28-06-2011, 13:16
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,932
|
|
חשדתי שיש לך ידע מעשי בשריון מכך שהצגת את אחד מיתרונות התותח החיצוני בזווית ההנמכה- אין ספק שמג''חניק יעריך יותר את חשיבות הדבר מאשר מרכביסט.
כתבתי כבר קודם ומעניין לשמוע את דעתך כסטודנט להנדסת מכונות- האתגר המהותי בכלים כאלו הוא היעדר צוות אנשים לתפעול בעיות זמן אמת. הטכנולוגיה המכאנית היא חסרת משמעות למעשה, כי כבר ב-73 טסו מל''טים עם טיימר של מכונות כביסה כמחשב ניהול משימה. (אמריקאים, אגב) קישור.
עניין אחד הדורש איש הוא החלטה, לא איסוף הנתונים. באיסוף המכונה יעילה יותר מהאיש. להכניס איש לתהליך ההחלטה משמעותו איש בתוך הכלי או איש עם קשר רציף ומאובטח אל הכלי, אל כל כלי.
הענין השני הוא פתרון שחיקה קרבית. אני מכנה בשם הזה את הדברים שמתרחשים תוך עבודה ולחימה בשטח, מתקלה שפוגעת בכושר הכלי לבצע משימות (פרישת זחל, בלם שנדפק, מצלמה תקולה, פין שבור, כשל חשמלי כלשהו, נזילה ממנגנון הרמה הידראולי או שבר שן במנגנון חשמלי וכו') ועד נזק לא משמיד (לא קטסטרופלי) לכלי- היפגעות ממוקש נ''ט שקורעת זחל ומעיפה זרוע, פגיעה שמשביתה מערכת או שתיים ומורידה משמעותית את יכולת הכלי, רסיסים בעדשת מערכת הכינון או הניהוג, פגיעה לא חודרת שמעוצמתה המכאנית משהו התנתק או זז מעט.
אני מאמין שהבעיה העליונה היא הבטחת תקשורת ואבטחתה. דבר משני הוא יציאת כלים זמנית מכושר לחימה, שמצריך הגעה אליהם לתיקון ומניעת נפילתם בידי האויב.
בטנק המאויש יש צידוד ידני ומחולל ירי חירום, אתה בוודאי זוכר. איך בונים סד''כ של כלים כאלו כך שייתן מענה לשחיקה קרבית? הצוותים שיתמכו כוח כזה חייבים להיות צוותי קרב משוריינים בעלי יכולת לשרוד היתקלות עם אויב, כי הם עצמם מייד יהפכו להיות מטרות האיכות בקו המגע! זה יחייב אבטחת אותם צוותים במיגון ואש וכנראה יביא אותך להשלים עם המשך קיום טנקים כמו כיום שיוכלו להיות חסינים לבעיות תקשורת ונחיתות הפעולה של הכלי האוטומטי, שיאבטחו את הדרג הטכני המקצועי שתומך בכלים הלא מאוישים.
אל אלה יתלוו כלים מכאניים היכולים להרים חלקי מיגון, חטיבות כח ותותחים אשר ממילא מעבר ליכולת האדם גם בכלי המוקטן העתידי. כך שכלי חט''פ כזה כנראה כן יהיה דומה לנמ''ר עם משהו כמו מנוף של ריו חץ. עקב היעדר צוותים בכלים הלוחמים כוח בסדר גודל של צוות אחד ברכב יחיד כנראה לא יספיק להבטחת תמיכה מהירה בפלוגה לא מאויישת, כי הדרג הטכני הוא לבדו הידיים העובדות. מכאן שצריך להגדיל את הדרג הטכני ולהגן עליו בתנועותיו בקו המגע, באחורי הכח המסתער (או מאחורי קו העמדות...)
הכיוון שלך הוא העתיד, בתנאי שבעתיד יוכרע אם ניתן אמנם להבטיח תקשורת מאובטחת עם כלם כאלו. אני מאמין שהתעשיות הבטחוניות מפתחות לכיוון הזה בהנחה שלבסוף תפותח הטכנולוגיה הדרושה. שים לב שבאויר נראה שיותר קל לכלי להיות אוטונומי, אולי שום שהקשב וקבלת ההחלטות שלו פנויים באופן מלא לאויב וכמעט שלא מושקעים בתווך שבתוכו הוא מתקדם. בשמיים אין במה להתנגש, כמעט, ונתיב הטיסה לא חייב להיות מעודכן באופן רצוף כתלות בגורמי הקרקע, הפוך בדיוק מנהיגת רכב בשטח ללא דרך מוגדרת.
מכל הסיבות האלו, הייתי מצפה לראות במיוחד בארץ פיתוח תוסס ומתקדם מאוד של מדמי לחימה לרק''ם המנצלים גרפיקה ויכולות עיבוד כדי לאמן מט''קים, תותחנים, נהגים ומסגרות. המצב כיום אצלנו נראה כאילו התנופה נעצרה באמצע. מהלך כזה אמור להניב חסכון עצום בתוך שנים בודדות בלבד, מה שיפנה משאבים ניכרים לאימון יעיל ויסודי על הכלים אחת לשלוש שנים, נאמר, עם הקצאות מתאימות לתנועות ואיזשהו ירי.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
נערך לאחרונה ע"י רגב06 בתאריך 28-06-2011 בשעה 13:21.
|