפת לי לעבוד קשה, העיקר שהמפקדים יהיו פחות אימפוטנטים וידעו לטפל בחיילים בעייתיים וסרבנים כך שהנטל יתחלק בין כולם בצורה שווה. על בעיות כאלה אני מדבר.
חלילה שלא יובן, שאני חושב רק דברים שליליים על המפקדים שלי או מפקדים אחרים בבסיס. רובם מוכשרים וראויים להערכה רבה, אבל רובם גם לא יודעים לטפל כמו שצריך בפרט.
לסיכום, כל צלע במשולש הזה (חיילים צעירים, מפקדים צעירים ומפקדים בכירים) תופסת נתח מכובד מהמתכון לבעיות הללו.
|