שתי שאלות בשפה העברית:

1. האם יש קשר בין צבע חום (בשורוק) לבין מזג אויר חום (בחולם) כמו כשמשהו נשרף בתנור הוא נהיה חום?
2. מה פירוש המילה רפאים בביטוי רוח רפאים ועיר-רפאים. אני מניח שאין קשר לשורש רפא כמו במילה רופא.

2.
רפאים [תנ] [ש"ע; ז'; רִפאֵי-] <רפא> מֵתים או רוּחות המֵתים

אֶרֶץ רפָאים 1. שאול, עולם המֵתים; 2. (בּהשאלה) מָקום שומם; עיר רפָאים עיר שעזבו אותה תושביה; רוּחַ רפָאים רוּחַ של מֵת המופיעה בּין החיים

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

אם זו אותה משמעות כמו ב"עמק רפאים", מצאתי חלק מהתשובה:

עמק רפאים המקורי מוזכר לראשונה בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק 8, כחלק מתיאור חלוקת הארץ לנחלות השבטים, לאחר כיבושה. העמק היה שייך לנחלת יהודה, כמובן, ושכן בקצה הדרומי-מערבי של גיא בן הינום, כלומר, בין ירושלים לבית לחם (הרחוב המקביל לרח' עמק רפאים הוא אכן "דרך בית לחם", המובילה, כמה לא מפתיע, לבית לחם). בהמשך מוזכר העמק בספר שמואל ב' (הג'ינגי' זצ"ל), פרק ה', מפסוק 17 ואילך, בתיאור מסע הפלישתים למלחמה נגד דוד, לאחר שהוא כבש את ירושלים. ומהם אותם רפאים?יש כמה משמעויות לשם זה במקרא:

1. שם של עמים קדומים, ענקים, שישבו בעבר הירדן המזרחי. חלק מהעמים האלה נקראו אמים (מבוטא: Emim) וזמזומים
2. כינוי לענקים, ילידי הרפה (מקום המוזכר גם הוא בשמואל ב' החמוד)
3. מתים, או רוחות של מתים

http://www.sheilta.com/2007/01/%D7%...90%D7%99%D7%9D/

זה לא בדיוק עונה על השאלה כי אני מתייחס לקשר בין רפ"א (כמו רופא) לבין רפאים אם יש קשר כזה...

עדיין לא מצאתי תשובה, אבל מצאתי שיר

שִׁירֵי-זָהָב



ו. רוֹפְאִים וּרְפָאִים



מַדּוּעַ זֶה נִגָּרַע מִכָּל גֶּבֶר

– דִּבְּרוּ הָרוֹפְאִים לָאֵל וַיִּתְאוֹנֵנוּ –

הֵמָּה פָּעֳלֵיהֶם לַחַיִּים יִתֵּנוּ,

נַחְנוּ רַק נִיגַע לַמָּוֶת וָשֶׁבֶר.



לָהֶם יֵשׁ שֵׁם עוֹלָם אַחֲרִית וָשֵׂבֶר

וַאֲנַחְנוּ בַּחֹשֶׁךְ נִתְכַּס וּשְׁמֵנוּ,

לוּ גַּם כַּנְּפִילִים נַפְלִיאָה מַעֲשֵׂינוּ,

הַיְסֻפַּר מֵהֶם בַּאֲבַדּוֹן וָקֶבֶר?



– צָדְקוּ דִּבְרֵיכֵם – הָאֱלֹהִים עָנָמוֹ –

וַאֲנִי לֹא אֶעֱשׁוֹק כָּל שִׁלּוּם וָשֶׂכֶר

וּלְכָל עֲמַל אִישׁ כַּגְמוּל אֲשַׁלֵּמָה:



מִן הוּא וָהָלְאָה לַמֵּתִים כֻּלָּמוֹ

יִקְרְאוּ: "הָרְפָאִים", לִהְיוֹת לָכֶם זֵכֶר

לָדַעַת כִּי פֹעַל "הָרוֹפְאִים" הֵמָּה.

מצטטת מהתנ"ך, משוררת. סחטיין...

סליחה על האוף טופיק אבל סחטיין על השיר, גם אני מחבב את יל"ג.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

השורש ש־ח־ם בארמית פירושו להיות חם וגם להיות בעל צבע אדום־שחור כהה. שורש זה קרוב לשורשים ח־מ־ם וש־ח־ן*, לחמם, להיות חם. חז"ל אמרו, שהאש של הגיהינום היא שחומה (לפי נוסח מתוקן של פסיקתא רבתי כ).

‎מתוך "מוצא המילים"
*ש־ח־ן – מכאן גם שם המחלה "שחין"; שחון = חם ויבש.‏

חום וחֹם – לא הוכח קשר בין המילים. בכל זאת, אבן־שושן לא התעלם מהקרבה הצלילית לשורש ח־מ־ם – "שנראה כעין שרוף".

_________________

יהודה זיו כותב:

לפני כעשרים שנה באנו להתגורר בעמק רפאים – שכונת גנים, מן היפות בירושלים, שיושבי העיר מוסיפים כדרכם לשמור עד היום אמונים לשמה הראשון, "המושבה הגרמנית". רוב השואלים אותי לכתובתי, ברחובה הראשי של השכונה שאף הוא מכונה "רחוב עמק רפאים", מגיבים: "ואתה לא מפחד?"... אך המתכוונים ל"רוחות רפאים" אינם יודעים, כנראה, כי צמד השורשים "רפא-רפה" בלשוננו הריהם דבר והיפוכו: "רָפֶה" הוא חלש, חסר־אונים, הזקוק לסיועו של "רופא" ול"רפואה שלמה", כדי להתחזק.
מכאן אף כינוים של אותם "רְפָאִים", כלומר: "חזקים" – תושביה האגדיים של ארץ־ישראל בתקופה שלפני התנחלות אבותינו בה. הרפאים נודעו בעיקר בגובהם, והמקרא אף מעיד: "כי רק עוֹג מלך הבשן נשאר מִיֶּתֶר הרפאים – הנה עַרְשׂוֹ, ערש ברזל, הלא היא בְּרַבַּת בני־עמון. תשע אמות אורכה וארבע אמות רוחבה, באַמַּת איש" (דברים ג, יא). ...
זכר אותם ענקים נשתמר בירושלים במקום המכונה "עמק רפאים" (שמ"ב ה, כב). "תרגום השבעים" של התנ"ך ליוונית קורא כאן, מטבע הדברים, "עמק הטִיטָנִים" ("הענקים"), ואילו בגרסתו השנייה של מעשה זה (דב"א יד, ט) התרגום ליוונית הוא "עמק הגִיגַנְטִים", באותה משמעות.

(מאתר זה)

רפאים – כינוי לרוחות המתים. מילון אב"ש:

רפאים – אוגריתית: רפאִמ, רפאֻמ; פֵניקית: רפאמ –
כינוי במקרא (וכן גם בכתובות כנעניות ובאגריתית) למתים או לרוחות המתים בשאול: "שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ, עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים" (ישעיה יד ט).‏

לפי הדעה הרווחת, קודם השם היה כינוי לרוחות המתים, ורק במרוצת הזמן נהפך לשם קיבוצי לעם (אולי לעמים) קדום וחסון.
ב"בית מקרא", מהדורות 132-135, לשם הגעתי דרך גוגל ספרים (והקריאה מוגבלת וחסומה ברובה),
הִציעו לקשר את ר־פ־א לר־ב־א (חילופי פ > ב) ← רפאים = רבאים, הרבּים, הגדולים.

השורש ר־פ־א במשמעות מָזוֹר* ("וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ"; ירמיה) אינו קשור, כפי הנראה, לאותם רפאים.
אב"ש משווה אותו לערבית: רַפַא (رَفَا) = תפר ביחד, תיקן.
(הידעת? המילה תְּרוּפָה אינה קשורה לַשורש. ההשערה היא שזו באה מהמילה היוונית תֵרפיה.)

"יוּמַת נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה, כִּי עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה" (ירמיה) – במקרה זה משמעות השורש
הפוכה: האיש יומת כי הוא דווקא מחליש – לא מוסיף בריאות – את אנשי המלחמה. ההסבר הוא שבמקרה זה חל חילוף של ה > א (לכן מְרַפֵּא = מְרַפֶּה).‏

*ואם עסקינן בהיפוך משמעות, כדאי לדעת שהמילה מזור היא גם חולי ומכאוב ("וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת חָלְיוֹ וִיהוּדָה אֶת מְזֹרוֹ"; הושע)
– וגם רפואה ותחבושת (בימינו, בתנ"ך "אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר, רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ" – בהתאמה).‏

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

נתחיל מהראשון: חום-חום. לפי דבריך יש קשר הדוק בין שניהם. כמו שחשבתי

רפאים: הקשר הוא בעצם קשר הפוך. יש קשר הפוך בשורשים של המילה רפאים לבין נושא הרפואה. נחמד לדעת. תודה.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן