סקר שנערך בצה"ל לקראת "יום המילואים בכנסת", העלה כי 68% מהמ"פים והמג"דים במילואים, סבורים ש"האווירה הציבורית מעודדת השתמטות ממילואים". ח"כ רגב: "הממשלה לא עושה מספיק".

http://news.walla.co.il/?w=/2689/1825555

אם הייתה לי אפשרות לדבר עם הדרגים הבכירים , הייתי מודיע להם רשמית שזה בידיים שלהם.

ברגע שהמפקדים.. אפילו הסמלים.. יתחילו להקל על החיילים בטירונות וגם בהמשך השירות.. לא תהיה לאותם חיילים סיבה להגיד לחבר'ה מהשכבה מתחת "אל תתגייסו ! צבא זה חרא!"
ללא ספק המפקדים משביזים את החיילים , לפעמים לא במוצדק.
החברים שלי מהבית ספר מהשכבות מעליי , רובם , מרגישים שהם לא בידיים טובות.. מרגישים שהם לא מחויילים בצורה מקצועית ושהמפקדים מתייחסים אליהם בהתאם למצב הרוח שלהם.

אתה מתבטא בנחרצות בנושא שאתה לא מכיר ולא חווית (להזכירך, אתה בן 17...) וקובע קביעות על סמך דיעותיהם של חברים מבית הספר שככל הנראה נמצאים בטירונות או בהכשרה כזאת או אחרת.
טירונות היא פרק ההכשרה הראשונית והיא לא באמת מייצגת את שאר השירות הצבאי.
לו היית יודע כיצד התנהלו טירונויות ביחידות השונות לפני 5 שנים או לפני 10 שנים, היית כותב שטירונות קרבית היום היא סוג של גן עדן.
צבא זה לא קייטנה. לפעמים זה חרא, לפעמים סובלים, האוכל בדרך כלל לא משהו, לא תמיד ישנים מספיק, לא תמיד יש זמן לדבר עם החברה, ויש מטלות ומסדרים מכאן ועד הודעה חדשה.

צר לי שאני כותב לך את זה, ותאמין לי שאני כותב את זה בצורה הכי עדינה שאני יכול, אבל כל עוד אין לך מושג ו/או היכרות עם התחום (ובעצם, כל תחום שהוא), אתה לא יכול להרשות לעצמך להגיב.

לעולם אשא דגלך בגאווה

זה בדיוק מה שרציתי לומר רק פחדתי להסתבך עוד פעם ולספוג עוד

בקיצר הצבא זה לא קייטנה וגם אסור שהוא יהיה
קח אוייר תנשום עמוק אלפים עברו את זה לפניך אלפים יעברו את זה איתך ואלפים יעשו את זה גם כש תיהיה בפנסיה (למרות שעד עז אולי היו לנו רובוטים עבדים במקום לוחמים ) .

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

נכון, כי בתור טירונים החברים שלך יודעים יותר טוב מכולם איך צריך להכשיר אותם... או אולי הם סתם בכיינים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tal-T אם הייתה לי אפשרות לדבר עם הדרגים הבכירים , הייתי מודיע להם רשמית שזה בידיים שלהם. ברגע שהמפקדים.. אפילו הסמלים.. יתחילו להקל על החיילים בטירונות וגם בהמשך השירות.. לא תהיה לאותם חיילים סיבה להגיד לחבר'ה מהשכבה מתחת "אל תתגייסו ! צבא זה חרא!" ללא ספק המפקדים משביזים את החיילים , לפעמים לא במוצדק. החברים שלי מהבית ספר מהשכבות מעליי , רובם , מרגישים שהם לא בידיים טובות.. מרגישים שהם לא מחויילים בצורה מקצועית ושהמפקדים מתייחסים אליהם בהתאם למצב הרוח שלהם.

שלום לך בחורי הצעיר
טוב שאתה כותב מה חשים בני גילך ואני לא מתווכח עם התחושה (אגב לטעמי חייל שלא מקטר משהו דפוק ביחידה שלו)
אני רוצה לנסות להאיר לך את הדברים מנקודה אחרת - דווקא מפני שאני מאמין בנוער וחושב שיש לנו נוער טוב. רק לצערי משרד החינוך מתרכז בבגרויות ולא בחינוך. אבל עד שבתי ספר יתוקצבו גם לפי תרומתם למדינה ולא לפי גולגולת נסה לקרוא את השורות הבאות.

מלחמה היא לא סרט - היא מצב לא נורמלי שקשה ביותר לשאת אותו. גם התקלויות קצרות הן לא פשוטות.
הן דורשות כושר גופני - יכולת פגיעה באויב וחוסן נפשי ברמות גבוהות.
מי שלא מצטיין באלו עלול למצוא עצמו פגוע או הרוג.
כיוון שאני לפחות בגיל של ההורים שלך, ואולי למעלה מזה, הייתי מאד רוצה שתחזור הביתה בשלום, כמו גם שתבצע את המשימה של הגנה על גבולותינו בצורה המיטבית. עכשיו תור הדור שלך לעשות זאת.
על מנת לבצע זאת צריך להתאמן הרבה וקשה . עד קצה גבול היכולת!
אני מצפה מהמפקדים שיקחו אזרח מהבית ויהפכו אותו ללוחם !!!
לא ניתן לעשות זאת ברכות, בעדינות, בנחמדות. זה פשוט לא הולך. אני מצפה ממפקד שלא ישפיל אך שיהיה קשוח. שלא יגרום נזק אך שלא יוותר ויוציא מהטירון הצעיר את כל מה שניתן כדי שיהיה ללוחם טוב. אחרת זה לא טוב.
הייתי רוצה מכל חבריך שעברו הכשרה כלוחמים (אני לא מדבר על יחידות עורף) שיעשו דבר פשוט. ידמיינו את המפקדים שלהם עומדים בחדר, (כמו במסדר זיהי) יביטו עליהם ויצביעו על המפקד שאחריו הם היו רוצים ללכת לקרב. לא נחמד - מקצוען, לא סחבק אלא זה שישמור על חיי חייליו תוך ביצוע המשימה בנחישות. זה שיבחרו בו הוא המפקד הטוב בעיניי.
מבלי לזלזל צבא זה לא מועדון חברים ולא תנועת נוער.(תנועת נוער זה דבר נהדר אבל אחר)
צבא הוא צבא - הנמדד ביכולותיו. אין בו דמוקרטיה. הוא גוף שלוקח אנשים נורמליים ומכניס אותם למצבים לא נורמליים.

היום ממרחק הזמן אני יושב לעיתים עם מי שהיו חיילים שלי, הם מספרים שבהתחלה הם פחדו ממני ושנאו אותי, (הייתי המ"מ שתמיד עשה קצת יותר מאחרים) הם היו מגיעים אחרונים מהמסע למקלחת. אחרונים מהשטח. ומותשים באמת. בשלב השני הם התרגלו אליי לטענתם - כבר לא היתה שנאה, אך לא אהבה. כשעלינו מהטירונות + אימון מתקדם לקו, הדברים השתנו. הייתי המפקד שקם ראשון והולך לישון אחרון. נמצא כל הזמן בשטח ודואג לכל דבר קטן. כך גם כשהיינו באימון הגדודי. כשנפרדנו עת הלכתי לתפקיד אחר הם כבר כתבו לי שיר וסיפרו כמה הם אוהבים אותי. והקשרים עם רובם נשארו עד היום.

חז"ל אמרו "חוסך שבטו שונא בנו" במובן מרביץ תורה בתלמידיו.
זה מה שאני מצפה ממפקד - כל מפקד - שירביץ תורת הלחימה בתלמידיו - ידאג להם כאב,(לא ייותר). יפגין דוגמה אישית ומקצועיות ויהיה קצין החינוך שלהם.

אני מאחל לך שרות מעניין מאתגר וקשה (את הדברים הכי קשים זוכרים לשנים) ושתגבר על הכל.
בהצלחה

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

במקום לענות לילדון, שייתגייס יום אחד ויבין שלא מתהלל חוגר כמפתח, בואו נתרכז במה שחשוב. הסקר הזה הוא תמרור אזהרה (כמו כל כך הרבה אחרים שהופיעו לפניו) למצב שמחמיר. קודם כל נדבר רגע עלינו המילואימניקים. הציבור שאליו אתייחס כרגע כנראה לא מיוצג בפורום (וטוב שכך) אבל הוא קיים במספרים מדאיגים. המילואים נתפסים כהתנדבות נטו (ממש כאילו היו איזו מחויבות חברתית שאנשים נוטלים על עצמם כי הם רוצים לעזור או להיות מעורבים חברתית) ואפילו הציבור שמסביב (שמסיבות כאלה ואחרות לא שייך למערך המילואים) לא מבין למה אנחנו בכלל שם. אז נכון, בנימה אישית בעיני זה כייף גדול זכות שהיא חובה ומוסד שמשייך אותך למשהו גדול וחשוב יותר. אבל בפועל אין פה בחירה. יש חוק והמיל' הם לא לבחירה או לחלוקה (כמו שאומר טאיטו על המשמעת) למה כל אחד שרק משמיע חריקות ויבבות משתחרר המיל' (ואגב כך גם מהסדיר קודם לכן)? הכי קל להגיד שנעשה את העבודה אם מי שבא וגם בא לתת מעצמו. אבל מילואים זה מסה, כוחנו במספרים. בשביל מסה צריך אנשים ועדיין כל הירא הרך לבב ובעיקר זה שסובל מדלקת בקרום החשק מקבל פטור. הכי כייף להיות עם אנשעים איכותיים שנותנים מעצמם במיל' אבל בסוף צוות הופך להיות עשרה אנשים ופלוגה 70 בקושי.

גם הימ"מים מתמעטים. נכון שהיתה תנופה אחרי מלחמת לבנון השנייה, אבל שוב חוזרים לריטואל המוכר. מילואים צריכים אימונים. וכן גם לחזק את הלכידות החברתית. 5 ימים פעמיים בשנה לא יחברו אנשים זה לזה חזק כבעבר. אני לא מציע לחזור למודל הקיצונים של שנות ה50 עד ל70 של שלושה חודשי מיל' בשנה כמעט, אבל אנחנו שוב שוכחים מה היה פה ממש לא מזמן.

וכמובן איך אפשר בלי מילה על החברה. מילואימניקים מפוטרים או לא מתקבלים לעבודה. באוניברסיטה מרצים ומתרגלים לא מעריכים את הרעיון של הליכה למיל' (וכן למי ששואל נתקתי בזה בעצמי. אגב החלק הכי מעצבן שאי אפשר באמת להילחם בזה כי אם תצא נגד המערכת אולי תנצח בקרב אבל הממסד האקדמי ידאג שתפסיד במלחמה) ובכלל זה נתפס כמו זמן מיותר.

אז כן יש אווירה של השתמטות, וגם מנסים להילחם בה עם שבוע ההוקרה למילואים ומספר הטבות. אבל אותו חינוך (או שמא יש לומר היעדרו) שלא שם דגש על מחוייבות לארץ ואחד לשני כבעבר (מחלה שגורמת גם להשתמטות משירות סדיר בצה"ל קל וחומר ממיל' ) הוא מה שבאמת דרוש.

נ.ב

Tal-T חכה עד שתתגייס ואז תגלה גם אתה שהטירונות והאימונים נועדו להכשירך בכדי שתילחם בשדה הקרב הלוא הוא ממלכת אי הוודאות (כפי שיוכלו לספר לך רבים מן הכותבים בפורום). בניגוד למשל לעולמם של עורכי הדין, כשאתה מפסיד שם, אין אפשרות להגיש עירעור לעַרְכָּאָה גבוהה יותר. אבל אל דאגה יהיה בסדר. ואל תעלב מהחבר'ה בפורום. אני יכול להעיד עלי לפחות שבגילך גם אני חשבתי שיש לי את כל התשובות. לפעמים אני עדיין שוגה בכך.

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

אל לך להאשים את הציבור בזה, שהם לא מבינים למה צריך את המילואים. הצבא קיבל החלטה מחושבת לא להשקיע במערך בדיוק מהסיבה הפשוטה שלא ממש צריך את מערך מילואים. מעבר לדיבורים כל מילואימניק מודע היטב להחלטה זו. היחס מתבטא גם בכמות מגוחכת של אימונים, גם ברמת הציוד והאמל"ח בימ"חים וכן, גם בקלות השיחרור. רוב רובו מערך המילואים מתקיים מכוח ההתמדה בלבד, וגם כחברת שמירה (די יקרה ולא יעילה) לבט"ש. אולי כדאי לצבא לקבל החלטה סוף סוף. אם צריך את צבא המילואים - צריך להשקיע בו. אם לא - להפסיק להציק לאנשים.

אני מסכים רק עם החלק הראשון של תגובתך. אין להאשים את הציבור בבעיה כי לא הסבירו לו. לא הסבירו לו שמדובר במערך חשוב וקריטי לביטחון המדינה. הצבא קיבל החלטה מחושבת שנבעה משיקולי תקציב נטו. לו יכל לבחור לא היה עושה זאת. באשר להיעדר נחיצות, המבצעים הגדולים "עופרת יצוקה" ו"חומת מגן" בהם שותפו מילואימניקים ומלחמת לבנון השנייה בה היה מערך המילואים שותף מלא לכלל העשייה והלחימה בכלל הזרועות מוכיח שלא כך הוא. אבל אני מסכים שצריך להבהיר זאת לציבור.

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

לא, לא משיקולי תקציב. מערך המילואים נוצל בצורה מחפירה כבר הרבה הרבה לפני כן

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אתה לא צריך לשכנע אותי בנחיצות מערך המילואים, לך אל המטכ"ל, הם אלה המובילים את מדיניות. נכון, יש אילוצי תקציב (כפי שתמיד היו ויהיו), אבל הוחלט לצמצם דווקא באימוני מילואים וציוד בימ"חים. במקביל צבא ממשיך לקנות כלי טיס חדשים, לשפר את התנאים של העתודאים ולשקיע בפרויקטים משונים כמו נערי רפול. זה שמבחינת הצבא רוב יחידות המילואים מיותרות.
אתה לא יכול לשכנע את הציבור בנחיצות המילואים, אם אפילו המדינה לא חושבת שזה נכון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ענקנמן נכון, יש אילוצי תקציב (כפי שתמיד היו ויהיו), אבל הוחלט לצמצם דווקא באימוני מילואים וציוד בימ"חים. במקביל צבא ממשיך לקנות כלי טיס חדשים, לשפר את התנאים של העתודאים ולשקיע בפרויקטים משונים כמו נערי רפול. זה שמבחינת הצבא רוב יחידות המילואים מיותרות. אתה לא יכול לשכנע את הציבור בנחיצות המילואים, אם אפילו המדינה לא חושבת שזה נכון.

I agree completely!


Discounts on movie tickets or jackets with unit logos are nice, but not the answer

Units that train regularly and relatively efficiently (OK, I know that we are talking about the army) feel that they are needed and that their service is not wasted

Employers that are put in jail for firing a reserve soldier will get the public's attention

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

הכל תלוי במפקדים ובדרג הבכיר נכון שצבא זה לא קייטנה וזה לא גנון צריך להתרגל אבל יש חיילים באמת שאין להם מה לאכול בבית האבא שותה או בכלל אין לחייל אבא אימא לבד מפרנסת מניסיון אישי אצלי ביחידה היו הרבה כלאו חיילים והמפקד גף פשוט שם עליהם כשהם נכנסו אליו לשיחה הוא חייך להם וענה בתשובה שלילית
הצבא היום במקום לעזור לחלשים עוד יותר דופק אותם הם אוכלים סיבוב ובורחים ובצדק מי יגיד להם לך תעשה חצאים בלי לעבוד לפחות יומים שלוש בשבוע כדי להביא כמה שקלים הבית ?
ואני מכיר כמה אנשים שהלכו להסגיר את עצמם לכלא 5 פעמים כן 5 ולא היה מקום בכלא הם חיכו כחצי שנה עד שיבואו לקחת אותם מהבית.
זה רק מראה איך הצבא שלנו נירא
ולא נירא לי חייל שמתחשבים בו ומנסים לעזור לו יברח (לא מדבר על החיילים שבוכים על זה ששיבצו אותם בבסיס רחוק מהבית וכל השטויות שיש היום מדבר דוגרי על חיילים שבאמת יש להם מצב קשה מהרבה סיבות)

הגיע הזמן להודות, שעבר זמנו של הקונספט "צבא העם" היום, מי שרוצה לא לשרת, פשוט לא מתגייס, מי שלא מעוניין בשרות קרבי פשוט לא נמצא שם, ומי שכבר מתגייס עושה את המוות למערכת הצבאית, המסגרת הצבאית מתקשה להכניס משמעת בחיילים בשלבי הטירונות בגלל מעורבות יתר של הורים, ה"מענה הפיקודי" המטופש, ופחד מהתקשורת. אני לא אומר שעלינו לעבור לצבא מקצועי נטו, אבל אני בטוח שאפשר למצוא דרכים יצירתיות לפתרון של הבעיות הללו.

אגב, אין בדברי מלפאר בדבר הצבא ה"מקצועי". בצבא ארה"ב המצב לא מושלם בלשון המעטה, האימון לוקה בחסר וחיילים נשלחו לעירק אחרי מספר מועט של שבועות. המשמעת התרופפה משמעותית.

אילו חיילים אמריקאים נשלחו לעיראק אחרי אימון של מספר שבועות? ממה שאני מכיר, התעסוקות שלהם ארוכות מאוד (שנה למשמר לאומי, חצי שנה+ ליחידות סדירות), ומובן שלפני תעסוקות כאלו עוברים אימונים מקיפים.

למשל, המאמר "הכשרת כוחות לתעסוקה מבצעית הדוגמה של המרינס" מאת סא"ל אבי דהן
http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/112572.pdf

חלק מאי הגיוס זה בגלל הפיתויים הגדולים, פיתויים שכמעט כול ילד יעדיף להיות בהם מאשר לקבל הוראות וקריעת תחת:
החבר'ה בחוץ מורידים לך עוד יותר את החשק, שהם כול היום מדברים מה עשו אתמול בלילה בזמן שאתה היית בכלל בשמירה... לא רק זה ועוד אפילו מנסים לשכנע אותך שאתה פראייר, שהם עשו מה שבא להם ואתה נדפקת.
רוב הסיכוי שילד שיוצא כול יום למועדון וחוזר בבוקר לא ירצה להתגייס לצבא, בטח לא יחידה קרבית שידפוקו אותו שם בזמן שכול החבר'ה שלו עושים חיים.

אם לא מספיק את החבר'ה, יש גם את הבית:
היום שאתה אומר לאמא שלך אתה מתכנן ליחידה קרבית היא תפרוץ בבכי... וממש לא בשמחה
ההורים שלך, האחים ומי לא ינסו לשכנע אותך לא ללכת לשם, לתת לאחר לעשות את העבודה המלוכלת, לא רוצים יותר להיכנס לדיכאון ומחשבות אינספיות איפה הבן ומה הוא עושה, ושלא נדבר שיש מלחמה
אבל אין מה לעשות, ניהיה כבר הרגל לזרוק את הכביסה המלוכלכת לאחרים, לתת להם להידפק במקומך.

תמיד אומרים שדור החדש טוב יותר מקודמיו, אני שואל: מי הטיפש שאמר זאת?:
רוב רובו הגדול של הנוער מזלזל בהוריו, מרים את קולו ואף מקלל, נותן יותר כבוד לחבריו, צועק על אלו שמלמדים אותו ואף מכה אותם לעיתים נדירות, יורק על החלשים ומרשה לעצמו להתעלל בהם, חולם להיות איזה עבריין שאפחד לא יוכל עליו (הרי שיתנו כבוד לא ככה?), מתחנך לשנאת המשטרה, ניהיה יותר גזעני (וזה כלפי יהודים), כול היום מחפש איך לזיין, הבנות הרבה הרבה יותר מופקרות, שותה ומעשן עד מחר, משחיט רכוש בכוונה, נוסע על מהירויות מטורפות, הוריו לא דואגים לחנכו ויותר מזה - מנסים להתחבב אליו, להיות חברים שלו ולא הורים שאמורים להוביל קדימה. זה חלק קטן מהרשימה המלאה.

רובו הגדול של הנוער הוא המיץ של הזבל, מי שחושב אחרת טועה בגדול ומנותק מהמציאות.
הנוער של היום למד להיות יותר אגואיסט (אם לא תיהיה זבל כלפי אנשים אתה פשוט לא תשרוד בחברה) ואם אתה רוצה "לשרוד" אז תיהיה מנייאק, תיהיה כלב לכול הסביבה שלך, לא תבדיל בינהם וכך תתקדם.

והמסכנה:
הצבא לא אשם פה, אלא חינוך קלוקל (תפסיקו להפיל את זה על מערכת החינוך, בסופו של דבר הילד בא ללמוד ולקבל ממש מעט ערכים [הרי לזה לא דואגים יותר מיד]) אבל כשאין בסיס - שום דבר לא יצא.

את הבסיס כמו שהבנתם, אחראים ההורים.
ובמילים שלכם: צבא זה לא קייטנה... אם ההורים היו משכילים לקחת רק מעט מזה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Mamor , רוב רובו הגדול של הנוער מזלזל בהוריו, מרים את קולו ואף מקלל, נותן יותר כבוד לחבריו, צועק על אלו שמלמדים אותו ואף מכה אותם לעיתים נדירות, יורק על החלשים ומרשה לעצמו להתעלל בהם,....... רובו הגדול של הנוער הוא המיץ של הזבל, .

וואללה? מכיר את הפתגם: "הפוסל, במומו פוסל"?

אני נזכר בסיפור על בן גוריון, בתקווה שתצליח להבין את ההקשר.

פעם, כשבן גוריון היה ראש ממשלה והיתה מערכת בחירות, הוא פנה לראש מטה הבחירות שלו וטען שאינו רואה פרסומי רחוב מספיקים למפא"י (זו המפלגה שהוא הוביל, אז, כשהיינו צעירים). ראש מטה הבחירות פנה לנהג של בן גוריון ושאל אותו איך הם נוסעים הביתה כל יום (מהקריה בת"א, לתחילת שדרות קרן קיימת שמאוחר יותר נקראה שדרות בן גוריון, שם היה ביתו של הזקן). אחרי שהוא קיבל את הנתיב, מילא את כל הדרך בפרסומים.
אחרי שבוע בן גוריון פנה אליו ואומר לו : "או, יופי, אני שמח שהתחלתם לפעול במישור הפרסומי".

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YHS וואללה? מכיר את הפתגם: "הפוסל, במומו פוסל"? אני נזכר בסיפור על בן גוריון, בתקווה שתצליח להבין את ההקשר. פעם, כשבן גוריון היה ראש ממשלה והיתה מערכת בחירות, הוא פנה לראש מטה הבחירות שלו וטען שאינו רואה פרסומי רחוב מספיקים למפא"י (זו המפלגה שהוא הוביל, אז, כשהיינו צעירים). ראש מטה הבחירות פנה לנהג של בן גוריון ושאל אותו איך הם נוסעים הביתה כל יום (מהקריה בת"א, לתחילת שדרות קרן קיימת שמאוחר יותר נקראה שדרות בן גוריון, שם היה ביתו של הזקן). אחרי שהוא קיבל את הנתיב, מילא את כל הדרך בפרסומים. אחרי שבוע בן גוריון פנה אליו ואומר לו : "או, יופי, אני שמח שהתחלתם לפעול במישור הפרסומי".

אבל וואלה? לא פסלתי אפחד, כמדומני כול מה שכתבתי זה סיבות שמוסיפות להשתמטות, ואני רואה את זה מקרוב, בעיניים, אם זה דרכי או דרך חברי, אם זה דרך המסיבות או דרך אלכוהול, אם זה דרך הדיבורים והשיחות ואם אתה סתם עובר ברחוב, אם זה דרך בית הספר ואם זה בבית שלך ושל אחרים - הדברים האלו קיימים, וזאת בעיה שלך (וכנראה של כולנו) שאתה בוחר להתכחש לזה.

אז תמיד יש יוצאי מהכלל, תמיד יש את הטובים ותמיד יש את המוכשרים, תמיד יהיה תילד שידבר על ערכים ותמיד יהיה את הילד בפינה שיצחק לו בפנים, לכול דבר יש שני צדדי המטבע

אבל כשאתה רואה את זה כול בעיניים ומסתכל אחר כך על הנתונים אתה לא תתפלא, כי אתה מכיר זאת ממקור ראשון, לעומת זאת מי שחי בבועה יהיה לו קצת יותר קשה להבין איך זה -אחד מכול שני אזרחי מדינת ישראל -לא מתגייס לצה''ל

וסוף פסוק:
"אחוזי הגיוס מתוך כלל החברה הישראלית מדליקים נורה אדומה. כיום, כמחצית מהאוכלוסייה לא מתגייסת כלל לצה"ל".

נ.ב
אחלה סיפור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Mamor תמיד אומרים שדור החדש טוב יותר מקודמיו, אני שואל: מי הטיפש שאמר זאת?: רוב רובו הגדול של הנוער מזלזל בהוריו, מרים את קולו ואף מקלל, נותן יותר כבוד לחבריו, צועק על אלו שמלמדים אותו ואף מכה אותם לעיתים נדירות, יורק על החלשים ומרשה לעצמו להתעלל בהם, חולם להיות איזה עבריין שאפחד לא יוכל עליו (הרי שיתנו כבוד לא ככה?), מתחנך לשנאת המשטרה, ניהיה יותר גזעני (וזה כלפי יהודים), כול היום מחפש איך לזיין, הבנות הרבה הרבה יותר מופקרות, שותה ומעשן עד מחר, משחיט רכוש בכוונה, נוסע על מהירויות מטורפות, הוריו לא דואגים לחנכו ויותר מזה - מנסים להתחבב אליו, להיות חברים שלו ולא הורים שאמורים להוביל קדימה. זה חלק קטן מהרשימה המלאה. רובו הגדול של הנוער הוא המיץ של הזבל, מי שחושב אחרת טועה בגדול ומנותק מהמציאות. הנוער של היום למד להיות יותר אגואיסט (אם לא תיהיה זבל כלפי אנשים אתה פשוט לא תשרוד בחברה) ואם אתה רוצה "לשרוד" אז תיהיה מנייאק, תיהיה כלב לכול הסביבה שלך, לא תבדיל בינהם וכך תתקדם. .

I'm curious if you are speaking as one of this supposed "majority" or as a parent of them? Take responsibility for yourself and your children

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

ציטוט:

במקור נכתב על ידי zragon13 I'm curious if you are speaking as one of this supposed "majority" or as a parent of them? Take responsibility for yourself and your children

אחד מהם, לכן הרשתי לעצמי לכתוב מה שכתבתי, לכן אני יודע את הבעיות האלו שרוב ההורים מתעלמים מהם או בוחרים כמובן להפיל זאת על מערכת החינוך - וזה במקרה הטוב : )
גם הילדים "הכי רעים" בסופו של דבר יודו שהם הגיעו לכך בגלל חוסר חינוך, חוסר תמיכה או בקיצור: מה שבית ורק אז מערכת אמורים לספק.

אם להורים היו יותר ביצים (סליחה, הרבה הרבה יותר ביצים) לעמוד מול הילדים שלהם, להציב גבולות, להחדיר להם ערכים ומשמעת המצב היה שונה, לא היית רואה נתונים כאלו (כנראה אנשים שוכחים שישראל חייה על חרבה, שיש בחוץ עשרות מיליוני איש שצועקים מוות לישראל, אבל זה בסדר, תן להנות עכשיו ולעזאזל מחר).

היום אתה סוטר לילד שלך אתה הופך לבהמה ובית משפט כבונוס.
אז כולם ניהיו יפי נפש, אך שכחו להישאר עם הרגליים על הקרקע, שכחו שלא תמיד הכול נפתר דרך דיבורים, שכחו שקל לדבר אך קשה לעשות ובעיקר -איך לא- שכחו לשתוק.

אגב, אני מקווה שאתה מודע לכך שזה לא משנה כמה תחנך את הילד שלך, לפעמים הילד מהשכנה הוא זה שיגרור אותו, הוא זה שידרדר אותו.

אז לפעמים צריך לעבוד כקבוצה, ולא לחוד.

I think that you are over generalizing and exaggerating. Fact is I have two kids aged fourteen and sixteen. They are far from perfect but they do no exhibit the kind of behavior/values you describe. Since you wrote all this, I assume that you do not either. See, that's three decent people already

QUOTE=Mamor] אחד מהם, לכן הרשתי לעצמי לכתוב מה שכתבתי, לכן אני יודע את הבעיות האלו שרוב ההורים מתעלמים מהם או בוחרים כמובן להפיל זאת על מערכת החינוך - וזה במקרה הטוב : )
גם הילדים "הכי רעים" בסופו של דבר יודו שהם הגיעו לכך בגלל חוסר חינוך, חוסר תמיכה או בקיצור: מה שבית ורק אז מערכת אמורים לספק.

אם להורים היו יותר ביצים (סליחה, הרבה הרבה יותר ביצים) לעמוד מול הילדים שלהם, להציב גבולות, להחדיר להם ערכים ומשמעת המצב היה שונה, לא היית רואה נתונים כאלו (כנראה אנשים שוכחים שישראל חייה על חרבה, שיש בחוץ עשרות מיליוני איש שצועקים מוות לישראל, אבל זה בסדר, תן להנות עכשיו ולעזאזל מחר).

היום אתה סוטר לילד שלך אתה הופך לבהמה ובית משפט כבונוס.
אז כולם ניהיו יפי נפש, אך שכחו להישאר עם הרגליים על הקרקע, שכחו שלא תמיד הכול נפתר דרך דיבורים, שכחו שקל לדבר אך קשה לעשות ובעיקר -איך לא- שכחו לשתוק.

You don't have to beat your kid to teach him respect or values. I'm not saying that drawing borders or nagging kids to do their homework is easy or fun, but it's part of the parenting job

אגב, אני מקווה שאתה מודע לכך שזה לא משנה כמה תחנך את הילד שלך, לפעמים הילד מהשכנה הוא זה שיגרור אותו, הוא זה שידרדר אותו.

Of course pressure from friends will influence/compete with an individual's family values. Nothing new there, it's always been that way.

Still, what you get from home stays inside you and builds your character so that it will help you make the right choices, despite possible negative social influences.

And it's OK to make bad choices and mistakes. That's what being young is about

BTW, one of the great benefits of reserve duty for old farts like me is the opportunity to meet and serve with so many young people that, despite how easy it is today to avoid military service, and despite all the media attention on growing individualism in society and how unmotivated youth is today, have still decide to spend their precious time for the good of the nation.

So the the new generation can't be all that bad (and my generation was probably not any better

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

חלאס עם הפופוליזם.
הסיבה לירידה באחוז המתגייסים לסדיר ולמשרתים במילואים היא הגידול באוכלוסייה לעומת הקטנת הסד"כ.
בשנות השבעים והשמונים המערך הלוחם בצה"ל היה גדול יותר, אבסולוטית, משהוא היום - ולצורך איושו הוא נאלץ לגייס מאוכלוסיה הקטנה משמעותית מזו שיש היום.
ובעברית: צה"ל צריך פחות אנשים. צה"ל הרי לא מצליח למצוא תעסוקה הולמת גם לכמות שיש לו היום - ע"ע האבטלה ה(ממש ממש לא)סמויה במפקדות, אי-זימונם של כ-25% מחיילי המילואים לשירות פעיל ומתן פטורים גורפים ממילואים בשעת השחרור. זו גם אחת הסיבות להתנגדות הנחרצת של צה"ל לגיוס כללי של חרדים.
אז אולי נבין שהנטל לא יתחלק באופן שווה - ולכן צריך לדאוג לשיוויוניות בכך שמי שמשרת, מתוגמל כראוי.

והערה אחרונה: מי שמאמין ש"הולך ופוחת הדור" יכול להירגע. עליו אמרו בדיוק את אותו הדבר...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shlomz והערה אחרונה: מי שמאמין ש"הולך ופוחת הדור" יכול להירגע. עליו אמרו בדיוק את אותו הדבר...

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

כל מה שאמרת אמת ויציב, אז כיצד פותרים את הבעיה שמעטים "זוכים" לתרום את חייהם להגנת המולדת בעוד שהרוב לא מחוייבים במאומה?

בעבר לפחות הייתה אחידות בנטל אך כעת מעטים באופן יחסי חולקים אותו - זה מוביל לאווירה המעודדת השתמטות כי אנו הישראלים לא נולדנו להיות פראיירים..

קטונתי מלראות את התמונה בכלל צה"ל, אולי באמת יש עודף כח אדם. אולם במקומות שאליהם אני חשוף, סדיר ומילואים, יש פערי כח אדם בתחומים שונים והמצב רק מחמיר עם הזמן.

אני דוקא מסכים עם האמרה "הולך ופוחת הדור" לפחות בהיבט של כשירות חיילי המילואים לביצוע משימותיהם בחירום.