מישהו מחברי הפורום הנכבדים יכול בבקשה להסביר לי מה ההגיון האסטרטגי בהתנהלות מול החמאס ?
אולי אני מפספס משהו, אבל מנקודת מבט של אזרח לאחר צריכת ידע גדולה להבנת תמונת המצב אני אבוד לחלוטין בניסיון להבין את ההחלטות האחרונות שמושכות ל"רגיעה".

נראה כאילו נכנסנו למעגל של: ירי מסיבי לדרום > תקיפות מסיביות של צה"ל > "רגיעה על פי צרכי החמאס > המשך טפטופי רקטות לדרום במינון עולה תוך כדי התחמשות לעימות הבא, וכך הלאה.
כאשר את המעבר משלב לשלב מכתיב החמאס לפי רצונו וצרכיו.

דמיינו פיגוע ירי של מחבל בודד (בתחנה מרכזית תל אביב לצורך ההמחשה) בו המחבל, לאחר גמר תחמושת, צועק "טוב דיי, אני מוכן לרגיעה", עכשיו דמיינו את כל השוטרים והחיילים שהתקבצו סביבו עוצרים את הלחימה ופשוט קמים והולכים, " מה אנחנו צריכים את הכאב ראש הזה....שיילך להתארגן עוד פעם, יהיה לנו שקט עד לפיגוע הבא".
הזוי לחלוטין בעיני.

יצאה מחוזקת ממנו.

חמאס פגע בילד ישראלי פגיעה אנושה וירה על אוטובוס ילדים - זוהי עילה למלחמה. לא פחות. בזמנים אחרים מנהיגינו הפזיזים לא היו חושבים פעמיים ויוצאים למחלמה שבסופה היינו מוצאים עצמנו אחראים שוב לעזה החריונית.
ישראל היתה חייבת להגיב תגובה קשה.
הרגנו להם עשרות מחבלים. פצענו עוד כמה עשרות. הטלנו מורא בעוד כמה מאות - נפגעי PTSD (נא לא לזלזל ב- PTSD - אצלנו על הרבה פחות מזה אנשים מקבלים נכות- מוצדקת. זו מחלה לכל דבר שמשנה את מבנה המוח שינוי פיזי ).
המטרה היתה להראות נחישות, אגרסיביות - ולגבות מהם מחיר.
בעזה יש היום למעלה מ- 35 משפחות של שאהידים חדשים - שפרנסתן והטיפול בהן יהיו על תקציבי החמאס ומחלקת השיקום שלו..

התגובה היתה פרופורצינלית - וטוב שכך.
אם נקבל את ההסבר/התנצלות של חמאס שלא ידעו שמדובר באוטובוס ילדים - דיינו.

מובן שאם היו ח"ו 50 ילדים נפגעים באוטובוס הזה - המלחמה היתה נכנסת ליומה הרביעי או החמישי. וצה"ל היה עמוק בשטח.
תודה לאל שאנחנו לא שם.
חמאס ימשיך להתחמש ולהתגרות בנו. זה ברור.
אבל נא לא לזלזל בעשרות הרוגים שלהם על אוכלוסיה של מיליון וקצת. זה המון.
המטרה אף פעם אינה נקמה - כי אם הרתעה וגביית מחיר שתרתיע את האויב מלתקוף בעתיד.

ובלי שום קשר: ישראל צריכה להכין את המערכה לכיבוש עזה, כי לכל אחד ברור שיום אחד ייפול גראד או מרגמה 120 "רע" - ישירות על גן ילדים. "אוטובוס הילדים" בוא יבוא לצערנו -זה רק ענין של זמן.
אישית הייתי שמח אם הממשלה היתה רואה בירי הנ"ט על האוטובוס עילה למלחמה ויוצאת לחסל את חמאס.
אבל זה לא היה מתקבל טוב בעולם.
העולם היה שותק או לא משתולל אם היו מתים הילדים שלנו. ככה זה.
אז בינתיים הורגים בהם בקטן -עד הפעם הבאה.

אז אתה מגדיר את מצב ה"רגיעה" הנוכחי בו ימשיכו טפטופי ירי על יישוביי הדרום כמצב מקובל מבחינה בטחונית ?

לצערי שום תגובה שלנו אינה מתקבלת טוב בעולם , ואם נחשוב בכל פעם מה יגיד העולם מצבנו לא יהיה טוב, אין ספק שצריך להפעיל שיקולים (אסטרטגים) אחרים אך לא מה יגיד העולם.

לדעתי, הפסקת הלחימה נועדה לייצב מצב שליט לחודש הקרוב בו המוני עם ישראל יהיו בחופשת הפסח, עצמאות, ובעוד 7 שבועות חג שבועות.

המטרה להבנתיע כרגע היתה להפסיק כרגע לאחר פגיעה בקרוב למאה הרוגים ופצועים קשה מקרבם.

למדינת ישראל להבנתי אין סיבה לכבוש כרגע את הרצועה - חודש ספטמבר מתקרב - הפלשתינים רוצים לנצל אותו לשם הכרזה על מדינה בגבולות מאי 1949. כל עוד יש את ממשלת החמאס בעזה וממשלת פתחלנד ביו"ש תמיד ניתן לשאול: האם את הסכם השלום שאתם מנסים לשווק זה בשם 60% מהערבים ביו"ש או בשם 40% מהערבים בעזה?

אני לא רוצה לכבוש את עזה על מנת למסור אותה לממשלת רמאללה: בעיני הם אויב גדול יותר מאשר האויב העזתי שאומר כלפי כולי עמלא את דעת האחים המוסלמים.

להבנתי את המציאות: יש גורם ששולט בעזה ויש לרסן את הגורם הזה, אנחנו לא צריכים אנארכיה סטייל אפגניסטאן - אני הייתי מצפה לפגיעה קשה בשלטון כל אימת שמנדהו יורה על ישראל - לראות בחמאס אחראים לשטח ולשם למחירים על פגיעה בישראל.

זו דעתי.

זה לא מנע מצהל לבצע את חומת מגן בדיוק בחודש הזה.

חומת מגן התבצע אחרי הטבח במלון פארק, אם הקורנט היה הורג עשר או עשרים ילדים צה''ל היה עמוק בעזה היום..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אותו הגיון הנחה את ממשלות ישראל בעבר, שהורו על מבצעים מוגבלים בתקופות שבין המלחמות: בעזה, בעמק הירדן ובגדה 48'-56' ושוב 57'-67', ובלבנון 68'-82' ושוב 85'-2000. לא כל דבר מצדיק מלחמה, ולא תמיד חכם לצאת למלחמה.

במקום לחשוב "מלמטה למעלה" (איך מגינים על ילדי ישראל--> מביסים את החמאס במלחמה וכובשים שטחי ירי ושיגור), חשוב "מלמעלה למטה" (מה ההסדר שרצוי לנו בכלל-> מה ההסדר שרצוי לנו בעזה-> איך מגיעים אליו). חשוב למשל:
- מצריים במצב עדין מאוד, של שלטון צבאי שאמור להוליך לדמוקרטיה, ובכל מיקרה תלוי מאוד ברחוב המצרי. האם מה שיתפס כפעולה מוגזמת בעזה יביא לשלטון רצוי במצרים, או להיפך?
- הרשות שוקלת להכריז חד-צדדית על מדינה פלסטינית. מספר מדינות כבר הכירו בה. האם מבצע שיתפס כמוגזם תואם את הניסיון של הממשלה למנוע הכרה במדינה כזו?

אני מבין את ההיגיון בדבריך, אבל עדיין עולות פה כמה שאלות.
1. תהליך הקמת שלטון ומדיניות במצרים יימשך עוד זמן רב, האם במהלך זמן זה המדינה מוכנה לספוג ירי רקטות וגראדים על יישובי הדרום?
2. גם לאחר שהשלטון המצרי יתייצב, ככל הנראה זה יהיה שלטון עויין ואולי אפילו יאיים בהתערבות צבאית או חיזוק צבאי של ארגון החמאס. במצב זה בו ככל הנראה האיפוק בתקופה זו לא יתוגמל בהקמת שלטון פחות עויין במצריים האם עדיין משתלם לשמור על איפוק שיפגע בתושבי הדרום ויחזק את ארגון החמאס לעימות הבא ? האם זוהי הקרבה שתשתלם ?
3. הרשות תמשיך לנסות להגיע להכרזה חד צדדית, אני לא רואה מצב בו היא מפסיקה את המאמצים הללו. האם זה נכון שפעילות צבאית נרחבת תהיה תלוייה בין מהלכים כאלה ?

יש פה הרבה הימורים והרבה המתנה שלא בהכרח תשתלם.

אני רוצה לציין בלי קשר שבאופן עקרוני חוסר יוזמה הוא אחד הטעויות הגדולות ביותר בלחימה.

ברור שאנחנו מדברים כאן על דברים שלא רק שאינם ודאיים, הם תלויים במידע שחסר או שנוי במחלוקת וניתוחו תלוי בהשקפת העולם של המנתח. מי אמר שקל להיות ראש הממשלה? הרי אפשר לטעון שדווקא בתקופה כזו של שינוי, חייבים להרתיע את כל הסביבה ע"י מבצע גדול בעזה. אבל בוא נסכים לפחות שהלחימה צריכה להיות לא רק לפי עקרונות הלחימה, אלא גם לפי המטרה המדינית.

אני חושב, מנק' מבטו של הדיוט מוחלט, שמדינת ישראל מנסה להראות לחמאס ששימוש בכוח צבאי יהיה לא יעיל כדי לפתור בעיות מדיניות, ושעליהם לפנות לאפיקים הדיפלומטיים.
כפועל יוצא מכך, המדינה לא מפעילה כרגע כוח קיצוני, או מנסה להפיל את שלטון חמאס, על מנת לא לגרור את האזור ללחימה, וכדי לא לגרום לחמאס לחשוב שהאמצעים היחידים שיש ברשותו להגיב הם צבאיים.
ותמיד הכוח המגן מוותר על היוזמה, וכרגע מדינת ישראל נמצאת בהגנה מול חמאס.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time