בזרוע היבשה עושים קצת סדר בתהליך המסורבל, שמלווה לא אחת בטעויות. הפקודה החדשה של חיל השריון מסבירה אלו פגזים יציידו כל טנק

מערכת IsraelDefense
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israeldefense.co.il/_Pics/pixel.gif]

16/6/201

עיתון "במחנה" מדווח כי בחיל השריון הפיצו את פק"ל "תחמושת לטנק", שמגדיר מחדש את חימוש הטנקים בפגזים, בבט"ש (ביטחון שוטף) ובחירום ויתרום למניעת טעויות.

הפק"ל החדש מפרט לכל דגם של טנק המרכבה את תמהיל הפגזים הרצוי, ובכך מאפשר לטען לדעת אילו סוגים של פגזים עליו להעמיס על הטנק, ובאיזו כמות. עד כה נתקלו השריונרים בתמהיל פגזים שונה בכל גזרה אליה הגיעו, בו נלקחו בחשבון גם הגזרה וגם סוג הטנק. כך, נאלצו השריונרים להתרגל לקצב אש ולפגזים שונים בכל תעסוקה מבצעית.



http://www.israeldefense.co.il/?Cat...1&ArticleID=472

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

מה זה אומר קצב אש ופגזים שונים?! זה משפט חסר כל משמעות...
בנוסף, הרי לא ניתן לפרסם מהו תמהיל הפגזים החדש, או מה היה הישן, אז למה בכלל לפרסם
ידיעה כזו? איזו מטרה משרת פרסום כזה?
הרי בכל מקרה, כל תעסוקה דורשת פגזים שונים האחת מהשניה, אז מה בעצם שינו פה?

שני צדדים למטבע העתיק-
צד א- אין שכל אין דאגות.
צד ב'- כשאין שכל כל הגוף סובל.

המטבע הזה בשימוש גם בימינו.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

זה ממש מקסים -

ציטוט:

שריונרים שהגיעו למילואים בשעת חירום ונתקלו בגזרה שונה מזו שהכירו בשירות הסדיר, התבלבלו גם הם עקב השינוי בהרכב הפגזים, דבר שגרם לעיכוב ולירידה באפקטיביות של הירי. מעתה, לוחם שיתגייס לחיל השריון ישתמש באותו הרכב פגזים מיום הגיוס ועד שחרורו, ללא קשר לקווים שיתפוס.

ועוד XXX יכנס פגז חדש לטנקים שהוא עוד לא נכנס, ואז, פתאום, שוב יהיה פק"ל חדש וניצחי, עד העדכון הבא.....

הדילמה היא עתיקת יומין. מצד אחד, כשנכנסים אנשי צוות לטנק זר ( מה שקורה במלחמה) כדאי שהטען ידע היכן נמצאים הפגזים וכמה יש. מצד שני בזירות שונות הצרכים שונים ונגד החיזבאללה למשל אין צורך כמעט בח"שים. לבעייה הזאת יכול להיות פיתרון טכנולוגי באמצעות מערכת המזהה קיום וסוג פגז במקום האחסנה שלו בטנק ומדווחת לטען ולמט"ק היכן ממוקמים פגזים ומאיזה סוג (ונותנת כמובן סיכום של כמויות). בטנק הלקלרק הצרפתי, המכיל טען אוטומטי, יש על הפגזים ברקוד המאפשר למערכת לזהות אותם. גם טכנולוגיית הRFID חביבת הפורום יכולה לעשות את העבודה (אם כי נראה לי שלהדביק ברקוד על פגז מתוצרת כלשהיא יותר פשוט). באותו האופן ניתן לקבל אינפורמציה על סדרת הייצור של הפגז ואינפורמציה נוספת ככל שתידרש.

הרי לפני שצוות חותם על טנק (גם צוות מתחלף שעולה על טנק) הוא בודק כמה פגזים יש בו, מה סוגם ואיפה הם נמצאים. כל טען (ומט"ק) זוכר במדוייק מה יש לו בטנק ואיפה זה נמצא, וזהו. זה לא שיש יותר מדי סוגים של פגזים ויותר מדי מקומות לשים אותם, וממילא מתאימים את הבטן לכל משימה מראש, כך שבד"כ אין פה מצב של אי וודאות בכלל...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

במלחמה אתה יכול להגיע לימ"ח לא שלך ולצאת בלחץ זמן, אנשי צוות יכולים להיות מוחלפים עקב הפגעות או חוסר תפקוד. המצב שבו אתה מוצא את עצמך על טנק שלא אתה חימשת קרה ויקרה.

אתה נכנס לטנק ומקבל דף עם איזה פגזים יש בו ואיפה הם נמצאים במתקון שלהם. אני לא יודע כמה זמן לוקח במרכבה לבדוק את כל הפגזים, אבל במגח זה עניין של דקות ספורות (זורקים מבט בכיתוב על הכרכובים).

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

בשוט זצ"ל העסק היה הרבה יותר קשה, התחמושת היתה מפוזרת בתובה, חלקה ברצפה תחתית וע"מ להגיע אליה היה צריך להרים רצפת טען (כולל להזיז את התורנים לסל צריח). המגח טנק יותר מסודר, לעומת זאת לא היתה בשוט תחמושת מעל טבעת צריח מה ששיפר את שרידותו. המרכבה (במיוחד 4) מסודרת ווהתחמושת נגישה יותר (לפי מה שהצצתי). בהתיחסות לנושא: במלחמת יוה"כ הייתי סדיר בצאלים, התחלנו לחמש טנקים בעזרת טירוני שריון מרפיח בשעות הערב. בהתחלה עבדנו לפי פק"ל (שזכרתי בע"פ) ואף השארנו מקום לפגזי הזרחן שלא הגיעו. שהגעתי לפנות בוקר לטנק איתו יצאתי למלחמה, חימשנו אותו מכל הבא ליד מהתחמושת שנותרה (חשים ומעיכים אם אני זוכר נכון). במלחמה מקובל מאד שקצין שהטנק שלו נתקע מסיבה כלשהיא עולה על כלי של הגור והוא לוקח או משאיר חלק מהצוות שלו לפי שיקול דעתו. במקרה כזה איו זמן לעצור ולבחון את התחמושת והמערכת שהצעתי יכולה להועיל. יש גם מקרים נוספים.

חש"ן מחלותיו... זה די מצחיק למען האמת - במסלול, כשהמפקדים היו מהדור שעוד גדל בצמ"פים ברמת הגולן (מחזור ראשון בתולדות החטיבה שלא עשה צמ"פ ברמה"ג), לימדו אותי (תותחן מקור) את הפקל בע"פ, כי לך תדע מה ייקרה ולמה, ורשמית בכל השיעורים, כל המט"קים קצינים ומדריכות הבטיחו לי שזהו הפק"ל.
הגענו למבצעית, וטראח קו כחול. ואז פתאום בטן לבנון יאדה יאדה.
לאחר עוד כמה שנות שירות, קורס קצינים, כמה תהפוכות חוזרים לקו שריון, ומה סחבק מקבל? "תעמיס בטן לבנון". חשבתי שאני כבר מלומד ויודע את החומר, אמרתי "מה הבעיה בכלל?" ואז הסתבר, שאיזה רמ"ד בתח"ש ישב וחשב איך להצדיק את המשכורת והחליט לשנות את הפק"ל!
רמ"דים בצה"ל נמדדים ע"פ כמות הניירת שהם מייצרים לפל' המבצעיות, ולא ע"פ החוכמה של ההחלטות שלהם. טנקי צה"ל היו שנים בלבנון, גבול סוריה וגזרות אחרות, ויחד עם זאת, כולם נוטים לשכוח זאת, לזקור את אפם ולחשוב שהאמת אצלהם. כמה ישראלי מצידם
שיעשו פק"לים חדשים כמה שבא להם - מבחינתי בסדר גמור, עד שאני/אחרים ישלמו על הטמטום בחייהם במלחמה הבאה. רק שיעשו טובה - שידפיסו את זה על נייר עבה, ינמל"צו וידביקו עם מסקנטייפ שקוף על דופן שמאל, שכשנצא לקרב, השמאלי יידע מה לעזעזאל הולך מסביבו. יותר מידי פעמים עמדתי מול ביקורת, אחרי סדרת הכנות גדודיות (ושליחת שאילתות על עדכונים תו"ליים וכו'), כשהקצין שבדק את הטנק נכנס לדיון מעמיק עם שאר הפמליה שלו לגבי הסידור תחמושת/זיווד/שאר ירקות בטנק שלי והגיעו למסקנה שגם הסידור שלי לא נכון, גם הפקל שקיבלתי לא נכון, וגם הפקל הכי מעודכן לא נכון וצריך עבודת מטה יאדה יאדה... איזה כתב פעור החליט לעשות אייטם מעבודת מטה רגילה של מקשנ"ר, ואתם נדלקתם

ואם הוקפץ,
מה, לא ברור לכל אחד כאן (שמאלי ו"ימני" :-) ,שבהדבר השני שהוא עושה כשהוא עולה לטנק, מקסימום בתנועה לסדר תנועה או ווטאבר, שהוא הולך לפתוח מארז מארז, ולקבל תמונת מצב?

ואם היה פק"ל ברזל עולם!!! הייתם סומכים על הימחני"ק\טען ג'\ צוות שאתם יורשים בנסיבות עצובות יותר, שהטנק בדיוק לפי פק"ל?

ב4 דקות ראשונות של עמידה, המט"ק והטען יכולים לוודא, או הטען לבד, ב10 דקות נסיעה....

אני מקווה בשביל כל השיריונרים שהם בודקים את המארזים, אבל עדין החלפת הפק"ל התכופה לא מתאימה לאופי ה"בדחניקי" של חיל השריון. היית מצפה שכמו שיש מצבי אבטחה יהיה גם פקל תחמושת.
האמת שמה שעשה הרמ"ד זה בדיוק מה שכתבו כאן- לחזור לפק"ל אחיד לכל הקווים וכל המשימות בניגוד למצב שהיה קודם, וזאת בלית ברירה מאחר שנכנסו פגזים חדשים לבטן והיה צריך להסדיר את הנושא.

נוע, נוע! סוף