24-07-2011, 20:01
|
מנהל
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
|
|
הנקודה שלי היא שגם אם אדם נהיה חולה בגלל טעות, הוא עדיין ראוי לאמפתיה, לדעתי
אני ממש לא אומר שמי שלקח הרואין עשה זאת משום שהוא גאון, אבל יש אנשים שעולים על מסלול הרס עצמי מסיבות כאלו ואחרות וברגע שהפכו מכורים, המוח שלהם כבר איננו כמו שלי או שלך. פשוטו כמשמעו. כנ"ל, אגב, לגבי מי שמעשן כבד, לפחות בעשרות השנים האחרונות. רבים מאיתנו היו צעירים מאוד וטיפשים בשלב כלשהו בחיים ועשו שטויות (כולל התנסויות עם סמים ואלכוהול) ולפעמים לשטויות אלו יש השלכות שקשה להשתחרר מהן. בכוונה איזכרתי את סבא שלי (שאותו כמעט לא הכרתי למען האמת בגלל שנפטר בגיל צעיר יחסית) כדי להמחיש שגם לקרובים אלינו ביותר יכולות להיות נפילות וזה לא אומר שאנחנו צריכים למנוע מהם אמפתיה. והוא ממש לא היה אדם טיפש או חלש ברוב התחומים. להיפך. הוא היה איש עסקים קשוח וממולח שהגיע מלהיות נער בשכונת עוני לחלוש על מספר מפעלים מצליחים. ובכל זאת, לא הייתה בו התבונה ו/או העוצמה הפנימית להפסיק לעשן גם כשהיה כבר ברור שמדובר בהרגל מסוכן ביותר. וכמובן, ממש לא נעלבתי...
אני לא חושב שהיית מגיב כפי שהגבת אם נאמר, היו מודיעים על מותו של מג'יק ג'ונסון מאיידס (באמת לא שמענו הרבה זמן על מצבו), אפילו שברור לגמרי שלא היה נדבק אם היה משתמש בקונדום ביחסי המין המזדמנים הרבים מאוד שניהל. הוא נדבק בתקופה שהיסטריית האיידס הייתה בשיאה. אז הוא היה טיפש וחסר אחריות, ובכל זאת המחלה שלו (וחלילה-תוצאותיה הטראגיות) היא עניין מצער וחבל לי עליו. אני סבור ששורש העניין פה הוא שאנשים לא נוטים להתייחס להתמכרות כלאל מחלה וזאת מחוסר מודעות לעובדה שהמחקרים מראים בהחלט שגופו (ובעיקר-מוחו) של המכור עובר שנויים דרסטיים שמקשים עליו מאוד לחדול ממנהגו ההרסני או להישאר נקי לאורך זמן.
|