12-04-2011, 21:04
|
מנהל פורום סטודנטים
|
|
חבר מתאריך: 03.09.08
הודעות: 5,058
|
|
מחזק.
בימים האחרונים אני לוקח אתנחתות לא קומיות מול קטעים של המשפט. (כל אחד וההתנהגויות המוזרות שלו)
חלק לא קטן מחבריי כאן, הם לא ישראלים ולא יהודים בד"כ נעדרים לחלוטין ידע בנושא. הייתי שמח לו היו מוסיפים כתוביות.
בנוסף גנזך המדינה יכול/צריך לערוך את המשפט למספר סרטים בני 40-50 דקות שיהיו חופשיים להורדה.
ובלי קשר לנושא הכתוביות, המחשבה העיקרית שלי לאחר הצפיה בעדויות היא שלי ניצולי שואה תמיד הצטיירו כאנשים זקנים. כשאני רואה את הניצולים בעדויות, חלקם לא רחוקים מגילי היום, אני מבין עוד אספקט באופי של מדינת ישראל בשנים הראשונות שלה. מדינה שהפקיד בבנק, נהג האוטובוס המוכר במכולת הם אנשים שהספיקו לאבד הורים אחים ולעיתים ילדים והיו צריכים להתחיל הכל מחדש בארץ אחרת. עד היום היחיד שהצליח לתאר את זה היה דויד גרוסמן ב "עיין ערך אהבה" ואולי גם בספר "שואה שלנו", אמיר גויטפינדר
_____________________________________
זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)
|