26-05-2011, 12:21
|
|
|
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
|
|
לדעתי, ההבדל בין התגובות המערביות לאירועים בלוב ובסוריה הוא באופי האירועים.
בסוריה- הפגנות רחוב (אמנם מתמשכות) במספר ערים, בלי סיכוי אמיתי לתפוס את השלטון
בלוב- כוח מאורגן ולוחם של המורדים, שנראה היה שיפילו את קדאפי תוך ימים. אני חושב שהמערב קפץ על עגלת המורדים מתוך ציפיה לניצחון מהיר, והופתע כשקדאפי החזיק מעמד וצבאו לא התפורר.
המשותף הוא חוסר רצון אמיתי להתערב לאורך זמן ובהיקף גדול.
המסקנות לנו:
- לא להיראות "לחיצים" או חלשים משום שזה גורר לחץ
- לא לאבד לגיטימיות, אחרת התמיכה בנו יכולה להיעלם כמו התמיכה בשליטי תוניס, לוב ומצריים
לצערי, המסקנות סותרות זו את זו. אולי כדאי לחשוב על אמצעים מדיניים ולא-אלימים כתגובה להפגנות. אפשר, למשל, כצעד של יחסי ציבור, לארגן 2 אוטובוסים בשבוע מלבנון ומסוריה, שיסיירו בארץ באופן מאורגן. חשוב לא לבחון את הבעיה רק "מבעד לכוונת הרובה" כי גישה כזו כורה לנו קבר מדיני.
באופן כללי, המעבר הערבי להפגנות המוניות, אם גם אלימות, הוא שיפור חיובי בעיניי ביחס לשילוב הקיים של פאסיביות וטרור.
|